מאמינים בשמחה
שחרית בבית הכנסת של הרב עובדיה יוסף. הסוכה של אריה דרעי. שמחת בית השואבה. העוגיות של הרב יוסף שלום אלישיב. הריקודים במאה שערים. בשכונות החרדיות בירושלים חוגגים את סוכות בפסטיבל שלא נגמר
אבישי בן חיים, מעריב
10/10/2006 7:50
עם כל הכבוד לפסטיבלים הנערכים בסוכות ברחבי הארץ, אין משהו שמתקרב לפסטיבל הבלתי נגמר שנמשך כל ימי החג ברחוב החרדי באשר הוא - ובפרט סביב רחוב מאה שערים בירושלים.
בשעות הבוקר המוקד הש"סניקי הוא רחוב הקבלן בהר-נוף, תפילת שחרית בבית הכנסת בבניין מגוריו של הרב עובדיה יוסף. המקום מפוצץ. השר משולם נהרי בולט עם אתרוג בגודל של חצי אבטיח. 100 מטרים משם, מהעבר השני של הכביש, מתקיימת בסוכה של אריה דרעי תפילת שחרית, כמדי שנה בחול המועד סוכות. פעילי התאים הרדומים והשחורים של מחנה דרעי מקפידים להמשיך להגיע ולהתפלל עימו, מחכים שיזרוק גפרור קטן וידליק אותם מחדש.
מדי ערב נחגגת בעשרות מוקדים ברחבי הארץ שמחת בית השואבה, על שם המנהג הקדום לשאוב מים ממעיין השילוח כדי לנסוך אותם
על המזבח. אלפים מילאו אתמול את רחובות מאה שערים-גברים, נשים וילדים לבושי חג שעברו ממוקד שמחה אחד למשנהו כדי לנסות לקיים את הציווי "ושמחת בחגיך והיית אך שמח".
בכניסה לרחוב הועמד שומר חילוני עם רמקול שהכריז: "גברים בצד ימין, נשים בצד שמאל". ההנחיה להפריד ברחוב בין גברים לנשים קיימת מזה מספר שנים, אבל קשה לעצור את הקדמה ואת מה שהמודרניזציה מאפשרת בקלות: השנה כבר הוקמה מחיצה גבוהה באמצע הרחוב בין הצד של הגברים לזה של הנשים. חלק מהרחובות אף נסגרו למין אחד בלבד. רחוב סלונים, למשל, הוא לנשים בלבד. ההפרדה בין המינים באה לידי ביטוי גם בגילאי הילדים, למשל בלונה פארק הקטן אך התוסס שהוקם בסמוך לצומת בר-אילן. מעשר בבוקר עד שלוש - ילדות בלבד. מחמש עד עשר בלילה - בנים.
אווירה מחשמלת
החגיגה המשובחת מכולן, שממבהירה במעט למה אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו", היא במאה שערים, בהיכל ישיבת "תולדות אהרון" של הקיצונים לבושי הזברה הזהובה לרגל החג. ריקודים סוערים, תזמורת מלהיבה ומעגלים בלתי נגמרים, בהם נראים לא מעט חובשי כיפות סרוגות - אחד מהם עם חזות של נער גבעות ואפילו עם דגל ישראל על החולצה - כמעט צלם בהיכל הזרם האנטי-ציוני. בלב המעגל אין כניסה למבוגרים: זו הטריטוריה של הילדים הלבושים לבוש אחיד ומפזזים.
200 מטר משם, מקובצים אלפים סביב "הקראוון" של מנהיג הציבור הליטאי, הרב אלישיב. היום הוא יום האושפיזין של יוסף, והרב יוסף שלום אלישיב נוהג לקבל בו קהל. בחוץ - שני מסכי ענק, אחד לגברים, אחד לנשים. אלפים עוברים בסרט נע לפני הרב אלישיב ומקבלים כוסית משקה "לחיים" ו"לקח" - עוגייה קטנה ומתוקה. כמה עברו דרך הרב? 3,500 העוגיות שהוכנו מראש נגמרו, מה שאומר שהרבה יותר.
המצלמה מתמקדת בפניו החיוורות של הרב בן ה-96, שסיים קודם לכן להעביר שיעור בקול בוטח ביידיש, והאווירה מחשמלת. עוד 500 מטר לכיוון מלון נובוטל, ניצבת סוכת ענק של חסידי ברסלב, מתלמידיו של הרב הציורי שלום ארוש, ראש ישיבת "חוט של חסד". כצפוי, במקום לא מעט חילונים בשלבים שונים של חזרה בתשובה ומוזיקה, שאף היא בשלבים שונים של חזרה בתשובה.
החגיגה כמעט מושלמת, רק הפשקווילים על הקירות רותחים מזעם קדוש: "הננו בזה להביע את מחאתינו על קיום ערבי שירה במסווה של שמחת בית השואבה ברחובה של עיר. . . שהעידו אנשים נאמנים אודות אסונות שקרו בעבר ונשמות תמימות נפלו לבאר שחת".
