רות וידאל
New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד בזרה"ק
מפניני הרב " הכנה לחודש אלול, להרגיש כאב חטאיו.."
פרשת "ראה".
הדבר שהכי קובע את עניין הברכה או הקללה, הגן עדן או הגיהינום במילים אחרות, המצווה הכי ברורה אם תחייה בברכה או בקללה זה העיניים. לכן כדאי לכ"א להתפלל על העיניים "טוב עין הוא יבורך." מי שיש לו טוב עין, יש לו את כל הברכות. האדם עובד עבודה זרה בעיניים "וזכרתם את כל מצוותי ..." ולא תתורו בעיניים ← וזה המקור של כל הברכות או הקללות. והניאוף זה בעיניים. להתחנן שיעבור עוד יום נקי, העיניים כל הזמן מצלמות וכל תמונה לא טובה שצילמת זו הקללה בעצמה. לא לעבור על לא תחמוד.
כשיש תאווה בוערת בעינייך ואתה מתפלל ועוצם את העיניים, המעלה שלך גדולה מאוד וזה מעלה את השכר שלך. תתגבר ותשמור את העיניים שלך.
חז"ל למדו אותנו "אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום" אהבה. אהבת עם ישראל. כל הזמן מדברים על בוא המשיח. הוא כבר פה.. הוא נמצא כבר פה.. עוד יומיים.. הוא נמצא במעלית.. הוא באוטובוס.. אנחנו מחכים לו כל יום שיבוא. מתפללים לבואו בכל יום. להתפלל ולחכות בסבר פנים יפות ובזרועות פתוחות ובשמחה, עד שיבוא משיח לא לדבר בעניין משיח בכלל. דבר נוסף, אם כ"א ירצה שיבוא משיח בשביל הצרות הפרטיות שלו, בשביל זה לא צריך משיח. יום יום הרב פוגש אנשים שהיו מלאי צרות שקיבלו דיסקים וספרים ועושים שעת התבודדות וכעת יש להם חיים מתוקים.
יש לשמוע את הדיסק "תפסיק להתבכיין" בלי סוף. סיפור אמיתי שקרה בשבוע שעבר, הרב מלווה אמא ובנה שחולה במלחה קשה. האמא כל יום הייתה שומעת את הדיסק "תפסיק להתבכיין". בשבוע שעבר הבן התאשפז בבי"ח במצב קריטי, באמצע הניתוח עבר מוות קליני תוך כדי החייאה וכך מספר פעמים קרה במהלך הניתוח עצמו. הרופאים אמרו נואש והרימו ידיים, הוא נכנס לקומה (תרדמת), האמא לא אמרה נואש, להיפך היא נאחזה הכי חזק שרק אפשר באמונה וביקשה מיד את הדיסק "תפסיק להתבכיין" והשמיעה לו תוך שהוא בקומה, היא התחילה לשיר ולרקוד, להודות לשם יתברך וראו איזה ניסי ניסים ממש, הבן התעורר לחיים והרופאים לא האמינו בכלל, הרופאים קראו לסיפור "תחיית המתים".
נחזור לעיניין משיח. בשביל זה להביא משיח? בשביל צרות פרטיות? התשובה היא לא! בשביל זה יש ספרים ודיסקים. ראו דוגמא חיה וממשית עם האם ובנה. כאשר יבוא המשיח הבן אדם יישאר באותה דרגה רוחנית. מה שכן, אם תתבודד כל יום שעה כן תוכל להמשיך לעלות בדרגה רוחנית אע"פ שהמשיח כבר הגיע. אחרת, זה המקום שתישאר ולא תוכל לעלות.
כל הזמן מדברים מלחמה, משיח אותנו זה לא מעניין. מה שכן צריך לעניין זה כל יום שעת התבודדות. מי שיעבוד על אמונה ואהבת ישראל, תהיה לו שמירה ושערה מראשו לא תזוז לא משנה מה יהיה.. אין לו מה לדאוג. הוא שמור ונמצא בבונקר ואף אחד לא יוכל לגעת בו. עיקר אהבת עם ישראל זה הפצה. האור שקיבלת תפיץ. תפיץ בכל היכולת, הממון והכוחות להעביר לעוד יהודי. זכית לכזה אור וכאלו ישועות אל תשמור רק לעצמך, תעביר גם לעם ישראל.
