<span style='colorurple'>עוד בטרם היותו רבי נחמן בגיל הבר מצוה חיבר את ספר המידות על סדר האותיות... </span>
ליקוטים נפלאים אשר ליקט בימי ילדותו, כל אשר השיג יד חכמתו הגדולה, להבין דבר מתוך דבר, ואסף מכל ספרי קודש כל אשר מצא בהם מה שנוגע למוסר ולהנהגות ומדות ישרות, וכתבם אצלו לזכרון, הן מה שמבואר בדברי חז"ל איזה מעלה של מדה טובה, או להיפך גנותה של מדה רעה, הכל באשר לכל העתיקם על סדר א`-ב` אצל כל מדה ומדה והיפוכה, למען לכת בדרך טובים ואורחות צדיקים לשמור, ונוסף לזה השיגה חכמתו הרמה, הרבה דברים יקרים ונפלאים, אשר אינם מבוארים בפירוש בדברי חז"ל, אך ברוב עוצם השגתו הבין דבר מתוך דבר, והשיג חידושים יקרים בעניני המדות מתוך הפסוקים ומתוך דברי חז"ל, אשר אינם מבוארים בפירוש, כי אם ברמז למשכיל כמותו וכל זה חיבר קודם הבר-מצוה שלו.
ספר זה היה מאד חביב בעיניו, ורגיל היה לומר: זה עשה אותי ליהודי [תרגום מלשון המדוברת] וכונתו היתה שעל ידו זכה לתיקון המדות כראוי.
עוד בהיותו ילד קטן ניכר עליו כי נוצר לגדולות, וכבר בגיל שש גמר בדעתו לפרוש מתאוות העולם. סיגף עצמו שלא ליהנות מאכילתו, והיה בולע כשאכל מבלי ללעוס בכדי שלא יהנה מאכילתו, וכל מעשיו היו בהצנע לכת, ולשם כך הסתיר עצמו ועשה מעשי נערות, בכדי שלא יעמדו על טיבו. התמדתו בלימוד היתה עצומה, לא הסתפק בלימוד הרגיל של המלמד, אלא הוסיף לו כסף עבור כל דף נוסף שלמד עמו, מלבד שכר הלימוד שהיה מקבל המלמד מאביו.
ביתם במעז`יבוז היה בית ועד לצדיקים, שבבואם לציונו של הבעש"ט הק` היו גם באים לבקר בבית זה שבו התגורר הבעש"ט בחייו, ומאחר שהרבו לספר שבחיו וגודל עבודתו, היה הוא משים אזנו כאפרכסת, ומאזין לשיחות הצדיקים, ואף השתדל ללכת בעקבות זקינו הגדול, ולקיים עצותיו והדרכותיו כפי שקלט - למרות ילדותו - כשהוא מקפיד על הסתרת עבודתו מבני אדם. רגיל היה לרוץ מדי פעם להשתטח על ציון זקינו הבעש"ט, והיה רגיל ללכת שם באישון לילד, ולא עצרו הקור בלילות החורף, ושהה שם שעות רבות בבכי שיזכה להתקרב אל השי"ת, ולאחר מכן הלך לטבול במקוה למרות הקור העז, וסיפר בעצמו שהנהגות אלו התנהג בהיותו בגיל שש שנים.
רגיל היה לבכות הרבה על כל דבר שביקש מהשי"ת, וגילה פעם שבהיותו צאצא למלכות בית דוד, לכן רגיל הוא ללכת בלב נשבר ולבכות הרבה, כשם שדוד המלך ע"ה יסד את ספר תהלים שרובו הוא דברי כבושים היוצאים מלב נשבר, בהוסיפו כי גם דודו הרה"ק רבי ברוך ממעז`יבוז אינו רגיל בפנים שוחקות אלא בלב נשבר.
