'דברים'

[אשת נח]

"...אמר הקב"ה: ראה לשונה של תורה -
מה חביבה, שמרפא את הלשון. מניין?
שכן כתיב
'מרפא לשון עץ חיים', ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר 'עץ חיים היא למחזיקים בה'.

ולשונה של תורה מתיר את הלשון? תדע לך,
לעתיד לבוא הקב"ה מעלה מגן עדן אילנות של תורה משובחים, ומה הוא שבחן?
שהן מרפאין את הלשון, שנאמר
'ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה' וגו'.
מנין שהיא רפואה של לשון? שנאמר:
'והיה פריו למאכל ועליהו לתרופה'.
רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי - חד אמר לתרפיון (אוכל), וחד אמר - כל שהוא אלם ולועט הימנו, לשונו מתרפא ומצחצחה מיד בדברי תורה, שכך כתיב 'מזה ומזה', ואין מזה ומזה אלא תורה, שנאמר
'מזה ומזה הם כתובים'.

ריש לקיש אמר: מה לנו ללמוד ממקום אחר? נלמוד ממקומו.
הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו 'לא איש דברים אנכי',
כיון שזכה לתורה - נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים.
מניין?
ממה שקרינו בענין
'אלה הדברים אשר דבר משה'".

 

[אשת נח]

"אלו הדברים אשר דיבר משה"..
משה מצא ריפוי ללשונו.
ותיקון להכאתו את הסלע
משה היכה בשעה שהיה צריך לדבר
ואילו בפרשה שלנו הוא מדבר ומדבר
מפייס...
הוא מוכיח את העם בעדינות
הוא מונה את המקומות בהם שהו
מזכיר את תופל את די זהב..
הוא מזכיר את המקומות בהם חטאו
לא את החטאים.
באופן הזה הוא הוכיח אותם.
על ידי תיקון הדיבור.


<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>"אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך"</span>
(משלי ט)

דרך התוכחה אינה להראות את החסרון לעמיתך
כי אז ליבו יתמלא בשנאה,ולא ישמע התוכחה
"אל תוכח לץ``
אל תוכיח אותו באופן שתאמר לו שהוא לץ.
אמור לו חכם אתה,
ולכן, לא מתאים לך לנהוג כפי שנהגת.
וזהו ``הוכח לחכם``
כלומר, תעשנו לחכם,
אז יאהבך וישמע לקול דברי התוכחה שלך.

ע"פ השל"ה

 

[אשת נח]

לא אוכל לבדי שאת אתכם ד' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב (דברים א, ט-י)

בני ישראל משולים לחול הים ולכוכבי השמים.
החול טבעו להיות כל גרגר מלוכד עם משנהו.
לעומת זה כוכבי השמים רחוקים אחד מהשני
וכל כוכב מהווה עולם בפני עצמו.

בזמן שישראל מאוחדים ומלוכדים
אפשר לשאת את משאם,
אבל בזמן שהם מפולגים ומרוחקים זה מזה
וכל אחד הוא כעולם בפני עצמו
אזי קשה מאד על המנהיגים להנהיגם.

 

[אשת נח]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>
ישראל נמשלו לזית
שממנו השמן
אותיות נשמה</span>

ר' יוחנן ביאר דבר זה במשל נפלא:
"למה נמשלו ישראל לזית - לומר לך:
מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה,
אף ישראל אין חוזרים למוטב אלא ע"י יסורין"
(כתובות נ"ג)

השמן ,עיקר הזית,
בשמן אפשר להשתמש כדי להעלות אור בנרות.
בשמן משחו את המקדש וכליו.
בשמן משחו את הכהנים והמלכים.
השמן הוא סמל לכח הרוחני המאיר בעולם.
אבל השמן הזה טמון בתוך גופו של הזית.
אי אפשר להוציא מן הכח אל הפועל
את השמן וסגולותיו ,בלי לכתוש את הזית.
לכל יהודי יש נשמה המסוגלת להאיר את חשכת העולם הזה.
איך משחררים את הנשמה מכבלי הגוף?
היסורים הם דרך לכתוש את הגוף,
וממילא - להעלות את אור הנשמה
("נצח ישראל" למהר"ל פי"ט).

