רות וידאל
New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד בזרה"ק
מפניני הרב "מראות לאדם"
פרשת השבוע בזוהר הקדוש מסופר שרבי אלעזר היה הולך בדרך וגם רבי פינחס בן יאיר הלך בדרך. לפתע שמע שחמורו משמיע נהירות בשמחה. אמר, מהשמחה של החמור אני הולך לפגוש צדיק ובאמת אח"כ נפגשו שני הצדיקים. לחמור נתנה נבואה. פגשו אחד את השני, שמחו, נשקו ואהבו. הגיע זמן התפילה, עצרו בצד ירדו מן החמור והתפללו.
בו בזמן, נחש בא וסיבב את רגלו של החמור של רבי פינחס, החמור צעק מכאבים, כשסיימו את התפילה ראה שחמורו מצטער, אמר לרבי אלעזר, החמור הזה בצער כי ציער אותי. במה ציער? רכבתי עליו והעביר אותי במקום שיש לכלוך וידוע שאסור ללמוד תורה במקום מלוכלך, לכן משמיים מצערים אותו כיון שציער אותי. ( בהמשך, רבי פינחס אמר לנחש ללכת וזה לא שמע בקולו והתפרק במקום).
אמר רבי אלעזר, הקדוש ברוך הוא מדקדק כ"כ בכבוד הצדיקים? ענה רבי פינחס, וודאי, מדקדק מאוד בכבודם. הקדוש ברוך הוא רוצה להוסיף קדושה על קדושתם. והחמור שלא שמר על קדושתו של ר' פינחס, השם שלח לו שליח בדמות נחש לצער אותו.
ר' פינחס התפלא, הקדוש ברוך הוא תובע עלבון של צדיקים לא רק מבני אדם, אפילו מחיות כמו במקרה, מחמור ונחש שהחמור ציער והנחש לא שמע ומת על המקום.
כעת בוא נתבונן ונבין מה המסר והנקודות החשבות שבדבר:
בחומש בראשית כתוב :
"ויאמר אלוקים נעשה אדם כצלמנו כדמותנו.." כוונת בורא עולם שלכ"א יהיה צלם אלוקים.
"וירדו בדגת הים..." אמור רש"י, יש בלשון רידוי דו משמעות.
האחת, רידוי=ממשלה=ימשול על כל הבריה כולה. השנייה, רידוי מלשון ירידה. כלומר רידוי למשול ורידוי לרדת.
אומר רש"י,
אם האדם זכה רודה בחיות ובבהמות, כלומר מושל על כל הבריות
אם האדם לא זכה נהיה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו
מה פירוש זכה? שיש לו צלם אלוקים.
זכה = יש לו צלם אלוקים והוא מושל על כל הבריות
לא זכה = אין לו צלם אלוקים והחיות מושלות בו.
בורא עולם נתן לאדם הרבה מראות להתבוננות, ואחד מהמראות שהאדם יכול לראות איפה הוא אוחז והיכן מונח זה דרך הבהמות והחיות.
לדוגמא, אם האדם פוחד מג'וק, עכבר, חתול, כלב סימן שפגע בצלם אלוקים ויפחד אפילו ממקק. יתוש מפריע לך? איבדת את צלם האלוקים שלך. ליתוש יש כתובת, באחד לא נוגעים ואת השני אוכלים.. אם כך, לאחד יש צלם אלוקים ולשני אין צלם אלוקים ולכן גם סובל. וזה הראי שתעשה תשובה.
בנוסף, הפסוק הזה מעט מוזר, מצד אחד וירדו בדגת הים, ומצד השני בעוף השמים. אח"כ בבהמה ובכל רמס הרומס על הארץ. לכאורה מוזר, למה להתחיל בים? בדגים? מה גם שבני אדם חיים באדמה ולא בים ובקושי צוללים, ואח"כ מזכירים את עוף השמיים, שוב מוזר. אם כן, למה התחיל הכתוב בדגת הים?? מפני שלדגים יש תאוות משגל הכי גדולה בכל הבריה. וזה בא ללמדנו שהתיקון הכי גדול הו פגם הברית. ואם נפל בתאווה הזו אזי פוגם בצלם אלוקים, שוב, הנה ראי לפנינו.