שחרית בבית הכנסת של הרב עובדיה יוסף. הסוכה של אריה דרעי. שמחת בית השואבה. העוגיות של הרב יוסף שלום אלישיב. הריקודים במאה שערים. בשכונות החרדיות בירושלים חוגגים את סוכות בפסטיבל שלא נגמר
אבישי בן חיים, מעריב
10/10/2006 7:50
עם כל הכבוד לפסטיבלים הנערכים בסוכות ברחבי הארץ, אין משהו שמתקרב לפסטיבל הבלתי נגמר שנמשך כל ימי החג ברחוב החרדי באשר הוא - ובפרט סביב רחוב מאה שערים בירושלים.
בשעות הבוקר המוקד הש"סניקי הוא רחוב הקבלן בהר-נוף, תפילת שחרית בבית הכנסת בבניין מגוריו של הרב עובדיה יוסף. המקום מפוצץ. השר משולם נהרי בולט עם אתרוג בגודל של חצי אבטיח. 100 מטרים משם, מהעבר השני של הכביש, מתקיימת בסוכה של אריה דרעי תפילת שחרית, כמדי שנה בחול המועד סוכות. פעילי התאים הרדומים והשחורים של מחנה דרעי מקפידים להמשיך להגיע ולהתפלל עימו, מחכים שיזרוק גפרור קטן וידליק אותם מחדש.
מדי ערב נחגגת בעשרות מוקדים ברחבי הארץ שמחת בית השואבה, על שם המנהג הקדום לשאוב מים ממעיין השילוח כדי לנסוך אותם
על המזבח. אלפים מילאו אתמול את רחובות מאה שערים-גברים, נשים וילדים לבושי חג שעברו ממוקד שמחה אחד למשנהו כדי לנסות לקיים את הציווי "ושמחת בחגיך והיית אך שמח".
בכניסה לרחוב הועמד שומר חילוני עם רמקול שהכריז: "גברים בצד ימין, נשים בצד שמאל". ההנחיה להפריד ברחוב בין גברים לנשים קיימת מזה מספר שנים, אבל קשה לעצור את הקדמה ואת מה שהמודרניזציה מאפשרת בקלות: השנה כבר הוקמה מחיצה גבוהה באמצע הרחוב בין הצד של הגברים לזה של הנשים. חלק מהרחובות אף נסגרו למין אחד בלבד. רחוב סלונים, למשל, הוא לנשים בלבד. ההפרדה בין המינים באה לידי ביטוי גם בגילאי הילדים, למשל בלונה פארק הקטן אך התוסס שהוקם בסמוך לצומת בר-אילן. מעשר בבוקר עד שלוש - ילדות בלבד. מחמש עד עשר בלילה - בנים.
אווירה מחשמלת
החגיגה המשובחת מכולן, שממבהירה במעט למה אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה - לא ראה שמחה מימיו", היא במאה שערים, בהיכל ישיבת "תולדות אהרון" של הקיצונים לבושי הזברה הזהובה לרגל החג. ריקודים סוערים, תזמורת מלהיבה ומעגלים בלתי נגמרים, בהם נראים לא מעט חובשי כיפות סרוגות - אחד מהם עם חזות של נער גבעות ואפילו עם דגל ישראל על החולצה - כמעט צלם בהיכל הזרם האנטי-ציוני. בלב המעגל אין כניסה למבוגרים: זו הטריטוריה של הילדים הלבושים לבוש אחיד ומפזזים.
200 מטר משם, מקובצים אלפים סביב "הקראוון" של מנהיג הציבור הליטאי, הרב אלישיב. היום הוא יום האושפיזין של יוסף, והרב יוסף שלום אלישיב נוהג לקבל בו קהל. בחוץ - שני מסכי ענק, אחד לגברים, אחד לנשים. אלפים עוברים בסרט נע לפני הרב אלישיב ומקבלים כוסית משקה "לחיים" ו"לקח" - עוגייה קטנה ומתוקה. כמה עברו דרך הרב? 3,500 העוגיות שהוכנו מראש נגמרו, מה שאומר שהרבה יותר.
המצלמה מתמקדת בפניו החיוורות של הרב בן ה-96, שסיים קודם לכן להעביר שיעור בקול בוטח ביידיש, והאווירה מחשמלת. עוד 500 מטר לכיוון מלון נובוטל, ניצבת סוכת ענק של חסידי ברסלב, מתלמידיו של הרב הציורי שלום ארוש, ראש ישיבת "חוט של חסד". כצפוי, במקום לא מעט חילונים בשלבים שונים של חזרה בתשובה ומוזיקה, שאף היא בשלבים שונים של חזרה בתשובה.
החגיגה כמעט מושלמת, רק הפשקווילים על הקירות רותחים מזעם קדוש: "הננו בזה להביע את מחאתינו על קיום ערבי שירה במסווה של שמחת בית השואבה ברחובה של עיר. . . שהעידו אנשים נאמנים אודות אסונות שקרו בעבר ונשמות תמימות נפלו לבאר שחת".