ספר תומר דבורה כל רפואות ישועות טובות

[רות וידאל]

בס"ד




ספר תומר דבורה כ' לחודש

פרק חמישי

כיצד ירגיל האדם עצמו במדת החסד


עיקר כניסת האדם אל סוד החסד הוא לאהוב את ה' תכלית אהבה ,שלא יניח עבודו לשום סיבה , מפני שאין דבר נאהב אצלו כלל לערך אהבתו יתברך ,ולזה יתקן תחלה צרכי עבודת , ואחר כך המותר יהיה לשאר הצרכים , ותהיה האהבה הזאת תקועה בלבו , , בין יקבל טובות מאת הקדוש ברוך הוא ובין יקבל יסורין ותוכחות ,יחשבם לאהבה לו , כדכתיב {משלי כז ,ז }

"נאמנים פצעי אוהב ", וכדכתיב {דברים ו,ה }" ובכל מאורך " ופרשו }{ ברכות נד ,} " בכל מידה ומדיה וכו' ", כדי לכלול כל המידות בחסד ,ונמצא סוד הנהגתו מהמלכות ,ועכם היות שהיא פועלת דין , היא קשורה בחסד ,והיינו מידת נחום איש גם זו , שהכיה אומר {תענית כא ,ז} "גם זו לטובה }" רצה לקשרה ,תמיד בצד החסד הנקרא טוב {זוה"ק תרומה דף קסח} והיה אומר :" גם זו ", שנראה שהיא בשמאל - קשורה בגבורה , אינו אלא "לטובה " -היא קשורה בחסד , והיה שם דעתו אל צד הטוב במידה ההיא ומסתיר דיניה , וזו היא הנהגה גדולה להקשר בחסד תמיד,


ובתקונים {כריש ההקדמה }פרשו - "איזה חסיד , המתחסד עם קונו " לפי שגמילות חסדים שאדם עושה בתחתונים ,צריך שיכוין בה התקון העליון דוגמתו ,והוא שגומל חסד עם קונו,

ועתה צריך לדעת כמה הן מידות גמילות חסדים בבבני אדם ,וכלם יעשה עם קונום למעלה אם ירצה לקנות מידת החסד , ולזה נאמר כי מידות גמילות חסדים הם אלו :

ראשונה - בלידת האדם צריך לגמול עמו על תקון למזונו , אם כן יעלה בדעתו עת לדת הבינה -התפארת ,ויהיה בהקשותה בלדתה - מצד הדין , חס ושלום ,יצא התפארת לצד הגבורות ולדתה בקושי ,צריך לתקן שם כל האפשר שתהיה לדת התפארת לצד הימין ,כדי שיצא הולד בל מום כלל ,כדאמרינן - "ותוציא כאור משפטינו איום קדוש ", דהיינו שיצא התפארת -משפט ,לצד האור -שהוא הימין , ויהיה קדוש ונבדל מן הגבורות ,ובזה נכלל היותו מכון במעשיו לקשרו תמיד בחסד ולהוציאו מן הבינה בצד החסד ,ואז יצא הולד מזורז ומלבן ,וכמעט בזה נכלל כל אזהרה שבתורה , כדי שלא יעוררו הגבורות תגבורת הדינים שם ויהיה קושי בלדתה חס ושלום ,

 

[רות וידאל]

בס"ד


ספר תומר דבורה כא' לחודש

שניה -למול את הולד ,היינו לעשות בתקוני מצותיו ,שכל איזה צר קלפה וערלה המטפלת את היסוד ימול אותה ,וירדוף אחר כל אותם הגורמים שם ערלה ויחזירם בתשובה ,באופן שבהיותו מל את ערלת לבבם גורם שיהיה הצדיק העליון בלי ערלה ,ויעמוד בחזקה לתקן כל הדברים הגורמים שם ערלה ,ולזה פינחס כשמל ערלת בני ישראל זכה אל כהנה מפני שגמל חסד עם קונו בסוד המילה שמל היסוד מאותה ערלה ,זכה אל החסד , וכן מזה ילמוד אל כל שאר מדות החסד ,

