נח

[אשת נח]

בס"ד

מי נח-מחני

על פי הארי הקדוש
כדי לתקן את פגם נח שלא היו לו רחמים על בני דורו
ויש מכנים את המבול על שמו-"מי נח"
התגלגל נח במשה רבינו עליו השלום.
משה ביקש מהקב"ה:"מחני נא מספרך אשר כתבת"(שמות ל"ב)
מחני-אותיות מי-נח.
משה מתקן את מי-נח בזכות מסירות הנפש ב"מחני".

הקב"ה אומר בפרשת נח...

צ

 

[אשת נח]

בס"ד
בוקר טוב!

גם נח וגם משה ניצולים בתיבה
תיבה אותיות –הבית
שניהם צריכים למלא את ייעודם
להפוך את התיבה לבית
נח מציל את האנושות מכיליון פיזי.
נח- " ז

 

[alia1]

בס"ד,


אומר הזהר הק'(נח דף ס"ח,ע"א)-אף על פי
שנח היה צדיק,הרי לא היה כדאי שהקב"ה יגן על
העולם בשבילו וכו',הרי לא יכול היה לתלות
משהו בזכות אבות כמשה רבנו ע"ה,אלא,
הצילו בשביל שיצאו ממנו תולדות בעולם,
והיה צדיק כראוי,וראוי להוציא תולדות מתוקנים.

והנה,בגימטריה-עולה כי-
נח--שם--חם--יפת--=חסד פעמים אהבה
(72*13 )אותו חסד שמנע נח מעצמו לעשות
לפני המבול-קרבנות שלא הקריב,תפילה לזכות אחרים
שלא התפלל-והקב"ה שאילצו בתיבה לעסוק רק בחסד-ועוד
עם כל החיות........ללמדנו,שרק חסד ואהבה
יצילונו-את כלנו.

והנה,חסד פעמים אהבה=931 שהם גימטריה של:
"צלצלי תרועה"וכן של
"וחגתם אתו חג להוי"ה" וכן של
"בקרבכם נפלאות" וכן של-

"ישראל יהיה שמך".
אשרינו ישראל שיש תקווה!!!

 

[alia1]

"ונח מצא חן"-חן בגימט'-58 ובקטנה-13 (13=אחד ,13=אהבה).
לכן כינוי ה'-חן--ח' אותיות-הוי"ה אדנ"י,נ'-50(נ' שערי בינה).

"תמים היה"-"היה" עולה למניין עשרים,
לומר שהיה תמים בכל עשרים דורות שמאדם
ועד אברהם.
'צדיק' לבריות ו'תמים' לשמים.
בדור המבול שהיו רעים לבריות-התבלט כצדיק לבריות,
ואילו בדור ההפלגה שהיו רעים לשמים,ניכר הוא
כתמים לשמים.
זהו שנא'"צדיק תמים היה בדרותיו"-בשני הדורות גם יחד.
והראיה,שאמר הקב"ה לנח:"כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה",
ולא הזכיר"תמים".
שכיוון שהמבול ניתן כענש לדור שיותר מכל הרע לבריות,
ונחתם גזר דינו רק בגלל הגזל,לפיכך ניצל הוא
משום צדקותו לבריות,
ולא משום תמימותו לשמים.והדגיש באזניו
"צדיק לפני בדור הזה",בדור הזה דווקא,
שכן,את המעלה הזו היה צריך במיוחד בדור הזה.

 

[אשת נח]

בס"ד

אלא תולדות נח... ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת'' (ו-ט, י).

אלה הם מעשיו הטובים של נח.
(''תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים'' – רש''י)
אשר לימד והשריש אצלו ואצל אחרים את את התובנות האלו:
''שם'' – לזכור תמיד את שם האלוקים;
את ''חם'' – לקיים כל מצווה בחום ובהתלהבות;
ואת ''יפת'' – לעשות אך ורק מעשים שהם ''תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם''...
(בשם הה''ק מפשיסחה).

 

[אשת נח]

''צהר תעשה לתבה'' (ו-טז)
''תבה'' פירושה: מילה של תורה ותפילה המצילה ממבול הגשמיות והארציות המציף את העולם.
וזה פירושו של ''צהר תעשה לתבה'' – שתעשה אור למילה,
שתבוא כל מילה של תורה ותפילה, היוצאת מפיך, מאירה ובהירה... (שפת אמת).

נאמר בזוהר הקדוש, כי ''נח'' מרמז על ''שבת'' (מלשון מנוחה). השבת מהווה גם עוגן-הצלה לאדם מפני מבול העולם.
כאשר נוסיף את הגימטריה של ''צהר'' – מאתיים תשעים וחמש – ל''תבה'' – אבע מאות ושבע
יתקבל יחד המספר של שבע מאות ושתים – כגימטריה של ''שבת''.
''צהר תעשה לתבה'' – כאשר תעשה צהר לתבה, יהיה זה בבחינת שבת, המצילה מפני המבול...
(אבני אזל).

 

[alia1]

"אלה תולדות נח,נח איש צדיק תמים היה בדרותיו.את האלקים התהלך נח".

מעידים כאן בעלי התוספות שהמלה ,נח,מובאת בפסוק זה 3 פעמים-
כנגד שלש מידות שדבקו בנח:
א)היה"צדיק".
ב)היה"תמים.
ג)"התהלך את האלקים".