השלום הראשון שצריך להיות לאדם הוא "שלום הבית". בדורנו ישנם חיים מאוד קשים עם שלום הבית והרבה מקרי גירושים. (האדם צריך לבוא בביטול כדי לקבל דברים ולא עם השכל שלו, לכן הרבה אנשים לא זוכים לקבל את האור של הספרים והדיסקים, צריך לקבל ענווה ואמונה כדי לחיות את האמונה. אדם בא לרב וביקש להתגרש כי אשתו עושה לו הרבה בעיות וצרות ומאוד מציקה לו עד כדי כך שניסה לשכנע את הרב שכדאי לו להתגרש, אותו אדם רק לא הבין שאשתו היא המקל של בורא עולם ואי אפשר לברוח מהייסורים. אתה רוצה לברוח מהמקל? אין בעיה... תקבל מקל אחר.. הרב התפלל עליו שיקבל אמונה וענווה וקיבל כזו אמונה שבכל מקום שפתח את הספרים דברו על ענווה, הוא התחיל להתבונן ועכשיו מקבל את הספרים ב-100% לא זז ימינה ושמאלה. לקבל את האור של הספרים פירושו יכולת להבין וליישם אותם גם בעזרת התבטלות וענווה ואמונה ולזרוק את השכל.
↕
מכאן, כאשר אדם מקבל בזיון באהבה זה מנקה אותו ממחלות מסוכנות, מ200 שנים של ייסורים, מכאבים, מתאונות.. הביזיון משתלם. אותו בעל שפנה לרב הבין שלקבל את הביזיונות מאשתו באהבה ובאמונה פתר אותו מצרו וייסורים וזה בדיוק ההכנה לחודש אלול.
רבנו הקדוש כותב בליקוטי מוהר"ן תורה ו', כשאדם לומד אותה ומיישם אותה זה תיקון גדול ויש בה את כל הסגולות והרפואות. מנקה מכל המחלות, מוצא זיווגו, ואם נשוי אז שלום בית, בנים, פרנסה. כל הסגולות וכל הישועות יש בתורה הזו, תורה ו'. כמו כן, צריך ללמוד אותה בחודש אלול, כי יש בה סוד כוונת אלול. מי שחי אותה ומבצע אותה זוכה לכל הישועות ושמירת הברית.
"כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום."
לפני כמה חודשים הרב הסביר בשיעור שלאדם צריך שיהיה תכלית. היינו מה רוצה להשיג בעולם הזה ע"י תפילות, מצוות, לימוד והתכלית, שיזכה לדעת שהוא אפס בלי השם, כלום בלי תפילה. רק כאשר אדם מגיע שרצונו למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום רק אז מתחילה התשובה שלו. כל עוד רוצה כבוד אין לו שום קשר עם תשובה.
כל עוד אדם רוצה כבוד הוא חולה נפש, כי כל הזמן פגוע ובדמיונות (פגעו בי... עשו לי..) ונמצא במחלות ובייסורי נפש נוראיים, שבור ועצוב תמיד כי לא משיג את הכבוד שרוצה..
מי שרוצה כבוד החליט לבחור לעצמו גיהינום ואין לו שום קשר לתשובה. על מה אתה רוצה כבוד?
אדם צריך למעט בכבוד עצמו ולא לשכוח שהתכלית שלו לחיות את האמת שאני אפס בלי השם, אני כלום בלי תפילה לחיות את האמת הזו, ואז החיים נהיים מתוקים. וכשאדם זוכה וזה הרצון שלו, שכלא הולך לו יודע יש אמת אחת ויחידה, שהאדם הוא אפס. חוץ מזה הכול דמיונות. אדם אפס בלי השם ואפס בלי תפילה זו האמת האחת והיחידה.
איך זוכים להגיע לאמת הזו? לאמת שאני אפס בלי השם ובלי תפילה? שאדם ירצה למעט בכבודו.
↕
ואיך להגיע לזה? רק ע"י תשובה.
↕
ועיקר התשובה "ישמע בזיונו יידום וישתוק."
↕
מה זה עיקר התשובה? ישמע בזיונו יידום וישתוק. לא רק לשתוק בפה ולרתוח מפנים.. אלא מה שיגידו עליי זה נכון..
