כמה זה (באמת) עולה לנו?
רכשתם דרך ה"מכרז של המדינה" מוצר במחיר זול יותר מהמחירון? זה רק נדמה לכם. מסתבר שיש פערים של מאות אחוזים בין מחירי המחירון של המכרז - לבין המחירים שמציעים הספקים בערוצי מכירה אחרים. מי מטייח את מי, ומה אפשר לעשות?
אורלי פלג, גלובס 14:1102.12.2006
המכרז של המדינה", שהחל לפעול עוד בשנת 1995, הוא אחד מוותיקי הז'אנר של המכירות הפומביות. מדי שלושה שבועות מפיצה החברה חוברת, בה מוצעים במכירה פומבית מאות פריטים מסוגים שונים. אתר האינטרנט של החברה מתעדכן אף הוא בהתאם ליציאת החוברת.
וכך זה הולך: ליד כל אחד מהמוצרים המוצעים למכירה מופיע מחיר המחירון שלו. הצעת המינימום לאותו מוצר חייבת להיות בגובה 10% ממחיר המחירון. עבור כל הצעת מחיר המתבצעת באמצעות המוקד הטלפוני שמפעיל "המכרז של המדינה" מחויב המציע ב-14.90 שקל, הנגבים ללא קשר לזכייה במכרז. עבור שתי הצעות המחיר הנוספות יחויב המציע ב-9.90 שקל להצעה (הצעות המוגשות באמצעות אתר האינטרנט אינן מחויבות בתשלום).
בדיקת "גלובס" מעלה שמחירי המחירון הנקובים במכירות הפומביות של "המכרז של המדינה" גבוהים משמעותית, לעתים אפילו במאות אחוזים, מהמחירים המופיעים בערוצי מכירה אחרים, אף שהספקים הם אותם ספקים. חלק מאותם "מחירים מומלצים לצרכן" מפורסמים בפומבי (למשל, באתרי האינטרנט של הספקים), ובמקרים אחרים נבדקו מחירים מומלצים לצרכן ב"מחירונים" המיועדים לסוחרים (למשל, בחנויות האלקטרוניקה).
מחיר מומלץ או מחיר מחירון?
מחיר מחירון, עלק (צילום מתוך אתר המכרז)חשוב לציין כי גם ה"מחיר המומלץ לצרכן" לרוב אינו משקף את מחיר השוק, הנמוך ממנו עוד באחוזים נוספים, כך שבפועל הפער בין "מחיר מחירון" המופיע בפרסומי ה"מכרז של המדינה" לבין מחיר השוק גבוה עוד יותר.
מי אחראי לאותה הטעיה לכאורה? על מי מוטלת האחריות לפרסום מחירי מחירון פיקטיביים לכאורה (שמהם כאמור נגזר מחיר המינימום להצעה במכרז)? האם על חברת "המכרז של המדינה", המהווה את זירת הפרסום בפועל, או שמא על הספקים השואפים להגיע למחירי מכירה גבוהים ככל הניתן ולא להפסיד כסף עבור המוצרים?
בחברת ה"מכרז של המדינה" מטילים חד משמעית את האחריות על הספקים וטוענים כי כל המידע המופיע בחוברת, לרבות מחירי מחירונים, פרקי זמן של אחריות וכיו"ב הוא על דעתם ואחריותם של ספקי המוצרים בלבד, שכן המכרז של המדינה מהווה פלטפורמה שיווקית למכירת מוצריהם.
למען הסר אחריות, מופיע בתקנון המכרז סעיף המסביר את המושג "מחיר מחירון", ולפיו מחיר זה הוא המחיר (ללא מבצעים והנחות) שבו נוקב היצרן/היבואן/ספק המוצר/השירות המוצע במודעת מכרז כלשהי, עפ"י שיקול דעתו ובאחריותו.
בסעיף נוסף מדגישים בתקנון המכרז את ההמלצה לבדוק את מחירי המוצרים והשירותים לפני הגשת ההצעות.
