zin7
New Member
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון שנקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם או"ם ב-1 בנובמבר 2005. ההחלטה מספר 60/7 נושאת את הכותרת "זכרון השואה" וכוללת בסעיפי המבוא שלה אזכור של ההכרזה האוניבסאלית בדבר זכויות אדם, מגילת האומות המאוחדות ואת האמנה לענישה ומניעת רצח עם. כמו כן מאזכרת ההחלטה את המושב המיוחד ה-28 של העצרת הכללית שהתקיימה ב-24 בינואר 2005 וכן מאזכרת כי בשואה נרצח שליש מהעם היהודי. בסעיף האופרטיבי הראשון של ההחלטה קובעת העצרת הכללית את ה-27 בינואר "יום הזכרון הבי"ל לזכר קורבנות השואה". עוד בחלקה האופרטיבי של ההחלטה, קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תכניות לימוד בתחום זכרון השואה, דוחה כל נסיון להכחשת השואה, מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על מוצא אתני את אמונה דתית ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על פעולות השנתיות של התכנית. העצרת הכללית לא הצביעה על ההחלטה והיא התקבלה פה אחד וללא הצבעה. יוזם ההחלטה היה רוני אדם, מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ באותה תקופה. הוא גם יזם את קיומה של מושב מיוחד של העצרת הכללית בנושא השואה, שהתקיים בינואר 2005. רוני זכה לציון לציון לשבח מטעם מנכ"ל משרד החוץ, רון פרושאור. שר החוץ, סילבן שלום, השתתף במושב המיוחד בנושא השואה ואף חנך, לצד מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, את התערוכה על מחנה ההשמדה אושוויץ שהוצגה במסגרת המושב המיוחד, לראשונה אי פעם במרכזם בניו-יורק. ב-26 בינואר 2006, הוא היום שבו צויין לראשונה בישראל יום הזכרון הבי"ל לשואה, קיימה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חברת הכנסת קולט אביטל, ישיבה מיוחדת לציון היום. לישיבה הוזמן רוני אדם, שהסביר את המהלכים הדיפלומטיים שהביאו לאימוץ ההחלטה, באמצעות מדינות ידידות באו"ם כמו ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, מדינות האיחוד האירופי וכן רוסיה, כמי שחיילי הצבא האדום שחררו את מחנה ההשמדה אושוויץ ב-27 בינואר 1945. מידי שנה, מאז אימוץ ההחלטה, מציין האו"ם באמצעות מרכזי האו"ם בעולם כולו את יום הזכרון הבי"ל. גם מדינות חברות בארגון, שמעולם לא הזכירו את השואה, מיישמים את הקריאה של העצרת הכללית ומקיימים ימי זכרון לאומיים ב-27 בינואר