ומי מבזה את האדם הכי הרבה? המחשבות שלו והדמיונות שלו.. הוא לא מוכן להשלים עם העובדה שהוא כלום בלי השם, שהוא אפס. משה רבנו החזיק את עצמו שהוא הכי קטן בעולם והגרוע שבגרועים.. אז מה אני אם משה כזה? אני הקטן שבקטנים.. וכל מחשבה אחרת היא שקר. אין אני ואין אתה.. יש רק את השם בעולם, אין עוד מלבדו ואתה אפס ועיקר התשובה לשמוע בזיונו יידום וישתוק. זה העיקר. זוהי התחלת התשובה.
ויבוא כאלה וישאלו, רבי נחמן יכול לכתוב תורה חדשה, מה זה תשובה? אם כל הכבוד, יש גם את הרמב"ם. ומה זה תורה חדשה בכלל? ועל כך ענה רבנו, אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו. ומתי יזכה לכאב חטאיו? שימול את עורלת ליבו.
כי כל זמן שליבו ערל ואטום אי אפשר לו להרגיש באמת את כאב חטאיו. רק שימול עורלת לבבו יהיה לו חלל בלב וירגיש באמת.. וידוי וחרטה זוהי תשובה. (ולא וידוי ואח"כ חארטה..).
רבנו הסביר מהם דברי הרמב"ם:
חרטה צריך למול את עורלת הלב
וכיצד? ע"י ביזיונות. זה הסכין שמנקה את עורלת הלב.
אם לא תקבל ביזיונות לא יהיה לך קשר לתשובה ותהיה מלא טומאה, גאווה נוראית.
לעשות תשובה שכ"א ירצה רק לכבד את השם ולא ירצה לפעול פעולה עצמית, רק לגדל כבוד השם.
כעת, כיצד להתייחס למי שביזה אותי? דעו לכם, זה הכול השם רצה שיבזו אותי. השם משגיח בכל שעה פרטית על כל בן אדם. מזמין מחשבה דיבור ומעשה כל זה בא לקרב אותך לשם יתברך. אם תסתכל על כך באמונה, שאתה לא שווה כלום זה יקרב אותך לשם יתברך. נכון.. אני באמת לא שווה כלום בלי השם יתברך.
כל דיבור שמישהו ביזה אותך זה השם נתן לך לשמוע או להגיד. תסתכל על זה באמונה.
כשמבזים אדם אז יזכה לעלות למעלות, רק אז. כאשר פגעו בדוד המלך, אמר שפגעו בכבוד השם יתברך ולא בו, אז יצאה בת הד ואמרה שיהיה רגל רביעי במרבה, לא היה איכפת לו מכבודו אלא מכבוד השם.
אדם צריך לדעת שהוא לא מוצלח, אפס וכלום בלי השם ורוצה את האמת הזו לדעת ולחיות, ואז ממילא יהיה בשמחה. אם בעצבות אין לו שייכות לתשובה. למה אדם עצוב? כי זה לא הלך לי כפי שרציתי.. האדם רוצה לראות רק את ההצלחה שלו.. כאשר האמת היא, שההצלחה שלו, שהוא כלום. לכן שמח גם כשלא הולך, אני כלום בלי תפילה. לא הלך לי כי לא התפללתי או לא התפללתי מספיק. אני לא מציאות בעולם הזה. יש רק מציאות אחת בעולם השם.
וזה עיקר התשובה, וזה כוונת אלול להחליט שרוצים בתשובה, ותשובה זה לכבד את השם יתברך. לחשוב איך יתגדל כבוד השם בעולם. כל דבר לבקש מבורא עולם, להודות לשם על כל דב, לספר לשם. אין מה לעשות.. אנשים מלאים ייסורים, צרות וצער ואם לא ילמדו את הדעת הזו.. סתם ימשיכו ללכת בעצבות ובמרה שחורה ובחולאיי נפש נוראיים.
וכאשר יבוא משיח לכולם יהיה דעת. השם יתברך תמיד היה גדול, יהיה גודל וגדול. איזו דעת? ההבדל רק בדעת שאנשים כיום לא יודעים, אבל כאשר יבוא משיח יקבלו דעת שיתגדל שמיי רבא. יפאר, יודה ויברך את השם על הכול. אז למה לחכות למשיח אם אפשר כבר עכשיו? אין רע בעולם. תראה אמונה בכל מה שעובר עלייך זה השם.