אתרי הספקים זולים יותר
"מחירי מחירון" גבוהים בהרבה ממחירי השוק אינם נחלתו הבלעדית של "המכרז של המדינה". מכירות פומביות נוספות מציינות מחירי מחירון הגבוהים משמעותית ממחירי השוק, אלא שבמכירות אלה, לרוב, לא קיים קשר ישיר בין אותו "מחיר מחירון" לבין מחיר המינימום להצעה. כך לדוגמה נוקבות חלק ניכר מזירות המכירה הפומבית ב-99 שקל כמחיר המינימום להגשת הצעה.
ב"מכרז של המדינה", כאמור, מחיר המינימום להצעה, הוא 10% מאותו "מחיר מחירון".
בדיקה אקראית של "מחירי המחירון" למוצרים המוצעים למכירה באמצעות "המכרז של המדינה" מעלה כאמור הפרשים גדולים בין מחירים אלה למחירים המומלצים שצרכן של אותם ספקים.
כך, לדוגמה, מחיר המחירון של מצלמה דיגיטאלית של אולימפוס דגם FE-200, המסופקת על ידי חברת "אלודה" (היבואנית הרשמית של מצלמות אולימפוס) היה 5,999 שקל במכרז שפורסם בנובמבר. מכאן שהצעת המינימום למצלמה הוא 599 שקל, בעוד שבאתר האינטרנט של אותה "אלודה" (www.aloda.co.il) ננקב המחיר 1,899 שקל כמחירה המומלץ לצרכן של מצלמה זו (הפרש של 215%). וזה עוד לא הכול. שיטוט מקרי באינטרנט מעלה כי את אותה מצלמה בדיוק ניתן לרכוש תמורת 1,494 שקל בלבד.
חשוב לזכור עוד כי במקרה של זכייה במכרז על הזוכה לשלם סכום נוסף (במקרה זה 90 שקל) עבור דמי טיפול, ביטוח והובלה.
דוגמה נוספת: למכונת אספרסו "רטרו" מתוצרת קנווד, המסופקת ל"מכרז של המדינה" על ידי היבואנית "ברימאג", ננקב במכרז מחיר מחירון של 2,990 שקל. באתר חברת "ברימאג" (www.digital-age.co.il) המחיר המומלץ לאותה מכונה הוא 2,155 שקל, הפרש של 38%. למרבה הפלא, בשוק ניתן לרכוש את מכונת ה"רטרו" גם תמורת 1,555 שקל.
אז מי אחראי?
לא פשוט להתחקות אחרי מקור ההטעיה לכאורה:
* תגובת "המכרז של המדינה": החברה אינה מכתיבה או קובעת את מחירי המחירונים. "מעמדה של המכרז של המדינה, ככלל, הנו מעמד של מתווך בלבד, ומעמד זה אף נקבע בשורה של פסקי דין בבתי המשפט".
* תגובת "ניופאן" יבואנית מוצרי טושיבה: המחירונים השונים מייצגים את טווח המחירים המומלץ על ידי החברה למכירת המוצרים השונים. המחירים המצוינים על ידי חברות המכרזים כ"מחיר מחירון", הם המחיר המרבי והלא מחייב שעל דעת ניופאן ניתן למכור את המוצר, בעוד המחירים ברשתות מציינים את המחיר המומלץ על ידי ניופאן למכירה ומייצגים לדעת החברה את מחיר השוק. גם מחיר זה, כך בתגובה, אינו מחייב את החנויות, הרשתות או את חברות המכרזים.
* תגובת אביר ספורט: מחיר המחירון הוא המחיר הראשוני שנקבע למוצר בתחילת דרכו בשוק. השוק תחרותי מאוד, וישנן נחות ומבצעים רבים. ככל שהמוצר נמצא בשוק יותר זמן נשחק המחיר יותר ויותר אך מחיר המחירון נשאר אותו מחיר.
