מה עושים באומן בראש השנה?

[shirel]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>מה עושים באומן בראש השנה?</span>

<span style='font-family:Arial'><span style='color:blue'>אמירת ה"עשרה מזמורים" - התיקון הכללי
מתוך התבוננות בכל האמור יגש אל הציון הקדוש וינשקו באימה וביראה, ויכין את עצמו לאמירת העשרה מזמורים (תיקון הכללי). ומן הראוי להתבונן בגודל ההבטחה של הסגולה הנפלאה של אמירת "העשרה מזמורים" בכלל, ובפרט אמירתם אצל הציון הקדוש, ממה שכתב מוהרנ"ת זכותו יגן עלינו המובא בהקדמת ה"תיקון הכללי" וזה לשונו שם:

"..וכמה צדיקים גדולים שרצו לעמוד על ענין זה, ונתייגעו למצוא לזה תיקון גמור, ...ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמוד על זה בשלימות. וענין תיקון זה על ידי אמירת העשרה קפיטל תהילים הנ"ל הוא דבר חדש לגמרי, חידוש נפלא! כי הוא תיקון נפלא ונורא מאד מאד... כי הם תיקון גדול ונורא מאד. ואם יאמרם בכוונה כראוי, בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעצמה מסוגל מאד, ואמר, כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם!"

"..ואמר, שגם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהילים הנ"ל, ויתן פרוטה לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו. ואני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, שאלו העשרה קפיטל תהילים מועילים מאד מאד. "ותאמרם בשם רבינו זכרונו לברכה, בכדי ששפתותיו יהיו דובבות וכו`, אשר כל הצדיקים מתגעגעים לזה...וזכותו יעמוד לנו מכל פגמינו וצרותינו ותקננו ויושיענו, אמן כן יהי רצון".

פרוטה לצדקה

כאמור בסמוך הרי שהיה רצונו של רבינו שיחד עם אמירת "העשרה מזמורים", יתנו צדקה עבורו. כלומר, בעבור הזכרת נשמתו הקדושה כנהוג. (עי` בחיי מוהר"ן, רכ"ה, בהערת המעתיק מש"ש).

וידוי דברים

בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה ד`, גילה רבינו ז"ל את גודל ענין התיקון הנורא של ה`וידוי` לפני תלמיד חכם שהוא בחינת משה רבינו. אר רק על ידי ההתוודות לפניו מתכפרים העוונות ונתתקנים הפגמים החקוקים בעצמותיו ובנשמתו בשורשם, כמאמר הכתוב "איש חכם יכפרנה". ועל כן נהגו העולים על הציון להשיח את לבם ולהתוודות בפרטיות, ולקיים את הדבר הנפלא לנוכח פני הציון. ועד כמה חשוב ענין ה`וידוי` בראש השנה בשעה האחרונה לפני תחילת השנה החדשה.</span></span>

 

[shirel]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>מדוע נוסעים לאומן בראש השנה?</span>

כבר נודע מגודל האזהרה שהזהיר רבינו לבוא אליו לימי ראש השנה בלשונות מיוחדים ומופלאים אשר גילה לפני מקורביו ובקשם לפרסמם. ואמר: "הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי, מאחר שהמקורבים אלי, שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל העניין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש". (חיי מוהר"ן ת"ג)

עוד ענה ואמר "הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותיי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו, תלוי בראש השנה שלי". (חיי מוהר"ן ת"ה)

"אצלי העיקר הוא ראש השנה, ותיכף כשחולף ועובר ראש השנה, אני מטה אזני ושומע אם מכין בכותל לעורר לסליחות לשנה הבאה, כי אין שום זמן כלל כי השנה חולף ועובר כהרף עין"

אולם כגודל רום העניין הנשגב הזה, והתיקון לנצח האצור והמובטח בזה, כך גם גודל המניעות ובפרט "מניעות המוח" אשר מנת חלקם של רבים מן הנוסעים לראש השנה, טרדת הלב, ספקות ובלבול מוח, וחלישות הדעת אשר הבעל דבר מסבך ומרפא את רוחו של האדם, בתואנות ובדמיונות שווא ממש, ולכל אחד זה מופיע בצורה שונה, ובאופן אחר.