תיקון הברית, כבוד הרב אליעזר ברלנד שליט"א אמר, שם הס"מ (השטן) אינו יכול לבד, שהרי יש לו נקבה ל.י.ל.י.ת, הזכר לא יכול לבד כשם שהנקבה לבדה אינה יכולה להזיק. יחד עם זאת, רק אם הם מתחברים הם יכולים להזיק. החיבור נוצר ע"י עונותינו אזי כל המיתות המשונות והנזקים לעם ישראל באים מהחיבור הזה של הזכר והנקבה, ולכם כשגבר מסתכל על אישה ומתאווה אליה, נוצר חיבור בין הס"מ לנקבה שלו וקיימת אנדרלמוסיה = אנדר, זכר. למוסיה, נקבה.
↓
מסקנה, אם כך, כל הצרות באות בגלל פגם העיניים. גבר שמתסכל על אישה ומתאווה אליה, נותן חיבור ס"מ לנקבה שלו ולכן באים ייסורים ומיתות קשות, וגורם שיבוא אנדרלמוסיה וצרות לעולם וגם צדיקים מתים מזה.
המדרש אומר, "אין פרץ ואין יוצא ואין צווחה ברחובותינו.." כאשר בנות ישראל הולכות בצניעות ואין יצאנות, הגברים לא מסתכלים עליהם ואין צווחה ברחובות, וזה כל העניין של עם ישראל ואז כמובן שיש גם צלם אלוקים ועל הכול האדם שולט וגם על החיות, ואם לא אין צלם אלוקים והכול מושל בו והוא ירוד.
עוד דבר, בניסן נגאלנו ובניסן עתידים להיגאל. ידוע שהגאולה יכולה לבוא בני אופנים : דין או רחמים.
גאולה בדין צרות נוראות, מלחמות, שפיכות דמים, מתוך פחד חוזרים בתשובה.
גאולה ברחמים יש שפע, הצלחה, יתגלה דעת השם וידעו כי "השם הוא האלוקים, ויגיד גדול השם מכל האלוקים". זה ברחמים.
כבוד השם שתבוא גאולה ברחמים. כבוד השם זה לחזור בתשובה ברחמים. לשים אקדח על הרכה ולהודות שזה האלוקים, זה אינו כבוד השם. כבוד השם זה לחזור בתשובה ברחמים, לראות את השפע והטוב ושיש לנו הכול ושהשם הוא רחמן גדול ורק רוצים לרוץ אליו, ושהוא יותר גדול מכל התאוות שיש לנו בעולם הזה, זה כבוד השם.
נוח לא הצליח להחזיר בתשובה אדם אחד. מדוע? כאשר בנה את התיבה משך 120 שנה, ראו אותו בני האדם ושאלו אותו על מה ולמה בונה תיבה, במקום לקרבם בלשון מתוקה, עדינה ונעימה הוא רק הפחיד אותם ואיים עליהם, אוי ואבוי לכם, אתם עומדים למות כי בורא עולם יביא מבול על העולם, אתם תשרפו.. הפחדות. מה]חדות אף אחד לא חוזר בתשובה. לכן הזוהר הקדוש אומר לנוח, "רועה שוטה."
אם היה משה רבנו בדורו של נוח לא היה מבול, כי היה מחזיר את כולם מאהבה, בתפילות ולא בהפחדות.
שוב, זכרו בדין זה לא כבוד השם, וזה לא תשובה מאהבה, לאל מתוך פחד וחוסר ברירה. וזה השכל של הצדיק, שכל של דעת. באהבה, ברחמים, בתפילות, בשמחה. אומנם הכול טוב לי, יש לי את הכול אבל אין לי כלום למעשה, ריק לי... אני רוצה את השם! זה תשובה. לכ"א מאתנו יש חיוב לצאת להפיץ , צריכים להביא את הגאולה מתוך רחמים.