מרבית הספקים ש"גלובס" ביקש את תגובתם העדיפו לגלגל עיניים ולהסתפק ב"אין תגובה".
ויש גם צדיק אחד
ייתכן שדווקא תגובת יצרנית הרהיטים "עצמל'ה", שלגבי מוצריה נרשמה אחידות בין "מחירי המחירון" שפורסמו ב"מכרז של המדינה" לבין המחירים המומלצים לצרכן המופיעים באתר האינטרנט שלה עשויה לשפוך מעט אור על התופעה.
מנכ"ל החברה אריאל תובל הסביר ל"גלובס" כי בעבר נהגה החברה לנקוב ב"מכרז של המדינה" ב"מחיר מחירון" גבוה בהרבה מהמחיר המומלץ לצרכן , אלא שכיוון שהיה לו קשה "לחיות עם העיוות", כדבריו, החליט לנקוב במחיר המומלץ לצרכן כ"מחיר המחירון. ב"מכרז של המדינה" מקבלים את "מחיר המחירון" שננקב על ידי הספקים, בלא בדיקה", הוא מוסיף. "לדעתי, זה פשוט נוח לכולם. תפישת העולם שלי היא שהאמת היא המביאה את הקונים, ואני לא מרגיש צורך לנפח את המחירים כדי להגיע ליותר קונים".
הממונה על הגנת הצרכן: יש חשש להטעיה
לדברי עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, במקרים שבהם המחיר שנמסר לצרכן הפוטנציאלי לצורך השוואה היה גבוה משמעותיות ממחיר שבו ניתן להשיג את המוצר בזירות אחרות, קיים חשש שמדובר במחיר מופרז, העלול להטעות צרכנים ולגרום להם לרכוש את המוצר או להציע במכרז הצעות הגבוהות מהמחיר בו ניתן לרכוש את אותו המוצר בפועל.
לדברי פרידמן, שאף פנה לממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, ישנה במקרים כאלה עבירה לכאורה על סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן.
"יש אתרים המודעים, ככל הנראה, לבעייתיות שבהצגת המחיר להשוואה, ובהתאם מצהירים בתקנון או בדרך אחרת, כי אינם אחראים ל"מחיר המחירון" או "מחיר השוק" המפורסמים באתר", אומר עו"ד פרידמן. "בכך למעשה, הם ממליצים שלא להסתמך עליו. אותן זירות אינן מציינות כיצד נקבע המחיר להשוואה תוך ציון כי המחיר מתקבל מהספק ולא נבדק ע"י האתר.
"על אף האמור, קיים חשש שצרכנים עלולים להתפתות לעסקה בהתבסס על הנתון להשוואה הנמסר להם. כמו כן, קיים חשש כי שימוש במחירים להשוואה שאינם תואמים את מחירי השוק יוצרים עמימות לגבי מחירי המוצרים, באופן המקטין לכאורה את התמריץ של העסקים להציג מחירים תחרותיים. יש חשש לכאורה להטעיית צרכנים המשתתפים במכירות מסוג מכרז, שכן הם מאמינים כי הם מציעים מחיר "אטרקטיבי" ביחס למחיר המוצע, ומניחים כי המחיר שהוצע נמוך בהרבה מהמחיר המקובל לגבי אותו מוצר".
בפנייתו לעו"ד קמחי מבקש עו"ד פרידמן כי יחקור את הנושא ויפעיל את סמכותו בהתאם לתוצאות הבדיקה.
תוצאות בדיקת "גלובס" הובאו לעיונו של הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד יצחק קמחי. לדבריו, על פניו קיימת כאן הטעייה לכאורה של הצרכנים: "כשאין כל קשר בין "מחיר המחירון" הנטען לבין המחיר המומלץ לצרכן, עצם הטענה ל"מחיר מחירון" שקרית על פניה. לאור החומר שהועבר אלינו יבדקו חוקרי המשרד מי הנהנה מהסיטואציה המתוארת, ומי אחראי להטעיה לכאורה כמשמעה על פי חוק הגנת הצרכן".
