המתפללים כבשו את הר דביום ראשון, 21 באוקטובר 2007, 6:07 מאת: אלי אשכנזי, הארץ
פיצוץ בהר דב. בדרך להפוך ליעד תיירותי? (ארכיון: רויטרס)לראשונה מאז הנסיגה מלבנון, 50 איש עלו להר בין הבתרים, שם על פי המסורת הבטיח אלוהים לאברהם את ארץ ישראל
חברי קבוצה שמנתה כ-50 בני אדם, העפילו שלשום להר בין הבתרים שבכתף שיאון בהר דב. הם ראו בנוכחותם במקום ביום הזה יותר מעניין סמלי. בדיוק ביום שבו התפרסם ב"הארץ" כי האו"ם ביקש מישראל לדון עם לבנון על עתיד "חוות שבעא", הם שבו בשבת של פרשת "לך לך" להר המזוהה עם המקום שבו נכרתה הברית בין הבתרים, אז הבטיח אלוהים לאברהם כי יעניק לזרעו את הארץ הזאת.
"למקום הזה יש חשיבות עצומה", פסק ירוחם קנטמן, תושב מושב קשת שברמת הגולן, זמן קצר אחרי שירד מההר. לא לחינם נכתב בתורה כי "צידונים יקראו לחרמון שריון והאמורי יקראו לו שניר" (דברים ג', פסוק ט'), הוא התפלמס, "ההתעכבות הזאת סביב הניסיון להסביר את הייחוס שקיבל ההר הזה באה להמחיש את החשיבות הגדולה שלו". זמן קצר לפני כן רקדו קנטמן וחבריו על פסגת ההר, שבידיהם ספר תורה, לאחר שקראו את פרשת "לך לך" ושוחחו על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של האזור.
האירוע נערך במקום בו נמצא אתר מקודש, על פי המסורת היהודית, להנצחת הברית שבין אברהם אבינו לאלוהיו. גם על פי המסורת המוסלמית מקובל להצביע על המקום כאתר שבו היתה הברית ובערבית נקרא המקום "מקאם אברהים אל חליל" (מקום אברהם החבר האהוב - א.א), או "משהד אל-תייר" (עדות הציפור). במקום מבנה בעל כיפות, לידו מאגר מים ועצי אלון עתיקים.
מסורת מקובלים מהמאה ה-16
"למקום הזה יש חשיבות עצומה" (ארכיון: ערוץ 10)עפר בשן, מדריך בבית הספר שדה גולן וחרמונים, הסביר כי "ידוע כי במאה ה-16 התפתחה מסורת אצל מקובלי צפת, שנהגו לעלות לרגל למקום הזה. הם נהגו להיות במקום הזה במשך השבוע של פרשת "לך לך" ולאחר מכן לחזור הביתה".
לא ברור מתי פסקה המסורת הזאת, אך ברור כי במשך עשרות שנים של יחסי איבה בין ישראל, סוריה ולבנון הפך האזור הסלעי, ההררי והסבוך הזה למוקד חיכוך שבו לא ניתן היה לבקר. לפני כ-12 שנים, ביוזמתו של קנטמן, החלו לבוא למקום מבקרים ביום שישי של פרשת "לך לך". "הגענו כבר למצב שהיו מגיעים כאלף איש", נזכר קנטמן בגעגוע.
הימים שאחרי נסיגת צה"ל מדרום לבנון שוב הפכו את אזור הר דב לנקודת חיכוך שאסור לאזרחים לבקר בה והחל משנת 2000 האיסור נכנס לתוקף. בשבע השנים שבהן נאסרה הכניסה, המשיכו לעלות ביום שישי של פרשת "לך לך" עלייה סמלית ל"הר שזיף", שממנו ניתן להשקיף על "ההר בין הבתרים".
השנה, לאחר פנייה של אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, לאלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, שוב אושרה כניסת אזרחים לתפילה במקום. "הפעם אישרו לנו להכניס רק אוטובוס אחד", אמר קנטמן, "ולכן לא פירסמנו את הדבר. זה היה כמעט סודי. היה קשה לקבוע מי יבוא ומי לא. לבסוף הגיעו רק כ-50 אנשים מקשת ומחיספין".
פרסומתלדברי בשן, שביום שישי ביקר לראשונה במקום, "לקרוא את הסיפור של אברהם אבינו במקום הזה נותן לך תחושה מיוחדת. זה הופך את הסיפור למשהו שאתה ממש חש אותו. בעבורי זה היה מרגש".
גם קנטמן אומר כי "למרות שמקובלי צפת היו מגיעים הנה ושוהים פה שבוע שלם בתנאים קשים ואני מגיע הנה, בסך הכל לשעה קלה ובנסיעה באוטובוס ממוזג, אני בכל זאת מרגיש קצת מהקדושה שהם הרגישו".