למה בפסח לא אומרים הלל שלם? לכאורה אין חג כמו פסח לומר הלל שלם. השם הוצאנו ממצרים, ראינו בו ניסים ונפלאות, על הים 250 מכות. אז אם כך למה אין בכ"ז הלל שלם? חז"ל ענו, מפני שלא הייתה גאולה שלמה, כי המצרים טבעו בים. בורא עולם אומר, מעשי ידיי טבעו בים ואתם אומרים שירה? הייתם צריכים לומר שירה אם המצרים היו נשארים בחיים. "מי כמוך באלוקים השם?" אמר פרעה אחרי שכל המצרים טבעו בים ונשאר הוא לבדו, זו אינה גאולה שלמה. לולא כל המצרים היו נשארים כולל פרעה אזי זה גאולה שלמה. בורא עולם דואג ליהודים שלא יינזקו וגם למצרים שטבעו, ולכן זו אינה גאולה שלמה.
יש פרק תהילים שאומרים הרבה פעמים ביום, ".... אלוקים יחננו...ויברכנו..ייתן לנו חן דעת ויברכנו יאיר פניו איתנו סלה...". יאיר לנו את פניו ללא הפסק. שנוכל להודיע בארץ ובכל העולם את הדרך של בורא עולם בכל הגויים ישועתך ואז שהגויים ילמדו, "יודוך עמים כולם..". כולם יודו לשם, ישמחו וירננו "כי תשפוט עמים מישור.." הגויים יגיעו לכזו זעת שגם על המשפט והייסורים יגידו תודה רבה.
שכל העולם ידעו ויכירו את השם זוהי גאולה שלמה מתוך רחמים. להודיע את הדעת לכל העולם, וודאי לעם שיראל ולכל העולם כולו.
נחזור לסיפור שפתחנו איתו, ר' פינחס אמר שהקדוש ברוך הוא מקפיד על עלבון הצדיקים עד כדי כך שתובע אפילו מחיות, כל שכן מבני אדם. כעת נלמד מדוע התלמידים של בני עקיבא נענשו.
מדרש רבא קהלת, רבי עקיבא אמר, "עיניהם הייתה צרה אחד בחברו." לא נהגו כבוד אחד בשני. אבל למה דווקא נענשו בשבועות האלה? בורא עולם מחלק את כל השפע לברואים בשבעת השבועות מפסח ועד שבועות, שפע של פרנסה, בריאות, דעת ועוד מחלק שפע או ח"ו להיפך. אם מחייכים ושמחים ומאירי פנים הבורא ישפיע שפע. אבל אם עינכם צרה, אז עניות ומיתה.
ביום חמישי האחרון הייתה ההילולה של יהושע בן-נון תלמידו המיוחד של משה רבנו. השם זיכה את הרב שלום להתבונן שכיוון לדעת גדולים. מה ההבדל בין יהושע לכלב? יהושע היה תלמיד נאמן למשה רבנו בתכלית הנאמנות לכן המרגלים לא יכלו לדבר איתו ולגם לא ניסו להשפיע עליו, ידעו שאין מה לנסות לשכנע כי הוא נאמן לרבו. אולם כלב, שאף הוא היה נאמן, אך עליו כן היה ניתן להשפיע והתחילו לדבר איתו וכמעט הצליחו לשכנעו והבין שתיכף עומד ליפול בעצת המרגלים וברח.
אם כן, מהי נקודת ההבדל בין שניהם? יהושע, לא היה ניתן בכלל לדבר איתו. משה רבנו אמר וזהו, סוף פסוק. "ויהושע לא מש מאחורי משה רבנו." יהושע לא הפסיד שום שיעור, לכן היה לו את הדעת של משה רבנו ולא היה אפשרי לבלבל אותו בכלל. הוא זכה להמשיך את משה שלא מש מרבו. היה נאמן לרבו.
יש מחלוקת, לשון הרע ושנאת חינם בעם ישראל. אומר החפץ חיים שיש לו צער גדול משנאת חינם. לאדם חייב להיות כלי לקבל את התורה, "כאיש אחד בלב אחד". אם לא מגיעים לדרגה הזו אין כלי לקבל את התורה. פלוני שונא את אלמוני, כי נולד במקום מסוים,האם הוא בחר להיוולד שם? או כי שייך לקבוצה מסוימת ועוד ועוד דוגמאות אינסוף. אלו דוגמאות של שנאת חינם.