רכשתם דרך ה"מכרז של המדינה" מוצר במחיר זול יותר מהמחירון? זה רק נדמה לכם. מסתבר שיש פערים של מאות אחוזים בין מחירי המחירון של המכרז - לבין המחירים שמציעים הספקים בערוצי מכירה אחרים. מי מטייח את מי, ומה אפשר לעשות?
אורלי פלג, גלובס 14:1102.12.2006
המכרז של המדינה", שהחל לפעול עוד בשנת 1995, הוא אחד מוותיקי הז'אנר של המכירות הפומביות. מדי שלושה שבועות מפיצה החברה חוברת, בה מוצעים במכירה פומבית מאות פריטים מסוגים שונים. אתר האינטרנט של החברה מתעדכן אף הוא בהתאם ליציאת החוברת.
וכך זה הולך: ליד כל אחד מהמוצרים המוצעים למכירה מופיע מחיר המחירון שלו. הצעת המינימום לאותו מוצר חייבת להיות בגובה 10% ממחיר המחירון. עבור כל הצעת מחיר המתבצעת באמצעות המוקד הטלפוני שמפעיל "המכרז של המדינה" מחויב המציע ב-14.90 שקל, הנגבים ללא קשר לזכייה במכרז. עבור שתי הצעות המחיר הנוספות יחויב המציע ב-9.90 שקל להצעה (הצעות המוגשות באמצעות אתר האינטרנט אינן מחויבות בתשלום).
בדיקת "גלובס" מעלה שמחירי המחירון הנקובים במכירות הפומביות של "המכרז של המדינה" גבוהים משמעותית, לעתים אפילו במאות אחוזים, מהמחירים המופיעים בערוצי מכירה אחרים, אף שהספקים הם אותם ספקים. חלק מאותם "מחירים מומלצים לצרכן" מפורסמים בפומבי (למשל, באתרי האינטרנט של הספקים), ובמקרים אחרים נבדקו מחירים מומלצים לצרכן ב"מחירונים" המיועדים לסוחרים (למשל, בחנויות האלקטרוניקה).
מחיר מומלץ או מחיר מחירון?
מחיר מחירון, עלק (צילום מתוך אתר המכרז)חשוב לציין כי גם ה"מחיר המומלץ לצרכן" לרוב אינו משקף את מחיר השוק, הנמוך ממנו עוד באחוזים נוספים, כך שבפועל הפער בין "מחיר מחירון" המופיע בפרסומי ה"מכרז של המדינה" לבין מחיר השוק גבוה עוד יותר.
מי אחראי לאותה הטעיה לכאורה? על מי מוטלת האחריות לפרסום מחירי מחירון פיקטיביים לכאורה (שמהם כאמור נגזר מחיר המינימום להצעה במכרז)? האם על חברת "המכרז של המדינה", המהווה את זירת הפרסום בפועל, או שמא על הספקים השואפים להגיע למחירי מכירה גבוהים ככל הניתן ולא להפסיד כסף עבור המוצרים?
בחברת ה"מכרז של המדינה" מטילים חד משמעית את האחריות על הספקים וטוענים כי כל המידע המופיע בחוברת, לרבות מחירי מחירונים, פרקי זמן של אחריות וכיו"ב הוא על דעתם ואחריותם של ספקי המוצרים בלבד, שכן המכרז של המדינה מהווה פלטפורמה שיווקית למכירת מוצריהם.
למען הסר אחריות, מופיע בתקנון המכרז סעיף המסביר את המושג "מחיר מחירון", ולפיו מחיר זה הוא המחיר (ללא מבצעים והנחות) שבו נוקב היצרן/היבואן/ספק המוצר/השירות המוצע במודעת מכרז כלשהי, עפ"י שיקול דעתו ובאחריותו.
בסעיף נוסף מדגישים בתקנון המכרז את ההמלצה לבדוק את מחירי המוצרים והשירותים לפני הגשת ההצעות.
