<span style='color:blue'>ראש השנה של רבי נחמן מתחיל זמן רב לפני האחד בתשרי. הרבי עצמו אמר, שמיד לאחר תום ראש השנה, הוא מתחיל כבר לצפות לראש השנה הבאה (שיחות הר"נ רטו). </span>
אולם באשר למרבית בני האדם, מתחילות ההכנות המעשיות הרציניות בחודשי הקיץ המוקדמים. הדבר הראשון שכמעט כל אחד חייב להתמודד עמו הוא מכשולים מסוג זה או אחר, בין שמקור המכשול בתוכם ובין שהוא מעולם החיצון. הוא הדין מאז ימיו של רבי נחמן ועד היום. כתב ר' נתן: "למדנו כמה החלטיים עלינו להיות כדי לשבור את המכשולים העומדים בדרכה של פעולה קדושה כלשהי, בייחוד המכשולים נגד עשיית ראש השנה במחיצתו של הרבי" (חיי מוהר"ן תו). נראה, שהדרך היחידה לקבל את התרוממות הרוח המיוחדת הבאה מעשיית ראש השנה באומן היא דרך המאבק המקדים.
הוא הדין אפילו למי שכבר טעם את הטעם של ראש השנה באומן ומי שמתקשה בדרך הטבע אפילו להעלות בדעתם לעשות את היום הקדוש במקום אחר על אחת כמה וכמה למי שמהרהר על נסיעה לאומן בפעם הראשונה. היום, צריכה הנסיעה לאומן להיות קלה כמעט כמו רכישת הכרטיס ואריזת המזוודה. למרות זאת, בעוד קריסתה של ברית המועצות חיסלה רבים מהמכשולים שהיו, מכשולים אחרים התעוררו.
רק מעטים מסוגלים שלא להתמודד עם שאלת מימונה של נסיעה כזאת. אחד הדברים הראשונים לעשות הוא להתפלל על המימון הדרוש ואחר-כך להתחיל לחסוך! חסידי ברסלב בעבר נהגו להקצות תיבת חסכון מיוחדת בתחילת כל שנה ולהוסיף לה לפחות כמה מטבעות כל כמה זמן. לגבי מי ששאיפתו לנסוע לשם חזקה במיוחד, הכספים הדרושים נוהגים להופיע בדיוק ברגע שהתחלת להתייאש. אמר רבי נחמן במפורש: "כבר דאגתי להוצאותיהם של המבקרים אצלי בראש השנה" (שיח שרפי קדש א-כז). רבים מסוגלים היום להעיד וזאת האמת!
מכשול נוסף שרבים נתקלים בו הוא תחושת אחריותם כלפי בני משפחותיהם, קהילתם וכדו'. מובן, שלנשים קשה במיוחד להתמודד עם הרעיון של ההישארות בבית עם הילדים ביום טוב זה. אולם, חשוב לציין שהבעל, כמו בתחומים נוספים רבים של החיים היהודיים, נחשב נציגה של משפחתו בטווח הארוך, היתרונות שבנסיעה לאומן מתחלקים גם לשאר בני המשפחה. באשר לטווח הקצר, העיר לפנים ר' נתן: "אחד מפלאי ה' הוא שיום הכיפורים בא מיד אחרי ראש השנה. בצורה זו, נאלצים חברי המשפחה לסלוח זה לזה!" (רבי אליהו חיים רוזן; שיח שרפי קדש א-תרסה).
יש שיש להם רגשות מעורבים בדבר הנסיעה מישראל אל אוקראינה לראש השנה. מאמריקה, מאנגליה, מצרפת או מכל יתר המקומות בתפוצות שם מתגוררים חסידי ברסלב, הדבר נשמע הגיוני למדי. אך לצאת מארץ הקודש?! אולם רבי נחמן לימד, שקודשתם של קברי הצדיקים היא באותה רמה כמו קדושת ארץ-ישראל (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, קט). לכן, "הנוסעים (מישראל) לקברי הצדיקים נוסעים למעשה מארץ-הקודש לארץ-הקודש!" (רבי שמואל שפירא ז"ל).
אפילו אחרי הטיפול בכל יתר הנושאים, עלול עוד להיות קול מנדנד בתוכנו הממשיך לומר: "אני יכול לישון טוב בלילה רק מיטתי-שלי לא אוכל לאכול את סוג האוכל שאני רגיל אליו התפילות יתקיימו בצפיפות איומה האם לא יהיה טוב לא-פחות להישאר בבית? הרי הכוונה שלי בתפילה תהיה הרבה יותר טובה לא יהיו לי הסחות הדעת של מקום לא-מוכר!" אלה היו השיקולים שהעלה בפני רבי נחמן אחד מחסידיו, שאמר שהעדיף בהרבה להיות עמו כשהכול שקט יותר. השיב הרבי: "בין שתאכל או לא, בין שתישן או לא, בין תכוון בשעת התפילה ואו לא רק דאג לך שתהיה עמי בראש השנה." מוסיף ר' נתן: "כל הסחות הדעת שהזכיר החסיד היו מדומות. הן לא היו אלא הערותיו של יצר הרע משום שברור היה, תודה לא-ל, שלרוב התפללו אנשים בכוונה יתרה דווקא בקרב החסידים המקובצים בראש השנה מכפי שהיו מתפללים אילו התפללו בערי מוצאם" (חיי מוהר"ן תד).