"אמונתך בלילות."העולם הזה כלילה. העולם הבא כיום. בעולם הזה צריך אמונה. לראות הכול אמונה, אין עוד מלבדו והכול לטובה.
ואין לחפש אני.. אתה.. יש רק את השם בעולם. אין עוד מלבדו. תחפש את השם, תראה את השם, הכול השם. השם רצה, השם עזר, תודה לשם. שיהיה שם השם שגור בפיך כל הזמן. וכך אדם יזכה להרגיש כאב חטאיו. וליבו יהיה חרט.
כשאדם מאמין שמקבל מחשבות ובעיקר מחשבות שלך שבאות לבזות אותך, כל המחשבות שיש לך בראש השם שלח לך אותם.. והעיקר בא ללמדך שאתה אפס בלי השם ובלי תפילה ואין עוד מלבדו, זה האמונה שבאנו ללמוד בעולם.
אם תזכרו ותבינו שזו התכלית, צריך לחזור על זה כל יום, כי היצר הרע רוצה להשכיח את התכלית, לבלבל ולהרחיק.
אין עוד מלבדו.. ושלא יכנס לי מחשבה של גאווה של אני... גאל אותנו ממחשבות הגאווה. רפאני ממחלות הנפש של הגאווה. בתפילת 18 לכוון. כשאדם רוצה כבוד זה מחלת נפש וזה הסבל של כול העולם הזה. אין אני בעולם. רק השם. אנשים מחפשים כל היום רק את האני שלהם.. שיחפשו.. איפה ימצאו?? תזכרו טוב טוב את הנקודה שעיקר התשובה ישמע בזיונו יידום וישתוק ותתחילו לעשות תשובה , זו ההכנה לחודש אלול, תורה ו' של רבנו זה העיקר.
2 הודעות חשובות :
1. יצאו2 דיסקים חדשים :
← להתעורר מהשינה
← ששון ושמחה
1. שלושתהעיצות של רבנו שכתובות בקופת צדקה לעשות כל יום ובוודאי יתקן הכול, אנשים נרפאוממחלות קשות והשם הושיע אותם. יש לקחת את הקופה ולעשות את 3 העיצות.</span>
מפניני הרב " הכנה לחודש אלול, להרגיש כאב חטאיו.."
פרשת "ראה".
הדבר שהכי קובע את עניין הברכה או הקללה, הגן עדן או הגיהינום במילים אחרות, המצווה הכי ברורה אם תחייה בברכה או בקללה זה העיניים. לכן כדאי לכ"א להתפלל על העיניים "טוב עין הוא יבורך." מי שיש לו טוב עין, יש לו את כל הברכות. האדם עובד עבודה זרה בעיניים "וזכרתם את כל מצוותי ..." ולא תתורו בעיניים ← וזה המקור של כל הברכות או הקללות. והניאוף זה בעיניים. להתחנן שיעבור עוד יום נקי, העיניים כל הזמן מצלמות וכל תמונה לא טובה שצילמת זו הקללה בעצמה. לא לעבור על לא תחמוד.
כשיש תאווה בוערת בעינייך ואתה מתפלל ועוצם את העיניים, המעלה שלך גדולה מאוד וזה מעלה את השכר שלך. תתגבר ותשמור את העיניים שלך.
חז"ל למדו אותנו "אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום" אהבה. אהבת עם ישראל. כל הזמן מדברים על בוא המשיח. הוא כבר פה.. הוא נמצא כבר פה.. עוד יומיים.. הוא נמצא במעלית.. הוא באוטובוס.. אנחנו מחכים לו כל יום שיבוא. מתפללים לבואו בכל יום. להתפלל ולחכות בסבר פנים יפות ובזרועות פתוחות ובשמחה, עד שיבוא משיח לא לדבר בעניין משיח בכלל. דבר נוסף, אם כ"א ירצה שיבוא משיח בשביל הצרות הפרטיות שלו, בשביל זה לא צריך משיח. יום יום הרב פוגש אנשים שהיו מלאי צרות שקיבלו דיסקים וספרים ועושים שעת התבודדות וכעת יש להם חיים מתוקים.