זריזות והתמדה
כאמור היה מתמיד עצום בלימודו, וכך רכש בקיאות בש"ס ופוסקים, זוה"ק ותיקוני זוהר, כתבי האריז"ל וכל ספרי המוסר, והעיד על עצמו ששקד על ה"ראשית חכמה" פעמים רבות ללא מספר, בקיאותו היתה מבהילה ומקיפה תנ"ך כלשונו, ארבעה חלקי שולחן ערוך ונושאי כליהם, והיה רגיל להורות לשומעי לקחו כשגדל על חובת הלימוד בהתמדה, באמרו שכל מה שזכה לדעת, היה הכל בגלל הזריזות וההתמדה, והיותו יגע בתורה ובעבודה במסירות נפש על כל פרט ופרט.
ספר המידות
<span style='colorurple'>עוד בטרם היותו לבר-מצוה חיבר את ספר המדות על סדר א`-ב` "ליקוטים נפלאים אשר ליקט בימי ילדותו, כל אשר השיג יד חכמתו הגדולה, להבין דבר מתוך דבר, ואסף מכל ספרי קודש כל אשר מצא בהם מה שנוגע למוסר ולהנהגות ומדות ישרות, וכתבם אצלו לזכרון, הן מה שמבואר בדברי חז"ל איזה מעלה של מדה טובה, או להיפך - גנותה של מדה רעה, הכל באשר לכל העתיקם על סדר א`-ב` אצל כל מדה ומדה והיפוכה, למען לכת בדרך טובים ואורחות צדיקים לשמור, ונוסף לזה השיגה חכמתו הרמה, הרבה דברים יקרים ונפלאים, אשר אינם מבוארים בפירוש בדברי חז"ל, אך ברוב עוצם השגתו הבין דבר מתוך דבר, והשיג חידושים יקרים בעניני המדות מתוך הפסוקים ומתוך דברי חז"ל, אשר אינם מבוארים בפירוש, כי אם ברמז למשכיל כמותו וכל זה חיבר קודם הבר-מצוה שלו" [מתוך הקדמת תלמידו הרה"צ רבי נתן מברסלב זצוק"ל לספר זה] ספר זה היה מאד חביב בעיניו, ורגיל היה לומר: זה עשה אותי ליהודי [תרגום מלשון המדוברת] וכונתו היתה שעל ידו זכה לתיקון המדות כראוי.</span>
ליקוטים נפלאים אשר ליקט בימי ילדותו, כל אשר השיג יד חכמתו הגדולה, להבין דבר מתוך דבר, ואסף מכל ספרי קודש כל אשר מצא בהם מה שנוגע למוסר ולהנהגות ומדות ישרות, וכתבם אצלו לזכרון, הן מה שמבואר בדברי חז"ל איזה מעלה של מדה טובה, או להיפך גנותה של מדה רעה, הכל באשר לכל העתיקם על סדר א`-ב` אצל כל מדה ומדה והיפוכה, למען לכת בדרך טובים ואורחות צדיקים לשמור, ונוסף לזה השיגה חכמתו הרמה, הרבה דברים יקרים ונפלאים, אשר אינם מבוארים בפירוש בדברי חז"ל, אך ברוב עוצם השגתו הבין דבר מתוך דבר, והשיג חידושים יקרים בעניני המדות מתוך הפסוקים ומתוך דברי חז"ל, אשר אינם מבוארים בפירוש, כי אם ברמז למשכיל כמותו וכל זה חיבר קודם הבר-מצוה שלו.
ספר זה היה מאד חביב בעיניו, ורגיל היה לומר: זה עשה אותי ליהודי [תרגום מלשון המדוברת] וכונתו היתה שעל ידו זכה לתיקון המדות כראוי.
עוד בהיותו ילד קטן ניכר עליו כי נוצר לגדולות, וכבר בגיל שש גמר בדעתו לפרוש מתאוות העולם. סיגף עצמו שלא ליהנות מאכילתו, והיה בולע כשאכל מבלי ללעוס בכדי שלא יהנה מאכילתו, וכל מעשיו היו בהצנע לכת, ולשם כך הסתיר עצמו ועשה מעשי נערות, בכדי שלא יעמדו על טיבו. התמדתו בלימוד היתה עצומה, לא הסתפק בלימוד הרגיל של המלמד, אלא הוסיף לו כסף עבור כל דף נוסף שלמד עמו, מלבד שכר הלימוד שהיה מקבל המלמד מאביו.
