ב"ה,
נוהגים בימים שבין יז' בתמוז לט' באב אחרי חצות היום לשבת על
הקרקע ולומר את 'תיקון רחל' מתוך ה'תיקון חצות'. ומנהג טוב הוא.
ולומר מעומק הלב:
"על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו עינינו
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו.
אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו, ראה בעוני עמך ישראל,
ראה אותנו בניך אהוביך סובלים בגלות הארוכה הזו,
כלו כל הקיצים ועדיין לא נושענו,
ובכל יום ויום הצרות מתגברות, מבית ומחוץ בלי הפסקה,
יתומים ואלמנות, עניים ואביונים, ילדים קמים בהוריהם,
הורים מכים את ילדיהם, ילדים קטנים חולים במחלות
סופניות, אין בית אשר אין שם איזו צרה.
ואויבנו מסביב מתרבים מיום ליום ומעיזים פניהם כנגדינו.
אוי! אוי לנו! לאן ננוס לעזרה??
אין לנו משענת ומשענה!!
אין לנו על מי לסמוך רק עליך אבינו שבשמים!!
רק אתה אבינו, אתה מלכנו, אתה מושיענו
ואתה תושיענו מכל צרותינו!
אתה תקום תרחם ציון כי הגיע זמן הגאולה.
ואם מעשנו המקולקלים מעכבים את הגאולה,
הרי אנחנו מתחרטים עליהם ואנו שבים אליך בתשובה.
אנא, אב הרחמן, בנה ביתך כבתחילה,
כונן בית מקדשך על מכונו, הראנו בבניינו, שמחנו בתיקונו,
ושלח לנו בן ישי עבדך משיחך
שיבוא ויגאלנו במהרה בימינו אמן ואמן."
נוהגים בימים שבין יז' בתמוז לט' באב אחרי חצות היום לשבת על
הקרקע ולומר את 'תיקון רחל' מתוך ה'תיקון חצות'. ומנהג טוב הוא.
ולומר מעומק הלב:
"על זה היה דווה ליבנו על אלה חשכו עינינו
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו.
אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו, ראה בעוני עמך ישראל,
ראה אותנו בניך אהוביך סובלים בגלות הארוכה הזו,
כלו כל הקיצים ועדיין לא נושענו,
ובכל יום ויום הצרות מתגברות, מבית ומחוץ בלי הפסקה,
יתומים ואלמנות, עניים ואביונים, ילדים קמים בהוריהם,
הורים מכים את ילדיהם, ילדים קטנים חולים במחלות
סופניות, אין בית אשר אין שם איזו צרה.
ואויבנו מסביב מתרבים מיום ליום ומעיזים פניהם כנגדינו.
אוי! אוי לנו! לאן ננוס לעזרה??
אין לנו משענת ומשענה!!
אין לנו על מי לסמוך רק עליך אבינו שבשמים!!
רק אתה אבינו, אתה מלכנו, אתה מושיענו
ואתה תושיענו מכל צרותינו!
אתה תקום תרחם ציון כי הגיע זמן הגאולה.
ואם מעשנו המקולקלים מעכבים את הגאולה,
הרי אנחנו מתחרטים עליהם ואנו שבים אליך בתשובה.
אנא, אב הרחמן, בנה ביתך כבתחילה,
כונן בית מקדשך על מכונו, הראנו בבניינו, שמחנו בתיקונו,
ושלח לנו בן ישי עבדך משיחך
שיבוא ויגאלנו במהרה בימינו אמן ואמן."