יש לשמוע את הדיסק "תפסיק להתבכיין" בלי סוף. סיפור אמיתי שקרה בשבוע שעבר, הרב מלווה אמא ובנה שחולה במלחה קשה. האמא כל יום הייתה שומעת את הדיסק "תפסיק להתבכיין". בשבוע שעבר הבן התאשפז בבי"ח במצב קריטי, באמצע הניתוח עבר מוות קליני תוך כדי החייאה וכך מספר פעמים קרה במהלך הניתוח עצמו. הרופאים אמרו נואש והרימו ידיים, הוא נכנס לקומה (תרדמת), האמא לא אמרה נואש, להיפך היא נאחזה הכי חזק שרק אפשר באמונה וביקשה מיד את הדיסק "תפסיק להתבכיין" והשמיעה לו תוך שהוא בקומה, היא התחילה לשיר ולרקוד, להודות לשם יתברך וראו איזה ניסי ניסים ממש, הבן התעורר לחיים והרופאים לא האמינו בכלל, הרופאים קראו לסיפור "תחיית המתים".
נחזור לעיניין משיח. בשביל זה להביא משיח? בשביל צרות פרטיות? התשובה היא לא! בשביל זה יש ספרים ודיסקים. ראו דוגמא חיה וממשית עם האם ובנה. כאשר יבוא המשיח הבן אדם יישאר באותה דרגה רוחנית. מה שכן, אם תתבודד כל יום שעה כן תוכל להמשיך לעלות בדרגה רוחנית אע"פ שהמשיח כבר הגיע. אחרת, זה המקום שתישאר ולא תוכל לעלות.
כל הזמן מדברים מלחמה, משיח אותנו זה לא מעניין. מה שכן צריך לעניין זה כל יום שעת התבודדות. מי שיעבוד על אמונה ואהבת ישראל, תהיה לו שמירה ושערה מראשו לא תזוז לא משנה מה יהיה.. אין לו מה לדאוג. הוא שמור ונמצא בבונקר ואף אחד לא יוכל לגעת בו. עיקר אהבת עם ישראל זה הפצה. האור שקיבלת תפיץ. תפיץ בכל היכולת, הממון והכוחות להעביר לעוד יהודי. זכית לכזה אור וכאלו ישועות אל תשמור רק לעצמך, תעביר גם לעם ישראל.
השלום הראשון שצריך להיות לאדם הוא "שלום הבית". בדורנו ישנם חיים מאוד קשים עם שלום הבית והרבה מקרי גירושים. (האדם צריך לבוא בביטול כדי לקבל דברים ולא עם השכל שלו, לכן הרבה אנשים לא זוכים לקבל את האור של הספרים והדיסקים, צריך לקבל ענווה ואמונה כדי לחיות את האמונה. אדם בא לרב וביקש להתגרש כי אשתו עושה לו הרבה בעיות וצרות ומאוד מציקה לו עד כדי כך שניסה לשכנע את הרב שכדאי לו להתגרש, אותו אדם רק לא הבין שאשתו היא המקל של בורא עולם ואי אפשר לברוח מהייסורים. אתה רוצה לברוח מהמקל? אין בעיה... תקבל מקל אחר.. הרב התפלל עליו שיקבל אמונה וענווה וקיבל כזו אמונה שבכל מקום שפתח את הספרים דברו על ענווה, הוא התחיל להתבונן ועכשיו מקבל את הספרים ב-100% לא זז ימינה ושמאלה. לקבל את האור של הספרים פירושו יכולת להבין וליישם אותם גם בעזרת התבטלות וענווה ואמונה ולזרוק את השכל.
↕
מכאן, כאשר אדם מקבל בזיון באהבה זה מנקה אותו ממחלות מסוכנות, מ200 שנים של ייסורים, מכאבים, מתאונות.. הביזיון משתלם. אותו בעל שפנה לרב הבין שלקבל את הביזיונות מאשתו באהבה ובאמונה פתר אותו מצרו וייסורים וזה בדיוק ההכנה לחודש אלול.
רבנו הקדוש כותב בליקוטי מוהר"ן תורה ו', כשאדם לומד אותה ומיישם אותה זה תיקון גדול ויש בה את כל הסגולות והרפואות. מנקה מכל המחלות, מוצא זיווגו, ואם נשוי אז שלום בית, בנים, פרנסה. כל הסגולות וכל הישועות יש בתורה הזו, תורה ו'. כמו כן, צריך ללמוד אותה בחודש אלול, כי יש בה סוד כוונת אלול. מי שחי אותה ומבצע אותה זוכה לכל הישועות ושמירת הברית.
"כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום."
לפני כמה חודשים הרב הסביר בשיעור שלאדם צריך שיהיה תכלית. היינו מה רוצה להשיג בעולם הזה ע"י תפילות, מצוות, לימוד והתכלית, שיזכה לדעת שהוא אפס בלי השם, כלום בלי תפילה. רק כאשר אדם מגיע שרצונו למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום רק אז מתחילה התשובה שלו. כל עוד רוצה כבוד אין לו שום קשר עם תשובה.
כל עוד אדם רוצה כבוד הוא חולה נפש, כי כל הזמן פגוע ובדמיונות (פגעו בי... עשו לי..) ונמצא במחלות ובייסורי נפש נוראיים, שבור ועצוב תמיד כי לא משיג את הכבוד שרוצה..
מי שרוצה כבוד החליט לבחור לעצמו גיהינום ואין לו שום קשר לתשובה. על מה אתה רוצה כבוד?
אדם צריך למעט בכבוד עצמו ולא לשכוח שהתכלית שלו לחיות את האמת שאני אפס בלי השם, אני כלום בלי תפילה לחיות את האמת הזו, ואז החיים נהיים מתוקים. וכשאדם זוכה וזה הרצון שלו, שכלא הולך לו יודע יש אמת אחת ויחידה, שהאדם הוא אפס. חוץ מזה הכול דמיונות. אדם אפס בלי השם ואפס בלי תפילה זו האמת האחת והיחידה.
איך זוכים להגיע לאמת הזו? לאמת שאני אפס בלי השם ובלי תפילה? שאדם ירצה למעט בכבודו.
↕
ואיך להגיע לזה? רק ע"י תשובה.
↕
ועיקר התשובה "ישמע בזיונו יידום וישתוק."
↕
מה זה עיקר התשובה? ישמע בזיונו יידום וישתוק. לא רק לשתוק בפה ולרתוח מפנים.. אלא מה שיגידו עליי זה נכון..
ומי מבזה את האדם הכי הרבה? המחשבות שלו והדמיונות שלו.. הוא לא מוכן להשלים עם העובדה שהוא כלום בלי השם, שהוא אפס. משה רבנו החזיק את עצמו שהוא הכי קטן בעולם והגרוע שבגרועים.. אז מה אני אם משה כזה? אני הקטן שבקטנים.. וכל מחשבה אחרת היא שקר. אין אני ואין אתה.. יש רק את השם בעולם, אין עוד מלבדו ואתה אפס ועיקר התשובה לשמוע בזיונו יידום וישתוק. זה העיקר. זוהי התחלת התשובה.
ויבוא כאלה וישאלו, רבי נחמן יכול לכתוב תורה חדשה, מה זה תשובה? אם כל הכבוד, יש גם את הרמב"ם. ומה זה תורה חדשה בכלל? ועל כך ענה רבנו, אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו. ומתי יזכה לכאב חטאיו? שימול את עורלת ליבו.
כי כל זמן שליבו ערל ואטום אי אפשר לו להרגיש באמת את כאב חטאיו. רק שימול עורלת לבבו יהיה לו חלל בלב וירגיש באמת.. וידוי וחרטה זוהי תשובה. (ולא וידוי ואח"כ חארטה..).
רבנו הסביר מהם דברי הרמב"ם:
חרטה צריך למול את עורלת הלב
וכיצד? ע"י ביזיונות. זה הסכין שמנקה את עורלת הלב.
אם לא תקבל ביזיונות לא יהיה לך קשר לתשובה ותהיה מלא טומאה, גאווה נוראית.
לעשות תשובה שכ"א ירצה רק לכבד את השם ולא ירצה לפעול פעולה עצמית, רק לגדל כבוד השם.
כעת, כיצד להתייחס למי שביזה אותי? דעו לכם, זה הכול השם רצה שיבזו אותי. השם משגיח בכל שעה פרטית על כל בן אדם. מזמין מחשבה דיבור ומעשה כל זה בא לקרב אותך לשם יתברך. אם תסתכל על כך באמונה, שאתה לא שווה כלום זה יקרב אותך לשם יתברך. נכון.. אני באמת לא שווה כלום בלי השם יתברך.
