רות וידאל
New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>מפניני הרב ערכה של מילה אחת הרב ארוש שלום שליט"א
בס"ד בזרה"ק
מפניני הרב ערכה של מילה אחת
פרשת השבוע "עקב". הפסוק אומר "והיה עקב תשמעון.." התורה מלמדת אותנו שלשון "והיה " זה שמחה. ע"י שמחה זוכים לכל. אם ישנה שמחה זוכים אפילו לדבר הכי גבוהה שיש בעולם הזה שמירת הברית.
רבנו כותב, "ושמר לך השם את הברית שתזכה לשמחה." אזי השם בעצמו ישמור לך את הברית.
מי מוכן תמורת מיליון $ למכור מתווה אחת? או אפילו מילה אחת שאמר "ברוך השם" , ואפילו אם מתפלל ולומד תורה, למכור רק מילה אחת? מי שמוכן למכור אפילו רק מילה אחת, אין לו ערך אמיתי מה זה מצווה אחת ומילה אחת.
אדם אומר עשרות אלפי מילים ביום, אז מה זו מילה אחת? אם אדם לא מבין את המשמעות אפילו של מילה אחת הוא ממש רחוק בתכלית מעבודת השם ומהקדוש ברוך הוא.
מעשה שהיה באזור ת"א, חוזר בתשובה ביקש לקנות מצווה. חיפש וחיפש ולא מצא. יום אחד מצא את אשר ביקש, אחד שהסכים למכור לו מצווה. למחרת בבוקר זה שמכר את המצווה קם משותק בשתי רגליו. ישנם כמה הסברים. האחד, לאדם יש זכויות ועוונות כנראה שהיו במשקל שווה, מכר מצווה אחת וזה הכריע, כלומר העוונות את הזכויות. אך לדעת הרב שלום, זה הסבר אינו מספק ואינו ממצא. ההסבר הנוסף, היותר נכון, שאותו אדם העריך את המצווה בערך קטן, מכאן יוצא שלכל המצוות שלו יש ערך קטן. לכן הם לא יכלו להגן עליו מפני הפורענות שהייתה מזומנת לו. "איש כמעשהו..". כלומר, איך שאדם מעריך את מעשהו, כך משלמים לו. יוצא שכל המצוות שלו הן כמעט אפס לכן לא יכלו להגן עליו.
האדם צריך להתבונן מה הפירוש למכור מצווה, וכאשר אדם מוכר מצווה זה מראה שהערך שלך והקשר עם בורא עולם נמוך מאוד. הרי לעשות מצווה גורם נחת ורצון לבורא עולם.
v אין מצווה שאדם מזלזל בה כמו מצוות השמחה. "והיה עקב.." אדם דש בעקב, דש בהם.. במצוות השמחה מזלזלים הכי הרבה וזה בא מצד היצר שמכניס זלזול ועצבות בדברים הכי חשובים כמו למשל שמחה, תפילה, התבודדות. "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.." אדם מזלזל בה ונראה לו שזה אפילו לא מצווה בכלל. שנזכה ב"ה שהשמחה תהיה ראש ולא עקב.
v כאשר אדם רואה את המצוות שלו, מה שזוכה לעשות, ואת נחת הרוח לבורא עולם ואת רצון השם יתברך אז וודאי שעליו להיות בשמחה.בלי ההקדמה לא ניתן להבין את דברי רבנו. רבנו כותב: וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו נקודות טובות, כי זה ידוע שהאדם צריך להיזהר להיות בשמחה תמיד. להרחיק העצבות מאוד מאוד." האדם צריך לחפש נקודות בעצמו "אפילו שמחפש בעצמו וראוה שאין בו שום טוב ומלא חטאים רוצה הבעל דבר להפילו לעצבות ומרה שחורה." אומר רבנו, אסור לך ליפול מזה, כי אם האדם ייפול לעצבות הוא ייפול לגמרי. השמחה זה הקשר עם בורא עולם. בעצבות למעשה איבדת את הקשר עם האמת ובורא עולם. צריך לחפש ולמצוא איזה טוב, כי אין מצב שכל חייו לא עשה מצווה אחת או אמר מילה טובה.
v מי שיודע ערך של מצווה אחת, אפילו מצווה אחת! כדאי לו לשמוח כל ימי חייו. הצדיק יודע להעריך את ערך המצווה. אם יש לאדם מליץ אחד מיני אלף ויש לו מיליון של מקטרגים, אבל מצווה אחת יש לו, כבר יציל אותו השם יתברך בשביל המצווה האחת.
