מפניני הרב- הילולת רבינו ז"ל שנת תש"ע

[רות וידאל]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>שיעורו של מו"ר הרה"צ הרב שלום ארוש שליט"א- הילולת רבינו ז"ל יח' תשרי תש"ע

(בס"ד קודם כל אני מבקש סליחה, כי השיעור הזה כתבתי מפרי זכרוני ולכן אם שכחתי משהו, אז עמכם הסליחה)

מה קשור סוכות, לפטירת רבי נחמן?

צריכים לדעת שסוכות מרמזות לתפלה, וכמו שכותב רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן (ח"א תורה מח) שסוכה זה תפלה בכוח. ע"ש.

והרי ידוע שכל עניינו של רבינו ז"ל זה תפלה, וכמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה צג) שרבינו ז"ל אמר על המחלוקת שחולקים עליו זה בגלל שכל העניין שלו זה תפלה, וחז"ל כבר לימדו אותנו בגמרא (מסכת ברכות דף ו שהתפלה זה אחד מהדברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם, ולכן רבינו ז"ל חלקו עליו כי כל עניינו זה תפלה. ע"ש.

וזהו ההסבר למה רבינו ז"ל נפטר בסוכות, כי סוכות מרמז לתפלה בכוח, וכל עניינו של רבינו ז"ל שלימד אותנו ומחדיר בנו זה תפלה.

מחלוקת על הצדיק

וצריכים לדעת שכל הצדיקים כאשר הם היו בחיים היו חולקים עליהם ומבזים אותו, והיו אוסרים ליגוע בספריהם הקדושים, כמו הרמב"ם וכו', ועוד הרבה צדיקים שכאשר היו בחיים, כל ימיהם היו חולקים עליהם, אולם לאחר פטירתם קיבלו אותו כצדיק, ואין מי שיחלוק כמו לדוגמא הרמב"ם, שאין מי שיכול לחלוק על הרמב"ם וכו'.

וגדול מזה, אפילו על משה רבינו גדול הנביאים והחכמים, גם עליו חלקו בימי חייו, אולם עכשיו אחרי פטירתו, מי יכחיש ויעיז לומר שמשה רבינו הוא לא צדיק? בוודאי שכולם מסכימים שמשה רבינו הוא הצדיק ביותר.

ונשאלת השאלה: למה בימי חייו של הצדיק חולקים עליו ואחרי פטירתו כולם מקבלים אותו כצדיק?

התשובה היא פשוטה: בימי חייו של הצדיק קשה מאוד להתקרב אליו, בגלל שאנשים אומרים במה הוא שונה מאיתנו, הרי אנו רואים אותו שהוא אוכל כמונו, שותה כמונו, ישן כמונו, אז במה הוא מיוחד מאתנו, ולכן קשה לקבל ולהתבטל לצדיק, מה שאין כן אחרי מותו.

מחלוקת על רבינו ז"ל גם בדורנו

ונשאלת השאלה: אם כן? למה עד היום שכבר עבר 199 לפטירתו של רבינו ז"ל עדיין יש מחלוקת על רבינו ז"ל ועל הספרים שלו, הרי הוא כבר נפטר?

התשובה היא פשוטה: כי רבינו רבי נחמן מברסלב זי"ע עדיין נשאר הצדיק שבדור ועדיין אורו מאיר בעולם, ולכן עדיין גם יש מחלוקת עליו.

"העיקר והיסוד שהכל תלוי בו"

וצריכים לדעת שהתקרבות לצדיק זה הדבר הכי חשוב בחיים, ובלי זה האדם יכול לישון את החיים שלו.

ובואו נסתכל על עצמנו בעין האמת אם נתבונן על עצמנו, ונסתכל אז אנחנו נראה שלא השתנינו בכלום, נשארו עדיין עם מידות רעות, ואפילו יותר השתפרנו עם התאוות והמידות הרעות.

כי בלי הצדיק אי אפשר להשתנות ולזכות לתשובה אמיתית.

ויותר מזה אדם בלי צדיק, יכול לחשוב שהוא בדרך הנכונה כגון שלומד תורה כל היום, גומל חסדים, מתפלל וכו', אולם באמת בסוף ימצא את עצמו בגיהנם, וכמו שכתוב בספר משלי (פרק יד') "כי יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מוות".

"אם קטון אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה"

ועוד צריכים לדעת שרבינו ז"ל לימד אותנו בליקוטי מוהר"ן שהאדם צריך להאמין בעצמו, ובלי שהאדם יאמין בעצמו, לא יעזור אפילו שהוא מאמין בה' ומאמין בצדיקים, אלא חייב גם להאמין בעצמו.

כי בלי שהאדם מאמין בעצמו, אז אע"פ שהוא מאמין בה', ומאמין בצדיקים ובכוחם, אולם מכיוון שהוא לא מאמין בעצמו שגם הוא יכול לצאת מכל הרע אז לא יעזור שהוא מאמין בצדיקים ובכוחם.