עוד כותב רבי נתן "וגם למדנו כמה צריכים לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות אצלו בראש השנה, צריכים להתגבר ביותר, ולהיות דווקא בראש השנה, רבי נתן מתאר תרחיש של אדם שכמעט בלתי מציאותי אצלו להיות בראש השנה עד שאפילו אם היה שואל את רבנו עצמו היה עונה לו שלא לבוא, כותב על כך ר' נתן "עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצווה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכים להיזהר מאוד לבלי לשאול אותו שם שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמתו צריכים להיות דווקא" ומסיים רבי נתן, "וכן הוא נוהג לדורות". בראש השנה האחרון אירע מקרה כזה עם אחד מתלמידיו הגדולים ביותר של רבנו, ר' אהרן הרב של ברסלב, רבנו צווה עליו לשוב לעירו והוא שב. בערב ראש השנה, אמר רבנו שיש עליו רחמנות גדולה כי רצה באמת ונמנע בגלל שצוויתי עליו לשוב לביתו.
כל מאמץ וכל קורבן, גדול או קטן, שאנו עושים במהלך נסיעתנו אל הצדיק יקר הוא. שנים מחסידיו המקורבים ביותר של רבי נחמן, ר' יודל ור' שמואל אייזק, היו נוסעים מרחק רב כדי להגיע מביתם לרבי. בשלב מסוים הם רצו לעבור לגור באותו מחוז כדי להיות קרובים אליו כל הזמן, וכך אמנם עשו. ואז אמר להם הרבי שהתגעגע מאוד לנסיעותיהם הארוכות עד שבאו אליו. בכל צעד וצעד שהיו צועדים בדרכם היה מלאך נברא. אמרו: "אך מה בדבר כל מאמצינו והתרוצצויותינו לפני שהצלחנו בסוף לשכור את הקרון שהוביל אותנו?" גם הם בכלל זה," השיב הרבי. "כל אחד מהצעדים הנ"ל גם הוא יוצר מלאך." בדיוק לפני ראש השנה האחרון שלו באומן, דיבר שוב הרבי על כך ואמר: "כדי לזכות לראות את אורן הברור והקורן של הדרכים, עליך לנסוע כדי להיות עמי" (חיי מוהר"ן רצא).
אולם באשר למרבית בני האדם, מתחילות ההכנות המעשיות הרציניות בחודשי הקיץ המוקדמים. הדבר הראשון שכמעט כל אחד חייב להתמודד עמו הוא מכשולים מסוג זה או אחר, בין שמקור המכשול בתוכם ובין שהוא מעולם החיצון. הוא הדין מאז ימיו של רבי נחמן ועד היום. כתב ר' נתן: "למדנו כמה החלטיים עלינו להיות כדי לשבור את המכשולים העומדים בדרכה של פעולה קדושה כלשהי, בייחוד המכשולים נגד עשיית ראש השנה במחיצתו של הרבי" (חיי מוהר"ן תו). נראה, שהדרך היחידה לקבל את התרוממות הרוח המיוחדת הבאה מעשיית ראש השנה באומן היא דרך המאבק המקדים.
הוא הדין אפילו למי שכבר טעם את הטעם של ראש השנה באומן ומי שמתקשה בדרך הטבע אפילו להעלות בדעתם לעשות את היום הקדוש במקום אחר על אחת כמה וכמה למי שמהרהר על נסיעה לאומן בפעם הראשונה. היום, צריכה הנסיעה לאומן להיות קלה כמעט כמו רכישת הכרטיס ואריזת המזוודה. למרות זאת, בעוד קריסתה של ברית המועצות חיסלה רבים מהמכשולים שהיו, מכשולים אחרים התעוררו.
רק מעטים מסוגלים שלא להתמודד עם שאלת מימונה של נסיעה כזאת. אחד הדברים הראשונים לעשות הוא להתפלל על המימון הדרוש ואחר-כך להתחיל לחסוך! חסידי ברסלב בעבר נהגו להקצות תיבת חסכון מיוחדת בתחילת כל שנה ולהוסיף לה לפחות כמה מטבעות כל כמה זמן. לגבי מי ששאיפתו לנסוע לשם חזקה במיוחד, הכספים הדרושים נוהגים להופיע בדיוק ברגע שהתחלת להתייאש. אמר רבי נחמן במפורש: "כבר דאגתי להוצאותיהם של המבקרים אצלי בראש השנה" (שיח שרפי קדש א-כז). רבים מסוגלים היום להעיד וזאת האמת!
