ישראל

[אשת נח]

" ו

 

[alia1]

ישראל-אותיות י'ש ש'שים ר'בוא א'ותיות ל'תורה.

ישראל-ר"ת אברהם,שרה,רבקה(רחל),יצחק ולאה

 

[אשת נח]

משחרב בית המקדש ירדה חולשה לעולם
חולשת הלב, מקום משכן הרוח
וכשהרוח נחלשה
הושפעה ממנה המציאות כולה.
וכמו שהלב מרכז האברים
ישראל מרכז העולם
וכיון שישראל 'לב באברים'
עליו לפעול עם כלל הגוף,כלל האומות
ולהיות 'אור לגויים'
רק כשננקה את הלב בינינו
ונאהב את הזולת ללא סייג
רק אז נביא את הגאולה האישית
גאולת עם ישראל,
וגאולת האנושות כולה.

ישראל נמשלו לזית
שממנו השמן
אותיות נשמה

ר' יוחנן ביאר דבר זה במשל נפלא:
"למה נמשלו ישראל לזית - לומר לך:
מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה,
אף ישראל אין חוזרים למוטב אלא ע"י יסורין"
(כתובות נ"ג)

 

[אשת נח]

כשם שהקב"ה הלביש אדם ואשתו כתנות עור,
כך הקב"ה הלביש את ישראל במצוות תפילין, הנחשבים ללבוש כבוד,
ככתוב ביחזקאל: "פארך חבוש עליך",
וכאשר האדם מניח תפילין, הוא בבחינת:

"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"

ואמרו חז"ל "שם ה' נקרא עליך - אלו תפילין שבראש".
כאשר האדם לובש את בגדי העור האלו המסמלים את מלכותו יתברך עלינו,
שאנו ממליכים אותו במה שכתוב בהם "שמע ישראל ה' וגו'",
אזי אנו מתרוממים לאותה מעלה של
"שם ה' נקרא עליך"
והופכים הלבושים להיות "כתנות אור".

 

[אשת נח]

מעשה בגאון מוילנא שהיה יושב מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין ועוסק בתורה.
שמעו גנבים שיש זהב וכסף בדירתו של הגאון,
נכנסו שם וביקשו מתלמידיו כסף וזהב. אמרו התלמידים אין לנו לא כסף ולא זהב,
אבל הגנבים לא ידעו שיש כאן תורה ולא זהב וכסף.
התלמידים התחילו לצעוק. יצא הגאון מדירתו ועטוף בטלית מוכתר בתפילין.
כשהסתכלו עליו הגנבים מיד ברחו.
שאלו התלמידים את הגאון:
גם אנחנו לובשים טלית ותפילין למה לא מפחדים מאיתנו,
אמר להם:
כתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"
אלו תפילין שבראש, לא על הראש אלא שבראש,
שלא שישיח דעתו כל זמן שמונחים על ראשו.
(חמדת המוסר חלק א').

 

[אשת נח]

וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (ברכות י"א):
תפלין נקראין פאר, שנאמר:
"פארך חבוש עליך".
כמו שכתוב (ישעיה מ"ט)
"ישראל אשר בך אתפאר"

 

[alia1]

כתוב בזהר,פרשת 'אמור':איחוד שייך בין שתי יחידות.
ואכן,הקב"ה וישראל,פעמים שהם נפרדים וזה מצב
הגלות,ופעמים שהם מאוחדים וזה עניין היחוד והחירות.
אלא,עם מי ישראל מתיחד?ועונה שם:
"אלא בירושלים דלתתא איקרון ישראל אחד"

ולכן,הגימטריא של"<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>ישראל"</span> "<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>ירושלים</span>"(1127)
זהה לגימטריא של:

"<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד</span>"(1127)

 

[alia1]

עצה טובה לישראל,שהנה אמרו חז"ל
שבעולמות העליונים יש עולם אחד שנקרא"כל ישראל",
ושם כלל ישראל בשלימות,ושם אין פגם ואין שליטה
לחטא כלל,וגם שהיחידים חוטאים לפעמים,הרי בעולם
"כל ישראל"אין שליטה לחטא ושם כלם צדיקים כמ"ש:
"ועמך כלם צדיקים"-וכל אדם מישראל אפילו שפגם
הרבה,אם יכלול עצמו ב"כל ישראל"ויאמר לפני כל
מצווה או תפילה"לשם יחוד קודשא..בשם כל ישראל...
הריני בא לקיים מצווה..".וכו',יוכל לקיים ולעשות
המצווה בשלימות כראוי.