אתרי הספקים זולים יותר
"מחירי מחירון" גבוהים בהרבה ממחירי השוק אינם נחלתו הבלעדית של "המכרז של המדינה". מכירות פומביות נוספות מציינות מחירי מחירון הגבוהים משמעותית ממחירי השוק, אלא שבמכירות אלה, לרוב, לא קיים קשר ישיר בין אותו "מחיר מחירון" לבין מחיר המינימום להצעה. כך לדוגמה נוקבות חלק ניכר מזירות המכירה הפומבית ב-99 שקל כמחיר המינימום להגשת הצעה.
ב"מכרז של המדינה", כאמור, מחיר המינימום להצעה, הוא 10% מאותו "מחיר מחירון".
בדיקה אקראית של "מחירי המחירון" למוצרים המוצעים למכירה באמצעות "המכרז של המדינה" מעלה כאמור הפרשים גדולים בין מחירים אלה למחירים המומלצים שצרכן של אותם ספקים.
כך, לדוגמה, מחיר המחירון של מצלמה דיגיטאלית של אולימפוס דגם FE-200, המסופקת על ידי חברת "אלודה" (היבואנית הרשמית של מצלמות אולימפוס) היה 5,999 שקל במכרז שפורסם בנובמבר. מכאן שהצעת המינימום למצלמה הוא 599 שקל, בעוד שבאתר האינטרנט של אותה "אלודה" (www.aloda.co.il) ננקב המחיר 1,899 שקל כמחירה המומלץ לצרכן של מצלמה זו (הפרש של 215%). וזה עוד לא הכול. שיטוט מקרי באינטרנט מעלה כי את אותה מצלמה בדיוק ניתן לרכוש תמורת 1,494 שקל בלבד.
חשוב לזכור עוד כי במקרה של זכייה במכרז על הזוכה לשלם סכום נוסף (במקרה זה 90 שקל) עבור דמי טיפול, ביטוח והובלה.
דוגמה נוספת: למכונת אספרסו "רטרו" מתוצרת קנווד, המסופקת ל"מכרז של המדינה" על ידי היבואנית "ברימאג", ננקב במכרז מחיר מחירון של 2,990 שקל. באתר חברת "ברימאג" (www.digital-age.co.il) המחיר המומלץ לאותה מכונה הוא 2,155 שקל, הפרש של 38%. למרבה הפלא, בשוק ניתן לרכוש את מכונת ה"רטרו" גם תמורת 1,555 שקל.
אז מי אחראי?
לא פשוט להתחקות אחרי מקור ההטעיה לכאורה:
* תגובת "המכרז של המדינה": החברה אינה מכתיבה או קובעת את מחירי המחירונים. "מעמדה של המכרז של המדינה, ככלל, הנו מעמד של מתווך בלבד, ומעמד זה אף נקבע בשורה של פסקי דין בבתי המשפט".
* תגובת "ניופאן" יבואנית מוצרי טושיבה: המחירונים השונים מייצגים את טווח המחירים המומלץ על ידי החברה למכירת המוצרים השונים. המחירים המצוינים על ידי חברות המכרזים כ"מחיר מחירון", הם המחיר המרבי והלא מחייב שעל דעת ניופאן ניתן למכור את המוצר, בעוד המחירים ברשתות מציינים את המחיר המומלץ על ידי ניופאן למכירה ומייצגים לדעת החברה את מחיר השוק. גם מחיר זה, כך בתגובה, אינו מחייב את החנויות, הרשתות או את חברות המכרזים.
* תגובת אביר ספורט: מחיר המחירון הוא המחיר הראשוני שנקבע למוצר בתחילת דרכו בשוק. השוק תחרותי מאוד, וישנן נחות ומבצעים רבים. ככל שהמוצר נמצא בשוק יותר זמן נשחק המחיר יותר ויותר אך מחיר המחירון נשאר אותו מחיר.
מרבית הספקים ש"גלובס" ביקש את תגובתם העדיפו לגלגל עיניים ולהסתפק ב"אין תגובה".