למשל, אדם נתן שקל צדקה וזו המצווה היחידה שעשה בחייו. בנוסף, הוא לא עשה זאת לשם שמיים אלא התכוון לכבודו, אע"פ כן גם אם המצווה לא הייתה טהורה ונגועה , היו בה מחשבות ופניות ואע"פ יש מעט טוב עשה מצווה סוף כל סוף ובתוך זה יש לחפש את הטוב ולא את הפגמים. על כל פנים, ישנה נקודה טובה ובטוב שעשה, ובזה צריך לשמוח! כלומר, מצווה הכי קטנה , לולא ידענו להעריכה היינו שמחים ומודים לשם. לכן צריך האדם לבחון ולדון לכף זכות.
איך התם היה עושה נעל משולשת ושמל בה רוקד איתה ונהנה בעוד שכולם צחקו עליו..? התם כשמו כן הוא, היה תמים.. נכון עשה מצווה משולשת, אבל שמח בה מאוד..
האדם צריך להיות מאוד מאוד בשמחה. וחייב לראות את עצמו בעין חיובית. אם רואה שלא שווה כלום, נכנס לעצבות לעומת עין טובה שבה שמח בעשיית מצווה קטנה ככל שתהיה ובזה לשמוח כל החיים.
אדם צריך להבין כמה צריך לשמוח בכל שנייה ושנייה ואם עושה מצוות אז בכלל.. קל וחומר בהפצה שאי אפשר בכלל להעריך את זה. דיסק וספר שמשנה ומציל לאנשים את החיים.
נקודה חשוב להבהרה. "אני לא כלום.. אני לא עשיתי.." זה לא נקרא ענווה. זה דיכאון ועצבות. ענווה כאשר האדם יודע שבורא עולם זיכה אותו, מקרב אותו. אם כך, שוב, על כל נקודה קטנה לשמוח, לרקוד, להודות, לשבח את השם.
v הגמרא בעירובים נותנת עוד הסבר ליהודי מת"א. אמר ריש לקיש, פושעי ישראל, האש של הגיהינום לא שולטת בהם." פושעי ישראל שמלאים מצוות כרימון.. אפילו הריקניים שבך מלאים מצוות כרימון."
v כל מצווה שאדם עושה נהפכת להיות הלבוש של הנשמה. "טוב לי תורתך מאלפי זהב וכסף.." כל מילה של תורה, כל מצווה טוב לי תורת פיך.
אדם אחרי 120 שיבוא לשמיים ויראה איך הייסורים מגנים עליו, יגיד על מה ולמה התלוננתי.. מי יכול למכור ייסורים? הכול לטובת האדם. כשאדם חי באמונה פשוטה, עשה מצווה איך שעשה ב"ה זה דבר גדול ועצום. למשל, אדם הולך עם כיפה, כל שנייה יש לו מצווה צמודה אליו. מצוות ציצית, אדם הולך עם ציצית, רבנו כותב שמצוות ציצית שקולה כנגד כל המידות, זוכה לאמונה, זוכה לקדושת א"י, זוכה לקרב את הגאולה, זוכה לפרנסה וזוכה שיתגלו לו כל החוכמות כשולחן ערוך ועוד ועוד.
הכול נחשב. גם אם באת לביה"כ וחם לך וחלק עומדים ויש צער, הכול נחשב הכול מצוות.
ü עצם היות האדם שמח זה כבר מצווה אחת גדולה. כ"א צריך לראות טוב טוב ולחשוב שמצווה כלשהיא (אי אפשר לדעת מהי שכר מצווה וערכה ) קטנה כגדולה ולכן הסברנו ערכה של מילה אחת בכל דבר לשמוח. רבנו לימד אותנו ששמחה זה דבר שאדם צריך להכריח את עצמו.
ü כאשר אדם מקבל את הדין באהבה, מהלל ומשבח את הקדוש ברוך הוא, מקבל באמונה ובאהבה, אומר רש"י, אותה דומיה ששותק, דומה לו כקורבן. לכן, עם ישראל יש להם אמונה בשם יתברך וגם הייסורים יודעים שהכול זה ע"פ דין אמת, צדק וזה נחשב כמו קורבן לקבל את הייסורים באהבה. רבנו הקדוש אומר שע"י השמחה וריקודים מתבטלים כל הצרות, הדינים. לא מובן בכלל הדבר הזה לכאורה.. צרות ייסורים, כ"א חושב שצריך להתבכיין ולהיכנס לעצבות. תתבכיין תקבל יותר מכות. אדם מתחזק, רואה בעצמו את הנקודות הטובות, שמח ורוקד, זה מבטל מעליו את כל הדינים הצרות והייסורים. זה הפוך מהשכל!