כנגד כל זה עומדים לנו דבריו של רבינו (בחיי מהור"ן ת"ד), אשר צפה זאת מראש, והקדים לנו בשיחתו אשר השיב לאחד שאמר לפניו, שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמוד שם בבית המדרש וגם אין לו אכסניה טובה לאכול וללון, ומחמת זה דעתו מבולבלת מאוד ואינו יכול להתפלל בכוונה. על כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש השנה, השיב לו רבינו זכרונו לברכה בזו הלשון: "אם לאכול, אם שלא לאכול, אם לישון, אם שלא לישון. אם להתפלל, אם שלא להתפלל (רצונו לומר שלא להתפלל בכוונה כראוי) אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה, יהיה איך שיהיה".

והוסיף על זה תלמידו רבי נתן. וזה לשונו: "ובאמת כל דברים אלו הנ"ל הם רק דמיונות ופיתויים של הבעל דבר. כי תהילה לאל נראה בחוש, שעל פי הרוב מתפללין יותר בכוונה בכלל הקיבוץ הקדוש על ראש השנה, ממה שהיה מתפלל בביתו".

עד כמה תפס העניין של ראש השנה מקום מרכזי אצל רבינו הקדוש, תמחיש השיחה הבאה אשר שח ואמר: "אצלי העיקר הוא ראש השנה, ותיכף כשחולף ועובר ראש השנה, אני מטה אזני ושומע אם מכין בכותל לעורר לסליחות לשנה הבאה, כי אין שום זמן כלל כי השנה חולף ועובר כהרף עין".

לאלו שזכו לבוא אליו לראש השנה אמר רבינו: "ראוי לכם לשמוח מאוד מאוד, אכלו מעדים ושתו ממתקים כי חדוות ה` היא מעוזכם".כשנבצר מאחד מגדולי תלמידיו להיות אצלו בימי ראש השנה, אמר לו רבינו – "איני יכול לצייר לעצמי הצער הזה מה שאתה לא תהיה אצלי על ראש השנה". בהזדמנות אחרת הוסיף ואמר, בקול חזק מעומק הלב: "מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה".

ביותר התבטא רבינו הקדוש על ההכרח והחיוב להתאסף ולהיות אצלו על ראש השנה, בערב ראש השנה האחרון לימי חייו, כשבועיים לפני הסתלקותו, וכפי שמביא את הדברים רבי נתן (בחיי מוהר"ן ת"ו) וזה לשונו: "ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו, למדנו כמה דברים, למדנו עוד פעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים בזה ומתנועותיו הנוראות אז, הבנו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבטא זאת בכתב. וגם אז למדנו, שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד, גם לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה".

לאחר עליית רבינו בסערה השמיימה, עסק רבי נתן ויגע הרבה מדי שנה בשנה לקבץ את כל התלמידים ולזרזם במכתביו מאד, אשר איש בל יעדר, ובל יפקד, מלבוא אל ציון רבינו, על ראש השנה, כאשר בעת חיים חיותו של רבינו. ברבות הימים אף בנה לשם כך את בניין "הקלוייז" המפורסם בעיר אומן אשר שם היו מתאספים יחד באהבה, ובהתקשרות להצדיק האמת.

כל זה בא לידי ביטוי רב, בספר מכתביו "עלים לתרופה" אשר הותיר אחריו ברכה. באחד המכתבים הוא מזרז את בנו וכותב לו (מכתב ש"כ): "הזהר והזהר בני ותלמידי וחביבי, לבל יעלה עליך רעיון ח"ו שלא כרצון האמת, רק בוא תבוא ברנה עם אנשי שלומנו לפה על ראש השנה הבא עלינו לטובה וכן כל ימיך, עד יבוא מורה צדק למעט ייטיב לך לנצח, ובחסדו יתברך תחזיק לי טובה לנצח נצחים".