פיצוץ בהר דב. בדרך להפוך ליעד תיירותי? (ארכיון: רויטרס)לראשונה מאז הנסיגה מלבנון, 50 איש עלו להר בין הבתרים, שם על פי המסורת הבטיח אלוהים לאברהם את ארץ ישראל
חברי קבוצה שמנתה כ-50 בני אדם, העפילו שלשום להר בין הבתרים שבכתף שיאון בהר דב. הם ראו בנוכחותם במקום ביום הזה יותר מעניין סמלי. בדיוק ביום שבו התפרסם ב"הארץ" כי האו"ם ביקש מישראל לדון עם לבנון על עתיד "חוות שבעא", הם שבו בשבת של פרשת "לך לך" להר המזוהה עם המקום שבו נכרתה הברית בין הבתרים, אז הבטיח אלוהים לאברהם כי יעניק לזרעו את הארץ הזאת.
"למקום הזה יש חשיבות עצומה", פסק ירוחם קנטמן, תושב מושב קשת שברמת הגולן, זמן קצר אחרי שירד מההר. לא לחינם נכתב בתורה כי "צידונים יקראו לחרמון שריון והאמורי יקראו לו שניר" (דברים ג', פסוק ט'), הוא התפלמס, "ההתעכבות הזאת סביב הניסיון להסביר את הייחוס שקיבל ההר הזה באה להמחיש את החשיבות הגדולה שלו". זמן קצר לפני כן רקדו קנטמן וחבריו על פסגת ההר, שבידיהם ספר תורה, לאחר שקראו את פרשת "לך לך" ושוחחו על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של האזור.
האירוע נערך במקום בו נמצא אתר מקודש, על פי המסורת היהודית, להנצחת הברית שבין אברהם אבינו לאלוהיו. גם על פי המסורת המוסלמית מקובל להצביע על המקום כאתר שבו היתה הברית ובערבית נקרא המקום "מקאם אברהים אל חליל" (מקום אברהם החבר האהוב - א.א), או "משהד אל-תייר" (עדות הציפור). במקום מבנה בעל כיפות, לידו מאגר מים ועצי אלון עתיקים.
מסורת מקובלים מהמאה ה-16
"למקום הזה יש חשיבות עצומה" (ארכיון: ערוץ 10)עפר בשן, מדריך בבית הספר שדה גולן וחרמונים, הסביר כי "ידוע כי במאה ה-16 התפתחה מסורת אצל מקובלי צפת, שנהגו לעלות לרגל למקום הזה. הם נהגו להיות במקום הזה במשך השבוע של פרשת "לך לך" ולאחר מכן לחזור הביתה".
לא ברור מתי פסקה המסורת הזאת, אך ברור כי במשך עשרות שנים של יחסי איבה בין ישראל, סוריה ולבנון הפך האזור הסלעי, ההררי והסבוך הזה למוקד חיכוך שבו לא ניתן היה לבקר. לפני כ-12 שנים, ביוזמתו של קנטמן, החלו לבוא למקום מבקרים ביום שישי של פרשת "לך לך". "הגענו כבר למצב שהיו מגיעים כאלף איש", נזכר קנטמן בגעגוע.
הימים שאחרי נסיגת צה"ל מדרום לבנון שוב הפכו את אזור הר דב לנקודת חיכוך שאסור לאזרחים לבקר בה והחל משנת 2000 האיסור נכנס לתוקף. בשבע השנים שבהן נאסרה הכניסה, המשיכו לעלות ביום שישי של פרשת "לך לך" עלייה סמלית ל"הר שזיף", שממנו ניתן להשקיף על "ההר בין הבתרים".
השנה, לאחר פנייה של אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, לאלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, שוב אושרה כניסת אזרחים לתפילה במקום. "הפעם אישרו לנו להכניס רק אוטובוס אחד", אמר קנטמן, "ולכן לא פירסמנו את הדבר. זה היה כמעט סודי. היה קשה לקבוע מי יבוא ומי לא. לבסוף הגיעו רק כ-50 אנשים מקשת ומחיספין".
פרסומתלדברי בשן, שביום שישי ביקר לראשונה במקום, "לקרוא את הסיפור של אברהם אבינו במקום הזה נותן לך תחושה מיוחדת. זה הופך את הסיפור למשהו שאתה ממש חש אותו. בעבורי זה היה מרגש".
גם קנטמן אומר כי "למרות שמקובלי צפת היו מגיעים הנה ושוהים פה שבוע שלם בתנאים קשים ואני מגיע הנה, בסך הכל לשעה קלה ובנסיעה באוטובוס ממוזג, אני בכל זאת מרגיש קצת מהקדושה שהם הרגישו".