בזמן קושי,כשמשהו משתבש או לא הולך, אני מודעת לזה שצריך להאמין שהכל מה' והכל לטובה והכל בצדק.
וגם צריך להודות לה' על הכל, אבל כשמגיע ניסיון קשה,קשה לי לעמוד בו ולשמור על האמונה ואני נופלת להאשמה עצמית וגם מאשימה אנשים אחרים. אני מאוד רוצה להצליח ולעמוד בניסיון ולדון כל בן אדם לכף זכות ולהאמין שמה שקורה זה רצון ה' שיהיה כך אבל הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מאשימה את עצמי על כל מיני טעויות וגם נופלת בכעס על אחרים, ואז כמובן אני לא יכולה להיות בשימחה ולהודות לה'.
זה מאוד מתסכל אותי ואשמח לקבל עצה.
וגם צריך להודות לה' על הכל, אבל כשמגיע ניסיון קשה,קשה לי לעמוד בו ולשמור על האמונה ואני נופלת להאשמה עצמית וגם מאשימה אנשים אחרים. אני מאוד רוצה להצליח ולעמוד בניסיון ולדון כל בן אדם לכף זכות ולהאמין שמה שקורה זה רצון ה' שיהיה כך אבל הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מאשימה את עצמי על כל מיני טעויות וגם נופלת בכעס על אחרים, ואז כמובן אני לא יכולה להיות בשימחה ולהודות לה'.
זה מאוד מתסכל אותי ואשמח לקבל עצה.