חיוב האכילה בסוכה
בהלכה הקודמת ביארנו את מצוות האכילה בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה. שהיא מצוות עשה מן התורה, לאכול בסוכה כזית פת לחם. ומלבד מצוה זו, יש איסור לאכול מחוץ לסוכה בכל ימי חג הסוכות וכאשר נבאר.
בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע), הוא יותר מכביצה פת (לחם), דהיינו כששים גרם פת, (ליתר דיוק, חמשים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב בסוכה", אבל פחות משיעור זה מותר לאכול מחוץ לסוכה, ולפיכך גם אם אוכלו בתוך הסוכה, אין מברך על אכילה זו לישב בסוכה.
האוכל עוגות כשיעור יותר מכביצה, דהיינו כששים גרם עוגה, חייב לאכול בסוכה, אבל אינו מברך על ברכת "לישב בסוכה" משום שיש מחלוקת הפוסקים אם יש לעוגה דין פת ממש, ומשום ספק אין לברך על אכילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", וכפי שביארנו בכמה מקומות. אבל אם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, (שהוא שיעור שלוש ביצים (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם, צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. (ולענין ברכת המוציא וברכת על נטילת ידיים וברכת המזון, אין להסתפק בשיעור זה, אלא צריך שיאכל כשיעור מאתים ושש עשרה גרם, שרק אז יוכל לברך על העוגה המוציא וברכת המזון). ולעדות האשכנזים יש חילוקי מנהגים בעניינים אלו ואין כאן מקום לפרטם.
נשים פטורות מן הסוכה, כשם שהן פטורות מרוב המצוות שהן בקום עשה (ולא בשב ואל תעשה) והן תלויות בזמן, והרי מצות סוכה היא בקום עשה ותלויה בזמן (שהוא ימי הסוכות) ולכן נשים פטורות ממנה, ואם הן אוכלות בסוכה, בודאי יש להן שכר על כך, ומכל מקום לא יברכו על ישיבתן בסוכה "לישב בסוכה". אולם למנהג רבים מן האשכנזים, נשים מברכות גם על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות נטילת לולב ואמירת ההלל וקריאת שמע וכיוצא בזה, ועל כן למנהגן הן מברכות גם על ישיבה בסוכה. וכפי שהזכרנו בכמה מקומות.
לסיכום: אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמשים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה. הנשים אינן חייבות לישב בסוכה, ואם הן מתחסדות לישב בסוכה, שכרן רב מאד. אולם אל להן לברך על ישיבה זו, משום שאינן מצוות בה מן הדין.
בהלכה הקודמת ביארנו את מצוות האכילה בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה. שהיא מצוות עשה מן התורה, לאכול בסוכה כזית פת לחם. ומלבד מצוה זו, יש איסור לאכול מחוץ לסוכה בכל ימי חג הסוכות וכאשר נבאר.
בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע), הוא יותר מכביצה פת (לחם), דהיינו כששים גרם פת, (ליתר דיוק, חמשים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב בסוכה", אבל פחות משיעור זה מותר לאכול מחוץ לסוכה, ולפיכך גם אם אוכלו בתוך הסוכה, אין מברך על אכילה זו לישב בסוכה.
האוכל עוגות כשיעור יותר מכביצה, דהיינו כששים גרם עוגה, חייב לאכול בסוכה, אבל אינו מברך על ברכת "לישב בסוכה" משום שיש מחלוקת הפוסקים אם יש לעוגה דין פת ממש, ומשום ספק אין לברך על אכילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", וכפי שביארנו בכמה מקומות. אבל אם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, (שהוא שיעור שלוש ביצים (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם, צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. (ולענין ברכת המוציא וברכת על נטילת ידיים וברכת המזון, אין להסתפק בשיעור זה, אלא צריך שיאכל כשיעור מאתים ושש עשרה גרם, שרק אז יוכל לברך על העוגה המוציא וברכת המזון). ולעדות האשכנזים יש חילוקי מנהגים בעניינים אלו ואין כאן מקום לפרטם.
נשים פטורות מן הסוכה, כשם שהן פטורות מרוב המצוות שהן בקום עשה (ולא בשב ואל תעשה) והן תלויות בזמן, והרי מצות סוכה היא בקום עשה ותלויה בזמן (שהוא ימי הסוכות) ולכן נשים פטורות ממנה, ואם הן אוכלות בסוכה, בודאי יש להן שכר על כך, ומכל מקום לא יברכו על ישיבתן בסוכה "לישב בסוכה". אולם למנהג רבים מן האשכנזים, נשים מברכות גם על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות נטילת לולב ואמירת ההלל וקריאת שמע וכיוצא בזה, ועל כן למנהגן הן מברכות גם על ישיבה בסוכה. וכפי שהזכרנו בכמה מקומות.
לסיכום: אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמשים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה. הנשים אינן חייבות לישב בסוכה, ואם הן מתחסדות לישב בסוכה, שכרן רב מאד. אולם אל להן לברך על ישיבה זו, משום שאינן מצוות בה מן הדין.
range'>תודה ליאור