גם קורות חייו של נח טבועים בחותם של שלישיות:
הוליד שלשה בנים:שם,חם ויפת.
וראה שלשה עולמות בחייו-עולם ישן קודם המבול,עולם חרב במבול,
ועולם חדש המוקם עם שוך המבול.
וכן,נמנה עם שלשה צדיקי עולם,בנבואת יחזקאל(יד',יד'),
והצד השווה בשלשתם,שכלם ראו בחייהם שלשה עולמות.
בדומה לנח ראה דניאל בית מקדש בנוי(בית ראשון)
ובית חרב,ובית בנוי(בית מקדש שני),
וכן איוב ראה ביתו בנוי(קודם האסונות שפקדו אותו),וביתו חרב,
וביתו בנוי(שהקים משפחה מחדש וחזר לעשרו).
וכן,ד"א, שכל אחד מהשלשה(נח,דניאל ואיוב)הציל שלשה בזכותו.
נח הציל שלשת בניו.דניאל הציל חבריו-חנניה,מישאל ועזריה בחלום.
איוב הציל שלשת רעיו:אליפז התמני,בלדד השוחי וצופר הנעמתי.
וכן נח-נח לשמים,נח לבריות,נח לעליונים,ונח בעולם הזה
ונח לעולם הבא(כפי המדרש שמעוני-על כל אדם שמוזכר שמו פעמיים רצוף).

 

[alia1]

"וימח את כל היקום...וישאר אך נח ואשר אתו בתבה"

וזה לשון הזוהר על פסוק זה:"כשיצא נח מהתבה,
וראה את העולם חרב,
התחיל לבכות לפני ה' יתברך ואמר:
"רבונו של עולם,נקראת רחום.היה לך
לרחם על בריותיך".
השיבו הקב"ה ואמר:"רעיא שטיא"!(רועה שוטה)
עכשיו אתה נזכר?
איפה היית בשעה שאמרתי לפניך
"כי אותך ראיתי צדיק לפני"וגו',
ואח"כ אמרתי"והנני מביא את המבול מים",
ואח"כ-"עשה לך תבת עצי גופר"?
כל ההתעכבות הזו שהתעכבתי ולא מיהרתי
להביא המבול,היתה כדי שתבקש רחמים על העולם.
כיוון ששמעת שאתה ניצל בתיבה מהמבול-
לא עלה בלבך לבקש רחמים על ישוב העולם.
עשית תיבה וניצלת.
עכשיו,משנחרב העולם,פתחת פה לבקש
ממני בתפילה ובתחנונים?!

כיוון שראה נח כך-הקריב קרבנות ככתוב
"ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור"וגו'(זוהר בראשית,י"ב)

 

[alia1]

נח הביא נייחא..........


אולי לנח אין מנוחה-(כי כל חכמתו היתה
בידיעתו כל מאכל ומאכל של כל חי,וידיעה זו
סיפקה לו עבודה נון סטופ)-אך הוא
הביא מנוחה לעולם-ואת כלי החקלאות.
עד ימי נח היו צמחוניים,ומימיו החלו
באכילת הבשר.הוא הביא כלים ל"שבירת
הקליפות"-ל תיקון היקום.
האכילה היא השלב החקלאי האחרון.אצל נח
הקליפה הגיעה לשלמות-ויש לחסלה,
ולכן יש עשרה דורות תיקון עד אברהם,
לעומת עשרה דורות של רשע עד נח.
כלי התיקון-הוא להפריד את
הקליפה,את דרגת החי.
ולעשות שימוש בחי-לגילוי האור-בהמה
טהורה,ספר תורה וקלף.
אדם הראשון-זרע קליפה(יש עשר ספירות
בקליפה,ונח=מלכות הקליפה).
וכך,אין בחקלאות דבר הנמנע ממצווה-הפרשת פיאות ומעשרות
לשבירת אותה קליפה ותיקון.כנ"ל מער' העיכול,וכן האכילה-
שבירה בפועל,והלעיסה היא הדרך לשבירת הקליפה.
אדם הראשון-אכל רק דומם וצומח(ז"א ומלכות).
החי היה מושלם.אברהם אע"ה-היה גלגול הכח של אדה"ר.
על אדם הראשון נאמר:"מתהלך בגן לרוח היום"-
"מת הלך"-שלא התעסק בפריה ורביה.
על נח כתוב:"ואת האלקים התהלך נח"..........

 

[אשת נח]

בס"ד
בוקר טוב!

המקרא וחז"ל אינם מציגים את נח כצדיק מושלם אשר אינו יודע טעם חטא. החטא המפורש ביותר בכתובים הוא השתכרותו של נח, שגרמה לביזיונו: "ויחל נח איש האדמה וייטע כרם. וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהל

 

[alia1]

נח הרגיש עם ה' נפלא.
תמיד היה לו נוח ונעים לפנות לה' בבקשת עזרה.
אך האם ה' הרגיש נפלא עם נח? זו השאלה שחז"ל שואלים וכנראה שהתשובה היא שלילית.
אומרים חז"ל במדרש: נח מצא חן אצל ה', אבל ה' לא מצא חן אצלו .
חז"ל מביאים שני משלים להסברת דבריהם.
משל למלך שהיה מהלך, והיה רואה את העבד שלו טובע בטיט.
העבד צועק אליו: "תציל אותי!". מושיט לו המלך יד ואומר לו: "בוא, אני אוציא אותך".
זה נח. הוא היה צריך סעד לת

 

[אשת נח]

elzam002

זקני החסידים אומרים שיש "צדיק בפרווה" ו"צדיק עם תנור":
הצדיק בפרווה מתחמם כשלכולם קר,
והצדיק עם התנור מחמם את כולם יחד אתו.
משה רבנו, גדול הנביאים ובחיר המין האנושי, היה צדיק עם תנור.
נח, לעומתו, לא הצליח לחמם את סביבתו...

אלא שמשה נתגלגל בנח

הקב"ה אומר בפרשת נח...

צ