ביתם במעז`יבוז היה בית ועד לצדיקים, שבבואם לציונו של הבעש"ט הק` היו גם באים לבקר בבית זה שבו התגורר הבעש"ט בחייו, ומאחר שהרבו לספר שבחיו וגודל עבודתו, היה הוא משים אזנו כאפרכסת, ומאזין לשיחות הצדיקים, ואף השתדל ללכת בעקבות זקינו הגדול, ולקיים עצותיו והדרכותיו כפי שקלט - למרות ילדותו - כשהוא מקפיד על הסתרת עבודתו מבני אדם. רגיל היה לרוץ מדי פעם להשתטח על ציון זקינו הבעש"ט, והיה רגיל ללכת שם באישון לילד, ולא עצרו הקור בלילות החורף, ושהה שם שעות רבות בבכי שיזכה להתקרב אל השי"ת, ולאחר מכן הלך לטבול במקוה למרות הקור העז, וסיפר בעצמו שהנהגות אלו התנהג בהיותו בגיל שש שנים.
רגיל היה לבכות הרבה על כל דבר שביקש מהשי"ת, וגילה פעם שבהיותו צאצא למלכות בית דוד, לכן רגיל הוא ללכת בלב נשבר ולבכות הרבה, כשם שדוד המלך ע"ה יסד את ספר תהלים שרובו הוא דברי כבושים היוצאים מלב נשבר, בהוסיפו כי גם דודו הרה"ק רבי ברוך ממעז`יבוז אינו רגיל בפנים שוחקות אלא בלב נשבר.
זריזות והתמדה
כאמור היה מתמיד עצום בלימודו, וכך רכש בקיאות בש"ס ופוסקים, זוה"ק ותיקוני זוהר, כתבי האריז"ל וכל ספרי המוסר, והעיד על עצמו ששקד על ה"ראשית חכמה" פעמים רבות ללא מספר, בקיאותו היתה מבהילה ומקיפה תנ"ך כלשונו, ארבעה חלקי שולחן ערוך ונושאי כליהם, והיה רגיל להורות לשומעי לקחו כשגדל על חובת הלימוד בהתמדה, באמרו שכל מה שזכה לדעת, היה הכל בגלל הזריזות וההתמדה, והיותו יגע בתורה ובעבודה במסירות נפש על כל פרט ופרט.
ספר המידות
<span style='colorurple'>עוד בטרם היותו לבר-מצוה חיבר את ספר המדות על סדר א`-ב` "ליקוטים נפלאים אשר ליקט בימי ילדותו, כל אשר השיג יד חכמתו הגדולה, להבין דבר מתוך דבר, ואסף מכל ספרי קודש כל אשר מצא בהם מה שנוגע למוסר ולהנהגות ומדות ישרות, וכתבם אצלו לזכרון, הן מה שמבואר בדברי חז"ל איזה מעלה של מדה טובה, או להיפך - גנותה של מדה רעה, הכל באשר לכל העתיקם על סדר א`-ב` אצל כל מדה ומדה והיפוכה, למען לכת בדרך טובים ואורחות צדיקים לשמור, ונוסף לזה השיגה חכמתו הרמה, הרבה דברים יקרים ונפלאים, אשר אינם מבוארים בפירוש בדברי חז"ל, אך ברוב עוצם השגתו הבין דבר מתוך דבר, והשיג חידושים יקרים בעניני המדות מתוך הפסוקים ומתוך דברי חז"ל, אשר אינם מבוארים בפירוש, כי אם ברמז למשכיל כמותו וכל זה חיבר קודם הבר-מצוה שלו" [מתוך הקדמת תלמידו הרה"צ רבי נתן מברסלב זצוק"ל לספר זה] ספר זה היה מאד חביב בעיניו, ורגיל היה לומר: זה עשה אותי ליהודי [תרגום מלשון המדוברת] וכונתו היתה שעל ידו זכה לתיקון המדות כראוי.</span>