רות וידאל
New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד בזרה"ק
מפניני הרב "אמונה היא תוצאה של אמת"
פרשת השבוע, בתורה הקדושה, פרשת שמות, כתוב משה אמר למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני? .. אז באתי אל פרעה לדבר בשמך ולא הצלת את עמך.
השם יתברך עונה לו, וידבר אלוהים אל משה ויאמר אליו : "אני השם." כל המפרשים עומדים על זה וידבר אלוקים=זה מידת הדין, אני השם = אני רחמים .
השם אומר למשה רבנו, יש לך שאלות עליי שככה אני עושה לעם ישראל, ואני כולי רחמים ואין רע בעולם.
ויודעים שהתורה זה לא ספר היסטוריה או סיפורים, כל אות שייכת לעם ישראל לכל הדורות.
בורא עולם אומר לכל אחד "אני רחמים". לכל אחד יש שאלות עליי, שהנהגת הקדוש ברוך הוא ח"ו לא טובה.
דעו, כל פעם שאתם בעצבות, ייאוש, דיכאון למעשה זה אומר במילים אחרות שיש לך שאלות על השם, כי אתה לא מרוצה מההנהגה שלו.
שאלות כמו, למה מתעכב לי הזיווג? למה אין לי ילדים? למה יש לי קשיים בפרנסה? למה יש לי בעיות בריאותיות.. וכיוצא בזה. למעשה כל השאלות והקושיות , הן שאלות על השם יתברך.
העניין של האמונה, שהכל טוב, רחמים ומצוין זה העיקר של האמונה.
להאמין שיש בורא בשמיים זה לא נקרא אמונה אלא שמנהיג אותך מא' ועד ת' ועושה איתך רק טוב ברחמים, זה נקרא אמונה.
בנוסף, יהיו כאלו שיגידו, אני מרוצה מההנהגה של בורא עולם, אבל לא מרוצה מעצמי, אני לא בסדר, הולך בדר לא נכונה, אני חוטא ועושה עברות ומזה אני עצוב. במילים אחרות, מה שאותו אדם אומר, אין לי שאלות על השם יתברך, על הכל תודה ← חוץ מהטענות כלפי עצמי, שאני לא בסדר. (האדם ל מרוצה מעצמו).
↓
ברם, כ"א ששואל כזו שאלה , צריך להבין ראשית כל מה זה אמונה.
בזוהר הקדוש, ובליקוטי מוהר"ן כתוב שאמונה היא תוצאה של אמת.
אמת ואמונה הולכים ביחד.
↓
אז מהי האמת?
האמת היא שאדם צריך לזכור תמיד "אני כלום בלי השם יתברך, אני אפס". זוהי האמת!
בלי בורא עולם אני לא יכול לעשות מאומה, כלום, שום דבר. לא שווה כלום, לא יכול להצליח בכלום.
אם יש לך את האמת הזו, תגיע לאמונה הנכונה, שכל מה שיש לך צריך להגיד תודה רבה, כי קיבלת כל דבר מבורא עולם במתנת חינם, וכל דבר שאתה רוצה לעשות לבקש מבורא עולם.
לכן, כל עוד יש לך טענות על עצמך זה גאווה, כפירה.
אל לו לאדם ליפול לעצבות, לייאוש והאשמות עצמיות אם עשה עברה או שלא הולך לו כמו שצריך.
☼אם כך, איך מצד אחד לא ליפול לעצבות ולייאוש והאשמות עצמויות, ומצד שני לקחת אחריות על המעשה שעשיתי?
בורא עולם הוריד אור נפלא גדול ועצום לרב שלום, בוא ותקראו טוב;
לפני מעשה, דעו לכם, אסור לעשות שום עברה. אין שום היתר. אסור לזוז מדברי הקדוש ברוך הוא וכ"א צריך שיהיה לו רצון לעשות כרצון השם מא' ועד ת' ולא לזוז ימין ושמאל, גם מדברי צדיקים והתורה הקדושה. אך אם כל זאת, הדרך ארוכה... ארוכה... עד שמגיעים שאדם לא יחטא יש דרך ארוכה...
אז כשאדם נמצא עדיין בדרך, כמה שירצה לא לחטוא הוא יחטא.
