מה זה להיות דתי?
פורסם ב18 ביוני 2007, 18:59
20/06/2007
ביום ראשון נסענו לטיול, היינו צריכות להיות בנקודת האיסוף בשלוש לפנות בוקר.
בתור זאת שגרה בקירוב לנקודת האיסוף, אירחתי שלוש בנות לשבת ועוד שתיים הצטרפו במוצ"ש.
אני הולכת לבית הכנסת כשאני אצל אבא בשבת.
זה לא הדבר האהוב עלי, אבל מצאתי בית כנסת שאני מסתדרת איתו ואבא שמח- אז למה לא?
עכשיו, בתור בנות שהן מבית הספר שלי ובאות מבית `טוב`, שייכות לזרם הבית ספרי-דתי, ציפיתי שילכו לבית הכנסת בכל שבת. הרי אם אני הולכת, אז הן בטוח.
אבל, מסתבר שלא והן אפילו היו מופתעות שאני הולכת.
בסדר.
הלכנו לתפילה, לקחנו סידורים, מצאנו מקומות והתיישבנו.
הבחנתי שהן מדפדפות בסידור ולא ממש יודעות היכן לפתוח, אז פתחתי בשבילהן בעמוד המיועד ואמרתי להן שאחרי ה`קדיש` מתחילים את קבלת השבת.
הן אפילו לא יודעות מה זה קדיש.
בנות מבית ספר חרדי לא יודעות מה זה קדיש. אני לא אמורה להיות הילדה שמקלקלת את כולן, שבקושי דתייה?
הייתי צריכה להסביר להן כל דבר ודבר בתפילה, מתי עומדים, מה לאמר ומתי לעצור.
`את עוברת את זה כל שבת?`, הן שאלו אותי אחרי שזה הסתיים.
`יאפ..`
`וואי, את ממש צדיקה!`
זה היה מצב כל כך אירוני.
להן מטיפים שאני השפעה רעה, שהחינוך בבית שלי קלוקל.
לי אומרים ללמוד מהן, שדרך החיים שלהם היא הנכונה.
אני זו שלא סגורה על עצמי אם אני אשאר דתייה כשאגדל- ואני הצדיקה.
מה זה דת?
מי הדתי פה?
אני, שיש לי ידע הרבה יותר נרחב מהן- אם זה בתנ"ך או באיך להתפלל אבל לא מאמינה באלוהים...
או הן, שלא יודעות שום הסטוריה יהודית, לא יודעות דברים בסיסיים- אבל לא עולה בהן מחשבה של כפירה?
אני, שיודעת אפילו תורת הנסתר, יודעת הלכות אינסוף ולא מיישמת כלום
או הן, שמתלבשות בצניעות אבל לא יודעות איך להתפלל שחרית?
מה זה דתי?
רובוט שעושה מה שאומרים לו בלי לשאול ולכן אף פעם לא יודע אבל גם לא נכשל,
או אדם ששואל שאלות ובגלל זה יודע, אבל גם כופר?
פורסם ב18 ביוני 2007, 18:59
20/06/2007
ביום ראשון נסענו לטיול, היינו צריכות להיות בנקודת האיסוף בשלוש לפנות בוקר.
בתור זאת שגרה בקירוב לנקודת האיסוף, אירחתי שלוש בנות לשבת ועוד שתיים הצטרפו במוצ"ש.
אני הולכת לבית הכנסת כשאני אצל אבא בשבת.
זה לא הדבר האהוב עלי, אבל מצאתי בית כנסת שאני מסתדרת איתו ואבא שמח- אז למה לא?
עכשיו, בתור בנות שהן מבית הספר שלי ובאות מבית `טוב`, שייכות לזרם הבית ספרי-דתי, ציפיתי שילכו לבית הכנסת בכל שבת. הרי אם אני הולכת, אז הן בטוח.
אבל, מסתבר שלא והן אפילו היו מופתעות שאני הולכת.
בסדר.
הלכנו לתפילה, לקחנו סידורים, מצאנו מקומות והתיישבנו.
הבחנתי שהן מדפדפות בסידור ולא ממש יודעות היכן לפתוח, אז פתחתי בשבילהן בעמוד המיועד ואמרתי להן שאחרי ה`קדיש` מתחילים את קבלת השבת.
הן אפילו לא יודעות מה זה קדיש.
בנות מבית ספר חרדי לא יודעות מה זה קדיש. אני לא אמורה להיות הילדה שמקלקלת את כולן, שבקושי דתייה?
הייתי צריכה להסביר להן כל דבר ודבר בתפילה, מתי עומדים, מה לאמר ומתי לעצור.
`את עוברת את זה כל שבת?`, הן שאלו אותי אחרי שזה הסתיים.
`יאפ..`
`וואי, את ממש צדיקה!`
זה היה מצב כל כך אירוני.
להן מטיפים שאני השפעה רעה, שהחינוך בבית שלי קלוקל.
לי אומרים ללמוד מהן, שדרך החיים שלהם היא הנכונה.
אני זו שלא סגורה על עצמי אם אני אשאר דתייה כשאגדל- ואני הצדיקה.
מה זה דת?
מי הדתי פה?
אני, שיש לי ידע הרבה יותר נרחב מהן- אם זה בתנ"ך או באיך להתפלל אבל לא מאמינה באלוהים...
או הן, שלא יודעות שום הסטוריה יהודית, לא יודעות דברים בסיסיים- אבל לא עולה בהן מחשבה של כפירה?
אני, שיודעת אפילו תורת הנסתר, יודעת הלכות אינסוף ולא מיישמת כלום
או הן, שמתלבשות בצניעות אבל לא יודעות איך להתפלל שחרית?
מה זה דתי?
רובוט שעושה מה שאומרים לו בלי לשאול ולכן אף פעם לא יודע אבל גם לא נכשל,
או אדם ששואל שאלות ובגלל זה יודע, אבל גם כופר?