ה' הוא האלוקים.!
New Member
בס"ד
מאוד מקווה.. כי לי לקח בערך שעה לכתוב. תודה רבה ותזכו למצוות אותי זה חיזק מאוד ואני גם בטוח שאותכם.
(צוות "מאור הנחל" ו"דרך חיים" שמעו את הספור מכלי ראשון וראו את המסמכים הרפואיים)
לחולל מהלך רוחני בחייו של זקן בן שבעים, זה כמו לרפאות חולה סופני ממחלתו.
ומה קורה כששני הפלאות מתרחשות גם יחד?עכשיו תציירו לעצמכם: חילוני מבוגר בעל שיער מגודל מזדקן משפחה גדולה, מעמד חברתי גבוה, ובנוסף לכל: מליונר! לאיש אחוזה של ממש באחד הישובים בצפון הארץ.
האיש לא מאמין באלוקים, בתורה, בכולם. "בדבר אחד הוא מאמין "בדולרים" וכך מחנך את ילדיו.
יום אחד הוא חוזר הביתה ומתלונן על תחושות מוזרות. בני המשפחה מזמינים אמבולנס שמבהיל את הזקן לבית החולים. בבדיקה ראשונה נחשף המצב לאשורו: האיש לקה בגידול ממאיר, המחלה הידועה ר"ל וסיכויין להחלים אפסיים...!
הבשורה המרה
הרופאים רשממו כדורי הרגעה כשהם מבהירים לבני המשפחה: יותר מזה אין לנו מה לעשות איתו. קחו אותו הביתה ותכוננו לגרוע מכל.
המשפחה הייתה מיואשת לגמרי, אך האיש לא הרים ידים:והחליט לפנות לפרופסורים "בעלי שם עולמי" שבבית החולים הדסה עין כרם. אלו קיבלו אותו לסדרת ניתוחים ארוכה, וכפי שהתברר מאוחר יותר הם עשו זאת אך ורק לצרכי ניסוי, וכלל לא חלמו על החלמה.
מידי שבוע ושבוע היה מתאשפז בבית החולים למספר ימים ועובר ניתוח מיוחד בו היו כורתים נתחים מהגידול הממאיר ושומרים אותם בצנצנת שיוחדה לניסויי מעבדה. פניהם של הפרופסורים סיפרו הכל, והייאוש החל לכרסם בו כמו גידול ממאיר... והחל לתכנן סיבוב טיסות לבתי חולים מפורסמים ברחבי העולם כשהוא מוכן לשלם כל מחיר עבור רפואתו.
אבא החל להתסגר בתוך עצמו - מספר הבן - ולכן לא רצה להחליף מילה עם איש האור בעיניו כבר כבה לגמרי רצון החיים שעוד נותר בו במרה שחורה ויאוש, ממש כפי שמתהר רביה"ק " מי שאין לו אמונה חייו אינם חיים כלל, כי תיכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות כי אין לו במה לנחם את עצמו כלל מאחר שהולך בלי ה' יתברך ובלי השגחה. (שיחות הר"ן נ"ג)
שום דבר לא יכול לעודד את האבא, הוא הרגיש ששעון החול אוזל והכל נגמר.
האור בקצה המנהרה
יום אחד ישב אבא עם אחי שחזר בתשובה, לפתע הכריז "אני מוכן לשים על השולחן מאות אלפי דולרים" "רק תביא לי רופא שייתן לי סיכוי" השיב הבן: אבא למה מאות אלפי דולרים? רק 500 $! השבוע מתוכננת נסיעה לאומן שבאוקריינא שם קבור רבי נחמן מרבסלב, זה עולה רק 500 מאוד דולר"...