כל דיבור שמישהו ביזה אותך זה השם נתן לך לשמוע או להגיד. תסתכל על זה באמונה.
כשמבזים אדם אז יזכה לעלות למעלות, רק אז. כאשר פגעו בדוד המלך, אמר שפגעו בכבוד השם יתברך ולא בו, אז יצאה בת הד ואמרה שיהיה רגל רביעי במרבה, לא היה איכפת לו מכבודו אלא מכבוד השם.
אדם צריך לדעת שהוא לא מוצלח, אפס וכלום בלי השם ורוצה את האמת הזו לדעת ולחיות, ואז ממילא יהיה בשמחה. אם בעצבות אין לו שייכות לתשובה. למה אדם עצוב? כי זה לא הלך לי כפי שרציתי.. האדם רוצה לראות רק את ההצלחה שלו.. כאשר האמת היא, שההצלחה שלו, שהוא כלום. לכן שמח גם כשלא הולך, אני כלום בלי תפילה. לא הלך לי כי לא התפללתי או לא התפללתי מספיק. אני לא מציאות בעולם הזה. יש רק מציאות אחת בעולם השם.
וזה עיקר התשובה, וזה כוונת אלול להחליט שרוצים בתשובה, ותשובה זה לכבד את השם יתברך. לחשוב איך יתגדל כבוד השם בעולם. כל דבר לבקש מבורא עולם, להודות לשם על כל דב, לספר לשם. אין מה לעשות.. אנשים מלאים ייסורים, צרות וצער ואם לא ילמדו את הדעת הזו.. סתם ימשיכו ללכת בעצבות ובמרה שחורה ובחולאיי נפש נוראיים.
וכאשר יבוא משיח לכולם יהיה דעת. השם יתברך תמיד היה גדול, יהיה גודל וגדול. איזו דעת? ההבדל רק בדעת שאנשים כיום לא יודעים, אבל כאשר יבוא משיח יקבלו דעת שיתגדל שמיי רבא. יפאר, יודה ויברך את השם על הכול. אז למה לחכות למשיח אם אפשר כבר עכשיו? אין רע בעולם. תראה אמונה בכל מה שעובר עלייך זה השם.
"אמונתך בלילות."העולם הזה כלילה. העולם הבא כיום. בעולם הזה צריך אמונה. לראות הכול אמונה, אין עוד מלבדו והכול לטובה.
ואין לחפש אני.. אתה.. יש רק את השם בעולם. אין עוד מלבדו. תחפש את השם, תראה את השם, הכול השם. השם רצה, השם עזר, תודה לשם. שיהיה שם השם שגור בפיך כל הזמן. וכך אדם יזכה להרגיש כאב חטאיו. וליבו יהיה חרט.
כשאדם מאמין שמקבל מחשבות ובעיקר מחשבות שלך שבאות לבזות אותך, כל המחשבות שיש לך בראש השם שלח לך אותם.. והעיקר בא ללמדך שאתה אפס בלי השם ובלי תפילה ואין עוד מלבדו, זה האמונה שבאנו ללמוד בעולם.
אם תזכרו ותבינו שזו התכלית, צריך לחזור על זה כל יום, כי היצר הרע רוצה להשכיח את התכלית, לבלבל ולהרחיק.
אין עוד מלבדו.. ושלא יכנס לי מחשבה של גאווה של אני... גאל אותנו ממחשבות הגאווה. רפאני ממחלות הנפש של הגאווה. בתפילת 18 לכוון. כשאדם רוצה כבוד זה מחלת נפש וזה הסבל של כול העולם הזה. אין אני בעולם. רק השם. אנשים מחפשים כל היום רק את האני שלהם.. שיחפשו.. איפה ימצאו?? תזכרו טוב טוב את הנקודה שעיקר התשובה ישמע בזיונו יידום וישתוק ותתחילו לעשות תשובה , זו ההכנה לחודש אלול, תורה ו' של רבנו זה העיקר.
2 הודעות חשובות :
1. יצאו2 דיסקים חדשים :
← להתעורר מהשינה
← ששון ושמחה
1. שלושתהעיצות של רבנו שכתובות בקופת צדקה לעשות כל יום ובוודאי יתקן הכול, אנשים נרפאוממחלות קשות והשם הושיע אותם. יש לקחת את הקופה ולעשות את 3 העיצות.</span>