מה שכן, עליו לעשות השתדלות לא לעבור עברה. קרה שהשתדל וכן עבר עברה, עליו לקחת אחריות על העברה שעשה.
☼קיימים 2 דרכים של לקיחת אחריות:
1. לקיחת אחריות בדרך לא נכונה
שרב בני האדם חיים אותה, שהאדם מאשים את עצמו האשמה עצמית, הרס עצמי, רדיפה עצמית, כגון אני לא בסדר, אין לי תקנה, אני לא יוצלח, כולם יותר טובים ממני, כולם מומחים בזה חוץ ממני, למה להוא ולי לא... וכן הלאה... כולם חולים במחלה הזו שנקראת "רדיפה עצמית".
וזה כמובן לא נקרא לקחת אחריות, זו גאווה בסוג של האשמה עצמית.
2. לקחת אחריות בדרך נכונה
לקחת אחריות על מעשיי. עברתי עברה, לקחת אחריות ע"פ האמונה, האמת.
תזכרו טוב! וב"ה יתברך ייכתב על לוח ליבנו וייחרט בנשמתנו.
כעת כל הבחירה של האדם נצטמצמה. מכיוון שהאדם נמצא במצב של אחרי המעשה.
והבחירה היחידה שנותרה בידיך היא לבחור אחת מתוך השתיים:
אם במצב הזה,
תזכור שאתה אפס בחרת נכון
אתה לא זוכר שכבר אתה אפס לא בחרת נכון
↓
אם אינך זוכר שאתה אפס, אתה חי בכפירה, בגאווה ובשקר. וכבר התוצאות הרעות לא תאחרנה לבוא לעומת אדם שחי שהוא אפס, אזי מתפלל על כל דבר. למשל, עומד לפני עברה-מתפלל וזוכר שהוא אפס, יודע שלא יכול להתגבר על היצר הרע בלי תפילות לשם, מבין שיש לו פה ניסיון ומבקש מבורא עולם עזרה, תן לי את הכוח, תעזור לי.
כלומר, יש לך אמונה=תפילה=אתה הולך עם השם, והשם עוזר לך.
וגם אם התפללת ונכשלת, אזי חסרות לך תפילות, תקדיש לזה יותר תפילות.
אם זכרת שאתה אפס, ממילא התוצאות נפלאות כי אתה חי עם השם, והאחריות שתיקח על עצמך כי שכחת שאתה אפס.
← הבחירה למעשה היא בין החשיבה שאני אפס לבין שאני לא חושב שאני אפס.
אם אני אפס, מיד מתפלל ואם שכחתי שאני אפס, משמע חייתי בשקר.
מכאן יוצא, שהעברה מחזירה אותך בתשובה. (פירושו לעבוד על המידות שלך, האמונה והאמת). כלומר, העברה נותנת לך לזכור את הידיעה, למה עברתי עברה? כי שכחתי שאני אפס...
לפני כל עברה, לזכור שאני אפשר, להתחבר אל השם יתברך, להתפלל ולבקש עזרה.
כשאדם מאשים את עצמו הוא חי בשקר. חז"ל כתבו בגמרא הקדושה, "אילולא השם עזרו לו יכול לו". זה הפשט של הגמרא, תדע שאם הקדוש ברוך הוא לא יעזור לך לא תוכל לנצח את היצר הרע, אתה אפס בלי בורא עולם.
☼יש טעות עצומה ונוראה שלא יודעים מהי הבחירה, חושבים שזה עדיין בעשייה, וכל העשייה שייכת רק לקדוש ברוך הוא, אדון כל המעשים, עושה ויעשה לכל המעשים.
העשייה וכל הכוח שיש בעולם הזה זה רק השם.
← אז מהי הבחירה שלנו? הרצון והידיעה.
← כשהרצון זה התוצאה של הידיעה.
הידיעה שאני אפס בלי השם, ולשם יש את כל הכוחות, אזי אני יודע נכון. יש לי רצון נכון. אני רוצה ללכת בדרך של השם לא לעשות עברות. (מבקש מבורא עולם שיעזור לך לא לעשות עברות, וללכת איתו יתברך, כי ללכת בלי פירושו כוחי ועוצם ידי).