אם אבא האפיקורוס המושבע היה מוכן לשמוע על כיוון רוחני כפיתרון - אומר לנו הבן - זה אומר שמבחינתו הוא היה כבר בגדר מת ממש... אתם לא מתארים לעצמכם איך היה לועג לאמונה, ובוודאי, הניצוץ היהודי הבהב לרגע, ובשבריר שנייה זה, אבא הסכים. זה היה באלול תש"ן, שנה לאחר קריסת מסך הברזל. אבא רכש כרטיסי טיסה, ועוד באותו שבוע נסע יחד עם אחי החוזר בתשובה לאומן.
על ציון הקודש
על השתלשלות הנסיעה לאומן סיפר לי אחי: אבא הגיע לאומן, נכנס לחצר המגודרת שלפני הציון והסדיר לעצצמו לינה בחצר הציון כי מצבו הבריאותי לא איפשר לו לינה בבית סגור. הניח חפציו עם דברי מאכל ופרש מזרון למנוחה ולשינה.
אבא קיים אמנם משאלתו של הצדיק הטמון בחצר, נתן פרוטה לצדקה ניש לציון ואמר את "התיקון הכללי", אך ללא טיפת התרגשות, הוא היה קר כקרח, הוא לא חש בשום תנודה רוחנית, הוא היה בציון הקדוש שלושה ימים רצופים וחזר, לכאורה, בידיוק כלעומת שבא.
בחזרתו, לקראת הנחיתה בארץ ישראל, נזכר אבא לפתע בעובדה מעניינת הקשורה ישירות להצלת חייו למקום משם הוא חוזר.
היחיד שניצל
היה זה לפני 45 שנה, בתום מלחמת העולם ה2, הצבא הגרמני היכה שוק על ירך ונסוג, לא לפני שלקח עמו חלק מהאסירים עובדי הכפייה, כשאבי בתוכם. כך מספר הבן - הם צעדו ימים ולילות תחת שמירה גרמנית של שלושה פרשים חמושים.
מתוך שיקוליהם השטניים חפצו הגרמנים שהולכי הרגל יצעדו אחד אחרי השני ולא לצד חבריהם, וכך התפרשה השיירה לאורך 2 ק"מ, כשהפרשים דוהרים כל העת סביב השיירה ושומריםעל צעדיה מכל משמר, אבא החל לתכנן בריחה, ומיד הסיק שהמקום הבטוח ביותר לבריחה הוא בתחילת השיירה. הוא היה ממוקם בחלק האחורי של השיירה, והיה עליו להתקדם צעד אחרי צעד לראשה. הוא עקף בזהירות את ההולך לפניו עד שהגיע לראש השיירה, כרגע הוא הצועד הראשון!
הוא המתין להשדמנות שהפרש יחלוף על פניו, ובו ברגע זינק במהירות לתוך שוחה קוצנית בצד הכביש והשתטח על הקרקע כשהוא נזהר לא להשמיע אף רחש.
הוא המתין זמן מה עד שחלפה השיירה, כשיצא הבחין בבתים מעבר לכביש וזיהה שהוא בתוך עיר, זו הייתה "העיר אומן"!!!
הבכי שלא הפסיק
אבא לא סיים את סיפורו כשהמטוס נחת הם יצאו משדה התעופה ולקחו מונית לביתם בצפון, כשהגיעו לפתח ביתם קרה משהו מפתיע!
ידו שמעולם, לא נגה בדבר שבקדושה, נחה פתאום על המזוזה!
אך מה שקרה ברגע שאחרי עולה על כל דמיון, לבה רותחת שהיתה כלואה 70 שנה פרצה החוצה ברעש אימים, השמים נפלו, פצצת אטום...!
אבא, בן השבעים, נפל מלוא קומתו על הרצפה כשהוא מתייפח בבכי זוועתח חסר מעצורים. הוא ילל והתפתל וצרח כמו תינוק: איפה הייתי שביעים שנה? איפה הייתי? איפה?!!!
הבכיות היו נוראות. הם משכו אליהם את כל דיירי השכונה הקטנה ביישוב שהציצו המומים במחזה הבלתי אפשרי. הם הכירו את האיש בימיו הטובים יותר והטובים פחות, אך כזה הם לא חלמו למצוא אותו. גם בני משפחתי היו המומים לא פחות מהשכנים ואולי יותר, ואילו אבא לא חש כלל בהתקהלות.
