מפניני הרב – " תכלית האדם בעולם"

[רות וידאל]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד בזרה"ק



מפניני הרב – " תכלית האדם בעולם"



מה כדאי לאדם לעשות בעולם הזה כדי להשיג את המקסימום פה?

בורא עולם שלח לנו לפני 238 שנה ברחמיו, נשמה גדולה וענקית מאוד שעשה בשבילנו את העבודה – רבי נחמן מברסלב; שממנו צריך רק ללמוד ולקיים.

רבי נחמן יגע, עבד ועמל כדי להשיג לנו אודות השגותיו של האדם בעולם הזה, כלומר, איך האדם ישיג את המקסימום בעזרת הכוחות שלו בעולם הזה.

אומר רבי נחמן, ח"ב תורה ל"ז; "הכלל שעיקר התכלית הוא רק לעבוד ולילך בדרכי השם לשמו יתברך:.

אם כן, מה התכלית?

בשביל מה לומדים תורה, מה רוצים להשיג מזה?

בן אדם עושה חסדים ומצוות, מה המטרה?

המטרה:

כדי לזכות להכיר אותו ולדעת אות יתברך

המקסימום שאדם יכול להשיג ע"י קיום התורה והמצוות זה להיות מחובר עם בורא עולם.

כמה שאתה יודע את בורא עולם יותר , כך אתה מכיר ומתחבר אליו יותר, כך אמר החכם שבעולם. זהו עיקר התכלית ורצונו יתברך.



היצרן, בורא עולם יצר אותנו, מהי המטרה שלשמה אנחנו כאן?

וודאי שבורא עולם יודע מה הכי טוב לנו כי הוא זה שברא אותנו, בורא עולם יודע הכי טוב מה אני יכול להשיג בעולם הזה. הקדוש ברוך הוא ברא אותך, שפה, בעולם הזה עם הגוף הזה והמציאות של העולם הזה תכיר אותו ותדע אותו.

אומר רבנו הקדוש, שלא תהיה לאדם כוונה אחרת, כי אם למלא רצונו יתברך.



אדם שיש לו קצת יישוב דעת ושכל, יבין וידע וירצה ליישם שאם בורא עולם יגלה לי מה רצונו, כפשיטה, יגלה לי מה הוא רוצה – אני אעשה מיד, כי הוא ברא אותי.

מה רצונו?

שאכיר אותו.

זה מה שאני יעשה וזו תהיה העבודה שלי.



בעולם יש המון טועים.

רבנו כולל אותם ב2 קבוצות:

1. טועה מסוג ראשון – העולם הזה

"כי יש מי שעובד כל ימין ורודף אחר תאוות העולם הזה כדי למלאות כרסו ובטנו בתאוות."

רצונם בעולם הזה, בתאוות של העולם הזה.

כל המטרה מבחינתם מקדשת את האמצעים על מנת להשיג תאוותם. יעשו הכל כדי להשיג את העולם הזה.

אותם אנשים שנכללים בקבוצה זו, אינם נקראים עובדי השם ואינם עושים כרצונו.

2. טועה מסוג שני – עולם הבא

"ויש מי שעובד משתדל כדי לזכות לעולם הבא"

גם זה נקרא מילוי בטן, שרוצה למלות בטנו בתאוותו עם עולם הבא.

וגם הוא לא עושה כרצונו יתברך ואינו עובד השם, אלא עובד את האני שלו. רוצה להיות צדיק, חסיד, גאון.



אם כן, מי נקרא עובד השם?

זה שעושה רצונו יתברך.

אם עובד כדי למלא רצונות עצמו, בין תאוות העולם הזה או עולם הבא, הוא עובד בשביל עצמו, כבוד, תארים, עולם הזה ועולם הבא.



טועה מספר שלוש- וגם;

עולם הזה וגם עולם הבא.

הרב שלום מוסיף שיש עוד סוג של טועים, אלו שרוצים גם העולם הזה וגם העולם הבא;

במילים אחרות, אם אפשר למלא אז למה לא.. העיקר שהבטן תהיה מלאה.

אותם אנשים, אף הם, עובדים רק את עצמם ותו לא.



מה שכן, רבנו הקדוש אומר, שהבוחר השני, היינו זה הבוחר בעולם הבא, הוא עדיף מזה הבחור בעולם הזה, משום שהעולם הבא הוא ניצחי לעומת העולם הזה שהינו חולף, אז לפחות שימלא בטנו בעולם הבא.



השם נתן בלב הרב להבין נקודה מתוקה.