מיד כשהאדם שכח שהוא אפס, חושב שהוא מציאות, השם עוזב אותו והוא לא יכול להצליח בכלום.
למה כאשר האדם מאשים את עצמו האשמה כלשהיא, רדיפה והרס עצמי נחשבות כעברות? הכי יכולת לא לעבור עברה? יש לך איזה כוח שמחייה אותך מלבד השם?
דע לך, אני עברתי עברה וזה תוצאה של עוון ששכחת שאני אפס.
בלי השם, פירושו שחשבתי שאני מציאות בעצמי. כלומר, "אין אני והוא יכולים לדור ביחד.." הקדוש ברוך הוא והגאוותן. אז השם משאיר אותו להסתדר לבד, והוא ממילא כבר נופל.. כי בלי בשם אי אפשר כלום.
ועוד דבר, האמונה זה תפילה.
מי שהולך עם השם מתפלל, ואם זוכר שהוא אפס על כל דבר מתפלל ומודה, שאדם לא יראה שום דבר כמובן מאליו, כל יום יודה על כל דבר.
על כל דבר ישנה השגחה פרטית ושום דבר אינו סתם.
הכל בורא עולם נותן לך.
אדם מרוצה מהקדוש ברוך הוא, אבל יש לו טענות כלפי עצמו, זו כפירה.
"ישמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים" הבעל שם טוב אמר שמפסיק שהאדם רק חושב שהוא לא אפס, אתה כבר נחשב כעובד עבודה זרה.
כעת נחזור לשאלה בתחילת השיעור, שהשם יתברך הוכיח את משה רבנו, "למה אמרת לי הריעות?" אני השם כולי רחמים.
שאף אחד לא ידמה לעצמו שיש לו אמונה יותר ממשה רבנו. משה רבנו לא חי בשביל עצמו בלל, מההתחלה יצא לעם שיראל, ראה בסיבלותם, בוכה בדמעות עליהם, מצטער עליהם רק חי בשבילם ולא עניין אותו מעצמו. משה רבנו עבר גם על עצמו אישית ניסיונות מאוד קשים ואף פעם לא שאל את הקדוש ברוך הוא שאלות.
היה יוצא לעם ישראל, חושב את פצעיהם, את עיניהם, מבקש מותו עליהם "מי ייתן מותי עליכם". משה הרג את המצרי למען יהודי, פרעה חיפש אותו וברח ממצרים בגיל 16, ובגיל 80 חזר ולא שאל שום שאלה את הקדוש ברוך הוא, משה רבנו גורש מארצו, ממולדתו, מעמו, ממשפחתו, ולא שאל שום שאלה. ניסיון קשה ונורא להתנתק מהכל, לא יודע מה יהי ובורח. לא יכול לחזור למצרים. ואע"פ כן לא שאל שלאה, ולא אמר מילה, כולו אמונה. ראה שעם ישראל סובלים מאוד מאוד, על עצמו ויתר, אבל ראה שקשה לעמו ולא יכול לעמוד בסבלם, כאב לו מאוד ולא יכול לעמוד בניסיון, ולכן אמר "למה הריעות?"
הוא משה רבנו, הרב שלנו. ואת זה צריכים ללמוד ממנו, לדעת, להרגיש את כ"א מעם שיראל שהם ממש חלק ממני.
כל צער של כל יהודי שייך לי, להצטער על כ"א מעם ישראל. צריכים ללמוד זאת ממשה רבנו.
אם לא כ"א יקבל על עצמו 1/2 שעה ביום ויתפלל שתבוא הגאולה, לא תהיה גאולה.
מי שלא מתפלל לא רוצה גאולה.
כל דבר שאתה רוצה להשיג תתפלל עליו. וזה סימן שאתה רוצה אותו.
עם ישראל לא רוצים גאולה.. כי אם היו רוצים גאולה היו מתפללים ובוכים על עם ישראל. אם לא רוצים גאולה, למה שיקבלו? בורא עולם לא ייתן משהו שלא רוצים, "בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכן אותו..".
אם אתה מבקש על זה, סימן שאתה רוצה. לא מבקש לא רוצה.
אחרי 120 שנה ישאלו אותך האם ציפית לישועה ומה עשית. צריך לומר 2 דברים: התפללתי והפצתי ספרים.
