~~בת מלך~~
New Member
<span style='color:yellow'><span style='color:red'>מאת: הרב מנחם אזולאי - ברסלב ישראל!!</span>
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל".
יש פה מסר ברור של אחדות ישראל. מדוע חשוב שתהיה אחדות? במה היא מועילה?
מועילה לתשובה
"זאת ידוע הוא, שעיקר גדול מעיקרי ושורשי התשובה הוא להתאחד כאחד ולהתקשר בעבותות אהבת חברים,
ולהביט בחברו מעלותיו ועבודת בוראו, ולא יתבונן בעוותותו (פגמיו), ועל ידי זה נכסף ומתאוה להתדמות אליו
(אל חברו) במעשים הטובים וישוב אל ה' בכל לבבו. וזהו פירושו של הפסוק: "אתם נצבים היום" למה יש להם,
לעם ישראל, תקומה לפני ה'? כי הנכם כולכם ביחד: ראשיכם, שבטיכם, ושוטריכם, כל איש מישראל" (מאור ושמש).
אחדות ואהבת חברים מסייעת לאדם לשוב בתשובה ולתקן את מעשיו ומידותיו.
כשאני מביט על חבר שזכה לתקן מידה מסויימת, או זכה להתגבר על תאוה מסויימת, דבר זה מעורר
את התפעלותי - הקדושה שהוא זכה לה מרתקת אותי. אנ מביט בו (בעינייים טובות כמובן) ומבקש מה'
גם אני רוצה לזכות. "למה איגרע?", אפשר ללמוד הרבה דרך ההסתכלות, אפשר לשוחח, להשתוקק ולהשיג
אף אנו את המעלה הזו.
רבנו הקדוש מדבר הרבה על הנקודה הטובה שיש בכל יהודי "כי יש בכל אחד מישראל דבר יקר, שהוא
בחינת נקודה, מה שאין בחברו, ובה הוא משפיע ומעורר לב חברו, וחברו צריך לקבל התעוררות ובחינה
הזאת ממנו, כמו שכתוב: "ומקבלין דין מן דין" (ליקו"מ, ל"ד).
רק כשיש אהבה ואחדות אפשר לקבל זה מזה. אולם כשחס ושלום, אין שלום בין ישראל בין אדם לחברו,
בודאי אין יכולים לדבר זה עם זה ביראת שמים, מחמת המחלוקת שביניהם.
ואפילו כשאין מחלוקת, אלא שאין האהבה בשלימות בין ישראל, שמצווים לאהוב אחד את חברו כנפשו,
כמו שכתוב (ויקרא יט): "ואהבת לרעך כמוך", ובפרט החברים העוסקים בתורה שצריכים להזהר ביותר
ויותר שיהיה ביניהם אהבה רבה, כמובא גודל האזהרה שהזהיר האריז"ל על אהבת חברים בלי שיעור.
וכשאין האהבה בשלימות אינם יכולים לדבר זה עם זה כראוי, ואינם מאירים זה בזה את אור הנקודה הקדושה.
ומוסיף ה"מאור שמש", שעל ידי נסיעה אל צדיק הדור מקבל כל אחד שפלות, ובזכות זה רואה את המעלות
של חבריו שמתקבצים יחד איתו אצל הצדיק:
"וזהו דיבוק חברים על ידי נסיעה אל הצדיק הדור, שבזה שמתאספין ביחד עצרת צאן קדושים אצל הצדיק,
כל אחד נתבטל בפני חברו בראותו מעלת חבירו בתורה ובמצוות ומעשים טובים, ונעשה שפל בעיני עצמו,
וחבירו גדול ממנו ואוהב כל אחד ואחד. ורואה שם אנשים יראים ושלימים וגדולים בתורה ובמצוות וצעירים
ממנו לימים ומתאמצים בעבודת ה' יתברך, וכן זקנים בשנים ואף על פי כן המה נכנעים אל הצדיק
ומשתוקקים לעבודת ה', וכן מוצא שם עשירים ואף על פי כן אינם הולכים אחר תאוות העולם הזה,
רק חביב בעיניהם עבודת ה' ונכנעים אל הצדיק, וכן מוצא שם עניים ואביונים ואף על פי כן משליכים הכל
ומפנים דעתם ומתאמצים לעבודת ה' בשמחה ובאהבה, ולכן אוהב כל אחד ואחד, ורצונו וחשקו לכנוס
ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה, וזהו דיבוק חברים".
