האם שבנו לימי גזיזת פאות לעולים? חינוך ותרבות
לפני כחודשים הגיעו לחבר הכנסת הרב חיים אמסלם תלונותיהם של נערים יוצאי אתיופיה ולפיהן כמעט ולא ניתנת להם אפשרות ללמוד במסגרות חינוך דתיות בדרכם לתעודת הבגרות. זאת במסגרות 'קדמה' השונות.
לדבריו ביומן ערוץ 7, כל התכניות מטעם המדינה מבוצעות אך ורק תחת חסותה של אוניברסיטת בר אילן, זאת למרות שמדובר בלימודים שנועדו בסך הכול להכשיר את התלמידים לבחינות הבגרות. הלימודים מבוצעים בסדרת מוסדות חינוך שתחת חסות האוניברסיטה, אך אין ביניהם, לדברי ח"כ אמסלם, ולו מוסד אחד שאופיו תואם את דרישותיהם הדתיות של חלק מהעולים.
אמסלם פנה לשרת החינוך, הפרופ' יולי תמיר ובתגובה נמסר לו שהלימודים מתבצעים באופן זה כיוון שהם מבוצעים במוסדות אוניברסיטת בר אילן. "אני לא מבין בשביל מה צריך אוניברסיטה כשהמטרה היא בסך הכול בגרות. אני רואה בכך עוד מהלך שמגמתו להרחיק את התלמידים מנושאי דת ומסורת".
"ניתן היה לבצע את הלימודים תוך שילובם במוסדות החינוך הדתיים. בני העדה רוצים להישאר קרובים לדת ומסורת ולא יתכן שלוקחים ילדים בני 16 ו-17 ולשים אותם במוסדות חילוניים", אומר אמסלם הסבור שלא פחות מתשעים אחוזים מציבור העולים מאתיופיה מעוניין בקשר עם המסורת והדת, גם אם מונחי המסורת שונים אצלם מהמקובל בישראל.
אמסלם מספר שבימים הקרובים בכוונתו להיוועץ עם גורמים ברשת החינוך של ש"ס ולבחון אם יש דרך להיערך לשילובם של התלמידים במסגרת זו על אף שהיא אינה ערוכה מלכתחילה לשילוב שכזה. "אני לא רוצה שנחזור לתופעות שהכרנו בעליות קודמות לארץ", אומר ח"כ אמסלם ורומז בדבריו לאופן בו התקבלו עולי צפון אפריקה ותימן בשנות החמישים. לדבריו קיים קשר בין גזיזת פאות העולים בשנות קום המדינה לבין אופן ההתנהלות מול הנוער העולה מאתיופיה.
אמסלם מתכוון לכנס דיון דחוף בועדת החינוך של הכנסת כדי לבחון את הפרמטרים לפיהם נקבע כי על הנוער העולה לעבור במוסד אקדמי כאוניברסיטת בר אילן בדרכו לבגרות.
לפני כחודשים הגיעו לחבר הכנסת הרב חיים אמסלם תלונותיהם של נערים יוצאי אתיופיה ולפיהן כמעט ולא ניתנת להם אפשרות ללמוד במסגרות חינוך דתיות בדרכם לתעודת הבגרות. זאת במסגרות 'קדמה' השונות.
לדבריו ביומן ערוץ 7, כל התכניות מטעם המדינה מבוצעות אך ורק תחת חסותה של אוניברסיטת בר אילן, זאת למרות שמדובר בלימודים שנועדו בסך הכול להכשיר את התלמידים לבחינות הבגרות. הלימודים מבוצעים בסדרת מוסדות חינוך שתחת חסות האוניברסיטה, אך אין ביניהם, לדברי ח"כ אמסלם, ולו מוסד אחד שאופיו תואם את דרישותיהם הדתיות של חלק מהעולים.
אמסלם פנה לשרת החינוך, הפרופ' יולי תמיר ובתגובה נמסר לו שהלימודים מתבצעים באופן זה כיוון שהם מבוצעים במוסדות אוניברסיטת בר אילן. "אני לא מבין בשביל מה צריך אוניברסיטה כשהמטרה היא בסך הכול בגרות. אני רואה בכך עוד מהלך שמגמתו להרחיק את התלמידים מנושאי דת ומסורת".
"ניתן היה לבצע את הלימודים תוך שילובם במוסדות החינוך הדתיים. בני העדה רוצים להישאר קרובים לדת ומסורת ולא יתכן שלוקחים ילדים בני 16 ו-17 ולשים אותם במוסדות חילוניים", אומר אמסלם הסבור שלא פחות מתשעים אחוזים מציבור העולים מאתיופיה מעוניין בקשר עם המסורת והדת, גם אם מונחי המסורת שונים אצלם מהמקובל בישראל.
אמסלם מספר שבימים הקרובים בכוונתו להיוועץ עם גורמים ברשת החינוך של ש"ס ולבחון אם יש דרך להיערך לשילובם של התלמידים במסגרת זו על אף שהיא אינה ערוכה מלכתחילה לשילוב שכזה. "אני לא רוצה שנחזור לתופעות שהכרנו בעליות קודמות לארץ", אומר ח"כ אמסלם ורומז בדבריו לאופן בו התקבלו עולי צפון אפריקה ותימן בשנות החמישים. לדבריו קיים קשר בין גזיזת פאות העולים בשנות קום המדינה לבין אופן ההתנהלות מול הנוער העולה מאתיופיה.
אמסלם מתכוון לכנס דיון דחוף בועדת החינוך של הכנסת כדי לבחון את הפרמטרים לפיהם נקבע כי על הנוער העולה לעבור במוסד אקדמי כאוניברסיטת בר אילן בדרכו לבגרות.