הקדוש ברוך הוא חן את בני האדם בבינה, חכמה ודעת, ואם כך, כמה האדם יכול להיות טיפש גדול כדי לעבוד רק בכדי שיהיה לו עולם הבא.

מדוע?

1. אם האדם עובד בשביל חיי עולם הבא, בעולם הזה יראה גיהינום. מכיוון שהוא כ"כ רוצה ומשתוקק לעולם הבא, וכל איי מתי שלא הולך לו, והוא נכשל, נשבר, מתייאש, מתמרמר ומתעצב. וכך כ הזמן ברדיפה עצמית אחרי העולם הבא והכל מפריע לו. הוא עובד בשביל העולם הבא,אין בעיה, הקדוש ברוך הוא ייתן לא עולם הבא, אבל השאלה מה הוא יהיה בעולם הבא.. מאחר ולא למד את שפתו של בורא עולם, הוא יהיה שם על תקן מלצר או טבח, כלומר יקבל תפקיד שירותי,זוטרי. שוב, מאחר ולא הבין את בורא עולם ושפתו. ולפיכך, מה יעשה בעולם הבא? הוא הרי לא מבין כלום, לכן יקבל תפקיד כזה.

2. לעומתו, האחר שכן עושה רצונו יתברך, יש לו גן עדן בעולם הזה וגן עדן, כפשיטה, בעולם הבא.

האדם הזה לא רוצה עולם הזה ולא רוצה עולם הבא, אלא רק להכיר ולדעת אותו יתברך. רק למלות את רצונך, בראת אותי כדי שאכיר ואדע אותך.

ומכיוון שכך, יש לו גן עדן בעולם הזה, הוא חי באמונה, וכשלא הולך לא, הוא לא מתייאש ונופל לעצבות, אלא מנסה להבין מה השם רוצה ממני, מחפש למה לא הולך לו, תולה את הכל בשם יתברך, אפילו נכשל בעברה, ממשיך להיות שמח, כי יודע שעברה הביאה אותו לתכלית, שבלי הקדוש ברוך הוא אפס. ובלי התפילה הוא אפס. כל כשלון זה בגלל שהלך בגאווה, בלי תפילה.

אותו אחד מבין ויודע, שממילא מה שלא הולך לי וקשה לי, זה מאת הקדוש ברוך הוא, ואני רק צריך לחפש מה השם רוצה ממני בעיניין הזה. כלומר, על ידי הייסורים האלה, רוצה שאני אכיר ואדע אותו. ולכן, יש לו גן עדן והוא כל היום שמח. בעולם הזה יש לו גן עדן וודאי בעולם הבא.



תדעו שהסיבה העיקרית שאנשים נשברים ונופלים כי הם עובדים בשביל עצמם ולא להשיג את התכלית.

ופתאום כאשר נשברות להם הציפיות ואז אין להם את התכלית שלהם..

לעומתו, אדם שעובד את התכלית, להכיר את בורא עולם, שום דבר לא מפיל אותו, לא הכישלון, לא הירידה ולא הייסורים – ומבין שרק בעזרתם הוא יכיר וידע יותר את בורא עולם. לכן יודע שזוהי ירידה לצורך עלייה.



סיפור נפלא אודות הבעל שם טוב ואבוייה – שנקרא האחר.

אל הבעל שם טוב הגיעו זוג חשוכי ילדים, שלא היה צריך להיות להם ילדים, כי כך החליט בורא עולם. אבל הוא גזר על הזוג שיהיה להם ילדים. הצדיק גוזר והשם מקיים.

מיד התעלף ועשה עליית נשמה, ושאלוהו, מדוע גזת ושינית את הטבע? שהרי אם אין להם ילדים, סימן שהקדוש ברוך הוא החליט אחרת.

ועל המעשה הזה, פסקו לו בשיפוט מהיר שיפסיד את כל העולם הבא.

הבעל שם טוב חזר לפה, התחיל לרקוד ולשמוח על כך, הודה לקדוש בורך הוא שאין לו עולם הבא, כי היצר הרע כ"כ הפריע לו בעבודת השם, ועכשיו שכבר אין עולם הבא, לא יוכל להפריע יותר, והוא יהיה כאחד האדם. שמע זאת היצר הרע, הלך לבורא עולם והתחיל להתבכיין וביקש שיחזיר לבעל שם את העולם הבא, כדי שלו תהיה גם עבודה.. להכניס לו מחשבות ולנסות לבלבלו.

אם כן, הבעל שם טוב הצליח לעמוד בניסיון. קיבל ידיעה מאוד קשה ולא נפל בה, אלא להיפך, שמח ורקד והודה לשם יתברך.