נולד מחדש
מאותו יום קיבלנו אבא חדש. אבא, בן ה-71 החל להניח תפילין, לשמור שבת, להקפיד על כשרות, להת]לל שלוש תפילות ביום ואף לקום בחצות, אתם בכלל לא קולטים מה אני מספר לכם: לא מדובר בצעיר, במבקש דרך, באדם שליבו נתון עדיין לשינויים, מדובר בזקן בן 71 שחיי אל כל חייו, וגם חינך את כל משפחתו ככופר גמור! שמעתם פעם על אחד שחולל מהפך בחייו בגיל שכזה?
אין זה אלא כוחו של הצדיק שהכריז: "בוודאי אני יכול גם לקרב זקנים!" (חיי מוהר"ן תקמ"ג).
הוא ניהיה ממש כתינוק שנולד ונכנס ליהדות עם כל ההתלהבות והחום, כאילו נקבע בנפשו מעיים שהיה חתום במשך שבעים שנה: אנחנו לא הכרנו את אבא כבעל רגש הוא ההי אדם קר, פתאום אנחנו מוצאים אבא שבוכה בתפילות, שקם בחצות לילה וזועק את "התיקון הכללי" בקול.
הקונגרס הבינלאומי
ומה בקשר למחלה האיומה?
באותם ימים ממש, במרחק 200 ק"מ בביה"ח הדסה עין כרם, התקיים קונגרס בינלאומי, התכנסו פרופסורים מפורסמים מכל העולם לאסיפה מיוחדת בה סקרו בנושא המחלה האיומה.
הדיון העלה את הצורך לבדוק עובדות בשטח, התיק שעלה על שולחן הדיונים היה לא אחר מתיקו של אבא, הם בדקו את דגימות הדם, ואת התכולה בצנצנת המעבדתית, ולשם השלמת הדיון שלחו לו מכתב, בו הוא מתבקש לערוך בדיקת דם נוספת.
ההלם!!!
וכאן מתגלים תוצאות מדהימות שמכות בתדהמה את הקונגרס כולו! בעל הדם הזה מעולם לא סבל ממחלה כלשהי! פסקו הפרופסורים חד משמעית, כשהם לא מסוגלים ליישב את הניגוד המוחלט שבין מה שנראה בצנצנת לבין דגימת הדם החדשה המעידה על דם טהור של תינוק בן יומו! הם החליטו לשלוח את הדגימה למעבדה בינלאומית לבדיקות דם בלונדון לבירור נוסף, ושם חתמו על אותה מסקנה: "הדם נקי וטהורללא שום סימנים של נגיפי מחלה בעבר"! הרופאים מכל קצוות העולם נכנסו לתדהמה והלם מוחלט לנוכח הפלא והנס העצום המתרחש לעינים: אנו רואים כאן עין בעין צדיק ששולט בבריאה ועושה בה כבתוך שלו, הוא מזרים דם חדש והוא מעניק נשמה חדשה, הוא לוקח גידול ממאיר והופך אותו כלא היה, והוא לוקח חילוני גמור והופך אותו ליהודי שבוער לה' כאש להבה. רואים כאן אלוקות גלויה, חוקי הטבע נמחק. זה דבר שאי אפשר להסביר בשום מהלך שכלי זה "עתידים צדיקים שיחיו מתים"... אני שהייתי חילוני וכופר לא פחות מאבא והייתי מעורב בכל הפרטים, עמדתי המום, כל השקפת עולמי הכפרנית המוצקת נסדקה והתפוצצה שלב אחרי שלב! הוכרחתי להתכופף ולהודות בפה מלא: יש אלוקים ויש צדיק.
צמח עורק ראשי...!
מה שקרה חצי שנה לאחר אותו קונגרס היה לא פחות מדהים.
