כיתה א' בגיל 4, תואר ראשון בגיל 19
יום ראשון, 14 בינואר 2007, 4:15 מאת: אור קשתי, הארץ
בגיל שנה - גן חובה? (ShutterStock)רפורמה שיציגו אנשי חינוך בכנס הרצליה, אמורה להדביק את הפער בין ילדי ישראל לילדי העולם. זה אפילו לא דורש יותר כסף
עוד בכתבה:
בחינות בגרות בגיל 16 »
הקדמת חוק חינוך חובה לגיל ארבע, בחינות בגרות בגיל 16 ותואר אקדמי ראשון עד גיל 19 - אלה הסעיפים הבולטים בהצעה לרפורמה במערכת החינוך, שגיבשו הד"ר שמשון שושני והפרופ' עוזי ארד, שתוצג ב"כנס הרצליה" שייפתח בשבוע הבא. על פי ההצעה, הלימודים במסלולים העל-תיכוניים השונים, שיימשכו בין הגילים 19-16, יהיו חינם. "אם מערכת החינוך תמשיך לסתום חורים בכביש לא נתקדם לשום מקום. צריך לסלול כביש חדש", אמר בסוף השבוע הד"ר שושני.
בנייר העמדה שחיברו שושני וארד, נכתב כי היעדים העיקריים של התוכנית הם "מיצוי הפוטנציאל של כל יחיד, שיניב הישגים לימודיים גבוהים יותר" ו"ייעול מבנה ומסלולי הלימודים בארץ, כך שבוגריהם יתייצבו על אדני הזינוק לחייהם המקצועיים על בסיס שווה לזה של מקביליהם במדינות המתקדמות, למרות תקופת השירות הצבאי (או השירות הלאומי)". יעד נוסף הוא לאפשר לכ-50% מהתלמידים להשלים תואר אקדמי ראשון, עוד לפני התגייסותם לצה"ל.
הד"ר שושני שימש כמנכ"ל משרד החינוך פעמיים, תחת השרים יצחק נבון, שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין. פרופ' ארד, יו"ר "כנס הרצליה", היה יועצו המדיני של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, וכיום עומד בראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי.
בחינות בגרות בגיל 16
ובגיל 70? (ShutterStock)על פי הצעת הרפורמה, יתחילו התלמידים את לימודיהם בכיתה א' בגיל ארבע, ויסיימו את הלימודים בגיל 19. חובת הלימוד תהיה על פי החוק רק עד גיל 16, אולם חינוך חינם יינתן שלוש שנים נוספות. בגיל 16 ייבחנו התלמידים בבחינות הבגרות. אלה שלא יעמדו בבחינות ימשיכו בתוכניות להזדמנות שנייה ואילו בעלי תעודת הבגרות יוכלו להתקדם ללימודי תואר אקדמי ראשון או למסגרות על-תיכוניות אחרות.
פרסומתבנוסף, הגיוס לצבא יהיה בגיל 18, לאחר סיום "מסלולי בחירה דו-שנתיים" (לדוגמה, לימודי הנדסאים ומכינות קדם-צבאיות), למי שלא הצליח להשיג תעודת בגרות או בחר לא ללמוד במסלול אקדמי, או בגיל 19 לאחר סיום התואר הראשון.
"המסלול הנורמלי של צעירים וצעירות בעולם המערבי הוא 12 שנות לימוד ועוד שלוש-ארבע שנים של תואר אקדמי", אומר פרופ' ארד. "בישראל מסלול החיים הממוצע משובש ללא תקנה בגלל השירות הצבאי. התוצאה היא שאנחנו נמצאים בנחיתות גדולה בהשוואה למדינות אחרות".
עוד אומר פרופ' ארד כי ליישום התוכנית לא נדרשת בהכרח תוספת תקציבית, כיוון שייחסכו כספים רבים מ"ייעול המערכת", וכי חלק מהגדלת התוצר הלאומי יופנה לתחומים חברתיים כמו חינוך ובריאות.