ü עוד עיצה צרבנו איך להמתיק דינים, אדם דן את עצמו וישפוט את עצמו, יפשפש במעשיו האם ראוי לעשות כך או כך. כאשר יש דין למטה אין דין למעלה! כלומר התבודדות. כאשר אדם זוכה לעשות משפט כל יום זה אחד העיצות להיות בשמחה תמיד. אדם עושה מצווה הוא לא יפסיד אותה לעולם. ואחרי שעשה מצווה אי אפשר למכור אותה.
מה פירוש עברה מכבה מצווה? במצווה יש אור אינסופי, אם נראה את האור שלה נשמח עד אינסוף. וכאשר אדם עושה עברה זה מכבה את האור של המצווה. אבל אם עושה כל יום שעה התבודדות הוא זוכה לראות את האור של המצווה.
· לא מספיק שאדם ישמח בלב. אלא השמחה תתפשט בכל הגוף עד הרגליים. וזה יקרה אם האדם עושה משפט לעצמו, אזי מתבטל הדין למעלה. כלומר התבודדות.
וגם אל תשכחו שע"י השמחה הקדוש ברוך הוא שומר לך את הברית. כל עיניין פגם הברית והתאוות באות מהעצבות. אדם מחפש להמתיק את העצבות ע"י תאוות.. אל תברח לעברות כדי לשמוח! כי אח"כ תיפול יותר.. כך היצר הרע עובד עלייך.. נפלת בעוד עברה, זה וודאי לא ישמור אותך.
לעומת זאת,
האדם צריך כל יום לראות את הנקודות הטובות שבו, לשמוח בהם, להוקיר אותם. כל מילה בברכה זה מצווה "שהכול נהיה בדברו" (3 מצוות). אתה גר בא"י זה כבר מצווה. יהודי משרת בצבא שלוש שנים זה מצווה. עוזר לעם ישראל, שומר, נלחם, נמצא בסכנה. כולנו יהודים מלאים כמצוות. היום, בדור שלנו אין אחד כמעט שאין לו הוראת קבע לישיבה, קופה בבית, כל עם שיראל מלאים מצוות כרימון.
משיח יבוא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב. והודר הזה כולו זכאי!! מלאים מצוות כרימון. והעיקר זה הרצון. רוצים להתקרב אל השם. :"אני רוצה לעשות רצון השם, ללכת בדרך האמת והישר.." והרצון הזה משמח את האדם. לכן האדם יסתכל על הרצון שלו, וזה ישמח אותו מאוד. לשמוח ברצון. יש לך את העיקר שזה הרצון.
לסיכום:
עיצה חשובה ללכת עם הרצון של האדם ולראות את הנקודות הטובות שבך, זה הדרך לעשות תשובה רק ע"י שמחה ואי אפשר בשום פנים ואופן ע"י עצבות, וכך מנצחים בעולם הזה!
אדם מעריך שיש לו טוב ומוכן לשמוח בשביל מצווה אחת שעשה, יודע שעשה נחת רוח לבורא עולם וזו נקודה מאוד חשובה. עצם הנחת רוח לבורא עולם כבר צריכה לגרום לו לשמחה עילאית. עשה את רצון הבורא ושמח אותו.
מי שמוכן למכור מילה אחת.. אין לו קשר עם בורא עולם ולתכלית. כי אינו יודע מה זה לשמח, והאם זה קל בעיניך שעשית נחת רוח לבורא עולם?
רק ע"י שמחה (ולא בכיינות..) אפשר לנצח את היצר הרע שכל הזמן רוצה להפיל את האדם לעצבות וייאוש. יש לרקוד, לשמוח ולהודות לשם. כ"א שיתחזק ויעבוד על מידת השמחה הנשק הכיח גדול לנצח את היצר.