אבא יצא לחופשהושהה בביתו של אחי, בוקר אחד הוא מתעורר כשהוא מותקף סחרחורת, הוא ביקש כוס מים ולאחר כמה דקות קיבל התקף לב!אחי נסע עם אבא במהירות לבית החולים והובהל לחרד מיון, ואחד המומחים העולמיים לניתוחי לב ערך לו מיד בדיקות וצילומים, הוא יצא מהחדר המום כולו וסיפר בהתפעלות לסגל הרפואי: "עורק לב ראשי נסתם ותחתיו צמח עורק ראשי חדש"! וריד תומך שמלווה את העורק התפתח למימדיו של העורק והוא ממלא כעת את תפקידו כמו לב של תינוק בן יומו!
הפרופסור הבהיר לנו: אבא שלכם, ממחלת לב, כבר לא יסבול לעולם, הכל התחיל אצלו כאילו מחדש!!!
"כן" חייכנו, "הכל התחיל אצלו כאילו מחדש"...
חוזרים בתשובה
סיפור זה, הביא גל רחב של תשובה במשפחה, שני אחי ששהו אז הרחק מארץ ישראל והרחק מדת ישראל, הגיעו באותו שבוע לארץ, ביקרו את אבא, בדקו את המסמכים הרפואיים, שוחחו עם הפרופסור, ונותרו המומים, הם פשוט חזרו בתשובה והפכו לחסידי ברסלב.
באותה שנה נסעו כולנו לאומן, אבא, אחי שכבר ליווה את אבא בנסיעה הראשונה, אני שמאורעות השנה האחרונה שינו אותי מן הקצה אל הקצה, ושני אחי שחזרו זה עתה משוט בעולם..
ומאז בכל שנה ושנה, אני נוסע לרבי הנורא הזה, שבכוחו להפוף את העולם, ולא מספיק ךצ]ות ליום הגדול שיתגה ה' לעין כל, ויתן לכולנו , לנערינו ולזקינינו, דם חדש ונשמה חדשה ועורקים חדשים...
תודה רבה לכל מי שראה... תזכו למצוות!
מאוד מקווה.. כי לי לקח בערך שעה לכתוב. תודה רבה ותזכו למצוות אותי זה חיזק מאוד ואני גם בטוח שאותכם.
(צוות "מאור הנחל" ו"דרך חיים" שמעו את הספור מכלי ראשון וראו את המסמכים הרפואיים)
לחולל מהלך רוחני בחייו של זקן בן שבעים, זה כמו לרפאות חולה סופני ממחלתו.
ומה קורה כששני הפלאות מתרחשות גם יחד?עכשיו תציירו לעצמכם: חילוני מבוגר בעל שיער מגודל מזדקן משפחה גדולה, מעמד חברתי גבוה, ובנוסף לכל: מליונר! לאיש אחוזה של ממש באחד הישובים בצפון הארץ.
האיש לא מאמין באלוקים, בתורה, בכולם. "בדבר אחד הוא מאמין "בדולרים" וכך מחנך את ילדיו.
יום אחד הוא חוזר הביתה ומתלונן על תחושות מוזרות. בני המשפחה מזמינים אמבולנס שמבהיל את הזקן לבית החולים. בבדיקה ראשונה נחשף המצב לאשורו: האיש לקה בגידול ממאיר, המחלה הידועה ר"ל וסיכויין להחלים אפסיים...!
הבשורה המרה
הרופאים רשממו כדורי הרגעה כשהם מבהירים לבני המשפחה: יותר מזה אין לנו מה לעשות איתו. קחו אותו הביתה ותכוננו לגרוע מכל.
המשפחה הייתה מיואשת לגמרי, אך האיש לא הרים ידים:והחליט לפנות לפרופסורים "בעלי שם עולמי" שבבית החולים הדסה עין כרם. אלו קיבלו אותו לסדרת ניתוחים ארוכה, וכפי שהתברר מאוחר יותר הם עשו זאת אך ורק לצרכי ניסוי, וכלל לא חלמו על החלמה.