היום יואר בסיבלותם הכוונה להפצה, לרדת לעם ישראל ולהתפלל, לבקש ולהתחנן לבורא עולם שירחם עלינו.
"בורא עולם, אתה בראת את העולם בשביל מטרה, למלוך על העולם ואין מלך ללא עם.. בורא עולם רוצה דירה בתחתונים..."
מי שרוצה זיווג או שיש לו בעיה בפרנסה או בעיה כלשהיא, בשביל זה לא צריך לבקש משיח. בשביל זה יש את הספר בגן האמונה ויפתור את הבעיה.
משיח יבוא בשביל שתתגלה מלכות השם בעולם, שתהיה לו דירה בתחתונים. שיבנה בית המקדש.
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם להכיר ולדעת מלכותו.
כל מי שרע לו, שלימד את הספר בגן האמונה ויהיה לו טוב. כל בעיה אישית ניתן לפתור ע"י הספר בגן האמונה. ותעשה כל יום שעה התבודדות, תלמד אמונה ודיסקים ויהיו לך חיים יפים, בשביל זה צריך להביא משיח?
להביא משיח כדי להביא את העולם לתכלית שתתגלה מלכות השם בעולם, שנזכה שהם ימלוך עלינו.
שדוד המלך יהיה המלך שלנו, ריבנו של עולם, תרחם עלינו שנזכה לראות מלכותך, רוצים לראות שאתה הוא המל. המלך על כל העולם. תודה שלמידת אותנו שאתה המלך. שתבנה את בת המקדש. תעזור לנו".
תפילה על הגאולה = תפילה על ההפצה.
בורא עולם הוריד אור של אמונה לעולם. והאור הזה צריך להגיע לכולם שיכירו מלכותו וימליכו ותו עלינו. כ"א יקבל על עצמו 1/2 שעה להתפלל על עם ישראל.
יהודים שנמצאים בחו"ל חייבים לעלות לארץ ישראל. מתחילות שם שואות. רעידת אדמה בהאיטי. עיר שלמה נמחקה כלא הייתה. וזה מה שיהיה כל פעם במקום אחר בעולם יפגעו רק ארץ ישראל תישאר שמורה. אם כל שומרי המצוות יעלו לארץ, תהיה פה ארץ קדושה, אין מה ליהודים לחפש בחו"ל, גם לא לצורך פרנסה,שהרי ידוע שכל הפרנסה כתובה וידועה מראש ומפתחות הפרנסה אצל בורא עולם. כל השפע של כל העולם נמצא בא"י. כתוב בזוהר ובליקוטי מוהר"ן, שכל השפע יוצא מארץ ישראל.. אנשים חשובים בחו"ל ולא מבינים שמפה יוצא הכל. חייבים לעלות לא"י.
ישנם כאלו שמרווחים את הכסף, אבל מפסידים את העיקר הילדים שלהם, שהולכים עם גויים וגויות... מה אתה מצפה? ללמוד בבי"ס יהודי עולה 1000$ לחודש ובבי"ס רגיל חינם אין כסף. אז לכן שולחים לחינוך רגיל ולא לבי"X יהודי, ואח"כ גם מתפלאים למה פתאום לבן יש חברה גויה? מתפלאים למה? הרי חיים בחושך ובגיא צלמוות. אין מה לעשות בחו"ל! כ"א שיש לו יראת שמים בליבו יודע שצריך לעלות לארץ. ויהיו עוד ועוד הרים של תורה, כי מציון תצא תורה.. האור יוצא מא"י. אגב, גם ההנהגה של א"י תראה אחרת.
למה יהודים לא עולים לארץ ישראל???
בתפילה "קבצנו" 4 קצוות, תכוונו, שייתן בליבם שירצו לעלות לא"י וגם על זה יש להתפלל בחצי שעה לעם שיראל בשביל הגאולה.
תפיצו הלאה, לחברים,ש כנים\ מכירם, בחנויות, מספרה, בתי מרקחת, קניונים, בתי חולים...
אתם לא מבינן אפילו מה זה להפיץ ספר אחד.. מצילים עולם ומלואו. כמה אור זה מושך לעולם ולעד.