ובאמת האמונה של הצדיקים והאמונה בעצמו קשורות אחד בשני, שהאדם צריך להאמין בכוח הצדיקים שהוא כל כך גדול עד שאפילו גם אותו הוא יכול להוציא משאות תחתיות.

"כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן"

ורבינו ז"ל כותב בליקוטי מוהר"ן (ח"ב תורה קיב) ש"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן". ע"ש.

ובספר "כוכבי אור" (של ר' אברהם בר' נחמן) כתב שאנ"ש הסבירו שכוונת רבינו ז"ל שהאדם יכול לתקן את מה שקלקל עד שאפילו לא ישאר שום רושם מהקלקול והמחטא שעשה. ע"ש.

וזה מה שאמרו חז"ל בגמרא (יומא דף פו שע"י תשובה מאהבה אפילו הזדונות נהפכים לזכויות. ע"ש.

הכוונה שלא נשאר שום רושם מהחטא אלא ההפך זה נהפך לזכות ולמצווה.

מצוה נקיה וברה

ובאמת קצת התבוננתי שהרי ידוע שכאשר האדם עושה מצוה אז רוב הפעמים המצווה נעשה מאינטרסיים אישיים ופניות רבות.

אולם כאשר האדם שב בתשובה מאהבה, אז הקב"ה בעצמו הופך לו את הזדונות לזכויות, וממילא הזכויות האלו נעשים בלי פניות, ולכן יוצא שע"י תשובה מאהבה, העבירות נהפכות למצוות יותר גדולות מאשר המצוות שהאדם מקיים עם מלא פניות וכו'.

לזכות לתשובה מאהבה?

וכבר אמרתי לכם וכתבתי את זה בספר "בשדי יער" שכל אדם יכול לזכות לתשובה מאהבה, וזה ע"י שכל יום יעשה שעה התבודדות וחשבון נפש על מעשיו.

וההסבר הוא פשוט, כי כאשר האדם עושה תשובה רק כאשר יש לו צרות וקשיים, אז הוא שב בתשובה מיראה מתוך אינטרסיים אישיים, אולם כאשר הוא כל יום עושה שעה התבודדות, אפילו בזמנים ובימים שטוב לו, אז בזה הוא עושה תשובה בלי אינטרסיים אישיים, וזה נקרא תשובה מאהבה.

לחייך לכל העולם

וצריכים לדעת שהתורה האחרונה שאמר רבינו ז"ל, שזה היה בראש השנה שנת תקע"א לפני פטירתו, זה היה תורה ח' חלק שני בליקוטי מוהר"ן

ואמרו אנ"ש שהתורה הזאת היא בעצם צוואה שקבלנו מרבינו ז"ל לפני פטירתו.

ובתורה הזאת (תורה ח' חלק שני) רבנו ז"ל מלמד אותנו על אהבה וקירוב רחוקים מאהבה, ולא להוכיח את חברנו ולא להחליש את החבר שלנו, אלא ההיפך רק אהבה, ולעודד אחד את השני ולעורר בשני את הנקודות הטובות שבו ולעודד אותו ולתמוך בו, ולא להחליש אותו וכו'.

ולהקרין ולתת ריח טוב בנשמות ישראל היקרות, ולראות בהם, ולהראות להם את הנקודות הטובות שבהם כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן תורה רפב. ע"ש.

וזוהי הצוואה של רבינו ז"ל: רק אהבה, ולעודד אחד את השני וכו'.

ומסופר על רבי נתן מברסלב ועל רבי נפתלי שלמדו בתורה רפב בעניין מציאת הנקודות הטובות, ואמרו שעם התורה הזאת אפשר להחזיר את כל העולם בתשובה.

לכן ההורים צריכים רק להקרין אהבה כלפי הילד ולעודד אותו ולחזק בו את הבטחון העצמי, ולא ח"ו להשפיל אותו.

וכן הוא הדבר בזוגיות הבעל והאשה צריכים לעודד אחד את השני להקרין אהבה ועידוד כלפי בן\בת הזוג, ולא להשפיל ולהוכיח, לא להעיר אלא להאיר.

"אל תדין את חברך"

האדם אסור לו לחפש ולראות את חברו איפה הוא אוחז, ואיזה עבירות הוא עושה, אלא עליו להסתכל על עצמו.

ופעם רבי נתן מברסלב זי"ע אמר: "אני יכול לפרש את המהר"ם שיף הכי קשה שיש, אולם איני יכול לפרש שום יהודי בעולם".

ההתבודדות נכונה

ובאמת אדם שיש לו התבודדות נכונה, אז ממילא הוא לא מסתכל על אחרים מכיוון שהוא רואה את חסרונותיו ועוסק בתיקון עצמו ואין לו זמן לראות את השני מה הוא עושה.

אולם אדם שאין לו התבודדות נכונה, אז ממילא הוא תמיד מסתכל על אחרים וכו'.

ומסופר על תלמידי הבעל שם טוב, שהבעל שם טוב זצ"ל תמיד היה שולח את תלמידיו לכל מיני אנשים להתארח אצלם שבתות וכו',.