אותו אדם שמדבר, חלוק הוא זה שמפסיד ואינו טועם טעם של אמת ועבודת השם. אם היה עובד את השם לא היה מתעסק במחלקות, רכילות, לשון הרע וכיוצ"ב. האם יש פה משיהו בעל שמירת הפה וקדושת העיניים כיוסף הצדיק? לומד את אבנו וליקוטי מוהר"ן, יודע את הש"ס, הזוהר, התורה כולה.. אם כך, יש לך בכלל זמן לחשוב על משיהו אחר? ועוד לדבר ולרכל עליו? ליצור מחלוקת? אם אדם מסתכל על עצמו איך יש לו זמן להסתכל באחרים?
המודל של האמת זה השלום והאהבה. אם אדם רוצה שכולם יצליחו יש לו עין טובה ורוצה שהכול יהיה טוב, הוא בעל מדיות טובות. משה רבנו שהייתה לו מידת אמת אמר :"מי ייתן וכל עם שיראל נביאים".
מה אמר רבי עקיבא על תלמידיו? "עיניהם צרה אחד בחברו." אומר החפץ חיים, תלמידיו של ר' עקיבא היו תנאים קדושים ויגידו תירוצים ע"פ התורה, אם כך שחיפשו תירוצים ושלילי פירושו עין רעה. כ"א צריך לבקש שתהיה לו עין טובה, לראות את היופי, הטוב בכ"א ואחד, ושכ"א יצליח, שתהיה אהבת חינם גדולה מאוד ואלו ימים שצריך לעבוד על זה. ועל כל שכן לדבר על צדיקים טובות. רבי נתן אומר שמי שמדבר על חברו אין לו חלק לעולם הבא.
בימים הללו, היסוד של כל התורה כולה תלוי בשלום הבית. רבי נתן כותב בליקוטי הלכות, לכן מתו 24,000 תלמידי ר' עקיבא כי עיניהם צרה אחד בחברו, אל הייתה בניהם אהבה. רבי שמעום בר יוחאי שהיה גם תלמידו של ר' עקיבא שהיה תיקון הגיע לדרגה של אהבה זה היה התיקון של כל התלמידים שלו.
אם יהיה בית כנסת אחד עם אהבה בין המתפללים תבוא הגאולה, וזה אומר דרשני.. יש פה מוסר השכל. שכל אחד יבדוק עם עצמו, למה אני מדבר? חלוק? למה אין לי עין טובה? כי אני רחוק מהאמת. והאמת זה אחד מהמראות, כי אם היה לי אמת , הייתי שמח בחלקי ולא צר באחרים ורוצה שכולם יצליחו. ואם לא כך, לא מוצא את האושר ברוחניות, אני טוב יותר ממך.. מבזה.. שונא..אם כך, באיזה דרגה רוחנית אתה נמצא? אם בדרגת אמת אתה שמח בחלקך.
1/48 דברים שנקנית התורה זה מתוך השמחה והאושר בעבודת השם וכך משיגים את התכלית בעבודת השם. רוצה שכולם יזכו.. אדרבא.. ויתרה מזו, לא רק היהודים אלא כל הגויים ידעו את דרכי וישועות השם, בכל העולם. אם יש לך קנאה כי משיהו זכה והשיג כי הוא יותר טוב, והמחשבה של הקבוצה שלי, הרב שלי, אנדרלמוסיה.. אינך בנקודת האמת.
יש לעבוד על עצמנו, לא לחשוב על האחר, זה לא העניין שלנו, אלא לבדוק מה התפקיד שלי בעולם , לדעת את השם ולהפיץ את שמו בעולם. מה צריך לתקן? מה התפקיד והייעוד שלי? יש לי מה ללמוד ומה לעשות בעולם הזה. וב"ה נזכה לגאולה שלמה ברחמים ולא בדין. אמן.
מסקנה של השיעור : צריך להפיץ והרבה. נגד עובדות אי אפשר להתווכח; קוראים ספר ושומעים דיסק, חוזרים בתשובה. לכן כ"א ייקח את עצמו בידיים ויתחזק בעניין ההפצה. כולם להפיץ!