אנחנו רוצים להביא את הגאולה, להתפלל על עם ישראל, להפיץ ולהוציא את הדברים החוצה.</span>
מפניני הרב "אמונה היא תוצאה של אמת"
פרשת השבוע, בתורה הקדושה, פרשת שמות, כתוב משה אמר למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני? .. אז באתי אל פרעה לדבר בשמך ולא הצלת את עמך.
השם יתברך עונה לו, וידבר אלוהים אל משה ויאמר אליו : "אני השם." כל המפרשים עומדים על זה וידבר אלוקים=זה מידת הדין, אני השם = אני רחמים .
השם אומר למשה רבנו, יש לך שאלות עליי שככה אני עושה לעם ישראל, ואני כולי רחמים ואין רע בעולם.
ויודעים שהתורה זה לא ספר היסטוריה או סיפורים, כל אות שייכת לעם ישראל לכל הדורות.
בורא עולם אומר לכל אחד "אני רחמים". לכל אחד יש שאלות עליי, שהנהגת הקדוש ברוך הוא ח"ו לא טובה.
דעו, כל פעם שאתם בעצבות, ייאוש, דיכאון למעשה זה אומר במילים אחרות שיש לך שאלות על השם, כי אתה לא מרוצה מההנהגה שלו.
שאלות כמו, למה מתעכב לי הזיווג? למה אין לי ילדים? למה יש לי קשיים בפרנסה? למה יש לי בעיות בריאותיות.. וכיוצא בזה. למעשה כל השאלות והקושיות , הן שאלות על השם יתברך.
העניין של האמונה, שהכל טוב, רחמים ומצוין זה העיקר של האמונה.
להאמין שיש בורא בשמיים זה לא נקרא אמונה אלא שמנהיג אותך מא' ועד ת' ועושה איתך רק טוב ברחמים, זה נקרא אמונה.
בנוסף, יהיו כאלו שיגידו, אני מרוצה מההנהגה של בורא עולם, אבל לא מרוצה מעצמי, אני לא בסדר, הולך בדר לא נכונה, אני חוטא ועושה עברות ומזה אני עצוב. במילים אחרות, מה שאותו אדם אומר, אין לי שאלות על השם יתברך, על הכל תודה ← חוץ מהטענות כלפי עצמי, שאני לא בסדר. (האדם ל מרוצה מעצמו).
↓
ברם, כ"א ששואל כזו שאלה , צריך להבין ראשית כל מה זה אמונה.
בזוהר הקדוש, ובליקוטי מוהר"ן כתוב שאמונה היא תוצאה של אמת.
אמת ואמונה הולכים ביחד.
↓
אז מהי האמת?
האמת היא שאדם צריך לזכור תמיד "אני כלום בלי השם יתברך, אני אפס". זוהי האמת!
בלי בורא עולם אני לא יכול לעשות מאומה, כלום, שום דבר. לא שווה כלום, לא יכול להצליח בכלום.
אם יש לך את האמת הזו, תגיע לאמונה הנכונה, שכל מה שיש לך צריך להגיד תודה רבה, כי קיבלת כל דבר מבורא עולם במתנת חינם, וכל דבר שאתה רוצה לעשות לבקש מבורא עולם.
לכן, כל עוד יש לך טענות על עצמך זה גאווה, כפירה.
אל לו לאדם ליפול לעצבות, לייאוש והאשמות עצמיות אם עשה עברה או שלא הולך לו כמו שצריך.
☼אם כך, איך מצד אחד לא ליפול לעצבות ולייאוש והאשמות עצמויות, ומצד שני לקחת אחריות על המעשה שעשיתי?
בורא עולם הוריד אור נפלא גדול ועצום לרב שלום, בוא ותקראו טוב;
לפני מעשה, דעו לכם, אסור לעשות שום עברה. אין שום היתר. אסור לזוז מדברי הקדוש ברוך הוא וכ"א צריך שיהיה לו רצון לעשות כרצון השם מא' ועד ת' ולא לזוז ימין ושמאל, גם מדברי צדיקים והתורה הקדושה. אך אם כל זאת, הדרך ארוכה... ארוכה... עד שמגיעים שאדם לא יחטא יש דרך ארוכה...
אז כשאדם נמצא עדיין בדרך, כמה שירצה לא לחטוא הוא יחטא.