לעומתו, אלישע בן אבוייה שהיה צדיק גדול מאוד, תנא קדוש שנקרא האחר, עשה מעשה ויצאה בת קול מהשמיים והודיעה לו שלא מבלים את התשובה שלו והוא נשבר מזה מאוד, ונפל באמונתו. ולכן נקרא האחר. והוא לא הצליח להשיג את התכלית להיות מחובר עם בורא עולם.

(הערת אגב, צדיקים שמחים שנלמד מטעותם וזה זכות עבורם. הם הרי בשיא הענווה, כך שזה משמח אותם).



תקשיבו טוב, אין יותר מעלה מזה, להיות מחובר עם בורא עולם.

היש תענוג יותר מזה? יש תואר/כבוד/עונג/שמחה יותר מלהיות מחובר עם בורא עולם??

אז לכן אדם מתנהג בטיפשות אם בורא עולם מגלה לנו את רצונו והאדם בוחר ברצונו שלו עצמו.

כשאדם בוחר ברצונו יתברך, לא מעניין אותו העולם הזה או העולם הבא, רק רוצה להתחבר עם השם יתברך.



איך נדע, מה המודד לרצון להתחבר עם בורא עולם?

1. האם אתה עובד בשביל העולם הזה, הבא או הקדוש ברוך הוא.

ושוב, בכישלונות זה אבן הבוחן והמדידה.

אם אתה עובד את עצמך (בין העולם הזה או העולם הבא), ויש משבר, אתה מיד נשבר, כי לא הולך לך כרצונך. כלומר אתה עובד בשביל אינטרס.

לעומת זאת, אם אתה עובד בשביל הקדוש ברוך הוא, רק לעשות רצונו יתברך – אזי כל דבר יקרב אותך לשם.

2. אדם שעובד את הקדוש ברוך הוא, נהנה להודות לשם יתברך, לפאר, לברך, לשיר, לשמח אותו יתברך.

אומר רבנו תורה פ"ד ח"ב; "דע כי העיקר ההתחברות והדבקות לשם יתברך הוא ע"י התפילה, כי התפילה היא שער שדרכו נכנסים לשם יתברך."

גם הזוהר הקדוש אומר, שהתכלית זה לדעת את השם יתברך.

הגמרא אומרת, "צדיק באמונתו יחיה."

וגם בליקוטי מוהר"ן כאמור, כולם ועוד ספרים רבים וטובים אומרים בפירוש מה התכלית, לדעת ולהכיר את השם יתברך.



אם כן, איך מכירים את בורא עולם????

ע"י מצווה, תורה וע"י כל מה שעובר עליו.

אם אדם יחפש להכיר את הקדוש ברוך הוא, תאיר לך אור התורה.

והעיקר ע"י תפילה והתבודדות בפרט (התבודדות=תפילה אישית של האדם במילים שלו אל בורא עולם).



גם בתפילה יש דרגות, הכי גבוהה – שאדם משבח ומודה לשם. יש לו מטרה אחת, להתחבר עם השם בלי שום רצון, לא רוצה כלום. (לעומת בקשה, בכ"ז נמצא מחשבה של מילוי בטן ורצון), לכן שר ומודה לשם ומאריך בזה המון.



כשאדם מתחבר עם בורא עולם, הוא מתחבר עם מקור כל האושר, התענוגות, הטוב, החוכמה, התורה – הכל בעולם.

לא מחפש עולם הזה ותענוגותיו ולא הבא, אלא להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בשמחה, בתודה – וזה לא נקרא ביטול תורה, כי זה התחברות עם בורא עולם.



דוד המלך עליו השלום כל הזמן היה שר לשם יתברך, ומה שהוא השיג בלילה אחד, לא השיג תלמיד חכם – תנא קדוש ב100 שנה.



חכמנו זיכרונם לברכה, רשמו 3 ברכות ראשונות שמשבחים את השם, ושם אסור לבקש כלום מהשם וצריך לשבח ולהאריך בהם, אין שום קטרוג בהם.

↓

לכן כשאדם עניינו להכיר את הקדוש ברוך הוא, הוא יכול לומר דברים בשבח, כמו למשל:



"אתה חונך לאדם דעת ולאנוש בינה" – לכוון מה שלמדנו, שהתכלית להכיר אותך. חננו מאיתם חוכמה ודעת, השיבנו השם תורתך. לחזור אלייך שלא יהי שום רצון עצמי של מילוי בטן.

"השיבנו והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" – את רצונך. זה הפשט של החזירנו בתשובה לפניך.

אח"כ, "סלח ומחל לנו, כי אל טוב אתה" – כדי שיתגלה הטוב שלך, ושכולם ידעו ויכירו אותך, אתה טוב וסלחן.