</span>
מפניני הרב "מראות לאדם"
פרשת השבוע בזוהר הקדוש מסופר שרבי אלעזר היה הולך בדרך וגם רבי פינחס בן יאיר הלך בדרך. לפתע שמע שחמורו משמיע נהירות בשמחה. אמר, מהשמחה של החמור אני הולך לפגוש צדיק ובאמת אח"כ נפגשו שני הצדיקים. לחמור נתנה נבואה. פגשו אחד את השני, שמחו, נשקו ואהבו. הגיע זמן התפילה, עצרו בצד ירדו מן החמור והתפללו.
בו בזמן, נחש בא וסיבב את רגלו של החמור של רבי פינחס, החמור צעק מכאבים, כשסיימו את התפילה ראה שחמורו מצטער, אמר לרבי אלעזר, החמור הזה בצער כי ציער אותי. במה ציער? רכבתי עליו והעביר אותי במקום שיש לכלוך וידוע שאסור ללמוד תורה במקום מלוכלך, לכן משמיים מצערים אותו כיון שציער אותי. ( בהמשך, רבי פינחס אמר לנחש ללכת וזה לא שמע בקולו והתפרק במקום).
אמר רבי אלעזר, הקדוש ברוך הוא מדקדק כ"כ בכבוד הצדיקים? ענה רבי פינחס, וודאי, מדקדק מאוד בכבודם. הקדוש ברוך הוא רוצה להוסיף קדושה על קדושתם. והחמור שלא שמר על קדושתו של ר' פינחס, השם שלח לו שליח בדמות נחש לצער אותו.
ר' פינחס התפלא, הקדוש ברוך הוא תובע עלבון של צדיקים לא רק מבני אדם, אפילו מחיות כמו במקרה, מחמור ונחש שהחמור ציער והנחש לא שמע ומת על המקום.
כעת בוא נתבונן ונבין מה המסר והנקודות החשבות שבדבר:
בחומש בראשית כתוב :
"ויאמר אלוקים נעשה אדם כצלמנו כדמותנו.." כוונת בורא עולם שלכ"א יהיה צלם אלוקים.
"וירדו בדגת הים..." אמור רש"י, יש בלשון רידוי דו משמעות.
האחת, רידוי=ממשלה=ימשול על כל הבריה כולה. השנייה, רידוי מלשון ירידה. כלומר רידוי למשול ורידוי לרדת.
אומר רש"י,
אם האדם זכה רודה בחיות ובבהמות, כלומר מושל על כל הבריות
אם האדם לא זכה נהיה ירוד לפניהם והחיה מושלת בו
מה פירוש זכה? שיש לו צלם אלוקים.
זכה = יש לו צלם אלוקים והוא מושל על כל הבריות
לא זכה = אין לו צלם אלוקים והחיות מושלות בו.
בורא עולם נתן לאדם הרבה מראות להתבוננות, ואחד מהמראות שהאדם יכול לראות איפה הוא אוחז והיכן מונח זה דרך הבהמות והחיות.
לדוגמא, אם האדם פוחד מג'וק, עכבר, חתול, כלב סימן שפגע בצלם אלוקים ויפחד אפילו ממקק. יתוש מפריע לך? איבדת את צלם האלוקים שלך. ליתוש יש כתובת, באחד לא נוגעים ואת השני אוכלים.. אם כך, לאחד יש צלם אלוקים ולשני אין צלם אלוקים ולכן גם סובל. וזה הראי שתעשה תשובה.
בנוסף, הפסוק הזה מעט מוזר, מצד אחד וירדו בדגת הים, ומצד השני בעוף השמים. אח"כ בבהמה ובכל רמס הרומס על הארץ. לכאורה מוזר, למה להתחיל בים? בדגים? מה גם שבני אדם חיים באדמה ולא בים ובקושי צוללים, ואח"כ מזכירים את עוף השמיים, שוב מוזר. אם כן, למה התחיל הכתוב בדגת הים?? מפני שלדגים יש תאוות משגל הכי גדולה בכל הבריה. וזה בא ללמדנו שהתיקון הכי גדול הו פגם הברית. ואם נפל בתאווה הזו אזי פוגם בצלם אלוקים, שוב, הנה ראי לפנינו.