מכשול נוסף שרבים נתקלים בו הוא תחושת אחריותם כלפי בני משפחותיהם, קהילתם וכדו'. מובן, שלנשים קשה במיוחד להתמודד עם הרעיון של ההישארות בבית עם הילדים ביום טוב זה. אולם, חשוב לציין שהבעל, כמו בתחומים נוספים רבים של החיים היהודיים, נחשב נציגה של משפחתו בטווח הארוך, היתרונות שבנסיעה לאומן מתחלקים גם לשאר בני המשפחה. באשר לטווח הקצר, העיר לפנים ר' נתן: "אחד מפלאי ה' הוא שיום הכיפורים בא מיד אחרי ראש השנה. בצורה זו, נאלצים חברי המשפחה לסלוח זה לזה!" (רבי אליהו חיים רוזן; שיח שרפי קדש א-תרסה).
יש שיש להם רגשות מעורבים בדבר הנסיעה מישראל אל אוקראינה לראש השנה. מאמריקה, מאנגליה, מצרפת או מכל יתר המקומות בתפוצות שם מתגוררים חסידי ברסלב, הדבר נשמע הגיוני למדי. אך לצאת מארץ הקודש?! אולם רבי נחמן לימד, שקודשתם של קברי הצדיקים היא באותה רמה כמו קדושת ארץ-ישראל (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, קט). לכן, "הנוסעים (מישראל) לקברי הצדיקים נוסעים למעשה מארץ-הקודש לארץ-הקודש!" (רבי שמואל שפירא ז"ל).
אפילו אחרי הטיפול בכל יתר הנושאים, עלול עוד להיות קול מנדנד בתוכנו הממשיך לומר: "אני יכול לישון טוב בלילה רק מיטתי-שלי לא אוכל לאכול את סוג האוכל שאני רגיל אליו התפילות יתקיימו בצפיפות איומה האם לא יהיה טוב לא-פחות להישאר בבית? הרי הכוונה שלי בתפילה תהיה הרבה יותר טובה לא יהיו לי הסחות הדעת של מקום לא-מוכר!" אלה היו השיקולים שהעלה בפני רבי נחמן אחד מחסידיו, שאמר שהעדיף בהרבה להיות עמו כשהכול שקט יותר. השיב הרבי: "בין שתאכל או לא, בין שתישן או לא, בין תכוון בשעת התפילה ואו לא רק דאג לך שתהיה עמי בראש השנה." מוסיף ר' נתן: "כל הסחות הדעת שהזכיר החסיד היו מדומות. הן לא היו אלא הערותיו של יצר הרע משום שברור היה, תודה לא-ל, שלרוב התפללו אנשים בכוונה יתרה דווקא בקרב החסידים המקובצים בראש השנה מכפי שהיו מתפללים אילו התפללו בערי מוצאם" (חיי מוהר"ן תד).
עוד כותב רבי נתן "וגם למדנו כמה צריכים לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות אצלו בראש השנה, צריכים להתגבר ביותר, ולהיות דווקא בראש השנה, רבי נתן מתאר תרחיש של אדם שכמעט בלתי מציאותי אצלו להיות בראש השנה עד שאפילו אם היה שואל את רבנו עצמו היה עונה לו שלא לבוא, כותב על כך ר' נתן "עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצווה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכים להיזהר מאוד לבלי לשאול אותו שם שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמתו צריכים להיות דווקא" ומסיים רבי נתן, "וכן הוא נוהג לדורות". בראש השנה האחרון אירע מקרה כזה עם אחד מתלמידיו הגדולים ביותר של רבנו, ר' אהרן הרב של ברסלב, רבנו צווה עליו לשוב לעירו והוא שב. בערב ראש השנה, אמר רבנו שיש עליו רחמנות גדולה כי רצה באמת ונמנע בגלל שצוויתי עליו לשוב לביתו.
כל מאמץ וכל קורבן, גדול או קטן, שאנו עושים במהלך נסיעתנו אל הצדיק יקר הוא. שנים מחסידיו המקורבים ביותר של רבי נחמן, ר' יודל ור' שמואל אייזק, היו נוסעים מרחק רב כדי להגיע מביתם לרבי. בשלב מסוים הם רצו לעבור לגור באותו מחוז כדי להיות קרובים אליו כל הזמן, וכך אמנם עשו. ואז אמר להם הרבי שהתגעגע מאוד לנסיעותיהם הארוכות עד שבאו אליו. בכל צעד וצעד שהיו צועדים בדרכם היה מלאך נברא. אמרו: "אך מה בדבר כל מאמצינו והתרוצצויותינו לפני שהצלחנו בסוף לשכור את הקרון שהוביל אותנו?" גם הם בכלל זה," השיב הרבי. "כל אחד מהצעדים הנ"ל גם הוא יוצר מלאך." בדיוק לפני ראש השנה האחרון שלו באומן, דיבר שוב הרבי על כך ואמר: "כדי לזכות לראות את אורן הברור והקורן של הדרכים, עליך לנסוע כדי להיות עמי" (חיי מוהר"ן רצא).