ב"ה
הדרכה לחוזר בתשובה בעניין היחס למשפחה וחברים
"במגע עם חברים, ויותר מכך בקרב המשפחה, דרושה גישת קירוב שונה, חייבים לזכור, שאצל הקרובים אליך יש הרבה רגשות שפועלים מתחת לפני השטח.
בקשר להורים, חייבים גם להיות מודעים כל הזמן למצוות כיבוד אב ואם, אפילו אינם עדיין שומרי תורה. אסור לך לשמוע להם, אם הם אומרים לך לעבור על ההלכה, אך בכל זאת עליך לכבדם ביותר.
היה מודע לאופן יצירת הקשר. גם כאשר אתה חושב על נושאים כבדי משקל של הלכה ופילוסופיה, השתדל לשמור על סבר פנים יפות וקול נעים.
ערוך רשימה של הטובות שהוריך/קרוביך/ידידיך/ עשו למענך במשך חייך.
ערוך רשימה של תכונות אופי, ערכים, או מידות טובות שאתה מכבד.
ערוד רשימה של רעיונות, ערכים או נושאי יהדות שהם לימדו אותך, ואז אמור להם מה כתוב ברשימתך, כאשר יראו שאתה מכבד אותם ואינך דן אותם כ"רעים", יהיו מוכנים להקשיב לך.
בקש מהם לספר לך על בית סבא וסבתא. שיספרו לך על פסח, יום כיפור וארועים דתיים אחרים שהתנסו בהם בימי נעוריהם.
עליך להתעניין באמת במה שיש להם לומר וקרוב לודאי שאכן כך יהיה. אם לא כן, הם עלולים להרגיש שאתה מנסה להשפיע עליהם.
זכרונותיהם החיוביים יעניקו להם הרגשה טובה כלפי שמירת מצוות וישפיעו על דעתם עליך.
שאל אותם אם אי פעם התפללו.
שאל אותם אם אלוקים ענה אי פעם לתפילותיהם.
שאל אותם אם אירע להם פעם נס.
אם אינם זוכרים דבר, שאל אותם על נסיונם בזמן נהיגה. רוב בני
האדם התנסו בהצלה ניסית בעת נהיגה.
כשאתה עוזר להם להגיע אל תוך עצמם, אתה עוזר להם למצוא את האמת שבתוך כל יהודי.
אל תמלכד אותם. תן להם לראות זאת בעצמם.
כדי למנוע את הטעות הגורלית של תדמית המשפיע המפעיל לחץ, אל תספר להם שום דבר על ידיעותיך החדשות ביהדות, עד שממש יבקשו אם הם שואלים: "אז מה אתה לומד?" ענה:"באמת אינכם רוצים לדעת", או "זה לא בשבילכם", או "אתם לא תאמינו" למרות שנראה שהם רוצים לשמוע מה שיש לך לומר, יתכן שהם מחכים להתקפה, שישתמע מדבריך שאינם "באמת יהודים" או אינם "טובים" דחה אותם ככל שתוכל. אפילו מספר ימים. עד שבאמת ירצו
עד שבאמת ירצו בזאת, אך אפילו אז אל תאמר הכל בבת אחת, תן להם רק לטעום מעט, תן להם רק לטעום מעט,
ןכן אמור רק רעיונות שקלטת אותם כראוי.
תמיד השתדל להקדים את דבריך במילים "נראה לי ש
למשל)
אלוקים ברא את העולם אך ורק לתועלתנו." לזאת הם עלולים לענות "זה מגוחך", ואז תאמר "אמרתי לכם, שזה לא בשבילכם." אך לעולם לעולם אל תתווכח.
כאשר אתה מתווכח הם עלולים להיסחף לרגשנות או לכנותך פנאטי וזו ההזדמנות לברוח משיקול המידע שבידך באופן הגיוני. קשה מאוד להיסחף לרגשנות יתר עם אדם שמסרב להתווכח.
שאל אותם איך הם תופסים את העניין. ואז עליך להיות באמת מוקסם מתשובותיהם.
אל תתווכח שאל שאלות.
אם הם מתקיפים היבט מסויים ביהדות או מצוה מסויימת: 1. אמור כיצד אתה יכול להבין את השקפתם. 2. הצע סיבה אלטרנטיבית שנשמעת הגיונית בעיניך. 3. שאל אותם מה הם חושבים.
אינך חייב להסביר הכל מפני שאינך רב. הסבר רק מה שקלטת היטב.
תשובתך לשאלה מסויימת כל שהיא כמעט שאינה רלבנטית. המפתח הוא לפתח מערכת קשר פתוחה המבוססת על אמון.
אם הם זקוקים לויכוחים שמישהו אחר יעשה זאת.
ברגע שיתחילו לחשוב ויהיו מעוניינים בכנות ללמוד יותר, ספר להם שנושאים אלה יובהרו להם לשביעות רצונם המלאה בסמינר "ערכים"
והדומים לו.
והחשוב ביותר להתפלל מקירות הלב בכוונה על המשפחה ועל עם ישראל.