מי שבשמחה תמיד מצליח. אדם מצליח כפשוטו.. אתה רוצה לעשות איתו עסקים.. כייף לך בחברתו.. לעומת אדם מתבכיין אתה לא רוצה לראות את הפרצוף שלו
מי ששמח תמיד מצליח ויהיה לו שפע של פרנסה
"מצווה גדולה להיות בשמחה. להיות בשמחה תמיד.." </span>
בס"ד בזרה"ק
מפניני הרב ערכה של מילה אחת
פרשת השבוע "עקב". הפסוק אומר "והיה עקב תשמעון.." התורה מלמדת אותנו שלשון "והיה " זה שמחה. ע"י שמחה זוכים לכל. אם ישנה שמחה זוכים אפילו לדבר הכי גבוהה שיש בעולם הזה שמירת הברית.
רבנו כותב, "ושמר לך השם את הברית שתזכה לשמחה." אזי השם בעצמו ישמור לך את הברית.
מי מוכן תמורת מיליון $ למכור מתווה אחת? או אפילו מילה אחת שאמר "ברוך השם" , ואפילו אם מתפלל ולומד תורה, למכור רק מילה אחת? מי שמוכן למכור אפילו רק מילה אחת, אין לו ערך אמיתי מה זה מצווה אחת ומילה אחת.
אדם אומר עשרות אלפי מילים ביום, אז מה זו מילה אחת? אם אדם לא מבין את המשמעות אפילו של מילה אחת הוא ממש רחוק בתכלית מעבודת השם ומהקדוש ברוך הוא.
מעשה שהיה באזור ת"א, חוזר בתשובה ביקש לקנות מצווה. חיפש וחיפש ולא מצא. יום אחד מצא את אשר ביקש, אחד שהסכים למכור לו מצווה. למחרת בבוקר זה שמכר את המצווה קם משותק בשתי רגליו. ישנם כמה הסברים. האחד, לאדם יש זכויות ועוונות כנראה שהיו במשקל שווה, מכר מצווה אחת וזה הכריע, כלומר העוונות את הזכויות. אך לדעת הרב שלום, זה הסבר אינו מספק ואינו ממצא. ההסבר הנוסף, היותר נכון, שאותו אדם העריך את המצווה בערך קטן, מכאן יוצא שלכל המצוות שלו יש ערך קטן. לכן הם לא יכלו להגן עליו מפני הפורענות שהייתה מזומנת לו. "איש כמעשהו..". כלומר, איך שאדם מעריך את מעשהו, כך משלמים לו. יוצא שכל המצוות שלו הן כמעט אפס לכן לא יכלו להגן עליו.
האדם צריך להתבונן מה הפירוש למכור מצווה, וכאשר אדם מוכר מצווה זה מראה שהערך שלך והקשר עם בורא עולם נמוך מאוד. הרי לעשות מצווה גורם נחת ורצון לבורא עולם.
v אין מצווה שאדם מזלזל בה כמו מצוות השמחה. "והיה עקב.." אדם דש בעקב, דש בהם.. במצוות השמחה מזלזלים הכי הרבה וזה בא מצד היצר שמכניס זלזול ועצבות בדברים הכי חשובים כמו למשל שמחה, תפילה, התבודדות. "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד.." אדם מזלזל בה ונראה לו שזה אפילו לא מצווה בכלל. שנזכה ב"ה שהשמחה תהיה ראש ולא עקב.
v כאשר אדם רואה את המצוות שלו, מה שזוכה לעשות, ואת נחת הרוח לבורא עולם ואת רצון השם יתברך אז וודאי שעליו להיות בשמחה.בלי ההקדמה לא ניתן להבין את דברי רבנו. רבנו כותב: וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו נקודות טובות, כי זה ידוע שהאדם צריך להיזהר להיות בשמחה תמיד. להרחיק העצבות מאוד מאוד." האדם צריך לחפש נקודות בעצמו "אפילו שמחפש בעצמו וראוה שאין בו שום טוב ומלא חטאים רוצה הבעל דבר להפילו לעצבות ומרה שחורה." אומר רבנו, אסור לך ליפול מזה, כי אם האדם ייפול לעצבות הוא ייפול לגמרי. השמחה זה הקשר עם בורא עולם. בעצבות למעשה איבדת את הקשר עם האמת ובורא עולם. צריך לחפש ולמצוא איזה טוב, כי אין מצב שכל חייו לא עשה מצווה אחת או אמר מילה טובה.
v מי שיודע ערך של מצווה אחת, אפילו מצווה אחת! כדאי לו לשמוח כל ימי חייו. הצדיק יודע להעריך את ערך המצווה. אם יש לאדם מליץ אחד מיני אלף ויש לו מיליון של מקטרגים, אבל מצווה אחת יש לו, כבר יציל אותו השם יתברך בשביל המצווה האחת.