 

[אשת נח]

רבי יהודה צבי מסטרעטיו
.הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב " - עם בני ישראל המה בפני עצמם"

יש להם תרי"ג מצוות
וכמה אזהרות וסייגים שבאם ח"ו עובר עבירה ייחשב לו
ויש כמה דברים שלאומות העולם אינם נחשבים לעבירה.
למשל,
אם האדם עובר בראיה או בדיבור וכדומה - לעבירה יחשב לו.
ולאומות העולם אין נחשב זאת לעבירה.
וזאת שאמר הכתוב: "הן עם לבדד ישכון",
שהם עם בפני עצמו,
ובגויים לא יתחשב,
שאין נחשב להם זאת לעבירה.

 

[אשת נח]

"הן עם לבדד ישכון"
כשהוא משמחן משמחן לבדן,
שנאמר "ה' בדד" ינחנו" /דברים ל"ב , ב'/
וכשהאומות בעולם הזה שמחים
הם אוכלים עם כל מלכות ומלכות ואין עולה להן מן החשבון,
שנאמר ובגויים לא יתחשב

מדרש במדבר רבה, פרשה כ', סימן י"ט

 

[alia1]

ועוד מפרשת "בלק"(במדבר)-

"לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו"

הצדיק ר' לוי יצחק מברדיצ'ב,"סניגורם של ישראל",
העיד על פסוק זה:צא וראה שכתוב מעיד על הקב"ה"לא הביט
און(רשע)ביעקב,ולא ראה עמל(עולה ופגם)בישראל".
שהבורא בחסדו הגדול,עושה עצמו כאינו מביט
ואינו רואה,כביכול,מעשים רעים של ישראל.ואם השם
יתברך,היודע נסתרות,מתעלם מחטאי ישראל-קל חומר שבשר
ודם צריך לנהוג כך כלפי הזולת.
לפעמים נדמה לנו,שחברנו נכשל בחטא זה או אחר,
ולאמיתו של דבר,אין בו לא חטא ולא עון.
הבה נסגל לעצמנו מדה יקרה זו של הקב"ה,
ונדון כל אדם לכף זכות,ואז יקויים בנו המשך הכתוב:
"ה' אלקיו עמו".

 

[אשת נח]

בפרשת 'בהר'
"ו

 

[alia1]

מובא(תקוני זהר ג')ששם ישראל
הוא בחינת 'שיר א"ל'-היינו בחינת
שיר ושמחה,כי עיקר ההתגברות הוא "כי שרית",
וזה רק ע"י שמחה.

"ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל,
כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל.."
נצחון המלחמה ע"י שמחת המצווה.
(ליקוה"ל,או"ח,הודאה ו')

 

[אשת נח]

שבוע טוב ומבורך!

"בראשית" - בשביל ראשית.
בשביל ישראל שנקראו ראשית

כתבת עליה,שמובא(תקוני זהר ג')
ששם ישראל הוא בחינת 'שיר א"ל'-
היינו בחינת שיר ושמחה,
כי עיקר ההתגברות הוא "כי שרית",
וזה רק ע"י שמחה.

ישראל עמדו בזמן קריעת ים סוף במדרגה נשגבת של אמונה.
אומרים חז"ל-
"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן"
ניסים גלויים שמהם נבעה שירה
שירה מתוך הנשמה פנימה.
שירת הים.
כתוב ב"תיקוני הזוהר":
"בראשית" – אותיות "שיר ת

 

[alia1]

ישראל-אותיות לי ראש

התגלות המוחין והשפע האלוקי!

(ליקו"מ,א',כ"א)

 

[אשת נח]

ובראשית?
בית ראש

V@

 

[אשת נח]

"רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה,
על-כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם" (עמוס ג', ב).

מבאר הרד"ק (עמוס שם):
"כי המלך יכעוס על עבדיו העומדים לפניו אם יעברו מצוותיו,
יותר ממה שיכעוס על אחרים הרחוקים ממנו..."
דווקא מעלתם וייחודם של ישראל,
היא הסיבה לזעם המקום עליהם.