תיקון הברית, כבוד הרב אליעזר ברלנד שליט"א אמר, שם הס"מ (השטן) אינו יכול לבד, שהרי יש לו נקבה ל.י.ל.י.ת, הזכר לא יכול לבד כשם שהנקבה לבדה אינה יכולה להזיק. יחד עם זאת, רק אם הם מתחברים הם יכולים להזיק. החיבור נוצר ע"י עונותינו אזי כל המיתות המשונות והנזקים לעם ישראל באים מהחיבור הזה של הזכר והנקבה, ולכם כשגבר מסתכל על אישה ומתאווה אליה, נוצר חיבור בין הס"מ לנקבה שלו וקיימת אנדרלמוסיה = אנדר, זכר. למוסיה, נקבה.
↓
מסקנה, אם כך, כל הצרות באות בגלל פגם העיניים. גבר שמתסכל על אישה ומתאווה אליה, נותן חיבור ס"מ לנקבה שלו ולכן באים ייסורים ומיתות קשות, וגורם שיבוא אנדרלמוסיה וצרות לעולם וגם צדיקים מתים מזה.
המדרש אומר, "אין פרץ ואין יוצא ואין צווחה ברחובותינו.." כאשר בנות ישראל הולכות בצניעות ואין יצאנות, הגברים לא מסתכלים עליהם ואין צווחה ברחובות, וזה כל העניין של עם ישראל ואז כמובן שיש גם צלם אלוקים ועל הכול האדם שולט וגם על החיות, ואם לא אין צלם אלוקים והכול מושל בו והוא ירוד.
עוד דבר, בניסן נגאלנו ובניסן עתידים להיגאל. ידוע שהגאולה יכולה לבוא בני אופנים : דין או רחמים.
גאולה בדין צרות נוראות, מלחמות, שפיכות דמים, מתוך פחד חוזרים בתשובה.
גאולה ברחמים יש שפע, הצלחה, יתגלה דעת השם וידעו כי "השם הוא האלוקים, ויגיד גדול השם מכל האלוקים". זה ברחמים.
כבוד השם שתבוא גאולה ברחמים. כבוד השם זה לחזור בתשובה ברחמים. לשים אקדח על הרכה ולהודות שזה האלוקים, זה אינו כבוד השם. כבוד השם זה לחזור בתשובה ברחמים, לראות את השפע והטוב ושיש לנו הכול ושהשם הוא רחמן גדול ורק רוצים לרוץ אליו, ושהוא יותר גדול מכל התאוות שיש לנו בעולם הזה, זה כבוד השם.
נוח לא הצליח להחזיר בתשובה אדם אחד. מדוע? כאשר בנה את התיבה משך 120 שנה, ראו אותו בני האדם ושאלו אותו על מה ולמה בונה תיבה, במקום לקרבם בלשון מתוקה, עדינה ונעימה הוא רק הפחיד אותם ואיים עליהם, אוי ואבוי לכם, אתם עומדים למות כי בורא עולם יביא מבול על העולם, אתם תשרפו.. הפחדות. מה]חדות אף אחד לא חוזר בתשובה. לכן הזוהר הקדוש אומר לנוח, "רועה שוטה."
אם היה משה רבנו בדורו של נוח לא היה מבול, כי היה מחזיר את כולם מאהבה, בתפילות ולא בהפחדות.
שוב, זכרו בדין זה לא כבוד השם, וזה לא תשובה מאהבה, לאל מתוך פחד וחוסר ברירה. וזה השכל של הצדיק, שכל של דעת. באהבה, ברחמים, בתפילות, בשמחה. אומנם הכול טוב לי, יש לי את הכול אבל אין לי כלום למעשה, ריק לי... אני רוצה את השם! זה תשובה. לכ"א מאתנו יש חיוב לצאת להפיץ , צריכים להביא את הגאולה מתוך רחמים.