התלמידים תמיד ידעו שהבעל שם טוב שולח אותם לכל מיני צדיקים נסתרים.

פעם אחד הבעל שם טוב שלח אותם לאיזה אדם, והם הלכו לעיירה שאותו אדם גר בה, ושאלו אותו איפה גר "רב פלוני", אמרו לו אנשי המקום, אין רב בשם הזה? אז אמרו להם התלמידים רק את השם בלי התואר רב (כי אולי הוא כל כך צדיק נסתר אפילו מאנשי המקום) אז אמרו להם איפה הוא גר והם הלכו אליו להתארח.

במהלך כל השבת הם ניסו לחקור ולראות את צדקתו של אותו אדם.

אולם לא ראו בו דבר מיוחד: אוכל כמו כולם ואפילו בכמות מופרזת,

אז הם חיכו אולי הוא קם באמצע הלילה וכו', אולם ראו שהוא נוחר כל הלילה וכו'.

ובדקו אותו בכל מיני אופנים, אולם לא ראו בו משהו מיוחד.

אז במהלך השבת הם ראו את השכן שלו עובר ועושה מלאכות בשבת בפרהסייא.

אז אמרו לאותו אדם: "איך הוא נותן לשכנו לחלל את השבת, למה הוא לא מוכיחו וכו'?

אז אותו אדם עונה להם לפי תומו: "מה? הוא מחלל שבת? לא יודע אע"פ לא ראיתי? פעם ראשונה אני שומע?.

ואז הבינו תלמידי הבעל שם טוב למה רב שלח אותו לאדם זה, וזה בשביל ללמוד כמה האדם צריך להיות מרוכז עם עצמו ולא להסתכל על אחרים וכו'.

ליסוע לאומן בתמימות

ומסופר בספר "שיח שרפי קודש" (חלק שני) שפעם נסעו אנ"ש לרבי נחמן מהעיר "נעמרוב" לעיר ברסלב, אולם אחד מהנוסעים לא נסע בלב שלם. אז באמצע הנסיעה בלילה, הם תעו בדרכם, ובבוקר הם רואים שבמקום להגיע לברסלב אז חזרו שוב לעיר "נעמרוב". ואח"כ שהם הגיעו לרבנו ז"ל סיפרו לו מה קרה, אז אמר להם רבנו: שזה בגלל שאחד מהנוסעים לא היה ליבו שלם בנסיעה אליי וכו'. ע"ש.

ומכאן אנו לומדים שכאשר האדם נוסע לרבינו ז"ל וטס לאומן, כמה צריך ליסוע בתמימות בלב שלם, לעשות רצון הצדיק וכו'.

כוחו של רבינו לאחר פטירתו

מסופר על רבינו ז"ל שאחד הגיע אליו והיה חולה במחלה נוראה לא עלינו, והוא ביקש מרבינו ז"ל שיתפלל עליו, אז רבינו ז"ל אמר לנו שיבוא אליו אחרי פטירתו לציון הקדוש, ויתפלל ואז יהיה לו רפואה שלמה, וכל היה רבינו ז"ל נפטר, ואותו איש הלך לציון של רבינו ז"ל, ונרפא.

אז בס"ד קצת התבוננתי וצמחה לי שאלה: "מה רבינו ז"ל לא יכל להתפלל עליו בעודו בחיים ולתת לו רפואה?

אלא התשובה היא שרבינו ז"ל בא ללמד אותנו כמה גדול הכוח שלו לאחר פטירתו וכמה חשוב לבוא אליו לציון הקדוש.

לגלות את החן והיופי של העולם

ומסופר בספר "שיח שרפי קודש" (חלק שני) שפעם כאשר למד רבי נתן מברסלב בליקוטי מוהר"ן תורה סז חלק שני המדברת על גדולת הצדיק שהוא החן והיופי של העולם, אולם מצד שני שיש ההעלמה והסתרה על היופי הזה.

אז אמר רבי נתן בשברון לב: "העלמה", העלמה, העלמה, העלמה נוראה", "ה' יתברך הוא החיות של כל העולמות, וכמה יש הסתרה", "וכן הצדיק הוא היופי והחן של העולם, ואם היופי והחן של העולם היה מתגלה אז היה מתבטל כל החן השקרי והבל היופי, הכוונה כל התאוות ומידות הרעות וכו'. ע"ש.

לכן ממילא כמה מוטל עלינו להתפלל שיתגלה האור של רבינו ז"ל בכל העולם וכו'.

"עבדו את ה' בשמחה"

ידוע, שרבינו ז"ל כותב בליקוטי מוהר"ן (תורה י') שע"י ריקודים והמחאת כף אל כף נשברים כל הכפירות, וכן ע"י ריקודים ומחיאת כפיים נמתקים כל הדינים.

ובשבת האחרונה, מו"ר הרב אליעזר ברלנד שליט"א אמר: שע"י ריקודים אז אנחנו שוברים את לב האבן של הרשע הכי גמור ומחזירים אותו בתשובה"

ואז בס"ד התחלנו לכייף ולשמוח ולרקוד עם הרב שליט"א עד נץ החמה.

</span>