מסופר בזוהר הקדוש (ח"ג רכ"א),
ששאל נכרי אחד את רבי אליעזר,
"אתם ישראל אומרים,
שהנכם קרובים למלך העליון יותר מכל העמים,
והקרי זה הקרוב למלך - שמח תמיד, ללא צער,
ללא פחד וללא דוחק,
בו בזמן שאתם שרויים תמיד בצער וביגון יותר מכל באי העולם,
ואילו אלינו לא מתקרבים הדוחק,הצער והיגון כלל".

השיב רבי אליעזר: "ודאי כן הדבר!
הקדוש-ברוך-הוא עשה את עם-ישראל
באופן שיהיה הלב של כל העולם,
וישראל בין שאר האומות הם כדוגמת הלב בין האיברים,
וכשם שאיברי האדם לא יוכלו להתקיים אפילו רגע אחד ללא הלב
כך כל העמים לא יוכלו להתקיים בעולם ללא ישראל".
הלב הוא רך וחלש, וזולתו לא ירגיש כאב וצער שום איבר מאיברי הגוף,
כי רק הלב יודע ומרגיש בצער, בצרה וביגון,
משום שהוא המקיים את כל האיברים,
ובו ההבנה והדעת".

כלומר, כשם שרק הלב לבדו - לגודל חשיבותו
סובל ומרגיש כל דבר,
כך גם ישראל, שהינם לב העולם
שרויים בסבל ובצער גדול יותר מאשר העמים.

 

[אשת נח]

בפרשת השבוע 'במדבר'
"ש

 

[alia1]

"איש על דגלו"... (במדבר,ב',ב')

חייב כל איש ישראל לדעת ולחשוב,
שהוא יחיד בעולם בבחינתו,
ואיש אחר כמותו לא היה עדיין בעולם.
כי לו היה כבר כמותו, שוב לא
היה צורך בו,
וצריך לתקן את מידתו ותורתו השייכות לנשמתו,עד
שיתוקנו כל העולמות ע"י כלל ישראל.
("בית אהרן",וכן רבנו נחמן זי"ע-ליקו"מ,ב'השמטה)

"בם/דבר" אותיות "בם דבר"(ושיננתם לבניך ודברת בם-לבנים).
שבסיני ניתנה התורה ללמדנו אותיות שהתורה מתחילה בב'ראשית,
ובגמרא מתחילה בפסוק במסכת ברכות"מאימתי קורין קריאת שמע".
שניתנה תורה שבכתב ותורה שבעל-פה,שמיים וארץ,מלכות וזעיר אנפין.

 

[alia1]

מאין יבוא עזרי"...

אמר דוד המלך ע"ה "אשא עיני אל ההרים,מאין יבא עזרי"-
ההרים הם:הר המוריה ,הר תבור והר סיני.
לפי חז"ל(מדרש ויקרא רבה,י"ג)-מדד הקב"ה את כל ההרים
ולא מצא הר בו תינתן התורה,אלא סיני וכו'.
ואמרו(מד' במדבר רבה,י"ג,ה')-"גאוות אדם תשפילנו"-זה
תבור וכרמל שבאו מסוף העולם מתגאים,לומר שאנו גבוהים,
ועלינו נותן הקב"ה תורה."ושפל רוח יתמוך כבוד"-זה סיני,
שהשפיל עצמו,לומר נמוך אני,וע"י כך,תמך הקב"ה כבודו
עליו,שנאמר:"וירד ה' על הר סיני"(שמות י"ט,כ')

כי אי אפשר להשיג ולקבל התורה,אלא,רק ע"י שפלות וענוה.

'סיני' עם הכולל עולה בגמטריה-ענוה.



במדרש(רבה,שיר השירים,פר'ב')-אמר המדבר:
אני מדבר,וחביב אני שכל טובות שבעולם חבויין בי,
כל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל מן המדבר הן:

תורה
משכן
סנהדרין
כהונה
לויה(שבט לוי)
מלכות
וכל זאת ע"י השתיקה והדמימה שהיא בבחי' כ ת ר
(יחוד השם א ה י ה)-"לך ה' הצדקה ולנו בושת-הפנים" (דניאל,ט'ז')