חיי שרה – שבת חברון – מעשה אבות סימן לבנים

[liori24]

חיי שרה – שבת חברון – מעשה אבות סימן לבנים

לאחר פטירת שרה אמנו באה העת לקבור את שרה. אברהם אבינו בוחר במערה אשר בשדה המכפלה כמקום הראוי לקבורתה. המדרש מספר לנו שהריח אברהם את ריח גן העדן בפתח המערה ושם קבורים אדם וחווה , אברהם רוצה להתחבר לראשית, להתחלה של הכל .
מעניין לראות שאברהם אבינו מסרב בתוקף לקבל את המערה במתנה ומשלם ב"כסף עובר לסוחר" תמורה מלאה ואפילו מעבר, עם עדים לקניין עבור המערה, כאילו ידע אברהם וסימן לנו הבנים שעוד יגיע היום ודווקא במקום זה יבואו שכנינו הערבים וינסו לגזול אותו מאיתנו.
חברון נקרית בדרכנו שנים רבות אחר כך כאשר 12 המרגלים נשלחים לתור את הארץ , כלב , בוחר שלא לשתף פעולה עם המרגלים והמדרש מספר כיצד הוא הולך ומשתטח על קברי האבות בחברון, הכוחות שהוא מקבל משם הם אלו המאפשרים לו, להשתיק את כולם לאחר שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ בפני העם ולומר:" עלוה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" (במדבר י"ג , לב)
אך העם לא שומע בקולו ונענש , 40 שנה העם מסתובב במדבר עד תום כל הדור ההוא יוצאי מצרים, וכל השותפים לאותו מעמד. מהמרגלים נשארים רק כלב ויהושוע, 40 שנה אחרי עומד כלב ואומר ליהושוע:"הנה אנוכי היום בן חמש ושמונים שנה עודני היום חזק כאשר ביום שלוח אותי משה ככוחי אז כוחי עתה..ועתה תנה לי את ההר הזה .. ויתן את חברון לכלב בן יפונה לנחלה" (יהושוע יד,יא). מדהים לראות מה סופו של מי שמאמין שאכן חברון שלנו והיא שורש הכל ומה היה סופם של אלו שויתרו על חברון ועל ארצנו הקדושה ...
גם דוד המלך מתחיל את מלכות דוד הנצחית מחברון , הכל מתחיל ונגמר בחברון, מי שלא מבין את זה לא מבין את כל מהלך הדורות , חברון והאבות בתוכה הם שנתנו לכלב את הכח להאמין למרות 40 שנות הנדודים עוד נחזור ועוד נכבוש אותה מחדש , כי שלנו היא , האמת היוצאת המחברון היא המחזירה את עמנו גם לאחר 2000 שנות גלות.
ואכן מתאימות מילות השיר לתאר את הקשר הנצחי החל מפרשתינו ועד עתה: "חברון מאז ולתמיד חברון."

 

[רות וידאל]

בס"ד


וכל טוב אדוניו בידו – פרשת חיי שרה


ויהיו חיי שרה מאה שנה וכו´

ארבע פעמים שנה (´מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה´) כנגד ארבע פרשיות שבתפילין שהם עיקר חיות האדם. וזה בחינת "שני חיי שרה - כלן שוין לטובה" (רש"י שם) שזהו בחינת חיים ארוכין בחינת תפילין, כי שרה היא בחינת מלכות אמונה, בחינת (ברכות י"ג) ´ששרה על כל העולם´, בחינת (זכריה י"ד) ´והיה ה´ למלך על כל הארץ´ שזה עיקר בחינת תפילין. כי עיקר המשכת המוחין של תפילין היא על ידי הרשימו של האמונה שבלב וכו´, ועל כן התפילין הן בחינת שרה ´ששרה על כל העולם´ בחינת התגלות אמונתו ומלכותו לכל באי עולם, בחינת ´והיה ה´ למלך על כל הארץ´.
(ליקוטי הלכות, אורח חיים, הל´ תפילין ה"ה)