גם לאורך כל השנה כשמצא לנחוץ לחזקו ולעודדו, היה תופס את הזכיה שזכה לבוא לראש השנה לדבר ראשון במעלה, כמובא במכתב (ר"נ): "ואל תשכח שתהילה לאל היית על ראש השנה הזה, בתוך עדה קדושה ונוראה כזאת, וכבר הזהירנו הוא ז"ל שמי שהוא אצלו על ראש השנה, צריך לשמוח בכל השנה...".

<span style='color:red'>"הראש השנה שלי חידוש גדול השם יתברך נתן לי זאת במתנה..."</span>

 

[shirel]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>נוסעים ל...צדיק!</span>


<span style='color:red'>ראש השנה, במשנתו של רבי נחמן, תופס כידוע, מקום נכבד ביותר. ורבי נחמן מציין את "ראש השנה שלי" כמתנה מיוחדת עבורו מאת השם יתברך. </span>

וכלשונו ענה ואמר: "הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע, שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה...!" (חיי מוהר"ן - ת"ה).
/):
עוד בחייו ציוה רבי נחמן לכל מקורביו להתקבץ יחד בראש השנה ולתפלל יחד במקום קבורתו הקדושה - באומן שבאוקראינה. "אמר: הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי, שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר! כי כל הענין שלי הוא רק ראש השנה (חיי מוהר"ן, ת"ג).
ומוסיף בעניין זה רבי נתן תלמידו "ומכלל דבריו הקדושים, שדיבר בערב ראש השנה האחרון למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה, כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מרבוי דבריו הקדושים אז בזה ומתנועותיו הנוראות אז הבינו עוצם החיוב יותר ויותר שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו ושאין דבר גדול מזה" (שיחות הר"ן ת"ו).

וגם טעם לדבריו נתן באומרו "שצריכים להיות אצלו על ראש השנה דייקא, ושיכולין אז אנשים לקבל תקונים (לנפשם) מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תקון בשום אופן, אף על פי כן, בראש השנה יכולים אפילו הם לקבל תקון, אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה, גם הם יכולים לקבל, כי אמר, שהוא עושה בראש השנה ענינים ותקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות" (חיי מוהר"ן ת"ו).

גם בלקוטי מוהר"ן עצמו ביאר רבי נחמן ענין זה וכתב (תורה רי"א) "מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים, כי עיקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדושת וטהרת המחשבות, כי שם שרשם, כמובא בזוהר "כולא במחשבה אתברירו" (הכל מתברר ובא על תקונו במחשבה), ואי אפשר לבוא למוחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים, כמו שכתוב (דברים ו` ה`) "ויקח משה את עצמות יוסף" משה הוא בחי` מוחין, ויוסף הוא בחינת צדיק. היינו שאין שלמות למוחין (כלומר לדעת ולמחשבות האדם) אלא על ידי התקשרות לצדיקים. וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה, וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם, ובשביל זה נוסעים לצדיקים, כדי לזכות לקדושת המחשבה".

"ועל כן" כותב רבי נתן תלמידו "צריכין לנסוע לצדיקי אמת על ראש השנה, כי בראש השנה נברא העולם, דהיינו אדם הראשון שנברא אז, שהוא עיקר העולם... אבל אדם הראשון קלקל מיד והשם יתברך חמל על עולמו וחתר לו פתח לתשובה, ומחל לו עוונו וקבע יום זה לדורות שיהיה בו ראש השנה, ועל כן בראש השנה צריך כל אחד מישראל לחזור בתשובה ולתקן מעשיו, כדי שעל ידי זה יחזור ויוצא כל תקון הבריאה מכח אל הפועל, וזה אי אפשר כי אם על ידי כח הצדיקים. על כן נוסעים לצדיקים על ראש השנה, וזה שהולכים על קברי הצדיקים בערב ראש השנה (כמובא בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ב` ברמ"א) כי עיקר התקון הוא על ידי צדיקים שוכני עפר, שהם גדולים במיתתן יותר מבחייהם" (חולין ז`) (ליקוטי הלכות הלכות הכשרת כלים ד` סעיף ל"ג).