<span style='color:red'>(תאור שבודאי מזכיר לחלק מאיתנו את אומן ראש השנה).</span> </span>
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל".
יש פה מסר ברור של אחדות ישראל. מדוע חשוב שתהיה אחדות? במה היא מועילה?
מועילה לתשובה
"זאת ידוע הוא, שעיקר גדול מעיקרי ושורשי התשובה הוא להתאחד כאחד ולהתקשר בעבותות אהבת חברים,
ולהביט בחברו מעלותיו ועבודת בוראו, ולא יתבונן בעוותותו (פגמיו), ועל ידי זה נכסף ומתאוה להתדמות אליו
(אל חברו) במעשים הטובים וישוב אל ה' בכל לבבו. וזהו פירושו של הפסוק: "אתם נצבים היום" למה יש להם,
לעם ישראל, תקומה לפני ה'? כי הנכם כולכם ביחד: ראשיכם, שבטיכם, ושוטריכם, כל איש מישראל" (מאור ושמש).
אחדות ואהבת חברים מסייעת לאדם לשוב בתשובה ולתקן את מעשיו ומידותיו.
כשאני מביט על חבר שזכה לתקן מידה מסויימת, או זכה להתגבר על תאוה מסויימת, דבר זה מעורר
את התפעלותי - הקדושה שהוא זכה לה מרתקת אותי. אנ מביט בו (בעינייים טובות כמובן) ומבקש מה'
גם אני רוצה לזכות. "למה איגרע?", אפשר ללמוד הרבה דרך ההסתכלות, אפשר לשוחח, להשתוקק ולהשיג
אף אנו את המעלה הזו.
רבנו הקדוש מדבר הרבה על הנקודה הטובה שיש בכל יהודי "כי יש בכל אחד מישראל דבר יקר, שהוא
בחינת נקודה, מה שאין בחברו, ובה הוא משפיע ומעורר לב חברו, וחברו צריך לקבל התעוררות ובחינה
הזאת ממנו, כמו שכתוב: "ומקבלין דין מן דין" (ליקו"מ, ל"ד).
רק כשיש אהבה ואחדות אפשר לקבל זה מזה. אולם כשחס ושלום, אין שלום בין ישראל בין אדם לחברו,
בודאי אין יכולים לדבר זה עם זה ביראת שמים, מחמת המחלוקת שביניהם.
ואפילו כשאין מחלוקת, אלא שאין האהבה בשלימות בין ישראל, שמצווים לאהוב אחד את חברו כנפשו,
כמו שכתוב (ויקרא יט): "ואהבת לרעך כמוך", ובפרט החברים העוסקים בתורה שצריכים להזהר ביותר
ויותר שיהיה ביניהם אהבה רבה, כמובא גודל האזהרה שהזהיר האריז"ל על אהבת חברים בלי שיעור.
וכשאין האהבה בשלימות אינם יכולים לדבר זה עם זה כראוי, ואינם מאירים זה בזה את אור הנקודה הקדושה.
ומוסיף ה"מאור שמש", שעל ידי נסיעה אל צדיק הדור מקבל כל אחד שפלות, ובזכות זה רואה את המעלות
של חבריו שמתקבצים יחד איתו אצל הצדיק:
"וזהו דיבוק חברים על ידי נסיעה אל הצדיק הדור, שבזה שמתאספין ביחד עצרת צאן קדושים אצל הצדיק,
כל אחד נתבטל בפני חברו בראותו מעלת חבירו בתורה ובמצוות ומעשים טובים, ונעשה שפל בעיני עצמו,
וחבירו גדול ממנו ואוהב כל אחד ואחד. ורואה שם אנשים יראים ושלימים וגדולים בתורה ובמצוות וצעירים
ממנו לימים ומתאמצים בעבודת ה' יתברך, וכן זקנים בשנים ואף על פי כן המה נכנעים אל הצדיק
ומשתוקקים לעבודת ה', וכן מוצא שם עשירים ואף על פי כן אינם הולכים אחר תאוות העולם הזה,
רק חביב בעיניהם עבודת ה' ונכנעים אל הצדיק, וכן מוצא שם עניים ואביונים ואף על פי כן משליכים הכל
ומפנים דעתם ומתאמצים לעבודת ה' בשמחה ובאהבה, ולכן אוהב כל אחד ואחד, ורצונו וחשקו לכנוס
ממש בכל אחד ואחד מחמת שמחה, וזהו דיבוק חברים".
<span style='color:red'>(תאור שבודאי מזכיר לחלק מאיתנו את אומן ראש השנה).</span> </span>