ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה
למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א
הוקדש ע"י
אתר הלכה יומית
הלכות גרים
שאלה: בשנים האחרונות מתפרסמות ידיעות רבות בנושא הגיורים לאנשים שאינם נחשבים כיהודים על פי ההלכה, ומנגד מתפרסמים גינויים חריפים מצד רבנים אחרים הטוענים שאותם גיורים אינם נעשים כדת וכדין, מה הם הטענות והצדק עם מי?
תש! ובה: בגמרא במסכת יבמות (דף מו.) למדו רבותינו, "גר שבא להתגיר אינו גר עד שימול ויטבול", שכן מצינו באבותינו שכשבאו לצאת מכלל בני נח (שאר הגויים) ולהתקדש בקדושת המצוות על ידי קבלת התורה בהר סיני ולקבל פני שכינה, מלו וטבלו. וגירות האשה נעשית בטבילה בלבד. וצריכה הגירות להעשות בפני שלשה דיינים כשרים שנחשבים כבית דין, משום שנאמר בתורה (במדבר טו) "משפט אחד יהיה לכם ולגר", ואין משפט בפחות משלשה דיינים הכשרים לדון.
וכשבא הגר להתגיר אומרים לו, מה ראית שבאת להתגיר?, אין אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים (אבודים וסחופים) ומטורפים ויסורים באים עליהם? אם אמר יודע אני ובכל זאת אני חפץ להתחבר לעם ישראל, מקבלין אותו מייד, ומלמדים אותו את עיקרי הדת, שהם מצות יחוד ה' ואיסור עבודת אלילים, ומלמדים אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, ומודיעים לו מקצת מהעונשים של המצוות, שאומרים לו קודם שבאת למדה זו (שהצטרפת! לעם ישראל) אם אכלת חלב (בצירי, שהוא כמו שומן האסור באכילה) אין אתה ענוש כרת, חללת שבת אין אתה חייב סקילה, ועכשיו אם אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה חייב סקילה, וכן מודיעים לו שכרן של המצוות ומודיעים לו שבעשיית מצוות אלו יזכה לחיי העולם הבא, ואומרים לו שהעולם הבא אינו שמור אלא לצדיקים והם ישראל, ומה שתראה שישראל בצער בעולם הזה, טובה היא להם, שאינם יכולים לקבל רוב טובה בעולם הזה כאומות העולם, שמא ירום לבבם ויתעו ויפסידו שכר עולם הבא. ואין הקדוש ברוך הוא מביא עליהם רוב פורענות (יותר מדי אסונות) כדי שלא יאבדו, אלא כל האומות כלים והם עומדים לעולם. ומאריכים אותו בדברים מעין אלו, ואם קבל על עצמו לקיים את התורה מקבלין אותו מיד, ומלין אותו, וממתינים לו עד שיתרפא רפואה שלימה, ואחר כך מטבילין אותו טבילה הוגנת בלא חציצה. (ומאריכים עוד בענין קבלת המצוות באופן שלא נאריך כאן).
כשיבא הגר להתגיר בודקים אחריו שמא בג! לל סיבות כלכליות הוא רוצה להתגיר, או לצורך שררה שיזכה לה, או מפני הפחד בא ליכנס לדת ישראל, ואם איש הוא בודקים שמא הוא חפץ לישא אשה יהודיה, ואם אשה היא בודקים שמא רצתה לינשא לאחד מבני ישראל, ורק אם לא נמצאה שום סיבה חיצונית לרצון להתגיר, וכשברור שבאים להתגיר מתוך אמונה ורצון לקיים את מצוות התורה מאהבה, מקבלים אותם להתגיר.
ומכאן נלמד לענין שאלתינו שאם הדיינים שגיירו את הגר לא היו כשרים לדון, הרי גיורם אינו כלום ולכן המתגירים בגיור רפורמי על ידי "רבנים" רפורמים אין גיורם נחשב כלל. וכן אם הגוי בא להתגיר שלא על מנת לקיים מצוות אלא לצורך אחר, גם כן אין הגיור פועל כלום. ומי שעתידה לינשא ל"גר" זה, הרי היא נשואה לגוי, והילדים שיוולדו ל"גיורת" כזו, אינם יהודים בכלל על פי התורה. ולפיכך יש להזהר כשבאים בקשרי נשואים עם גרים ועם בני גרים, שאם הם נתגיירו במקומות מפוקפקים יש לחקור ולדרוש על ידי אנשים יראים ומוסמכים, אם! נעשה הגיור כדין, כי לצערינו במקומות רבים בעולם וגם בארץ ישראל נודע על אנשים שכביכול מבני ישראל המה, ובאמת הם גויים גמורים, אולם מי שנתגייר כדת וכדין, הרי אנו מצווים לאוהבו, והרי הוא ככלל ישראל הקדושים.
למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א
הוקדש ע"י
אתר הלכה יומית
הלכות גרים
שאלה: בשנים האחרונות מתפרסמות ידיעות רבות בנושא הגיורים לאנשים שאינם נחשבים כיהודים על פי ההלכה, ומנגד מתפרסמים גינויים חריפים מצד רבנים אחרים הטוענים שאותם גיורים אינם נעשים כדת וכדין, מה הם הטענות והצדק עם מי?
תש! ובה: בגמרא במסכת יבמות (דף מו.) למדו רבותינו, "גר שבא להתגיר אינו גר עד שימול ויטבול", שכן מצינו באבותינו שכשבאו לצאת מכלל בני נח (שאר הגויים) ולהתקדש בקדושת המצוות על ידי קבלת התורה בהר סיני ולקבל פני שכינה, מלו וטבלו. וגירות האשה נעשית בטבילה בלבד. וצריכה הגירות להעשות בפני שלשה דיינים כשרים שנחשבים כבית דין, משום שנאמר בתורה (במדבר טו) "משפט אחד יהיה לכם ולגר", ואין משפט בפחות משלשה דיינים הכשרים לדון.
וכשבא הגר להתגיר אומרים לו, מה ראית שבאת להתגיר?, אין אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים (אבודים וסחופים) ומטורפים ויסורים באים עליהם? אם אמר יודע אני ובכל זאת אני חפץ להתחבר לעם ישראל, מקבלין אותו מייד, ומלמדים אותו את עיקרי הדת, שהם מצות יחוד ה' ואיסור עבודת אלילים, ומלמדים אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, ומודיעים לו מקצת מהעונשים של המצוות, שאומרים לו קודם שבאת למדה זו (שהצטרפת! לעם ישראל) אם אכלת חלב (בצירי, שהוא כמו שומן האסור באכילה) אין אתה ענוש כרת, חללת שבת אין אתה חייב סקילה, ועכשיו אם אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה חייב סקילה, וכן מודיעים לו שכרן של המצוות ומודיעים לו שבעשיית מצוות אלו יזכה לחיי העולם הבא, ואומרים לו שהעולם הבא אינו שמור אלא לצדיקים והם ישראל, ומה שתראה שישראל בצער בעולם הזה, טובה היא להם, שאינם יכולים לקבל רוב טובה בעולם הזה כאומות העולם, שמא ירום לבבם ויתעו ויפסידו שכר עולם הבא. ואין הקדוש ברוך הוא מביא עליהם רוב פורענות (יותר מדי אסונות) כדי שלא יאבדו, אלא כל האומות כלים והם עומדים לעולם. ומאריכים אותו בדברים מעין אלו, ואם קבל על עצמו לקיים את התורה מקבלין אותו מיד, ומלין אותו, וממתינים לו עד שיתרפא רפואה שלימה, ואחר כך מטבילין אותו טבילה הוגנת בלא חציצה. (ומאריכים עוד בענין קבלת המצוות באופן שלא נאריך כאן).
כשיבא הגר להתגיר בודקים אחריו שמא בג! לל סיבות כלכליות הוא רוצה להתגיר, או לצורך שררה שיזכה לה, או מפני הפחד בא ליכנס לדת ישראל, ואם איש הוא בודקים שמא הוא חפץ לישא אשה יהודיה, ואם אשה היא בודקים שמא רצתה לינשא לאחד מבני ישראל, ורק אם לא נמצאה שום סיבה חיצונית לרצון להתגיר, וכשברור שבאים להתגיר מתוך אמונה ורצון לקיים את מצוות התורה מאהבה, מקבלים אותם להתגיר.
ומכאן נלמד לענין שאלתינו שאם הדיינים שגיירו את הגר לא היו כשרים לדון, הרי גיורם אינו כלום ולכן המתגירים בגיור רפורמי על ידי "רבנים" רפורמים אין גיורם נחשב כלל. וכן אם הגוי בא להתגיר שלא על מנת לקיים מצוות אלא לצורך אחר, גם כן אין הגיור פועל כלום. ומי שעתידה לינשא ל"גר" זה, הרי היא נשואה לגוי, והילדים שיוולדו ל"גיורת" כזו, אינם יהודים בכלל על פי התורה. ולפיכך יש להזהר כשבאים בקשרי נשואים עם גרים ועם בני גרים, שאם הם נתגיירו במקומות מפוקפקים יש לחקור ולדרוש על ידי אנשים יראים ומוסמכים, אם! נעשה הגיור כדין, כי לצערינו במקומות רבים בעולם וגם בארץ ישראל נודע על אנשים שכביכול מבני ישראל המה, ובאמת הם גויים גמורים, אולם מי שנתגייר כדת וכדין, הרי אנו מצווים לאוהבו, והרי הוא ככלל ישראל הקדושים.