הרב אברהם גקי
Member
בחסד ה' זכינו, וה' נתן לנו יום גדול וקדוש, 'יום הכיפורים', בו מתכפרים ומתלבנים כל עוונותיו של כל אחד מאתנו, וקרבת ה' שיש לנו ביום זה הינה כה גדולה עד שחז"ל מגלים לנו (נדרים לב) שביום זה אין שליטה לשטן, ואינו יכול לקטרג ולהשטין על ישראל.
לא ניתן לתאר את רגשי התודה בהם אמורים אנו לחוש על יום קדוש זה, אולם 'בסופו של יום' מתגנבת בליבנו תחושה של צער: מדוע נגמר יום קדוש זה, למה ה' לא נתן לי את היכולת והאפשרות לחוש את הקדושה של היום הזה בכל יום בשנה, ולזכות לקרבת ה' ולמחילת עוונות בכל רגע?. מחשבות אלה – מייאשות את האדם, ונותנות לו תחושה ש'הנה חלף עבר' הרגע בו ה' נמצא עמו, מבין אותו ואוהב אותו, ועליו לחכות שנה שלמה, עד שיזכה שוב לחוות את אותו רגע... וברגשות מעורבים, שכן 'אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא', ובמהלך שנה זו ודאי יצבור חבילת עבירות, עליהם יצטרך לבקש מחילה וכפרה...
אך בדורנו, זכינו וה' נתן לנו לחוות את יום הכיפורים הרוחני, אותו 'יום כיפור' - אך בשרשו, למעלה ממקום ציור וזמן: 'יום כיפור' כל רגע, לכל אחד מישראל בכל מקום שהוא. וזה - על ידי מה שה' לימד אותנו דרך רבי נחמן מברסלב, מהי 'בחינת' יום הכיפורים, מהו 'יום הכיפורים' האמתי, בשורשו, שאינו מוגבל בציור זמן ומקום, וכיצד ניתן לקיים 'מצוות יום כיפור' כל רגע.
שורשו [ה'בחינה'] של יום הכיפורים, שנקרא 'כללות כל הימים' (תו' קע"ט) היא האמונה השלמה שאנו נמצאים בתוך ה' וה' נמצא בתוכנו. אם אדם יאמין ויחיה את חייו באמונה זו – יבין שכל תנועותיו ומחשבותיו הם מאת ה'. בכל יום יש 'שכל' אחר, רעיון אחר ומציאות אחרת, אולם 'כללות כל הימים', הפנימיות של כל הימים – היא האמונה בה', שהוא ממציא את כל המציאות אותה אנו מכירים, ועומד מאחורי כל המציאות, בכללה - גם המחשבות והמעשים שלנו, לטוב ולמוטב... (כמבואר בחיי מוהר"ן תק"י, ובליקו"מ ח"א נ"ו, עיי"ש).
עם הבנה זו, הבנה של 'בחינת' יום כיפור, יכולים אנו להתחבר בכל רגע לשורש של 'יום כיפור', ל'מצווה', שהיא החיבור שלנו [מצוה מלשון צוותא: חיבור] לה' יתברך: בכל רגע בו נאמין בה' יתברך ונחשוב עליו בכל פעולה שנעשה שהוא זה שמחייה אותנו, ועושה את המעשה דרכנו – אנו מבטלים את ה'רצון' הטבעי שלנו ['אני' זז] לה' יתברך ['ה' מזיז אותי'].
ביטול זה לה' יתברך, הינו ה'שורש' של 'יום כיפור', בו אנו מפנימים שכל המעשים שלנו, וגם העבירות שלנו, היו על פי החלטתו של ה', ומשכך – אנו 'מכופרים' ו'מלובנים' מעבירות. הכל כולל הכל, נעשה על ידי ה' יתברך, ואנו – תפקידנו להפנים זאת, ולחיות את חיינו עמו יתברך. כך, נוכל לחוות את 'יום כיפור' בכל עת שנרצה: כשנחשוב ונאמין שה' מזיז אותנו ונמצא בתוכנו, [שזה גם שורש ה'שבת', שגם עליו נאמר 'ימים יוצרו', עי' ליקו"מ ח"א ס"ו], ובכך קרובים אנו לה' יתברך, שנמצא בתוכנו ומזיז אותנו, ומתלבנים עוונותינו, שכן ה' אחראי להם וכיוון אותם בכדי שנשכיל להבין שגם הם ממנו ית'.
זהו אותו 'יום כיפור ממש', שהראו מן השמים לרבי נחמן במחזה (כמובא בחיי מוהר"ן פ"ד), 'יום כיפור' רוחני ונצחי ששייך בכל יום ובכל שעה. מצב בו אנו 'משודכים' ומחוברים עם ה' יתברך, ומגיעים למצב בו אנו כלולים בו והוא כלול בנו, וממילא כל מעשינו הם ממנו, לטוב ולמוטב. אמונה זו, שהיא 'יום כיפור' באמת - שייכת בכל רגע!