 

[אשת נח]

ספר דברים מכיל את דברי הפרידה של משה רבנו,
שבהם הוא מזכיר את תלונותיהם של בני ישראל חטאיהם ומרידתם.
כך הוא נפרד,על ידי דברי תוכחה,
אלא שתוכחתו מלאה באהבה.
אומרים חז"ל:
אל תקרי "אלה הדברים", אלא "אלה הדבורים",
ומדוע?
כיוון שהדבורה, "כיוון שהיא מכה לאדם מייד היא מתה"
(במדבר רבה יז:ג).

וכך היה גם עם משה רבנו. משה אהב את עמו אהבה עזה,
ארבעים שנה הנהיג את העם
וויתר על הגדולה בבית פרעה,
למענם מתוך אהבה גדולה.
דבריו האחרונים הם כמו עקיצות של דבורים,
והם גרמו לו כאב עצום.
מתוך יסוריו הוא נפרד מהעולם.
כפי שהדבורה שעוקצת מיד מתה.

 

[alia1]

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל... "


הכתוב רומז על עצה טובה לישראל,שהנה אמרו חז"ל
שבעולמות העליונים יש עולם אחד שנקרא"כל ישראל",
ושם כלל ישראל בשלימות,ושם אין פגם ואין שליטה
לחטא כלל,וגם שהיחידים חוטאים לפעמים,הרי בעולם
"כל ישראל"אין שליטה לחטא ושם כלם צדיקים כמ"ש:
"ועמך כלם צדיקים"-וכל אדם מישראל אפילו שפגם
הרבה,אם יכלול עצמו ב"כל ישראל"ויאמר לפני כל
מצווה או תפילה"לשם יחוד קודשא..בשם כל ישראל...
הריני בא לקיים מצווה..".וכו',יוכל לקיים ולעשות
המצווה בשלימות כראוי.

 

[alia1]

"דברים" "הדברים" "אלה הדברים",רמז ג' פעמים
נאמרו,בסיני,ונשנו באהל המועד ונשלשו בערבות מואב.

ועל כל מצווה ומצווה נכרתו י"ו בריתות בסיני,
י"ו באהל מועד,י"ו בערבות מואב שהם מ"ח.וכנגדן,הזהיר
מ"ח פעמים בתורה על העבודה הזרה,והזהיר מ"ח פעמים
על הגר שבא להידבק בתורה שנכרתו עליה מ"ח בריתות.
בראשית, ואלה(שמות)ויקרא ,וידבר(במדבר)אלה(דברים)--
סופי תיבות בגימטריה-"יראת".זהו ראשית"חכמה יראת ה'"-
ובגימטריה-"תורה".
ראשי תיבות של ה' חומשי תורה:ב'ו'ו'ו'א'-בגימטריה-
"אהיה".
דבר אחר "אלה"-גימטריה ל"ו,לומר לך שבזכות
ל"ו צדיקים העולם מתקיים.
דבר אחר"אלה"-גימטריה"איכה"-סימן שקוראים
פרשת "אלה הדברים"סמוך למגילת איכה.

 

[alia1]

אלה הדברים...."


עוד נרמז על מה שעברו דברי תורה

ונחרב בית המקדש.בתחילה על עוון העגל

שנאמר:"אלה אלקיך ישראל",וכתיב"על אלה אני בוכיה",

וזה שכתוב"אלה הדברים"[ וזה שאמר דוד המלך ע"ה:"אלה

עשית והחרשתי"]רוצה לומר,סלחתי לכם בזכות משה שאמרתי

לו"אהיה אשר אהיה".וזה שאמר:"דמית היות אהיה כמוך" שפייס אותי


בתפילתו "אוכיחך ואערכ'ה לפניך",אין עריכה אלא תפילה שנאמר:"בקר

אערך לך ואצפה".

וכן אומר ה"קדושת לוי"-ר' לוי יצחק מברדיטשוב,שהיה סניגורם של ישראל

על "אלה הדברים"-את הדברים הקשים דיבר משה רק"אל כל ישראל",אך בשעה

שדיבר עם השי"ת,דיבר עליהם רק טוב,שהיה סנגורם ומליצם הטוב.

 

[אשת נח]

(דברים א)
א

 

[אשת נח]

סיחון מלך חשבון

מבחינה פנימית אצל האדם
קיימת מציאות של סיחון מלך חשבון
סיחון לשון הסחה
כח שלילי כנגד אהבת חינם
שעושה חשבון של "מה יצא לי מזה"
מאהבת חינם
ואותו יש לנצח..