<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>
סיפורה של "נילי" שזור בסיפורה של משפחת אהרונסון, ממייסדי
זיכרון - יעקב, (1882), בתקופה שישראל היתה חלק מהאימפריה
העות'מאנית אשר השליטה בארץ עריצות וטרור, מצב זה איים על
עצם קיומו של היישוב היהודי בארץ.
אהרון, הבן הבכור במשפחת אהרונסון, היה מדען אשר גילה את
"אם החיטה" ופירסומו בעולם סייע לו להקים את תחנת הניסיונות
החקלאית הראשונה במזרח התיכון.
סגנו של אהרון בתחנת הניסיונות היה אבשלום פיינברג, צעיר
מחדרה שהיה ידיד משפחת אהרונסון ומאורס גם לבתם הצעירה
רבקה.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה ועקב מכות הארבה שנחתו על
האיזור מונה אהרון לאחראי על המלחמה בארבה כשאיתו
אבשלום סגנו.
אבשלום בעזרת אלכסנדר - אחיו של אהרון - השפיעו על אהרון
להקים את "ניל'י", מחתרת ריגול לטובת האנגלים ונגד
התורכים ששלטו בארץ.
תחילת פעילותם היתה כשאבשלום הגיע למצריים, יצר קשר עם
הבריטים והוחזר באוניה בריטית לארץ.
במשך תקופה היתה מגיעה לעתלית אניה בריטית, מקבלת את
חומר הידיעות ומביאה הוראות.
עבר זמן, הקשר נותק ואהרון מנסה לחדשו, מגיע לאנגליה
וכעבור חודשים נוספים הוא ממשיך מאנגליה למצריים ומשמש
כ"מחלקת מודיעין" לבריטים.
<span style='color:red'>מטרותיה של "ניל'י" היו:</span>
* לסייע לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים על ידי איסוף
חומר מודיעיני.
* לתמוך בישוב היהודי בארץ - ישראל שסבל בזמן המלחמה
חרפת רעב ומחלות.
* להביא לידיעת העולם את המתרחש בארץ - ישראל.
* לממש חזון הקמת מדינה יהודית בארץ - ישראל.
<span style='color:red'>פעילות המחתרת:</span>
כשנותק הקשר בין אהרון לאנגלים, מחליט אבשלום פיינברג
לחצות את המדבר מהארץ למצרים ולוקח איתו את יוסף לישנסקי.
בדרכם זו נהרג אבשלום. (מקום קבורתו התגלה ליד רפיח רק
לאחר מלחמת ששת הימים ועצמותיו הועברו לקבורה בהלוויה
ממלכתית).
הקשר בין אהרון והאנגלים חודש. שרה קיבלה את הפיקוד על
הרשת בארץ, ומעבירה אינפורמציה רבת חשיבות מהרשת
לבריטים.
"ניל'י" העבירה לבריטים ידיעות וחומר מודיעיני רב על הצבא
התורקי, תנועותיו, עבירות הדרכים, מקורות המים, מסלולי
התקדמות ועוד.
באמצעות אנשי "ניל'י" קטן מספר הנפגעים בקרב הצבא הבריטי
והוחש סיום המלחמה באיזור כולו.
קשריה של מחתרת "ניל'י" אפשרו גם העברת כספים ותרופות
ליישוב היהודי, כדי שיוכל לשרוד, להחזיק מעמד.
בד בבד העבירה "ניל'י" ידיעות עדכניות לעולם החופשי על
המצב החמור של הישוב היהודי.
שיטות פעילותה של הרשת, דרכי העברת האינפורמציה, הקודים,
הסימנים המוסכמים שהיו בינהם, כל אלה מתוארים במוזיאון
באמצעים ויזואליים ואור קוליים כולל סיפור תפיסת הרשת
וגורל חבריה.</span>
סיפורה של "נילי" שזור בסיפורה של משפחת אהרונסון, ממייסדי
זיכרון - יעקב, (1882), בתקופה שישראל היתה חלק מהאימפריה
העות'מאנית אשר השליטה בארץ עריצות וטרור, מצב זה איים על
עצם קיומו של היישוב היהודי בארץ.
אהרון, הבן הבכור במשפחת אהרונסון, היה מדען אשר גילה את
"אם החיטה" ופירסומו בעולם סייע לו להקים את תחנת הניסיונות
החקלאית הראשונה במזרח התיכון.
סגנו של אהרון בתחנת הניסיונות היה אבשלום פיינברג, צעיר
מחדרה שהיה ידיד משפחת אהרונסון ומאורס גם לבתם הצעירה
רבקה.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה ועקב מכות הארבה שנחתו על
האיזור מונה אהרון לאחראי על המלחמה בארבה כשאיתו
אבשלום סגנו.
אבשלום בעזרת אלכסנדר - אחיו של אהרון - השפיעו על אהרון
להקים את "ניל'י", מחתרת ריגול לטובת האנגלים ונגד
התורכים ששלטו בארץ.
תחילת פעילותם היתה כשאבשלום הגיע למצריים, יצר קשר עם
הבריטים והוחזר באוניה בריטית לארץ.
במשך תקופה היתה מגיעה לעתלית אניה בריטית, מקבלת את
חומר הידיעות ומביאה הוראות.
עבר זמן, הקשר נותק ואהרון מנסה לחדשו, מגיע לאנגליה
וכעבור חודשים נוספים הוא ממשיך מאנגליה למצריים ומשמש
כ"מחלקת מודיעין" לבריטים.
<span style='color:red'>מטרותיה של "ניל'י" היו:</span>
* לסייע לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים על ידי איסוף
חומר מודיעיני.
* לתמוך בישוב היהודי בארץ - ישראל שסבל בזמן המלחמה
חרפת רעב ומחלות.
* להביא לידיעת העולם את המתרחש בארץ - ישראל.
* לממש חזון הקמת מדינה יהודית בארץ - ישראל.
<span style='color:red'>פעילות המחתרת:</span>
כשנותק הקשר בין אהרון לאנגלים, מחליט אבשלום פיינברג
לחצות את המדבר מהארץ למצרים ולוקח איתו את יוסף לישנסקי.
בדרכם זו נהרג אבשלום. (מקום קבורתו התגלה ליד רפיח רק
לאחר מלחמת ששת הימים ועצמותיו הועברו לקבורה בהלוויה
ממלכתית).
הקשר בין אהרון והאנגלים חודש. שרה קיבלה את הפיקוד על
הרשת בארץ, ומעבירה אינפורמציה רבת חשיבות מהרשת
לבריטים.
"ניל'י" העבירה לבריטים ידיעות וחומר מודיעיני רב על הצבא
התורקי, תנועותיו, עבירות הדרכים, מקורות המים, מסלולי
התקדמות ועוד.
באמצעות אנשי "ניל'י" קטן מספר הנפגעים בקרב הצבא הבריטי
והוחש סיום המלחמה באיזור כולו.
קשריה של מחתרת "ניל'י" אפשרו גם העברת כספים ותרופות
ליישוב היהודי, כדי שיוכל לשרוד, להחזיק מעמד.
בד בבד העבירה "ניל'י" ידיעות עדכניות לעולם החופשי על
המצב החמור של הישוב היהודי.
שיטות פעילותה של הרשת, דרכי העברת האינפורמציה, הקודים,
הסימנים המוסכמים שהיו בינהם, כל אלה מתוארים במוזיאון
באמצעים ויזואליים ואור קוליים כולל סיפור תפיסת הרשת
וגורל חבריה.</span>