למשל, אדם נתן שקל צדקה וזו המצווה היחידה שעשה בחייו. בנוסף, הוא לא עשה זאת לשם שמיים אלא התכוון לכבודו, אע"פ כן גם אם המצווה לא הייתה טהורה ונגועה , היו בה מחשבות ופניות ואע"פ יש מעט טוב עשה מצווה סוף כל סוף ובתוך זה יש לחפש את הטוב ולא את הפגמים. על כל פנים, ישנה נקודה טובה ובטוב שעשה, ובזה צריך לשמוח! כלומר, מצווה הכי קטנה , לולא ידענו להעריכה היינו שמחים ומודים לשם. לכן צריך האדם לבחון ולדון לכף זכות.
איך התם היה עושה נעל משולשת ושמל בה רוקד איתה ונהנה בעוד שכולם צחקו עליו..? התם כשמו כן הוא, היה תמים.. נכון עשה מצווה משולשת, אבל שמח בה מאוד..
האדם צריך להיות מאוד מאוד בשמחה. וחייב לראות את עצמו בעין חיובית. אם רואה שלא שווה כלום, נכנס לעצבות לעומת עין טובה שבה שמח בעשיית מצווה קטנה ככל שתהיה ובזה לשמוח כל החיים.
אדם צריך להבין כמה צריך לשמוח בכל שנייה ושנייה ואם עושה מצוות אז בכלל.. קל וחומר בהפצה שאי אפשר בכלל להעריך את זה. דיסק וספר שמשנה ומציל לאנשים את החיים.
נקודה חשוב להבהרה. "אני לא כלום.. אני לא עשיתי.." זה לא נקרא ענווה. זה דיכאון ועצבות. ענווה כאשר האדם יודע שבורא עולם זיכה אותו, מקרב אותו. אם כך, שוב, על כל נקודה קטנה לשמוח, לרקוד, להודות, לשבח את השם.
v הגמרא בעירובים נותנת עוד הסבר ליהודי מת"א. אמר ריש לקיש, פושעי ישראל, האש של הגיהינום לא שולטת בהם." פושעי ישראל שמלאים מצוות כרימון.. אפילו הריקניים שבך מלאים מצוות כרימון."
v כל מצווה שאדם עושה נהפכת להיות הלבוש של הנשמה. "טוב לי תורתך מאלפי זהב וכסף.." כל מילה של תורה, כל מצווה טוב לי תורת פיך.
אדם אחרי 120 שיבוא לשמיים ויראה איך הייסורים מגנים עליו, יגיד על מה ולמה התלוננתי.. מי יכול למכור ייסורים? הכול לטובת האדם. כשאדם חי באמונה פשוטה, עשה מצווה איך שעשה ב"ה זה דבר גדול ועצום. למשל, אדם הולך עם כיפה, כל שנייה יש לו מצווה צמודה אליו. מצוות ציצית, אדם הולך עם ציצית, רבנו כותב שמצוות ציצית שקולה כנגד כל המידות, זוכה לאמונה, זוכה לקדושת א"י, זוכה לקרב את הגאולה, זוכה לפרנסה וזוכה שיתגלו לו כל החוכמות כשולחן ערוך ועוד ועוד.
הכול נחשב. גם אם באת לביה"כ וחם לך וחלק עומדים ויש צער, הכול נחשב הכול מצוות.
ü עצם היות האדם שמח זה כבר מצווה אחת גדולה. כ"א צריך לראות טוב טוב ולחשוב שמצווה כלשהיא (אי אפשר לדעת מהי שכר מצווה וערכה ) קטנה כגדולה ולכן הסברנו ערכה של מילה אחת בכל דבר לשמוח. רבנו לימד אותנו ששמחה זה דבר שאדם צריך להכריח את עצמו.
ü כאשר אדם מקבל את הדין באהבה, מהלל ומשבח את הקדוש ברוך הוא, מקבל באמונה ובאהבה, אומר רש"י, אותה דומיה ששותק, דומה לו כקורבן. לכן, עם ישראל יש להם אמונה בשם יתברך וגם הייסורים יודעים שהכול זה ע"פ דין אמת, צדק וזה נחשב כמו קורבן לקבל את הייסורים באהבה. רבנו הקדוש אומר שע"י השמחה וריקודים מתבטלים כל הצרות, הדינים. לא מובן בכלל הדבר הזה לכאורה.. צרות ייסורים, כ"א חושב שצריך להתבכיין ולהיכנס לעצבות. תתבכיין תקבל יותר מכות. אדם מתחזק, רואה בעצמו את הנקודות הטובות, שמח ורוקד, זה מבטל מעליו את כל הדינים הצרות והייסורים. זה הפוך מהשכל!