מידי שבוע ושבוע היה מתאשפז בבית החולים למספר ימים ועובר ניתוח מיוחד בו היו כורתים נתחים מהגידול הממאיר ושומרים אותם בצנצנת שיוחדה לניסויי מעבדה. פניהם של הפרופסורים סיפרו הכל, והייאוש החל לכרסם בו כמו גידול ממאיר... והחל לתכנן סיבוב טיסות לבתי חולים מפורסמים ברחבי העולם כשהוא מוכן לשלם כל מחיר עבור רפואתו.
אבא החל להתסגר בתוך עצמו - מספר הבן - ולכן לא רצה להחליף מילה עם איש האור בעיניו כבר כבה לגמרי רצון החיים שעוד נותר בו במרה שחורה ויאוש, ממש כפי שמתהר רביה"ק " מי שאין לו אמונה חייו אינם חיים כלל, כי תיכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות כי אין לו במה לנחם את עצמו כלל מאחר שהולך בלי ה' יתברך ובלי השגחה. (שיחות הר"ן נ"ג)
שום דבר לא יכול לעודד את האבא, הוא הרגיש ששעון החול אוזל והכל נגמר.
האור בקצה המנהרה
יום אחד ישב אבא עם אחי שחזר בתשובה, לפתע הכריז "אני מוכן לשים על השולחן מאות אלפי דולרים" "רק תביא לי רופא שייתן לי סיכוי" השיב הבן: אבא למה מאות אלפי דולרים? רק 500 $! השבוע מתוכננת נסיעה לאומן שבאוקריינא שם קבור רבי נחמן מרבסלב, זה עולה רק 500 מאוד דולר"...
אם אבא האפיקורוס המושבע היה מוכן לשמוע על כיוון רוחני כפיתרון - אומר לנו הבן - זה אומר שמבחינתו הוא היה כבר בגדר מת ממש... אתם לא מתארים לעצמכם איך היה לועג לאמונה, ובוודאי, הניצוץ היהודי הבהב לרגע, ובשבריר שנייה זה, אבא הסכים. זה היה באלול תש"ן, שנה לאחר קריסת מסך הברזל. אבא רכש כרטיסי טיסה, ועוד באותו שבוע נסע יחד עם אחי החוזר בתשובה לאומן.
על ציון הקודש
על השתלשלות הנסיעה לאומן סיפר לי אחי: אבא הגיע לאומן, נכנס לחצר המגודרת שלפני הציון והסדיר לעצצמו לינה בחצר הציון כי מצבו הבריאותי לא איפשר לו לינה בבית סגור. הניח חפציו עם דברי מאכל ופרש מזרון למנוחה ולשינה.
אבא קיים אמנם משאלתו של הצדיק הטמון בחצר, נתן פרוטה לצדקה ניש לציון ואמר את "התיקון הכללי", אך ללא טיפת התרגשות, הוא היה קר כקרח, הוא לא חש בשום תנודה רוחנית, הוא היה בציון הקדוש שלושה ימים רצופים וחזר, לכאורה, בידיוק כלעומת שבא.
בחזרתו, לקראת הנחיתה בארץ ישראל, נזכר אבא לפתע בעובדה מעניינת הקשורה ישירות להצלת חייו למקום משם הוא חוזר.
היחיד שניצל
היה זה לפני 45 שנה, בתום מלחמת העולם ה2, הצבא הגרמני היכה שוק על ירך ונסוג, לא לפני שלקח עמו חלק מהאסירים עובדי הכפייה, כשאבי בתוכם. כך מספר הבן - הם צעדו ימים ולילות תחת שמירה גרמנית של שלושה פרשים חמושים.