שלישית - לבקר חולים ולרפאותם כך ידוע שהשכינה היא חולת אהבה מהיחוד , כדכתיב , שיר השירים ב,ה } "כי חולת אהבה אני ", ורפואתה ביד האדם להביא לה סמנים יפים , כדכתיב {דם} "סמכוני באשישות , רפדוני בתפוחים , ופרשו בתקונים {תיקון יט }, שסוד אשישות -היינו כל הדברים הקושרים המלכות , האש י' - חסד , ובאש ה' -גבורה ,בשני זרועות , ושם היא נסמכת עליהם ,ומי שעושה זה סומך החולה בחליו ,השני -"רפדוני בתפוחים "{ שם }פירוש ,לקשרה בין נצח והוד , ששם , היא דפידתה , בהיותה חור וסומק, בתפוחים הללו שגוניהם מזוגים מצד החסד , וצריך לבקרה ולזכור אותה , ולחלות פניה - תקבל מאכל ומשקה מהשפע העליון שהיא מונעת עצמה ממנו ,ותקצר נפשה בעמל ישראל כדרך שהוא בחולים הגשמיים ,כך צריך בחולים העליונים שהיא חולה , כדאמרן ,והוא חולה דנא מאתריה - עלמא דאתי , בינה ,ונד אבתרה בעלמא דין ,כדכתיב {משלי כז ,ת} "כצפור נודדת מן קנה "- שהיא השכינה , "כן איש נודד ממקומו " ונטיר לה ,ואומי "דלא יתיב לאתריה עד דיחזיר לה לאתרה {זוה"ק תצא דף רעת "} הנה גם הוא מחלל מפשעינו מדכא לרצונו מעונותינו , ורפואת שניהם בידינו וראוי לבקרם ולהזמין צרכיהם בתורה ומצוות
רביעית -לתת צדקה לעניים ,ודגמתם יסוד ומלכות ,והצדקה הראוייה אליהם - פרשו
בתקונים {תיקון יח} לקוים צ' אמנים ד' קדושות , ק' ברכות ה' חומשי תורה בכל יום ,ועל דרך זה כל אחד כפי כוחו ימשיך צדקה מהתפארת לעניים הללו ויזמין אליהם "לקט" מהספירות כולם "שכחה " מסוד העומר העליון שהיא בינה ,"ופאה " מבחינת המלכות עצמה - שהיא פאה לשאר המידות וכתיב {ויקרא יט ,י } "לעני ולגר תעזוב אותם ", שאפילו בתפארת גר למטה במלכות וצריך לתת לו מאלו התקונים , וכן "מעשר עני " להעלות המלכות שהיא מעשר , אל היסוד הנקרא עני , ואם יקשרנה בתפארת ,יתן מן המעשר אל הנר וכמה תקונים נכללים בזה ,

 

[רות וידאל]

בס"ד



ספר תומר דבורה כב' לחודש


חמישית - הכנסת אורחים , הם התפארת והיסוד , לתת להם בית מנוחה שינוחו בה - דהיינו המלכות ,כיון שהם הולכי דרכים בסוד

הגלות ,לחזר על אבדתם ,צריך להכניסם שם , ולפי המתבאר בזוהר , {וירא דף דטז :} שזה מצווה מתקיימת בהולכי על דרך שיחו ,ף שהם המתגרשים מביתיהם לעסוק בתורה , שגורמים שיהיו האורחים עוסקים בצרכי המלכות , וכן כל הועשה יחוד אל התפארת במלכות מבחינה אחרת וקובע מקום לתורתו , גורם שהתפארת אחרת וקובע מקום לתורתו , גורם שהתפארת יעשה מלונו במלכות , וכן פרט בתקונים {בהקדמה ,ואל האורחים צריך להכין אכילה שתיה ,לויה ,דהיינו ,שצריך להכניס התפארת והיסוד אל המלכות , ולתת להם שם :" אכילה "- מעין "באתי לגני וג' אכלתי יעירי עם דבשי " {שיר שירים } ה ,א } שהוא שפע ראוי להנהגה התחתונה המתפשטת מצד הגבורה המתוקה "ושתיה "- מעין "שתיתי ייני עם חלבי " {שם }
שהוא שפע פנימי מן היין המשמר ומסוד החלב המתמתק לקשר התפארת והמלכות - יעקב ורחל , והגבורה - בנצח או בהוד , כי כן פרשו ברעיא מהימנא {ויקרא דף ד ,} "והלויה" - להביא עצמו ונשמתו שם עמהם בדיוקן עליון , ללוותם שם ,עוד להביא שאר הספירות שם עמהם לעשות להם לויה טובה ,וכמה דברים נכללים בתקון זה, כללו של דבר : ישתדל בצורך הדיוט ויכון ברמיזתו ומובטח הוא שיעשה למעלה כיוצא בו ף אחר שיהיה בקי בסודות ,ומה טוב להזכיר בפיו רמיזת כונתו הנכונה בשעת מעשה ,לקיים "בפיך ולבבך לעשותו {דברים ל ,יד}