יום ראשון, 14 בינואר 2007, 4:15 מאת: אור קשתי, הארץ
בגיל שנה - גן חובה? (ShutterStock)רפורמה שיציגו אנשי חינוך בכנס הרצליה, אמורה להדביק את הפער בין ילדי ישראל לילדי העולם. זה אפילו לא דורש יותר כסף
עוד בכתבה:
בחינות בגרות בגיל 16 »
הקדמת חוק חינוך חובה לגיל ארבע, בחינות בגרות בגיל 16 ותואר אקדמי ראשון עד גיל 19 - אלה הסעיפים הבולטים בהצעה לרפורמה במערכת החינוך, שגיבשו הד"ר שמשון שושני והפרופ' עוזי ארד, שתוצג ב"כנס הרצליה" שייפתח בשבוע הבא. על פי ההצעה, הלימודים במסלולים העל-תיכוניים השונים, שיימשכו בין הגילים 19-16, יהיו חינם. "אם מערכת החינוך תמשיך לסתום חורים בכביש לא נתקדם לשום מקום. צריך לסלול כביש חדש", אמר בסוף השבוע הד"ר שושני.
בנייר העמדה שחיברו שושני וארד, נכתב כי היעדים העיקריים של התוכנית הם "מיצוי הפוטנציאל של כל יחיד, שיניב הישגים לימודיים גבוהים יותר" ו"ייעול מבנה ומסלולי הלימודים בארץ, כך שבוגריהם יתייצבו על אדני הזינוק לחייהם המקצועיים על בסיס שווה לזה של מקביליהם במדינות המתקדמות, למרות תקופת השירות הצבאי (או השירות הלאומי)". יעד נוסף הוא לאפשר לכ-50% מהתלמידים להשלים תואר אקדמי ראשון, עוד לפני התגייסותם לצה"ל.
הד"ר שושני שימש כמנכ"ל משרד החינוך פעמיים, תחת השרים יצחק נבון, שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין. פרופ' ארד, יו"ר "כנס הרצליה", היה יועצו המדיני של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, וכיום עומד בראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי.
בחינות בגרות בגיל 16
ובגיל 70? (ShutterStock)על פי הצעת הרפורמה, יתחילו התלמידים את לימודיהם בכיתה א' בגיל ארבע, ויסיימו את הלימודים בגיל 19. חובת הלימוד תהיה על פי החוק רק עד גיל 16, אולם חינוך חינם יינתן שלוש שנים נוספות. בגיל 16 ייבחנו התלמידים בבחינות הבגרות. אלה שלא יעמדו בבחינות ימשיכו בתוכניות להזדמנות שנייה ואילו בעלי תעודת הבגרות יוכלו להתקדם ללימודי תואר אקדמי ראשון או למסגרות על-תיכוניות אחרות.
פרסומתבנוסף, הגיוס לצבא יהיה בגיל 18, לאחר סיום "מסלולי בחירה דו-שנתיים" (לדוגמה, לימודי הנדסאים ומכינות קדם-צבאיות), למי שלא הצליח להשיג תעודת בגרות או בחר לא ללמוד במסלול אקדמי, או בגיל 19 לאחר סיום התואר הראשון.
"המסלול הנורמלי של צעירים וצעירות בעולם המערבי הוא 12 שנות לימוד ועוד שלוש-ארבע שנים של תואר אקדמי", אומר פרופ' ארד. "בישראל מסלול החיים הממוצע משובש ללא תקנה בגלל השירות הצבאי. התוצאה היא שאנחנו נמצאים בנחיתות גדולה בהשוואה למדינות אחרות".
עוד אומר פרופ' ארד כי ליישום התוכנית לא נדרשת בהכרח תוספת תקציבית, כיוון שייחסכו כספים רבים מ"ייעול המערכת", וכי חלק מהגדלת התוצר הלאומי יופנה לתחומים חברתיים כמו חינוך ובריאות.