ניקיונות/ הרב מיכאל דהאן ז"ל
חודש ניסן הוא חודש יקר, מלא מצוות כרימון. עם ישראל רצים, עסוקים במצוות, בניקוי, ניקוי הלב, ניקוי המוח. צריכים להודות לקדוש ברוך הוא על הניסים, על השפע היקר הזה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. השפע הכי יקר שיש לנו ואנחנו לא מספיק יודעים להעריך אותו לשמוח בו - זה הזמן שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. משנה עתים ומחליף את הזמנים. בפרט זמן כזה יקר כמו חודש ניסן, אסור לבזבז אותו. צריכים להתחדש, לנצל את החודש הזה עד תומו. ואם נמלא אותו, בעזרת ה', עם תפילות ורצונות טובים, אכן נזכה בעזרת השם, לצאת ממצרים, ולזכות לכל הטוב השמור בחודש הזה.
כולנו עוסקים בניקיונות והעובדה הזאת צריכה לחבר אותנו למישורים בפנימיים של הניקיונות, למישורים הרוחניים של הניקיונות, שהרי לימדו אותנו גדולי החסידות, שכל מה שיש בעולם הגשמי זה רק משל לעולם העיקרי, הרוחני.
ובכן, ככל שאדם מזכך את הלב יותר, כך ההרגשות שלו מתעדנות יותר. גם זו התקדמות כאשר שמים לב שהמעשים לא כל כך מטוהרים, לא כל כך שלמים, הדיבור לא כל כך נקי מכעס ומהקפדה, מלשון הרע, מדיבורים אסורים, המידות לא כל כך מטוהרות. גם זו התקדמות כאשר שמים לב שצריך לתקן, שלא כדאי להיות כך, עדיף להיות אחרת. זו תובנה פנימית, הרגשה של הנשמה הקדושה, שכדאי להתנהג אחרת בעולם הזה. כשזוכים לעידון גדול יותר, לזיכוך גדול יותר, זוכים אחר כך להרגיש את המחשבות: איך המחשבות רצות במוח, איזו מחשבה טובה ואיזו מחשבה לא טובה, מה כדאי לתקן, על מה אסור לחשוב. יש כביכול חדר גדול, אולם שלם במוח, שלא כדאי להיכנס אליו, אולם של מחשבות רעות, צרות עין, הקפדה, רצונות לא טובים. ומי שמשתמש בתבונה שבלב מבין שלא כדאי להיכנס לאולם הזה. הבעל שם טוב הקדוש לימד אותנו, שבמקום שהאדם חושב שם הוא נמצא. הרי אנחנו לא רוצים להיות במקום רע, ואם כן עלינו להתרחק ממחשבות רעות. ברגע שאדם מרגיש שהוא לא נמצא במקום טוב, הוא מסוגל מיד להטות את המחשבה, מיד לברוח. אנחנו לא רגילים לחשוב כך, אבל רבי נחמן מלמד אותנו שיש לנו שליטה על המחשבות. בידינו הדבר להחליט אם לחשוב על דבר מסוים או על דבר אחר. אף אחד באמת לא מכריח אותנו לחשוב רע. ואם המחשבה בורחת מעצמה אל מקומות רעים, אפשר לתפוש אותה כמו סוס ברסן ולהחזיר אותה אל הדרך הישרה, אל המחשבות הטהורות.
חודש ניסן הוא חודש יקר, מלא מצוות כרימון. עם ישראל רצים, עסוקים במצוות, בניקוי, ניקוי הלב, ניקוי המוח. צריכים להודות לקדוש ברוך הוא על הניסים, על השפע היקר הזה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. השפע הכי יקר שיש לנו ואנחנו לא מספיק יודעים להעריך אותו לשמוח בו - זה הזמן שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. משנה עתים ומחליף את הזמנים. בפרט זמן כזה יקר כמו חודש ניסן, אסור לבזבז אותו. צריכים להתחדש, לנצל את החודש הזה עד תומו. ואם נמלא אותו, בעזרת ה', עם תפילות ורצונות טובים, אכן נזכה בעזרת השם, לצאת ממצרים, ולזכות לכל הטוב השמור בחודש הזה.
כולנו עוסקים בניקיונות והעובדה הזאת צריכה לחבר אותנו למישורים בפנימיים של הניקיונות, למישורים הרוחניים של הניקיונות, שהרי לימדו אותנו גדולי החסידות, שכל מה שיש בעולם הגשמי זה רק משל לעולם העיקרי, הרוחני.
ובכן, ככל שאדם מזכך את הלב יותר, כך ההרגשות שלו מתעדנות יותר. גם זו התקדמות כאשר שמים לב שהמעשים לא כל כך מטוהרים, לא כל כך שלמים, הדיבור לא כל כך נקי מכעס ומהקפדה, מלשון הרע, מדיבורים אסורים, המידות לא כל כך מטוהרות. גם זו התקדמות כאשר שמים לב שצריך לתקן, שלא כדאי להיות כך, עדיף להיות אחרת. זו תובנה פנימית, הרגשה של הנשמה הקדושה, שכדאי להתנהג אחרת בעולם הזה. כשזוכים לעידון גדול יותר, לזיכוך גדול יותר, זוכים אחר כך להרגיש את המחשבות: איך המחשבות רצות במוח, איזו מחשבה טובה ואיזו מחשבה לא טובה, מה כדאי לתקן, על מה אסור לחשוב. יש כביכול חדר גדול, אולם שלם במוח, שלא כדאי להיכנס אליו, אולם של מחשבות רעות, צרות עין, הקפדה, רצונות לא טובים. ומי שמשתמש בתבונה שבלב מבין שלא כדאי להיכנס לאולם הזה. הבעל שם טוב הקדוש לימד אותנו, שבמקום שהאדם חושב שם הוא נמצא. הרי אנחנו לא רוצים להיות במקום רע, ואם כן עלינו להתרחק ממחשבות רעות. ברגע שאדם מרגיש שהוא לא נמצא במקום טוב, הוא מסוגל מיד להטות את המחשבה, מיד לברוח. אנחנו לא רגילים לחשוב כך, אבל רבי נחמן מלמד אותנו שיש לנו שליטה על המחשבות. בידינו הדבר להחליט אם לחשוב על דבר מסוים או על דבר אחר. אף אחד באמת לא מכריח אותנו לחשוב רע. ואם המחשבה בורחת מעצמה אל מקומות רעים, אפשר לתפוש אותה כמו סוס ברסן ולהחזיר אותה אל הדרך הישרה, אל המחשבות הטהורות.