"ואפילו מי שאינו זוכה לנסוע, על כל פנים צריך להשתדל לילך ולנסוע אל מקום שיש קבוץ גדול של כשרים ויראים ביותר, להתפלל ולשמוע קול שופר עימהם" (ליקוטי הלכות, הלכות ראש השנה הלכה ו` סעיף ב`).

<span style='font-size:8pt;line-height:100%'> ( מאתר - אומן - כל מה שרצית לדעת )</span>

 

[shirel]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>איש לא יעדר!!!</span>

<span style='colorurple'>אלפים רבים מכל קצווי הקשת היהודית, כיפות סרוגות לצד שטריימלים ושאר מלבושים חסידיים, וגם כאלה שבאים בעקבות סיפורים של חברים שהיו שם, החבר`ה עם הג`ינס והטי-שירט שרוצים לראות מקרוב מה זה `אומן אומן ראש השנה`. כולם מגיעים לעיר שאיווה לה רבי נחמן למושב לו בחיים חיותו ולאחר פטירתו, כדי לחגוג את ראש השנה באומן אצל הרבי.
</span>התארגנות המונית זאת מתחילה הרבה מאוד לפני ראש השנה, אז פותחים ארגוני הנסיעות את שעריהם, מתחילים לפרסם את זמני הנסיעות וההרשמה מתחילה. אבות וילדים, חברים, דודים, קרובים – כולם מגיעים ונרשמים, מבטיחים את מקומם בראש השנה אצל רבי נחמן מברסלב. כשמתקרב זמן הנסיעה מתחילה התארגנות הממשית – להכין את המזוודות, לקנות את מה שצריך כדי שלא יחסר דבר, לוודא שהכרטיס הויזה והדרכון מוכנים, וההתרגשות פשוט גואה.

מה גורם לכל אותם אלפים מכל רחבי העולם לנהור לאומן, לעיר נידחת הנמצאת אי-שם על אם הדרך בין קייב לאודסה שמחציתה עירונית ומחציתה כפרית, בראש השנה?

אותו קול-קורא של הרבי שהכריז לפני כמאתיים שנה - "איש לא יעדר!" – הוא זה שסוחף אותם. אותה שיחה בה חזר והדגיש רבי נחמן, בראש השנה האחרון לחייו, את החשיבות של "ראש השנה שלי" ואף הזהיר את תלמידיו וחסידיו לעשות כרוז - "בל יעדר איש וכל מי שסר למשמעתי וקרוב אלי, יהיה בראש השנה אצלי".

ממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב לאחר פטירתו, רבי נתן מברסלב תלמידו המוסמך, כתב כי משיחותיו של רבי נחמן בראש השנה האחרון לימי חייו "הבנו שרצונו חזק", שגם לאחר פטירתו נעלה לציונו בראש השנה. מובן היה שהנסיעה לרבי נחמן בימי חייו בראש השנה ובכל שאר הזמנים הקבועים לעלייה לציונו, תימשך אף לאחר פטירתו, הנהגה שהפכה לאחד מהיסודות החשובים של כל חסיד ברסלב, אולם לא רק לחסידיו כפי שמוכיחות השנים שעברו.

הקול הזה שסוחף את כולם לאומן, הוא קיום ציווי הרבי כדי להתחיל את השנה החדשה טוב יותר, לטהר את הנשמה לקראת השנה החדשה וכדי להתקרב לבורא עולם. ממשיך רבי נתן ואומר בעניין זה, מהשיחה האחרונה של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו, את הדברים הבאים: "דיבר אז עימנו, והבנו ולמדנו עוד פעם את עוצם גודל החיוב להיות אצלו בראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, למרות זאת, מריבוי דבריו הקדושים בראש השנה האחרון לחייו ומתנועותיו הנוראות, הבנו את עוצם החיוב יותר ויותר, ואי אפשר לבאר זאת בכתב..."