למה בפסח לא אומרים הלל שלם? לכאורה אין חג כמו פסח לומר הלל שלם. השם הוצאנו ממצרים, ראינו בו ניסים ונפלאות, על הים 250 מכות. אז אם כך למה אין בכ"ז הלל שלם? חז"ל ענו, מפני שלא הייתה גאולה שלמה, כי המצרים טבעו בים. בורא עולם אומר, מעשי ידיי טבעו בים ואתם אומרים שירה? הייתם צריכים לומר שירה אם המצרים היו נשארים בחיים. "מי כמוך באלוקים השם?" אמר פרעה אחרי שכל המצרים טבעו בים ונשאר הוא לבדו, זו אינה גאולה שלמה. לולא כל המצרים היו נשארים כולל פרעה אזי זה גאולה שלמה. בורא עולם דואג ליהודים שלא יינזקו וגם למצרים שטבעו, ולכן זו אינה גאולה שלמה.
יש פרק תהילים שאומרים הרבה פעמים ביום, ".... אלוקים יחננו...ויברכנו..ייתן לנו חן דעת ויברכנו יאיר פניו איתנו סלה...". יאיר לנו את פניו ללא הפסק. שנוכל להודיע בארץ ובכל העולם את הדרך של בורא עולם בכל הגויים ישועתך ואז שהגויים ילמדו, "יודוך עמים כולם..". כולם יודו לשם, ישמחו וירננו "כי תשפוט עמים מישור.." הגויים יגיעו לכזו זעת שגם על המשפט והייסורים יגידו תודה רבה.
שכל העולם ידעו ויכירו את השם זוהי גאולה שלמה מתוך רחמים. להודיע את הדעת לכל העולם, וודאי לעם שיראל ולכל העולם כולו.
נחזור לסיפור שפתחנו איתו, ר' פינחס אמר שהקדוש ברוך הוא מקפיד על עלבון הצדיקים עד כדי כך שתובע אפילו מחיות, כל שכן מבני אדם. כעת נלמד מדוע התלמידים של בני עקיבא נענשו.
מדרש רבא קהלת, רבי עקיבא אמר, "עיניהם הייתה צרה אחד בחברו." לא נהגו כבוד אחד בשני. אבל למה דווקא נענשו בשבועות האלה? בורא עולם מחלק את כל השפע לברואים בשבעת השבועות מפסח ועד שבועות, שפע של פרנסה, בריאות, דעת ועוד מחלק שפע או ח"ו להיפך. אם מחייכים ושמחים ומאירי פנים הבורא ישפיע שפע. אבל אם עינכם צרה, אז עניות ומיתה.
ביום חמישי האחרון הייתה ההילולה של יהושע בן-נון תלמידו המיוחד של משה רבנו. השם זיכה את הרב שלום להתבונן שכיוון לדעת גדולים. מה ההבדל בין יהושע לכלב? יהושע היה תלמיד נאמן למשה רבנו בתכלית הנאמנות לכן המרגלים לא יכלו לדבר איתו ולגם לא ניסו להשפיע עליו, ידעו שאין מה לנסות לשכנע כי הוא נאמן לרבו. אולם כלב, שאף הוא היה נאמן, אך עליו כן היה ניתן להשפיע והתחילו לדבר איתו וכמעט הצליחו לשכנעו והבין שתיכף עומד ליפול בעצת המרגלים וברח.
אם כן, מהי נקודת ההבדל בין שניהם? יהושע, לא היה ניתן בכלל לדבר איתו. משה רבנו אמר וזהו, סוף פסוק. "ויהושע לא מש מאחורי משה רבנו." יהושע לא הפסיד שום שיעור, לכן היה לו את הדעת של משה רבנו ולא היה אפשרי לבלבל אותו בכלל. הוא זכה להמשיך את משה שלא מש מרבו. היה נאמן לרבו.
יש מחלוקת, לשון הרע ושנאת חינם בעם ישראל. אומר החפץ חיים שיש לו צער גדול משנאת חינם. לאדם חייב להיות כלי לקבל את התורה, "כאיש אחד בלב אחד". אם לא מגיעים לדרגה הזו אין כלי לקבל את התורה. פלוני שונא את אלמוני, כי נולד במקום מסוים,האם הוא בחר להיוולד שם? או כי שייך לקבוצה מסוימת ועוד ועוד דוגמאות אינסוף. אלו דוגמאות של שנאת חינם.