מתוך שיקוליהם השטניים חפצו הגרמנים שהולכי הרגל יצעדו אחד אחרי השני ולא לצד חבריהם, וכך התפרשה השיירה לאורך 2 ק"מ, כשהפרשים דוהרים כל העת סביב השיירה ושומריםעל צעדיה מכל משמר, אבא החל לתכנן בריחה, ומיד הסיק שהמקום הבטוח ביותר לבריחה הוא בתחילת השיירה. הוא היה ממוקם בחלק האחורי של השיירה, והיה עליו להתקדם צעד אחרי צעד לראשה. הוא עקף בזהירות את ההולך לפניו עד שהגיע לראש השיירה, כרגע הוא הצועד הראשון!
הוא המתין להשדמנות שהפרש יחלוף על פניו, ובו ברגע זינק במהירות לתוך שוחה קוצנית בצד הכביש והשתטח על הקרקע כשהוא נזהר לא להשמיע אף רחש.
הוא המתין זמן מה עד שחלפה השיירה, כשיצא הבחין בבתים מעבר לכביש וזיהה שהוא בתוך עיר, זו הייתה "העיר אומן"!!!
הבכי שלא הפסיק
אבא לא סיים את סיפורו כשהמטוס נחת הם יצאו משדה התעופה ולקחו מונית לביתם בצפון, כשהגיעו לפתח ביתם קרה משהו מפתיע!
ידו שמעולם, לא נגה בדבר שבקדושה, נחה פתאום על המזוזה!
אך מה שקרה ברגע שאחרי עולה על כל דמיון, לבה רותחת שהיתה כלואה 70 שנה פרצה החוצה ברעש אימים, השמים נפלו, פצצת אטום...!
אבא, בן השבעים, נפל מלוא קומתו על הרצפה כשהוא מתייפח בבכי זוועתח חסר מעצורים. הוא ילל והתפתל וצרח כמו תינוק: איפה הייתי שביעים שנה? איפה הייתי? איפה?!!!
הבכיות היו נוראות. הם משכו אליהם את כל דיירי השכונה הקטנה ביישוב שהציצו המומים במחזה הבלתי אפשרי. הם הכירו את האיש בימיו הטובים יותר והטובים פחות, אך כזה הם לא חלמו למצוא אותו. גם בני משפחתי היו המומים לא פחות מהשכנים ואולי יותר, ואילו אבא לא חש כלל בהתקהלות.
נולד מחדש
מאותו יום קיבלנו אבא חדש. אבא, בן ה-71 החל להניח תפילין, לשמור שבת, להקפיד על כשרות, להת]לל שלוש תפילות ביום ואף לקום בחצות, אתם בכלל לא קולטים מה אני מספר לכם: לא מדובר בצעיר, במבקש דרך, באדם שליבו נתון עדיין לשינויים, מדובר בזקן בן 71 שחיי אל כל חייו, וגם חינך את כל משפחתו ככופר גמור! שמעתם פעם על אחד שחולל מהפך בחייו בגיל שכזה?
אין זה אלא כוחו של הצדיק שהכריז: "בוודאי אני יכול גם לקרב זקנים!" (חיי מוהר"ן תקמ"ג).
הוא ניהיה ממש כתינוק שנולד ונכנס ליהדות עם כל ההתלהבות והחום, כאילו נקבע בנפשו מעיים שהיה חתום במשך שבעים שנה: אנחנו לא הכרנו את אבא כבעל רגש הוא ההי אדם קר, פתאום אנחנו מוצאים אבא שבוכה בתפילות, שקם בחצות לילה וזועק את "התיקון הכללי" בקול.
הקונגרס הבינלאומי
ומה בקשר למחלה האיומה?
באותם ימים ממש, במרחק 200 ק"מ בביה"ח הדסה עין כרם, התקיים קונגרס בינלאומי, התכנסו פרופסורים מפורסמים מכל העולם לאסיפה מיוחדת בה סקרו בנושא המחלה האיומה.
הדיון העלה את הצורך לבדוק עובדות בשטח, התיק שעלה על שולחן הדיונים היה לא אחר מתיקו של אבא, הם בדקו את דגימות הדם, ואת התכולה בצנצנת המעבדתית, ולשם השלמת הדיון שלחו לו מכתב, בו הוא מתבקש לערוך בדיקת דם נוספת.