ü עוד עיצה צרבנו איך להמתיק דינים, אדם דן את עצמו וישפוט את עצמו, יפשפש במעשיו האם ראוי לעשות כך או כך. כאשר יש דין למטה אין דין למעלה! כלומר התבודדות. כאשר אדם זוכה לעשות משפט כל יום זה אחד העיצות להיות בשמחה תמיד. אדם עושה מצווה הוא לא יפסיד אותה לעולם. ואחרי שעשה מצווה אי אפשר למכור אותה.
מה פירוש עברה מכבה מצווה? במצווה יש אור אינסופי, אם נראה את האור שלה נשמח עד אינסוף. וכאשר אדם עושה עברה זה מכבה את האור של המצווה. אבל אם עושה כל יום שעה התבודדות הוא זוכה לראות את האור של המצווה.
· לא מספיק שאדם ישמח בלב. אלא השמחה תתפשט בכל הגוף עד הרגליים. וזה יקרה אם האדם עושה משפט לעצמו, אזי מתבטל הדין למעלה. כלומר התבודדות.
וגם אל תשכחו שע"י השמחה הקדוש ברוך הוא שומר לך את הברית. כל עיניין פגם הברית והתאוות באות מהעצבות. אדם מחפש להמתיק את העצבות ע"י תאוות.. אל תברח לעברות כדי לשמוח! כי אח"כ תיפול יותר.. כך היצר הרע עובד עלייך.. נפלת בעוד עברה, זה וודאי לא ישמור אותך.
לעומת זאת,
האדם צריך כל יום לראות את הנקודות הטובות שבו, לשמוח בהם, להוקיר אותם. כל מילה בברכה זה מצווה "שהכול נהיה בדברו" (3 מצוות). אתה גר בא"י זה כבר מצווה. יהודי משרת בצבא שלוש שנים זה מצווה. עוזר לעם ישראל, שומר, נלחם, נמצא בסכנה. כולנו יהודים מלאים כמצוות. היום, בדור שלנו אין אחד כמעט שאין לו הוראת קבע לישיבה, קופה בבית, כל עם שיראל מלאים מצוות כרימון.
משיח יבוא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב. והודר הזה כולו זכאי!! מלאים מצוות כרימון. והעיקר זה הרצון. רוצים להתקרב אל השם. :"אני רוצה לעשות רצון השם, ללכת בדרך האמת והישר.." והרצון הזה משמח את האדם. לכן האדם יסתכל על הרצון שלו, וזה ישמח אותו מאוד. לשמוח ברצון. יש לך את העיקר שזה הרצון.
לסיכום:
עיצה חשובה ללכת עם הרצון של האדם ולראות את הנקודות הטובות שבך, זה הדרך לעשות תשובה רק ע"י שמחה ואי אפשר בשום פנים ואופן ע"י עצבות, וכך מנצחים בעולם הזה!
אדם מעריך שיש לו טוב ומוכן לשמוח בשביל מצווה אחת שעשה, יודע שעשה נחת רוח לבורא עולם וזו נקודה מאוד חשובה. עצם הנחת רוח לבורא עולם כבר צריכה לגרום לו לשמחה עילאית. עשה את רצון הבורא ושמח אותו.
מי שמוכן למכור מילה אחת.. אין לו קשר עם בורא עולם ולתכלית. כי אינו יודע מה זה לשמח, והאם זה קל בעיניך שעשית נחת רוח לבורא עולם?
רק ע"י שמחה (ולא בכיינות..) אפשר לנצח את היצר הרע שכל הזמן רוצה להפיל את האדם לעצבות וייאוש. יש לרקוד, לשמוח ולהודות לשם. כ"א שיתחזק ויעבוד על מידת השמחה הנשק הכיח גדול לנצח את היצר.
מי שבשמחה תמיד מצליח. אדם מצליח כפשוטו.. אתה רוצה לעשות איתו עסקים.. כייף לך בחברתו.. לעומת אדם מתבכיין אתה לא רוצה לראות את הפרצוף שלו
מי ששמח תמיד מצליח ויהיה לו שפע של פרנסה
"מצווה גדולה להיות בשמחה. להיות בשמחה תמיד.." </span>