מה שכן, עליו לעשות השתדלות לא לעבור עברה. קרה שהשתדל וכן עבר עברה, עליו לקחת אחריות על העברה שעשה.
☼קיימים 2 דרכים של לקיחת אחריות:
1. לקיחת אחריות בדרך לא נכונה
שרב בני האדם חיים אותה, שהאדם מאשים את עצמו האשמה עצמית, הרס עצמי, רדיפה עצמית, כגון אני לא בסדר, אין לי תקנה, אני לא יוצלח, כולם יותר טובים ממני, כולם מומחים בזה חוץ ממני, למה להוא ולי לא... וכן הלאה... כולם חולים במחלה הזו שנקראת "רדיפה עצמית".
וזה כמובן לא נקרא לקחת אחריות, זו גאווה בסוג של האשמה עצמית.
2. לקחת אחריות בדרך נכונה
לקחת אחריות על מעשיי. עברתי עברה, לקחת אחריות ע"פ האמונה, האמת.
תזכרו טוב! וב"ה יתברך ייכתב על לוח ליבנו וייחרט בנשמתנו.
כעת כל הבחירה של האדם נצטמצמה. מכיוון שהאדם נמצא במצב של אחרי המעשה.
והבחירה היחידה שנותרה בידיך היא לבחור אחת מתוך השתיים:
אם במצב הזה,
תזכור שאתה אפס בחרת נכון
אתה לא זוכר שכבר אתה אפס לא בחרת נכון
↓
אם אינך זוכר שאתה אפס, אתה חי בכפירה, בגאווה ובשקר. וכבר התוצאות הרעות לא תאחרנה לבוא לעומת אדם שחי שהוא אפס, אזי מתפלל על כל דבר. למשל, עומד לפני עברה-מתפלל וזוכר שהוא אפס, יודע שלא יכול להתגבר על היצר הרע בלי תפילות לשם, מבין שיש לו פה ניסיון ומבקש מבורא עולם עזרה, תן לי את הכוח, תעזור לי.
כלומר, יש לך אמונה=תפילה=אתה הולך עם השם, והשם עוזר לך.
וגם אם התפללת ונכשלת, אזי חסרות לך תפילות, תקדיש לזה יותר תפילות.
אם זכרת שאתה אפס, ממילא התוצאות נפלאות כי אתה חי עם השם, והאחריות שתיקח על עצמך כי שכחת שאתה אפס.
← הבחירה למעשה היא בין החשיבה שאני אפס לבין שאני לא חושב שאני אפס.
אם אני אפס, מיד מתפלל ואם שכחתי שאני אפס, משמע חייתי בשקר.
מכאן יוצא, שהעברה מחזירה אותך בתשובה. (פירושו לעבוד על המידות שלך, האמונה והאמת). כלומר, העברה נותנת לך לזכור את הידיעה, למה עברתי עברה? כי שכחתי שאני אפס...
לפני כל עברה, לזכור שאני אפשר, להתחבר אל השם יתברך, להתפלל ולבקש עזרה.
כשאדם מאשים את עצמו הוא חי בשקר. חז"ל כתבו בגמרא הקדושה, "אילולא השם עזרו לו יכול לו". זה הפשט של הגמרא, תדע שאם הקדוש ברוך הוא לא יעזור לך לא תוכל לנצח את היצר הרע, אתה אפס בלי בורא עולם.
☼יש טעות עצומה ונוראה שלא יודעים מהי הבחירה, חושבים שזה עדיין בעשייה, וכל העשייה שייכת רק לקדוש ברוך הוא, אדון כל המעשים, עושה ויעשה לכל המעשים.
העשייה וכל הכוח שיש בעולם הזה זה רק השם.
← אז מהי הבחירה שלנו? הרצון והידיעה.
← כשהרצון זה התוצאה של הידיעה.
הידיעה שאני אפס בלי השם, ולשם יש את כל הכוחות, אזי אני יודע נכון. יש לי רצון נכון. אני רוצה ללכת בדרך של השם לא לעשות עברות. (מבקש מבורא עולם שיעזור לך לא לעשות עברות, וללכת איתו יתברך, כי ללכת בלי פירושו כוחי ועוצם ידי).
מיד כשהאדם שכח שהוא אפס, חושב שהוא מציאות, השם עוזב אותו והוא לא יכול להצליח בכלום.