ששית - עסק החי עם המת ודבר זה היאך יתיחס למעלה קשה מאוד ,כי הוא סוד הספירות שהם מתעלמות ומסתלקות אל נרתיקן למעלה , כמה צריך לתקנן ולהרחיצן מכל חלאת עון ולהלבישן לבנים - לבוני הספירות ,בואר המעשה הטוב , להתעלות בסוד אחד , לקשרם למעלה ולשאת אותם על הכתף - סוד עליו הספירות אחת אל אחת , עד שייתעלו למעלה מהכתף ,שהוא תחלת חבור הזרוע בגוף , ולמעלה מזה הוא סוד ההעלם שאין השגה בו , ויכון בסוד הקבורה לפסוק {דברים לד ,ו} "ויקבר אותו בני ", דמתרגמינן - "בתליסר מכילין דרחמי " {תקונים מזוה"ח} שהן נובעות בכתר בבחינותיו הפונות למטה לרחם בתחתונים , ומשם יעלה הנקבר אל העדן העליון -חכמה שבכתר , וצריך התישבות הדעת בזה מאוד

 

[רות וידאל]

בס"ד


ספר תומר דבורה כ'ג לחודש



שביעית - הכנסת כלה לחופה , ובזה נכללים כל צרכי היחוד ,שכל התפלות והיחודים הם סוד הכנסת כלה לחופה ,ועקרה בסוד התפילה מכמה מדרגות זו אחר זו : קרבנות ,זמירות , תפילה מישב שבה קריאת שמע וברכותיה , אחר כך תפילה מעמד ושאר תקונים הבאים אחריהם ,הכול גמלות חסד אל החתן והכלה לפקח על צריהם ותקוני זווגם ,שמינית - הבאת שלום בין אדם לחברו , שהם התפארת והיסוד ,לפעמים יתרחקו זה מזה וצריך להשלימם ולתקנם שיהיו שוים ונקשרים יחד באהבה וחבה ,וזה על ידי כשרון המעשה הטוב , באהבה וחבה ,וזה על ידדי כשרון המעשה הטוב ,שכאשר יהיה היסוד נוטה אל השמאל והתפארת אל הימין ,אז הם נגדיים זה לזה עד שהיסוד יטה אל הימין כמוהו ,וכאשר חס ושלום יש איזה פגם של עון בעולם ,אז יש שנאה ונגדיות בין שניהם ואין יחוס נקשר בין הספירות שהם ימין ושמאל , בין החכמה והבינה או בין החסד והגבורה , או בין הנצח וההוד , צריך להכניס שלום ביניהם , והיינו הבאת שלום בין אדם לחבירו , וכן בין איש לאשתו ,דהיינו היסוד , -שלום ,בין התפארת " והמלכות ,וכל כיוצא בזה מדרכי שלום ,הוא גמילות חס למעלה ,



פרק שישי


היאך ירגיל האדם עצמו במידת הגבורה



דע כי כל פעלות התעוררות יצר הרע ,הם ממש מעוררות הגבורות החזקות ,לכך לא יתנועע יצר הרע שלא יעורר גבורה ,והטעם ,שהאדם נוצר שבתי יצירות -יצר טוב טוב ויצר הרע,