מתוך הספר פתחו לי פתח- ישיבת אש התורה (הספר מכיל הדרכה בקירוב רחוקים)
הדרכה לחוזר בתשובה בעניין היחס למשפחה וחברים
"במגע עם חברים, ויותר מכך בקרב המשפחה, דרושה גישת קירוב שונה, חייבים לזכור, שאצל הקרובים אליך יש הרבה רגשות שפועלים מתחת לפני השטח.
בקשר להורים, חייבים גם להיות מודעים כל הזמן למצוות כיבוד אב ואם, אפילו אינם עדיין שומרי תורה. אסור לך לשמוע להם, אם הם אומרים לך לעבור על ההלכה, אך בכל זאת עליך לכבדם ביותר.
היה מודע לאופן יצירת הקשר. גם כאשר אתה חושב על נושאים כבדי משקל של הלכה ופילוסופיה, השתדל לשמור על סבר פנים יפות וקול נעים.
ערוך רשימה של הטובות שהוריך/קרוביך/ידידיך/ עשו למענך במשך חייך.
ערוך רשימה של תכונות אופי, ערכים, או מידות טובות שאתה מכבד.
ערוד רשימה של רעיונות, ערכים או נושאי יהדות שהם לימדו אותך, ואז אמור להם מה כתוב ברשימתך, כאשר יראו שאתה מכבד אותם ואינך דן אותם כ"רעים", יהיו מוכנים להקשיב לך.
בקש מהם לספר לך על בית סבא וסבתא. שיספרו לך על פסח, יום כיפור וארועים דתיים אחרים שהתנסו בהם בימי נעוריהם.
עליך להתעניין באמת במה שיש להם לומר וקרוב לודאי שאכן כך יהיה. אם לא כן, הם עלולים להרגיש שאתה מנסה להשפיע עליהם.
זכרונותיהם החיוביים יעניקו להם הרגשה טובה כלפי שמירת מצוות וישפיעו על דעתם עליך.
שאל אותם אם אי פעם התפללו.
שאל אותם אם אלוקים ענה אי פעם לתפילותיהם.
שאל אותם אם אירע להם פעם נס.
אם אינם זוכרים דבר, שאל אותם על נסיונם בזמן נהיגה. רוב בני
האדם התנסו בהצלה ניסית בעת נהיגה.
כשאתה עוזר להם להגיע אל תוך עצמם, אתה עוזר להם למצוא את האמת שבתוך כל יהודי.
אל תמלכד אותם. תן להם לראות זאת בעצמם.
כדי למנוע את הטעות הגורלית של תדמית המשפיע המפעיל לחץ, אל תספר להם שום דבר על ידיעותיך החדשות ביהדות, עד שממש יבקשו אם הם שואלים: "אז מה אתה לומד?" ענה:"באמת אינכם רוצים לדעת", או "זה לא בשבילכם", או "אתם לא תאמינו" למרות שנראה שהם רוצים לשמוע מה שיש לך לומר, יתכן שהם מחכים להתקפה, שישתמע מדבריך שאינם "באמת יהודים" או אינם "טובים" דחה אותם ככל שתוכל. אפילו מספר ימים. עד שבאמת ירצו
עד שבאמת ירצו בזאת, אך אפילו אז אל תאמר הכל בבת אחת, תן להם רק לטעום מעט, תן להם רק לטעום מעט,
ןכן אמור רק רעיונות שקלטת אותם כראוי.
תמיד השתדל להקדים את דבריך במילים "נראה לי ש
למשל) אלוקים ברא את העולם אך ורק לתועלתנו." לזאת הם עלולים לענות "זה מגוחך", ואז תאמר "אמרתי לכם, שזה לא בשבילכם." אך לעולם לעולם אל תתווכח.
כאשר אתה מתווכח הם עלולים להיסחף לרגשנות או לכנותך פנאטי וזו ההזדמנות לברוח משיקול המידע שבידך באופן הגיוני. קשה מאוד להיסחף לרגשנות יתר עם אדם שמסרב להתווכח.
שאל אותם איך הם תופסים את העניין. ואז עליך להיות באמת מוקסם מתשובותיהם.
אל תתווכח שאל שאלות.
אם הם מתקיפים היבט מסויים ביהדות או מצוה מסויימת: 1. אמור כיצד אתה יכול להבין את השקפתם. 2. הצע סיבה אלטרנטיבית שנשמעת הגיונית בעיניך. 3. שאל אותם מה הם חושבים.
אינך חייב להסביר הכל מפני שאינך רב. הסבר רק מה שקלטת היטב.
תשובתך לשאלה מסויימת כל שהיא כמעט שאינה רלבנטית. המפתח הוא לפתח מערכת קשר פתוחה המבוססת על אמון.
אם הם זקוקים לויכוחים שמישהו אחר יעשה זאת.
ברגע שיתחילו לחשוב ויהיו מעוניינים בכנות ללמוד יותר, ספר להם שנושאים אלה יובהרו להם לשביעות רצונם המלאה בסמינר "ערכים"
והדומים לו.
והחשוב ביותר להתפלל מקירות הלב בכוונה על המשפחה ועל עם ישראל.
מתוך הספר פתחו לי פתח- ישיבת אש התורה (הספר מכיל הדרכה בקירוב רחוקים)