למה כאשר האדם מאשים את עצמו האשמה כלשהיא, רדיפה והרס עצמי נחשבות כעברות? הכי יכולת לא לעבור עברה? יש לך איזה כוח שמחייה אותך מלבד השם?
דע לך, אני עברתי עברה וזה תוצאה של עוון ששכחת שאני אפס.
בלי השם, פירושו שחשבתי שאני מציאות בעצמי. כלומר, "אין אני והוא יכולים לדור ביחד.." הקדוש ברוך הוא והגאוותן. אז השם משאיר אותו להסתדר לבד, והוא ממילא כבר נופל.. כי בלי בשם אי אפשר כלום.
ועוד דבר, האמונה זה תפילה.
מי שהולך עם השם מתפלל, ואם זוכר שהוא אפס על כל דבר מתפלל ומודה, שאדם לא יראה שום דבר כמובן מאליו, כל יום יודה על כל דבר.
על כל דבר ישנה השגחה פרטית ושום דבר אינו סתם.
הכל בורא עולם נותן לך.
אדם מרוצה מהקדוש ברוך הוא, אבל יש לו טענות כלפי עצמו, זו כפירה.
"ישמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים" הבעל שם טוב אמר שמפסיק שהאדם רק חושב שהוא לא אפס, אתה כבר נחשב כעובד עבודה זרה.
כעת נחזור לשאלה בתחילת השיעור, שהשם יתברך הוכיח את משה רבנו, "למה אמרת לי הריעות?" אני השם כולי רחמים.
שאף אחד לא ידמה לעצמו שיש לו אמונה יותר ממשה רבנו. משה רבנו לא חי בשביל עצמו בלל, מההתחלה יצא לעם שיראל, ראה בסיבלותם, בוכה בדמעות עליהם, מצטער עליהם רק חי בשבילם ולא עניין אותו מעצמו. משה רבנו עבר גם על עצמו אישית ניסיונות מאוד קשים ואף פעם לא שאל את הקדוש ברוך הוא שאלות.
היה יוצא לעם ישראל, חושב את פצעיהם, את עיניהם, מבקש מותו עליהם "מי ייתן מותי עליכם". משה הרג את המצרי למען יהודי, פרעה חיפש אותו וברח ממצרים בגיל 16, ובגיל 80 חזר ולא שאל שום שאלה את הקדוש ברוך הוא, משה רבנו גורש מארצו, ממולדתו, מעמו, ממשפחתו, ולא שאל שום שאלה. ניסיון קשה ונורא להתנתק מהכל, לא יודע מה יהי ובורח. לא יכול לחזור למצרים. ואע"פ כן לא שאל שלאה, ולא אמר מילה, כולו אמונה. ראה שעם ישראל סובלים מאוד מאוד, על עצמו ויתר, אבל ראה שקשה לעמו ולא יכול לעמוד בסבלם, כאב לו מאוד ולא יכול לעמוד בניסיון, ולכן אמר "למה הריעות?"
הוא משה רבנו, הרב שלנו. ואת זה צריכים ללמוד ממנו, לדעת, להרגיש את כ"א מעם שיראל שהם ממש חלק ממני.
כל צער של כל יהודי שייך לי, להצטער על כ"א מעם ישראל. צריכים ללמוד זאת ממשה רבנו.
אם לא כ"א יקבל על עצמו 1/2 שעה ביום ויתפלל שתבוא הגאולה, לא תהיה גאולה.
מי שלא מתפלל לא רוצה גאולה.
כל דבר שאתה רוצה להשיג תתפלל עליו. וזה סימן שאתה רוצה אותו.
עם ישראל לא רוצים גאולה.. כי אם היו רוצים גאולה היו מתפללים ובוכים על עם ישראל. אם לא רוצים גאולה, למה שיקבלו? בורא עולם לא ייתן משהו שלא רוצים, "בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכן אותו..".
אם אתה מבקש על זה, סימן שאתה רוצה. לא מבקש לא רוצה.
אחרי 120 שנה ישאלו אותך האם ציפית לישועה ומה עשית. צריך לומר 2 דברים: התפללתי והפצתי ספרים.
