י"ז בתמוז

[אשת נח]

י"ז בתמוז

יום תענית, המציין את היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני
ביום זה מתחילים ימי בין המצרים הנמשכים עד תשעה באב
ונוהגים בהם מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב

חמישה דברים אירעו בי"ז בתמוז:
נשברו לוחות הברית
הופסק קורבן התמיד
נפרצו חומות ירושלים בזמן המצור
נשרף ספר התורה ע"י איש בשם אפוסטמוס, שהיה הנציב הרומי בארץ
אותו אפוסטמוס גם העמיד פסל לעבודה זרה בבית המקדש

ובכל זאת, על פי הקבלה אנו לומדים שי"ז בגימטרייה "טוב".
.....?...

בי"ז בתמוז היה חטא העגל,
ואם לא חטאו
היה יום ירידת משה עם לוחות הברית
נחשב לחג החשוב בשנה.

על פי הזוהר
שנאת חינם היא שגרמה לקצר ופירוד בעם ישראל
וצריך לתקן באהבת חינם.
על ידי האבל מדכאים את הרצונות והאגו
ומצמצמים עצמינו מהשפעה של כוחות קשים והרסניים
שאופינים לימים אלו
בית המקדש הרוחני הוא הלב
בתקופה זו עלינו לנהוג משנה זהירות
במחשבה, דיבור,ומעשה

לחשוב טוב
לדבר טוב
לעשות טוב
וטוב = י"ז

ידועים דבריו של נפוליון
כשראה את אבלם של ישראל בתשעה באב
"עם המסוגל לשמור על חווית חורבנו הלאומי אלפיים שנה,
ולכאוב אותו כאילו לו עצמו אירע הדבר
עם נצחי הוא,
וכל העולם כולו לא יוכל לו."

 

[אשת נח]

לפי אגדת חז"ל
נמצאת בשמים קופה של זמן, של ימים ושל שעות,
והחודשים לווים אחד מן השני, וחודש תמוז בדומה לחודש טבת נקבע כחודש לתשלום חובות...

בתמוז פרע הקב"ה את עונשי החטא ובתמוז עומד לפרוע את חשבון הצער והסבל.
מקובלים אומרים שחודש תמוז עדיין חייב חוב גדול,
והוא עתיד לפרעו.
איזה חוב חייב תמוז?
-חוב הריקנות, שחודש תמוז ריק מכל חג,
בדעתו של הקב"ה היה לתת מועד גדול בחודש תמוז,
ובגלל חטא העגל ביטל את החג מכל התקופה של תמוז ,אב ואלול,
ופרע להם שלושה חגים בחודש תשרי. ראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות.
ולעתיד לבוא יהפכו ימי האבל של י"ז תמוז וט' באב לחגים בישראל,
וייקראו בשם מועד.
ולזה מרמז הפסוק והיית "אך" שמח ,ב"אך" הימים,
כ"א יום של ימי בין המצרים.

 

[אשת נח]

בי"ז בתמוז שלח נח את היונה..
"לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה…" (ח' 8, 9)
היונה נשלחה "לראות הקלו המים...",
ולא "הכלו", - פסקו,
"קלו" -לשון "קל",
שאין לו משקל-(המים הזדוניים) פחותים,
או קללה - לא אוסיף לקלל עוד את האדמה..." (ח' 21).
מבול המים תוצאה של קללת אלוהים,
מידה כנגד מידה
חטאו במים (תאוות)
נענשו במים.

 

[אלזם]

<span style='font-family:Times'>
<span style='color:blue'><span style='font-size:14pt;line-height:100%'>שבעה עשר בתמוז !</span></span></span>


י''ז בתמוז, הוא יום צום, שנקבע לזכר נפילתה של ירושלים, נפילה שהובילה לחורבנו של בית המקדש. ביום זה נפרצו חומותיה של ירושלים, על ידי חילות האויב שנכנסו לתוכה. י''ז בתמוז הוא היום שפותח את ''שלושת השבועות'' - תקופת האבל הלאומי, שמגיעה לשיאה ביום תשעה באב.

תענית י''ז בתמוז, היא הראשונה מבין ארבע התעניות, שמוזכרות על ידי הנביאים. מטרת הצום היא לעורר את תחושת האובדן על חורבן בית המקדש - ועל הגלות שבאה בעקבותיו.

בכוחם של הצער והאבל על האירועים הטראגיים הללו, לסייע לנו להתעלות ולהתגבר על הטעויות והחסרים הרוחניים, שהביאו עלינו מלכתחילה את אותם אסונות. וכך, באמצעות תהליך התשובה (בחינה עצמית והחלטה להשתפר), אנחנו מקבלים את הכוח להפוך את העצב לשמחה. בהתייחס לכך מבטיח התלמוד, שלאחר גאולתו העתידית של עם ישראל ובניינו המחודש של בית המקדש, יהפכו ימי צום אלה לימי חג ושמחה.

כמו שמתנבא הנביא זכריה:

''צום הרביעי (י''ז בתמוז) וצום החמישי (ט' באב) וצום השביעי (צום גדליה) וצום העשירי (עשרה בטבת) יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים...'' (זכריה ח', י''ט).

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>מה קרה בי''ז בתמוז? </span>

חמישה אסונות גדולים התרחשו בהיסטוריה היהודית בימי י''ז בתמוז:

1. משה שבר את לוחות הברית הראשונים בהר סיני, כתגובה לחטא העגל.

2. פסקה הקרבת 'קרבן התמיד' בבית המקדש הראשון, כאשר לא נמצאו עוד בהמות לקרבן.

3. חומות ירושלים נפרצו, מה שקדם לחורבן בית המקדש השני (בשנת 70 לסה''נ).

4. לפני המרד הגדול, שרף המצביא הרומאי אפוסטמוס, ספר תורה - אקט שמהווה תקדים לכל השריפות הנוראיות של ספרי קודש יהודיים במשך הדורות.

5. צלם (פסל של עבודה זרה) הוצב בהיכלו של בית המקדש - ביטוי מחוצף של חילול השם וקודשיו.

בתחילה היה הצום מתקיים ביום התשיעי בתמוז, שהוא היום בו נפלה ירושלים בימי הבית הראשון (בשנת 586 לפנה''ס). אולם, לאחר שהיא נכבשה שוב בי''ז בתמוז - כיבוש שהוביל לחורבנו של בית המקדש השני - החליטו חז''ל לייחד צום אחד עבור כל אותם אסונות שאירעו בתאריך זה.

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>כיצד מקיימים את צום י''ז בתמוז?</span>

1. אין לאכול או לשתות מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים.

2. נשים הרות ומיניקות - ואנשים שעשויים להיפגע בריאותית - פטורים מהצום.

3. אם י''ז בתמוז חל בשבת, דוחים את הצום ליום ראשון.

4. רחצה, סיכה בשמן ונעילת מנעלי עור - מותרות כולן.

5. החזן מוסיף את ברכת ''עננו'' בתפילת העמידה בשחרית ובמנחה. היחיד מוסיף את הבקשה רק בתפילת המנחה (ובחלק מהעדות גם בשחרית).

6. אומרים ''סליחות'' ו''אבינו מלכנו''.


7. אומרים י''ג מידות'' (שמות ל''ב,י''א), הן בתפילת השחרית והן בתפילת המנחה.

8. הפסוקים מישעיה (נ''ה,ו' - נ''ו,ח'), העוסקים בחידוש עבודת בית המקדש, נקראים כהפטרה לתפילת המנחה.