"גאלנו גאולה שלמה" – ממה? ממחשבות היצר הרע; מגאווה, מתארים, מכבוד, לדעת שאין עוד מלבדך, ושיתגלה השבח שלך, "ברוך אתה גואל ישראל"

"רפאנו" – רפואת הנפש; שלא יהיה לי כל רצון לא טוב, שהוא חולי נפש. למעשה, כל רצון אחר מרצון הבורא זה חולי נפש, וגם על זה צריך להתפלל.

בנוסף, שידעו שאתה הרופא היחידי בעולם. כל המחלות באות כדי לעורר את האדם לתשובה, שאדם מבוטל לגמרי לשם אין לו חולי ושום חולי נפש, ואז גם שום חולי בגוף (כל פגם רוחני גורר הכרחי פגם פיזי). האדם מחובר לאינסוף, לשפע, לאור של העולם, לרופא הרופאים.

"ברכנו בפרנסה" – לא כדי למלא את הבטן שלי, אלא שיתגלה השבח שלך, להכיר ולדעת אותך.

ואח"כ על תפילה על כלל עם ישראל, "קבצנו, השיבה שיבתנו" – כלל עם ישראל המקובצים בכל מיני מקומות.

ואח"כ תפילה על ירושלים, דוד המלך, שהוא המשיח אומר, "הודו לשם, זמרו, לכו נרננה."



חזקיה המלך (שהיה נכדו של דוד המלך), השיב את כל עם ישראל בבית המדרש, לא היה אחד שלא למד, נעץ חרב למי שהעיז לצאת משם. אפילו תינוקות בית רבן ידעו הלכות טהרה. אם כך, למה לא הגיע משיח???

כי הם לא נתנו תודות והודאות, שירות ותשבחות. הם היו צריכים לשיר, לרקוד ולשמוח.

בשבח, יש גם שמחה, ורוקדים, שבחים והודאות "פתח ליבי לעובדך אמת", לצאת מגאווה, מרצון עצמי שהוא שיא הטומאה.



שורש כל הטומאה, שיא הטומאה – זה הגאווה.

להיות אפס זה לא ענווה, זו האמת.

(ואחרי שאתה יודע שאתה אפס, ואתה חי באמת אז צריך לעבוד שאתה יותר קטן..).



אוי לאדם שחי ויכול לחיות ומסוגל לחיות מציאות בלי בורא עולם.

זה דימיון מוחלט ושקרי. בורא עולם מנשים אותך כל נשימה, ואתה יכול לשכוח אפילו לשנייה את בורא עולם?? בורא עולם נותן דופק בלב שלך, מחייה אותך, אף אחד לא חי מעצמו, כל שנייה השם מחייה אותך, כשהשם מפסיק להחיות את האדם הוא מת. לכן אומרים "מלך ממית ומחייה."



למדנו היום שיעור הכי גבוהה ששמעתם איי פעם בעולם הזה.

שיעור על תכלית האדם בעולם.

מכאן, שכל אחד יחליט מהרגע, שרק רוצה להכיר ולדעת את הקדוש ברוך הוא; לא רוצה עולם הזה ולא עולם הבא, לא תארים, לא כבוד וכיוצא בזה.

אני אוכל,שותה, ישן, מתפלל, הלוך (וכל פעולה שהיא) – אני רוצה לדעת ולהכיר אותך.

כל היום לחפש איך להכיר אותך. וללמוד, כל היום ללמוד. בעיקר את ספר המבצעים והתרגילים, איך לחיות ולדעת אותו "בגן האמונה". לדעת את שלושת כללי האמונה, הכל לטובה, ככה השם רוצה והכל מאיתו יתברך, ומהי התכלית, כלומר מה השם רוצה ממני כשקורה לי דבר מסוים, איך השם רוצה שבעזרת אותו מצב/ניסיון אני אכיר ואדע אותו ע"י זה, במילים אחרות, כשלא הולך לי לחפש מה רצון השם פה.

תזכרו, יש כאלו שעושים מצוות ולומדים תורה בשביל עולם הבא, אז יהיה לו עולם הבא, אבל שם יהיה כלום, כי לא שיבח הודה ולא הגיע אל התכלית.



תלמדו את סמי החיים; שהצילו מיליוני אנשים בלכ רחבי העולם.. הספר מתאים לכל באי העולם באשר הם.

בגן האמונה, בגן החכמה, בגן הגעגועים, בשדי יער, בגן השלום, חכמת נשים ועוד ועוד...



חג אורים שמיייחחחח J </span>