אותו אדם שמדבר, חלוק הוא זה שמפסיד ואינו טועם טעם של אמת ועבודת השם. אם היה עובד את השם לא היה מתעסק במחלקות, רכילות, לשון הרע וכיוצ"ב. האם יש פה משיהו בעל שמירת הפה וקדושת העיניים כיוסף הצדיק? לומד את אבנו וליקוטי מוהר"ן, יודע את הש"ס, הזוהר, התורה כולה.. אם כך, יש לך בכלל זמן לחשוב על משיהו אחר? ועוד לדבר ולרכל עליו? ליצור מחלוקת? אם אדם מסתכל על עצמו איך יש לו זמן להסתכל באחרים?
המודל של האמת זה השלום והאהבה. אם אדם רוצה שכולם יצליחו יש לו עין טובה ורוצה שהכול יהיה טוב, הוא בעל מדיות טובות. משה רבנו שהייתה לו מידת אמת אמר :"מי ייתן וכל עם שיראל נביאים".
מה אמר רבי עקיבא על תלמידיו? "עיניהם צרה אחד בחברו." אומר החפץ חיים, תלמידיו של ר' עקיבא היו תנאים קדושים ויגידו תירוצים ע"פ התורה, אם כך שחיפשו תירוצים ושלילי פירושו עין רעה. כ"א צריך לבקש שתהיה לו עין טובה, לראות את היופי, הטוב בכ"א ואחד, ושכ"א יצליח, שתהיה אהבת חינם גדולה מאוד ואלו ימים שצריך לעבוד על זה. ועל כל שכן לדבר על צדיקים טובות. רבי נתן אומר שמי שמדבר על חברו אין לו חלק לעולם הבא.
בימים הללו, היסוד של כל התורה כולה תלוי בשלום הבית. רבי נתן כותב בליקוטי הלכות, לכן מתו 24,000 תלמידי ר' עקיבא כי עיניהם צרה אחד בחברו, אל הייתה בניהם אהבה. רבי שמעום בר יוחאי שהיה גם תלמידו של ר' עקיבא שהיה תיקון הגיע לדרגה של אהבה זה היה התיקון של כל התלמידים שלו.
אם יהיה בית כנסת אחד עם אהבה בין המתפללים תבוא הגאולה, וזה אומר דרשני.. יש פה מוסר השכל. שכל אחד יבדוק עם עצמו, למה אני מדבר? חלוק? למה אין לי עין טובה? כי אני רחוק מהאמת. והאמת זה אחד מהמראות, כי אם היה לי אמת , הייתי שמח בחלקי ולא צר באחרים ורוצה שכולם יצליחו. ואם לא כך, לא מוצא את האושר ברוחניות, אני טוב יותר ממך.. מבזה.. שונא..אם כך, באיזה דרגה רוחנית אתה נמצא? אם בדרגת אמת אתה שמח בחלקך.
1/48 דברים שנקנית התורה זה מתוך השמחה והאושר בעבודת השם וכך משיגים את התכלית בעבודת השם. רוצה שכולם יזכו.. אדרבא.. ויתרה מזו, לא רק היהודים אלא כל הגויים ידעו את דרכי וישועות השם, בכל העולם. אם יש לך קנאה כי משיהו זכה והשיג כי הוא יותר טוב, והמחשבה של הקבוצה שלי, הרב שלי, אנדרלמוסיה.. אינך בנקודת האמת.
יש לעבוד על עצמנו, לא לחשוב על האחר, זה לא העניין שלנו, אלא לבדוק מה התפקיד שלי בעולם , לדעת את השם ולהפיץ את שמו בעולם. מה צריך לתקן? מה התפקיד והייעוד שלי? יש לי מה ללמוד ומה לעשות בעולם הזה. וב"ה נזכה לגאולה שלמה ברחמים ולא בדין. אמן.
מסקנה של השיעור : צריך להפיץ והרבה. נגד עובדות אי אפשר להתווכח; קוראים ספר ושומעים דיסק, חוזרים בתשובה. לכן כ"א ייקח את עצמו בידיים ויתחזק בעניין ההפצה. כולם להפיץ!
</span>
