פורום ברסלב - רק לשמוח יש

'האזינו'

אשת נח

New Member
בס"ד

תשרי- מזל מאזניים – 'האזינו'
חדש תשרי, "בין כסה לעשור": מזל מאזנים,
מאזניים השוקלים את מאזן זכויותיו וחובותיו של האדם.
האיזון השמים והארץ - שבפרשת האזינו, בא לידי ביטוי
בין ראש השנה שבו אנו ממליכים את הקב"ה על הארץ
ליום הכיפורים שבו מתעלים ישראל לשמיים ודומים למלאכים.

חודש: תשרי
אותיות: פ - כוכב נוגה, ל - מזל מאזניים.

האות פ'- פה,מסמל את הדיבור,
הכח שמעמיד את האדם בדרגה הגבוהה בין הנבראים.
הרמבם כותב שאף התשובה אינה מושלמת ואינה פועלת את פעולתה,
כל עוד אין החוטא מביע את חרטתו בצורת "וידוי בפה".

פה,מסמל את השתיקה.
התלמוד אומר: "פעמים ששותק ומקבל שכר על השתיקה
פעמים מדבר ומקבל שכר על הדיבור.(זבחים קטו, א)
"עת להחשות ועת לדבר"

האות ל/ היא האות המלכותית המתנשאת מעל האותיות

אבגדהוזחטיכ<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>ל</span>מנסעפצקרשת

והיא מיצגת את הלב
'למד'- לב מבין דעת
כפי שה-ל' במרכז הא-ב
כך הלב מרכז הגוף.
כדי שיתקיים איזון בין הפה והלב
הדיבור חייב להיות תואם לרגשות הלב
"פיו וליבו שווין".

"האזינו השמים" גימטרייה דעת.
האזינו השמים –איזון עם שמים דרך הלב
עובר דרך הל'- לב,('למד'- לב מבין דעת)
מטרת לימוד התורה היא להחדיר אותה אל תוך לב האדם.

הרמבן אומר על הל',שהיא מבטאת מעבר
למצב חדש או לאופי חדש,
כמו בפסוק:
"וייצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה"
הל' מביעה את השינוי- 'לנפש חיה',
השינוי מהטבע הבהמי לרוח ממללא ליכולת לדבר.

חוש האיזון מתגלה בפרשת האזינו.
"האזינו שמיים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי".
הרמב"ן, על השמים והארץ :
"כי הכתובים יתנו עידיהם בכל הדברים שהם קיימים ועומדים".
וכן ברש"י: שהשמים והארץ יעמדו לעולם כעדי הברית בין הקב"ה ולבין ישראל.

בסופו של דבר עשייתו של האדם היא קיום העדות.
"שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מעיד בכם אשר תצום את בניכם לשמור לעשות"
(דברים ל"ב, מו).
 

alia1

New Member
בס"ד,
..ותקיעת השופר תלוייה בכוונת הלב...
וכך-פה-לב
כשכותבים במילואם:
פ"א ה"י,למ"ד בי"ת=
גימטריה-שופר.
 

alia1

New Member
"יערף כמטר לקחי.תזל כטל אמרתי..."

מעיד על פסוק זה הפרשן הספרדי ר' יצחק אברבנאל:
משה רצה לומר בזה,שדבריו יהיו מעטי הכמות
ורבי האיכות.הוא שנאמר כאן-"יערף כמטר לקחי"-
הלקח שתלמדו ממנו יהיה בעל ערך רב,
כמטר היורד בשפע.
אך:"תזל כטל אמרתי"-דברי עליכם יהיו מעטים
בכמותם כטל,וכבר הורו לנו חז"ל:
"לעולם ישנה(=ילמד)אדם לתלמידו דרך קצרה".
 

alia1

New Member
"יערף כמטר לקחי.תזל כטל אמרתי.."

אמר על כך הצדיק ר' שמחה בונים מפשיסחה:
דברי הקדושה כמוהם כגשם.
מה הגשם אינו מגלה את השפעתו
על הצמחים מיד עם ירידתו,
ורק לאחר זמן באה לידי ביטוי
השפעתו הברוכה של הגשם,
שהרווה את האדמה.
בדומה לכך פועלים דברי התורה על השומעים.
בשעה שהם נשמעים ללומדים,אין הם מבינים מיד
בהשפעתם החיובית,אך,בסופו של דבר,
עתידים הם לפעול את פעולתם הברוכה על לומדי התורה.
 

אשת נח

New Member
"יערף כמטר לקחי.תזל כטל אמרתי..."
הצדיק רבי אלימלך מליזנסק, בעל ''נועם אלימלך'',
אמר על פתיחה זו של משה:
כשם שהמטר והטל היורדים על הארץ אינם עושים זאת לטובת עצמם, אלא למען העולם;
כך גם יאמרו דברי לא לשם הנאה עצמית והפקת תועלת אישית,
אלא רק לשם שמים ולטובת ישראל עמו.
 

אשת נח

New Member
כותב כאן רש''י: ''תזל כטל'' - שהכול שמחים בו (כי אינו מטריד שום אדם).
לפי שהמטר יש בו עצבים לבריות (=הגשם גורם לפעמים רוגז וצער לבני-אדם),
כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין (והגשם זורם לבור-היין הפתוח).
בעניין זה מעירים חכמי ישראל, שכל מטיף מוסר באזני הקהל ראוי לו להשמיע דבריו בנחת ובלשון רכה - כטל זה שהכול שמחים בו, וסימן לכך: ''טל'' - ראשי-תיבות: טוב לכול.
לעומת זאת תוכחה הנאמרת בנימת זעם ובלשון תקיפה מחטיאה
פעמים הרבה את המטרה,
כי מעוררת בלב השומעים התנגדות ואי-נחת - כתחושת הולכי דרכים כלפי מטר סוחף, הפוגע
בהם. וסימן לכך:
''מטר'' - ראשי תיבות: משא, טורח, ריב (על-פי דברים א', י''ב).
 

alia1

New Member
זכרון הוא שלימות הדעת,בחינת למעלה מן הזמן.
כי עקר הזמן הוא מחמת שאין לנו שכל,כמו שאמר
רבנו ז"ל במפורש-דיינו בחינת שכחה-שהוא בחינת
שינה הסתלקות הדעת.
ועל כן מזהיר הפסוק(דברים ל"ב,ז')-
" ז
 
חלק עליון