ההלם!!!
וכאן מתגלים תוצאות מדהימות שמכות בתדהמה את הקונגרס כולו! בעל הדם הזה מעולם לא סבל ממחלה כלשהי! פסקו הפרופסורים חד משמעית, כשהם לא מסוגלים ליישב את הניגוד המוחלט שבין מה שנראה בצנצנת לבין דגימת הדם החדשה המעידה על דם טהור של תינוק בן יומו! הם החליטו לשלוח את הדגימה למעבדה בינלאומית לבדיקות דם בלונדון לבירור נוסף, ושם חתמו על אותה מסקנה: "הדם נקי וטהורללא שום סימנים של נגיפי מחלה בעבר"! הרופאים מכל קצוות העולם נכנסו לתדהמה והלם מוחלט לנוכח הפלא והנס העצום המתרחש לעינים: אנו רואים כאן עין בעין צדיק ששולט בבריאה ועושה בה כבתוך שלו, הוא מזרים דם חדש והוא מעניק נשמה חדשה, הוא לוקח גידול ממאיר והופך אותו כלא היה, והוא לוקח חילוני גמור והופך אותו ליהודי שבוער לה' כאש להבה. רואים כאן אלוקות גלויה, חוקי הטבע נמחק. זה דבר שאי אפשר להסביר בשום מהלך שכלי זה "עתידים צדיקים שיחיו מתים"... אני שהייתי חילוני וכופר לא פחות מאבא והייתי מעורב בכל הפרטים, עמדתי המום, כל השקפת עולמי הכפרנית המוצקת נסדקה והתפוצצה שלב אחרי שלב! הוכרחתי להתכופף ולהודות בפה מלא: יש אלוקים ויש צדיק.
צמח עורק ראשי...!
מה שקרה חצי שנה לאחר אותו קונגרס היה לא פחות מדהים.
אבא יצא לחופשהושהה בביתו של אחי, בוקר אחד הוא מתעורר כשהוא מותקף סחרחורת, הוא ביקש כוס מים ולאחר כמה דקות קיבל התקף לב!אחי נסע עם אבא במהירות לבית החולים והובהל לחרד מיון, ואחד המומחים העולמיים לניתוחי לב ערך לו מיד בדיקות וצילומים, הוא יצא מהחדר המום כולו וסיפר בהתפעלות לסגל הרפואי: "עורק לב ראשי נסתם ותחתיו צמח עורק ראשי חדש"! וריד תומך שמלווה את העורק התפתח למימדיו של העורק והוא ממלא כעת את תפקידו כמו לב של תינוק בן יומו!
הפרופסור הבהיר לנו: אבא שלכם, ממחלת לב, כבר לא יסבול לעולם, הכל התחיל אצלו כאילו מחדש!!!
"כן" חייכנו, "הכל התחיל אצלו כאילו מחדש"...
חוזרים בתשובה
סיפור זה, הביא גל רחב של תשובה במשפחה, שני אחי ששהו אז הרחק מארץ ישראל והרחק מדת ישראל, הגיעו באותו שבוע לארץ, ביקרו את אבא, בדקו את המסמכים הרפואיים, שוחחו עם הפרופסור, ונותרו המומים, הם פשוט חזרו בתשובה והפכו לחסידי ברסלב.
באותה שנה נסעו כולנו לאומן, אבא, אחי שכבר ליווה את אבא בנסיעה הראשונה, אני שמאורעות השנה האחרונה שינו אותי מן הקצה אל הקצה, ושני אחי שחזרו זה עתה משוט בעולם..
ומאז בכל שנה ושנה, אני נוסע לרבי הנורא הזה, שבכוחו להפוף את העולם, ולא מספיק ךצ]ות ליום הגדול שיתגה ה' לעין כל, ויתן לכולנו , לנערינו ולזקינינו, דם חדש ונשמה חדשה ועורקים חדשים...
תודה רבה לכל מי שראה... תזכו למצוות!