רות וידאל
New Member
PageType=0&ItemID=66507<span style='color:red'>
elzam002 מידותיו של מלך המשיח elzam002
אור רבינו
מידותיו של מלך המשיח
מתוך ChabadPedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יותר משלמה (רמב"ם הלכתו תשובה פ'ט' הלכה ב').
"ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'" (ישעיה י"א ב').
תוכן עניינים
[הסתר]
1 בעל ענוה
2 בעל רחמים
3 אוהב כל יהודי
4 בעל יסורים
5 בעל גבורה
6 בעל מעשים טובים
7 ירא ה'
8 אוהב ה'
9 בעל אמונה ואיש צדק
10 בעל חוש ריח מיוחד "והריחו ביראת ה'"
11 בעל רוח הקודש
12 נביא גדול
13 רועה ונסיך אדם
14 שקול כנגד כל ישראל - היחידה הכללית
15 חי מעל הטבע
16 עניינו אלוקות
[עריכה]בעל ענוה
אדמו"ר הריי"צ אומר כי במיוחד יצטין המלך המשיח במידת הענווה שהיא המידה טובה מכל המידות טובות כלשון הרמב"ן באגרתו הידועה.
מעלת מלך המשיח היא ענוותנותו הגדולה. אף על פי שיהיה בתכלית הרוממות, וכמו שכתוב (ישע' י"א ב') ונחה עליו רוח ה'. וילמד תורה עם האבות ועם משה רבינו, יהיה עניו ובטל בתכלית בעיני עצמו וילמד גם עם האנשים הפשוטים.
[עריכה]בעל רחמים
מלך המשיח לא יתאכזר לעמו ולא יתנשא עליהם, שנאמר: וענוה צדק נוראות ימינך.
כאשר מלך המשיח יראה אביון, מתחנן לעני שיחזיר לו את הכסף שהלווהו, ולעני לא יהיה מקור לעזרה - ירחם עליו המשיח ויתן לו משלו, שנאמר (תהלים ע"ב י"ד): מתוך ומחמס יגאל נפשם ויקר דמם בעיניו.
[עריכה]אוהב כל יהודי
אומר הרבי כי מסופר במדרש שכאשר ראה משה רבינו עליו השלום, שכבשה אחת ברחה מן העדר, הניח את כל העדר, ורץ להחזיר אותה לעדר. מזה לומדים כמה חשובה למשה רבינו כל נפש מישראל, ואפילו כשמדובר בכבשה שברחה מן העדר, ומכיון שגואל ראשון הוא גואל אחרון (ראה שמות רבה ב', ד') גם לגבי משיח צדקנו יקר וחשוב כל יהודי באשר הוא שם ואפילו יברח מן העדר.
[עריכה]בעל יסורים
שלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח (מדרש תהל' פר' ט"ז ד').
ומדוע סובל המלך המשיח כל כך? הדבר קשור באהבת ישראל שלו. משיח יסכים למסור את נפשו למען שליחות הגאולה (כתבי הרמב"ן ח"א עק שכ"ד).
הקב"ה שואל את המשיח: הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך? אמר משיח לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל (ילקוט שמעוני).
אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו עוון כולנו (ישעי' נ"ג ד-ו).
[עריכה]בעל גבורה
מלך המשיח יהיה גיבור כמו יפתח הגלעדי - לשעת מלחמה. שנאמר (תה' מ"ה ד'): חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך" - שאף על פי שכל מלך אינו יכול להתהלל כשחוגר החרב; שנאמר (מלכים א', כ' י"א): אל יתהלל חוגר כמפתח - מלך המשיח בחגירת החרב יכול להתהלל כאילו כבר בא מן המלחמה, וכבר ניצח את אויביו.
הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו ללחום מלחמות ה' ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים:
ואף על פי שמלכים צריכים שיהיו גיבורים כמו דוד, שנאמר בו (ש"ב י"ז ח'): ואביך איש מלחמה - המלך המשיח לא יצטרך לגבורה, כי מתוך העצה תהי הגבורה, שנא (יש' י"א ב'): " ונחה עליו רוח עצה וגבורה".
כלי הנשק של הצדיקים וגבורתם היא החכמה, התפילה והבקשה, כמו שאומר יעקב אבינו: בחרבי ובקשתי (ויחי מח כב), ומפרש רש"י: היא חכמתי ותפילתי, ומתרגם אונקלוס: בצלותי ובבעותי. כלומר: בתפילתי ובבקשתי.
וכפי שאומרת המשנה בפרקי אבות: איזהו גבור? הכובש את יצרו. ואכן זוהי גדולתו של המשיח, ומעלתו המיוחדת: הגבורה האמיתית היא לנצח את היצר, וזוהי מעלתו של משיח והודו והדרו שמנצח יצרו, וזהו שנא (תהל' מ"ה, ד'): "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך".
[עריכה]בעל מעשים טובים
המלך המשיח מתהדר בפעולות ומעשים טובים, שאינם רק מעשים טובים רגילים, שהרבה צדיקים מתנאים בהם, אלא מעשיו ופעולותיו נאים ויפים במיוחד, ונעלים שלא בערך ממעשים טובים של שאר בני אדם:
מעשיו של מלך המשיח יפים ממעשי שאר בני אדם, וכשמדבר את דבריו הן דברי חן, כאילו נשפך החן על שפתיו, שנא (תה' מ"ה ג'): יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך (מצו"ד עה"פ).
[עריכה]ירא ה'
מחשבתו, דיבורו ומעשיו של המלך המשיח יהיו ביראת ה', והרי יראת שמים קודמת לכל, שכן יראת שמים היא אוצרו, ואם אין יראה אין חכמה:
כל דיבוריו ומאמריו של מלך המשיח יהיו ביראת ה', שנא (ישע' י"א, ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון דיבור.
וכפירוש רש"י לפסוק: כל דבר שיעשה מלך המשיח - לא יעשה לפי ראיה גשמית או שמיעה גשמית; אלא בחוש יראת ה' המיוחד שלו. שנא (ישע' י"א, ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו', הכוונה רוחו. דהיינו שרוחניותו תהיה יראת ה'.
[עריכה]אוהב ה'
כל מעשיו של המשיח יהיו לשם שמים, כי הוא אוהב ה', אהבה שמעל ל"אהבת עולם" ו"אהבה רבה", אהבה מתוך התבטלות מוחלטת.
אף על פי שדרך המלכים להרויח עצמם ולהתעדן בענינים הגשמיים במאכל ומשתה. מלך המשיח לא יהיה כן, אלא כל רווחתו ועידונו יהיו באהבת ה', בקיום התורה והמצוות ולא בהבלי העולם. שנא (ישע' י"א ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון 'ריו