עפרון החתי וכו´

עפרון הוא בחינת עפר, בחינת הרע הנאחז ביסוד העפר וכו´, ועל כן קנה אברהם את מערת המכפלה מעפרון דייקא כי הקליפה קדמה לפרי, ועל כן מערת המכפלה שהיא בחינת חים ארוכים, בחינת אמונה בחינת הגודל והצומח שכל זה הוא היפך בחינת עפרון שהוא סיטרא דמותא היפך החיים וכו´, על כן היתה בתחילה בגלות אצל עפרון שהוא ממש ההיפך מכל הנ"ל כי את ´זה לעומת זה עשה אלקים´, ואברהם שהוא ראש למאמינים זכה להוציא הקדושה הגבוהה הזאת שהיא מערת המכפלה מעפרון, כי אברהם זכה לזקנה דקדושה שהיא בחינת חיים ארוכים, כי אברהם הוא הראשון שהשיג קדושת ארץ ישראל שהיא בחינת אמונה, ועל כן נחלה ראשונה שזכה בארץ ישראל היתה מערת המכפלה, כי שם זוכים לבחינת חיים ארוכים שהם בחינת תפילין שזוכין על ידי אמונה שזה עיקר קדושת ארץ ישראל.
(שם, שם)


בכסף מלא יתננה לי

על פי מה שכתב רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן א´ כ"ה) כי בכסף איש הישראלי יש ניצוצות קדושים ובו מאירים הגוונין עילאין וכו´, על כן לא רצה אברהם אבינו ליקח מערת המכפלה במתנה מעפרון, כי לגודל עוצם הקדושה שהיתה שם, וכשהיתה תחת יד עפרון היו הקליפות מסבבין אותה מאד, ועל כן אצל עפרון היתה חושך אפילה כמובא, על כן לא היה באפשר להוציאה מעפרון במתנה בחינם כי אם בכסף מלא. כי אי אפשר להוציא ולהעלות הקדושה בחינם בפרט קדושה גבוהה כזאת, ועל כן נתן לו ארבע מאות שקל כסף שהם מרמזים על תי"ו (400) עלמין דכיסופין כמו שכתוב בזוהר הק´, ובכח זה קנה אברהם את מערת המכפלה מעפרון על ידי שגילה גדולת הבורא על ידי הארבע מאות שקל כסף שלו שהיו כלולים בהם כל הגוונין וכו´, שעל ידי זה נכנעו הקליפות שרצו להתאחז שם ונפלו ונתבטלו ועלו השדה והמערה ונקנו לאברהם.
(שם, חושן משפט, הל´ מתנה ה"ד)


ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם

ונסמך לזה פסוק ´ואברהם זקן בא בימים´. עיקר הזקנה והאריכות ימים זוכים רק בארץ ישראל שהוא ארץ החיים כמו שכתוב ´למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה´, ועל כן עתה, לאחר שזכה אברהם לקנות אחוזה בארץ ישראל, אז דייקא זכה בשלימות לזקנה ואריכות ימים דקדושה וכו´, [ואז] ´וה´ ברך את אברהם בכל´, כי עיקר כל ההשפעות דקדושה הן בארץ ישראל.
(שם, יורה דעה, הלכות ספר תורה ה"ד)


וכל טוב אדוניו בידו

סובב על העשירות שהיא בחינת ´כל טוב´, כי כל טוב גנוז בממון דקדושה - היינו ממון של ישראל, וכמו שכתב רבינו ז"ל (לקוטי מוהר"ן א ס"ט) שכל הנפשות שרשן בעשירות ונפשות ישראל הן כולו קודש כולו טוב.
(שם, חושן משפט, הל´ הפקר ונכסי הגר ה"א)


ויביאה יצחק האהלה

פרש רש"י ´ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו (בראשית רבה)´ על פי מה שכתב אדמו"ר ז"ל (ליקוטי מוהר"ן ב ס"ז) כי יש ´מאורי אור´ וההיפך ´מאורי אש´ וכשנכנעים ה´מאורי אש´ אז מאירים ה´מאורי אור´ וכו´ עיין שם, וזה בחינת נר של שבת כי בשבת אז נתגלים ´מאורי אור´ כי ´שבת שמיה דקודשא בריך הוא´ (כמ"ש שם), ועל כן אז מצוה להדליק נר כי נר שבת שהוא נר מצוה - הוא בחינת ´מאורי אור´ ועל כן בימי האמהות היו רואים זאת בגשמיות, שנר שבת הוא בבחינת ´מאורי אור´, ועל כן היה אצלם נר דלוק משבת לשבת שזה בחינת הכנעת ה´מאורי אש´ והתגברות ה´מאורי אור´.
(שם, אורח חיים, הל´ חנוכה ה"ד)


שב"ק שלום.