ויזרח לו השמש

[אשת נח]

''ויזרח לו השמש, כאשר עבר את פנואל'' (ל''ב, ל''ב) –
וכי השמש לו בלבד זרחה, והלא לכל העולם כולו זרחה?
אמר רבי יצחק: שמש שבאה בעבורו (=ששקעה בגללו קודם הזמן, כשיצא מבאר שבע ובא לבית-אל - כ''ח, י''א), זרחה בעבורו (קודם הזמן).
דבר אחר ''ויזרח לו השמש'': זרחה לו לרפאותו (מן הצליעה על ירכו), אבל לאחרים לאורה.
אמר רב הונא: היתה השמש מרפאה באבינו יעקב ומלהטת (=ושורפת) בעשיו ואלופיו;
והבטיחו הקדוש-ברוך-הוא (ליעקב), שיהיה כן לעתיד לבוא (=באחרית הימים).
לישראל: ''וזרחה לכם, יראי שמי, שמש צדקה ומרפא בכנפיה'' (מלאכי ג', כ');
ולאומות: ''כי הנה היום בא בוער כתנור'' (שם, י''ט).

 

[אשת נח]

"ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל"

רש"י-לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה, כי אם בשררה וגילוי פנים