ויש גם צדיק אחד
ייתכן שדווקא תגובת יצרנית הרהיטים "עצמל'ה", שלגבי מוצריה נרשמה אחידות בין "מחירי המחירון" שפורסמו ב"מכרז של המדינה" לבין המחירים המומלצים לצרכן המופיעים באתר האינטרנט שלה עשויה לשפוך מעט אור על התופעה.
מנכ"ל החברה אריאל תובל הסביר ל"גלובס" כי בעבר נהגה החברה לנקוב ב"מכרז של המדינה" ב"מחיר מחירון" גבוה בהרבה מהמחיר המומלץ לצרכן , אלא שכיוון שהיה לו קשה "לחיות עם העיוות", כדבריו, החליט לנקוב במחיר המומלץ לצרכן כ"מחיר המחירון. ב"מכרז של המדינה" מקבלים את "מחיר המחירון" שננקב על ידי הספקים, בלא בדיקה", הוא מוסיף. "לדעתי, זה פשוט נוח לכולם. תפישת העולם שלי היא שהאמת היא המביאה את הקונים, ואני לא מרגיש צורך לנפח את המחירים כדי להגיע ליותר קונים".
הממונה על הגנת הצרכן: יש חשש להטעיה
לדברי עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, במקרים שבהם המחיר שנמסר לצרכן הפוטנציאלי לצורך השוואה היה גבוה משמעותיות ממחיר שבו ניתן להשיג את המוצר בזירות אחרות, קיים חשש שמדובר במחיר מופרז, העלול להטעות צרכנים ולגרום להם לרכוש את המוצר או להציע במכרז הצעות הגבוהות מהמחיר בו ניתן לרכוש את אותו המוצר בפועל.
לדברי פרידמן, שאף פנה לממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, ישנה במקרים כאלה עבירה לכאורה על סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן.
"יש אתרים המודעים, ככל הנראה, לבעייתיות שבהצגת המחיר להשוואה, ובהתאם מצהירים בתקנון או בדרך אחרת, כי אינם אחראים ל"מחיר המחירון" או "מחיר השוק" המפורסמים באתר", אומר עו"ד פרידמן. "בכך למעשה, הם ממליצים שלא להסתמך עליו. אותן זירות אינן מציינות כיצד נקבע המחיר להשוואה תוך ציון כי המחיר מתקבל מהספק ולא נבדק ע"י האתר.
"על אף האמור, קיים חשש שצרכנים עלולים להתפתות לעסקה בהתבסס על הנתון להשוואה הנמסר להם. כמו כן, קיים חשש כי שימוש במחירים להשוואה שאינם תואמים את מחירי השוק יוצרים עמימות לגבי מחירי המוצרים, באופן המקטין לכאורה את התמריץ של העסקים להציג מחירים תחרותיים. יש חשש לכאורה להטעיית צרכנים המשתתפים במכירות מסוג מכרז, שכן הם מאמינים כי הם מציעים מחיר "אטרקטיבי" ביחס למחיר המוצע, ומניחים כי המחיר שהוצע נמוך בהרבה מהמחיר המקובל לגבי אותו מוצר".
בפנייתו לעו"ד קמחי מבקש עו"ד פרידמן כי יחקור את הנושא ויפעיל את סמכותו בהתאם לתוצאות הבדיקה.
תוצאות בדיקת "גלובס" הובאו לעיונו של הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד יצחק קמחי. לדבריו, על פניו קיימת כאן הטעייה לכאורה של הצרכנים: "כשאין כל קשר בין "מחיר המחירון" הנטען לבין המחיר המומלץ לצרכן, עצם הטענה ל"מחיר מחירון" שקרית על פניה. לאור החומר שהועבר אלינו יבדקו חוקרי המשרד מי הנהנה מהסיטואציה המתוארת, ומי אחראי להטעיה לכאורה כמשמעה על פי חוק הגנת הצרכן".