כולם נקבצו ובאו אליך...המראה שלובש שדה התעופה מספר ימים לפני ראש השנה מרגש מאד, הן את הנוסעים והן את מלוויהם שנשארים בארץ, מעין עצרת עם. מארגני הנסיעות מעמידים לרשות הנוסעים נציגים שמוודאים שלא חסרה איזו ויזה, או שנותנים כרטיסי טיסה אחרונים לנוסעים שעדיין לא קיבלו אותם במשרד הנסיעות, והעיקר הוא לבדוק שהכל כשורה.

גם הצצה חטופה על פניהם של הנוסעים תגלה שמחה עצומה, שפורצת החוצה מדי פעם בשירה "אומן אומן ראש השנה" תוך כדי ריקוד במעגלים, אליהם מצטרפים גם העומדים בתור. כך מתקדם לו התור ומקדם את הנוסעים שלב אחר שלב למטוס ומשם לשדה התעופה בקייב שבאוקראינה, ומשם...אל התקווה הגדולה, הנחל נובע, הציון הקדוש של רבי נחמן.

חלק מן הנוסעים כבר היו מספר פעמים באומן, ולחלקם זאת הפעם הראשונה, וחלקם יציינו שהם כבר נסעו לאומן במספר שעולה על עשרים נסיעות בראש השנה, במסירות נפש, גם בימים שבהם היה ציונו של רבי נחמן שבוי בידי זרים והכניסה אליו היתה כרוכה בסכנת נפשות, כאלה שהגיעו כבודדים שמא יתפסו או יעוררו חשד. אולם מאז נפל `מסך הברזל` וניתנה הרשות להגיע ישירות מישראל, עולה מידי שנה מספר הנוסעים במאות רבות. למרות שחלקם נסע מספר פעמים, ההתרגשות היא כמו בפעם הראשונה, כל פעם מחדש לקראת הפגישה המחודשת עם רבי נחמן, כאילו לא היו שם מעולם.

נא להדק חגורות
לאחר שהנוסעים תופסים את מקומם במטוס, ניתנת הוראה אחרונה לפני הטיסה "נא להדק חגורות", והמטוס מתחיל את דרכה של החוויה הבלתי נשכחת, כפי שסיפרו רבים. ככל שמגביהים רום הכל מקבל מימדים זעירים, כמה קטן ואפסי נראה הכל מלמעלה, ומנגד - מה רבו מעשיך ה`. נפרדים מארץ הקודש לזמן קצר תוך רצון ותקווה לשוב אליה מתוקנים יותר.

לאחר שלוש שעות של טיסה נוחתים בקייב, ולאחר בדיקת הדרכונים הויזות ואיסוף המזוודות, מתחילים את הדרך לאומן, נסיעה של ארבע שעות בערך. ההגעה לאומן מעוררת התרגשות רבה בלב המגיעים אליה, גם לאלו שהיו כבר וגם לאלו שזאת הפעם הראשונה. הנוסעים לוקחים את המזוודות לדירות בהן הם אמורים להעביר את שהותם בזמן זה, ומיד לאחר מכן רצים אל ציונו של רבי נחמן, לפגוש את הרבי ולקיים את הדבר הנוסף שאמר רבי נחמן, למי שמגיע אליו – לשים פרוטה לצדקה ולקרוא את התיקון הכללי. וכלשונו: "מי שיבוא על קברי ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהילים (התיקון הכללי), ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו, ואשתטח לאורך ולרוחב להיטיב עמו. בפיאותיו אמשכהו ואוציאהו משאול תחתיות. ואני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר".

בזמן השהות באומן ניתן לראות את האהבה השוררת בין כל חלקי הציבור לגווניו ואת האחדות המופלאה. את ההמונים המתפללים מבוקר ועד ערב בזעקות, בבכיות ובלב נשבר. בראש השנה, לאחר התפילות והסעודות, חוגגים ושרים עד לשעות הקטנות של הלילה. כך נמשך הדבר עד שמגיע הזמן לחזור הביתה..

<span style='font-size:8pt;line-height:100%'>(מאתר ברסלב ישראל)</span>

 

[shirel]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>אגם סופיא</span>

"להיות באומן ולא להיות בסו