לא ניתן לתאר את רגשי התודה בהם אמורים אנו לחוש על יום קדוש זה, אולם 'בסופו של יום' מתגנבת בליבנו תחושה של צער: מדוע נגמר יום קדוש זה, למה ה' לא נתן לי את היכולת והאפשרות לחוש את הקדושה של היום הזה בכל יום בשנה, ולזכות לקרבת ה' ולמחילת עוונות בכל רגע?. מחשבות אלה – מייאשות את האדם, ונותנות לו תחושה ש'הנה חלף עבר' הרגע בו ה' נמצא עמו, מבין אותו ואוהב אותו, ועליו לחכות שנה שלמה, עד שיזכה שוב לחוות את אותו רגע... וברגשות מעורבים, שכן 'אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא', ובמהלך שנה זו ודאי יצבור חבילת עבירות, עליהם יצטרך לבקש מחילה וכפרה...
אך בדורנו, זכינו וה' נתן לנו לחוות את יום הכיפורים הרוחני, אותו 'יום כיפור' - אך בשרשו, למעלה ממקום ציור וזמן: 'יום כיפור' כל רגע, לכל אחד מישראל בכל מקום שהוא. וזה - על ידי מה שה' לימד אותנו דרך רבי נחמן מברסלב, מהי 'בחינת' יום הכיפורים, מהו 'יום הכיפורים' האמתי, בשורשו, שאינו מוגבל בציור זמן ומקום, וכיצד ניתן לקיים 'מצוות יום כיפור' כל רגע.
שורשו [ה'בחינה'] של יום הכיפורים, שנקרא 'כללות כל הימים' (תו' קע"ט) היא האמונה השלמה שאנו נמצאים בתוך ה' וה' נמצא בתוכנו. אם אדם יאמין ויחיה את חייו באמונה זו – יבין שכל תנועותיו ומחשבותיו הם מאת ה'. בכל יום יש 'שכל' אחר, רעיון אחר ומציאות אחרת, אולם 'כללות כל הימים', הפנימיות של כל הימים – היא האמונה בה', שהוא ממציא את כל המציאות אותה אנו מכירים, ועומד מאחורי כל המציאות, בכללה - גם המחשבות והמעשים שלנו, לטוב ולמוטב... (כמבואר בחיי מוהר"ן תק"י, ובליקו"מ ח"א נ"ו, עיי"ש).
עם הבנה זו, הבנה של 'בחינת' יום כיפור, יכולים אנו להתחבר בכל רגע לשורש של 'יום כיפור', ל'מצווה', שהיא החיבור שלנו [מצוה מלשון צוותא: חיבור] לה' יתברך: בכל רגע בו נאמין בה' יתברך ונחשוב עליו בכל פעולה שנעשה שהוא זה שמחייה אותנו, ועושה את המעשה דרכנו – אנו מבטלים את ה'רצון' הטבעי שלנו ['אני' זז] לה' יתברך ['ה' מזיז אותי'].
ביטול זה לה' יתברך, הינו ה'שורש' של 'יום כיפור', בו אנו מפנימים שכל המעשים שלנו, וגם העבירות שלנו, היו על פי החלטתו של ה', ומשכך – אנו 'מכופרים' ו'מלובנים' מעבירות. הכל כולל הכל, נעשה על ידי ה' יתברך, ואנו – תפקידנו להפנים זאת, ולחיות את חיינו עמו יתברך. כך, נוכל לחוות את 'יום כיפור' בכל עת שנרצה: כשנחשוב ונאמין שה' מזיז אותנו ונמצא בתוכנו, [שזה גם שורש ה'שבת', שגם עליו נאמר 'ימים יוצרו', עי' ליקו"מ ח"א ס"ו], ובכך קרובים אנו לה' יתברך, שנמצא בתוכנו ומזיז אותנו, ומתלבנים עוונותינו, שכן ה' אחראי להם וכיוון אותם בכדי שנשכיל להבין שגם הם ממנו ית'.
זהו אותו 'יום כיפור ממש', שהראו מן השמים לרבי נחמן במחזה (כמובא בחיי מוהר"ן פ"ד), 'יום כיפור' רוחני ונצחי ששייך בכל יום ובכל שעה. מצב בו אנו 'משודכים' ומחוברים עם ה' יתברך, ומגיעים למצב בו אנו כלולים בו והוא כלול בנו, וממילא כל מעשינו הם ממנו, לטוב ולמוטב. אמונה זו, שהיא 'יום כיפור' באמת - שייכת בכל רגע!