היום יואר בסיבלותם הכוונה להפצה, לרדת לעם ישראל ולהתפלל, לבקש ולהתחנן לבורא עולם שירחם עלינו.
"בורא עולם, אתה בראת את העולם בשביל מטרה, למלוך על העולם ואין מלך ללא עם.. בורא עולם רוצה דירה בתחתונים..."
מי שרוצה זיווג או שיש לו בעיה בפרנסה או בעיה כלשהיא, בשביל זה לא צריך לבקש משיח. בשביל זה יש את הספר בגן האמונה ויפתור את הבעיה.
משיח יבוא בשביל שתתגלה מלכות השם בעולם, שתהיה לו דירה בתחתונים. שיבנה בית המקדש.
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם להכיר ולדעת מלכותו.
כל מי שרע לו, שלימד את הספר בגן האמונה ויהיה לו טוב. כל בעיה אישית ניתן לפתור ע"י הספר בגן האמונה. ותעשה כל יום שעה התבודדות, תלמד אמונה ודיסקים ויהיו לך חיים יפים, בשביל זה צריך להביא משיח?
להביא משיח כדי להביא את העולם לתכלית שתתגלה מלכות השם בעולם, שנזכה שהם ימלוך עלינו.
שדוד המלך יהיה המלך שלנו, ריבנו של עולם, תרחם עלינו שנזכה לראות מלכותך, רוצים לראות שאתה הוא המל. המלך על כל העולם. תודה שלמידת אותנו שאתה המלך. שתבנה את בת המקדש. תעזור לנו".
תפילה על הגאולה = תפילה על ההפצה.
בורא עולם הוריד אור של אמונה לעולם. והאור הזה צריך להגיע לכולם שיכירו מלכותו וימליכו ותו עלינו. כ"א יקבל על עצמו 1/2 שעה להתפלל על עם ישראל.
יהודים שנמצאים בחו"ל חייבים לעלות לארץ ישראל. מתחילות שם שואות. רעידת אדמה בהאיטי. עיר שלמה נמחקה כלא הייתה. וזה מה שיהיה כל פעם במקום אחר בעולם יפגעו רק ארץ ישראל תישאר שמורה. אם כל שומרי המצוות יעלו לארץ, תהיה פה ארץ קדושה, אין מה ליהודים לחפש בחו"ל, גם לא לצורך פרנסה,שהרי ידוע שכל הפרנסה כתובה וידועה מראש ומפתחות הפרנסה אצל בורא עולם. כל השפע של כל העולם נמצא בא"י. כתוב בזוהר ובליקוטי מוהר"ן, שכל השפע יוצא מארץ ישראל.. אנשים חשובים בחו"ל ולא מבינים שמפה יוצא הכל. חייבים לעלות לא"י.
ישנם כאלו שמרווחים את הכסף, אבל מפסידים את העיקר הילדים שלהם, שהולכים עם גויים וגויות... מה אתה מצפה? ללמוד בבי"ס יהודי עולה 1000$ לחודש ובבי"ס רגיל חינם אין כסף. אז לכן שולחים לחינוך רגיל ולא לבי"X יהודי, ואח"כ גם מתפלאים למה פתאום לבן יש חברה גויה? מתפלאים למה? הרי חיים בחושך ובגיא צלמוות. אין מה לעשות בחו"ל! כ"א שיש לו יראת שמים בליבו יודע שצריך לעלות לארץ. ויהיו עוד ועוד הרים של תורה, כי מציון תצא תורה.. האור יוצא מא"י. אגב, גם ההנהגה של א"י תראה אחרת.
למה יהודים לא עולים לארץ ישראל???
בתפילה "קבצנו" 4 קצוות, תכוונו, שייתן בליבם שירצו לעלות לא"י וגם על זה יש להתפלל בחצי שעה לעם שיראל בשביל הגאולה.
תפיצו הלאה, לחברים,ש כנים\ מכירם, בחנויות, מספרה, בתי מרקחת, קניונים, בתי חולים...
אתם לא מבינן אפילו מה זה להפיץ ספר אחד.. מצילים עולם ומלואו. כמה אור זה מושך לעולם ולעד.
אנחנו רוצים להביא את הגאולה, להתפלל על עם ישראל, להפיץ ולהוציא את הדברים החוצה.</span>