זה חסד וזה גבורה ,אמנם פרשו בזוהר בפרשת בראשית {דף מט } שיצר טוב נברא לאדם עצמו לצרכו , ויצר הרע לצורך אשתו , ראה כמה מתוקים גבריו ,הרי התפארת בעל החסד , נוטה אל הימין ,וכל הנהגותיו בימין - יצר הטוב , ונקבה שמאלית וכל הנהגותיה בגבורה , אם כן ראוי שאל יתעורר יצר לתועלת עצמו , שהרי מעורר האדם העליון בגבורה , ומאבד העולם אם כן כל מידות שיעורר האדם לעצמו לצד הגבורה ויצר הרע ,פוגם האדם העליון ,מכן יראה כמה מגנה הכעס וכל כיוצא בו , שהוא מגביר הגבורות הקשות , אמנם יצר הרע צריך להיות קשור ואסור , לבלתי יתעורר לשום פעלה שבעולם מפעלות גופו , לא לחמוד ביאה ולא לחמדת ממון ולא לצד כעס ולא לצד כבוד כלל ,אמנם לצורך אשתו יעורר יצרו בנחת לצד הגברות המתקוות כגון להלבישה ,לתקן לה בית ,ויאמר |" הרי בזה שאני מלבישה , אני מתקן השכינה " שהיא מתקשטת בבינה ,שהיא גבורה דכליל כלהו גבורות ,והן מתמתקות בהמון רחמיה לפיכך כל תקוני הבית הם תקוני השכינה ,שהיא מתמתקת מצד יצר הרע הנברא לעשות רצון קונו ,לא זולת לפיכך לא יכון האדם בו שום הנאה של כולם ,אלא כשאשתו מתנאית לפניו בדירה נאה ,יכון לתקוני שכינה ,שהיא מתתקנת בגבורות השמאליות הטובות ,שמשם העושר והכבוד , ומצד זה יעורר היצר הרע לאהבתה ,אז יכון אל השמאל המתעורר לקרבה בסוד "שמאלו תחת לראשי " {שיר השירים ח , נ} אינה מתקשרת תחלה אלא מצד השמאל ,ואחרך כך "וימינו תחבקני " {שם} יכון למתק כל אותם התקונים ביצרו הטוב ,לתקן אותה ממש ,לשמחה בדבר מצוה לשם היחדו עליון ,הרי המתיק כל הגבורות ותקנם בימין ,ודרך זה היה לכל מיני חמדה ה=באים מצד יצר הרע - יהיה עקרם לתקוני האישה אשר הוכיח ה' לו לעזר כנגדו , ויהפוך כולם אחר כך לעבודת ה' ,לקשרם בימין ,

 

[רות וידאל]

בס"ד

ספר תומר דבורה כד' לחודש


פרק שביעי

היאך ירגיל ירגיל האדם עצמו במידת התפארת


אין ספק שמידת התפארת היא העסק בתורה ,

אמנם צריך זהירות גדול שלא יתגאה אדם כדברי תורה , שלא יגרום רעה גדולה ,שהרי כמו שהוא מתגאה כך גורם שמידת התפארת - שהיא התורה ,תתגאה ותסלק למעלה חס ושלום , אלא כל המשפיל עצמו דברי תורה , גורם אל התפארת שתרד ותשפיל עצמה להשפיע למלכות ,הרי למטה מהתפארת ארבע ספירות ולכהן שלוש מידות,

ראשונה - המתגאה על תלמידיו , גורם שהתפארת יתגאה ויתעלה מעל נצח והוד - שהם למודי ה' -תלמידי התפארת ,והמשפיל עצמו ומלמדת באהבה גם התפארת ישפיל עצמו אל תלמידיו וישפיעם לפיכך יהיה האדם נוח לתלמידיו וילמדם כאשר יוכלון שאת והפארת בזכותו ישפיע בלמודי ה' כפי בחינתם הראויה אליהם , שנית - המתגאה בתורתו העני והואי הוריח על פניו מומו {תענית כ ,} כי המתגאה על העני גורם שהתפארת יתגאה על היסוד ולא ישפיע בו ,ואם תהיה דעתו של חכם מישבת עליו עם העני , אז התפארת ישפיע ביסוד , לפיכך יחשוב העני מאוד אצל החכם , ויקרבהו , וכך יחשוב למעלה היסוד אצל התאפרת ויתקשר בו ,

שלישית - המתגאה בתורתו על עמא דדארעא, שהוא כלל עם ה' , גורם שהתפארת יתגאה מעל המלכות ולא ישפיע בה ,אלא יהיה דעתו מעוברת עם הבריות וכל עם הישוב חשובים לפניו מפני שהם למטה בסוד הארץ ,

וחס ושלום - אם קורא אותם "חמורים ",

מורידם אל הקלפות ,לכך אל יזכה לבן שיהיה בו אור תורה , כדאיתא בגמרא {נדברים פא} אלא יתנהג עמהם בנחת על פי דרכם ,בעין התפארת שהוא משפיע למלכות ומנהיגה כפי עניות דעתה ,כי "דעתן של נשים קלה " {שבת לג :}

ובכלל זה ,שאל יתגאה על כל חלושי הדעת ,

שהם בכלל "עפר הארץ " ומפני זה הקדמונים לא היו מתנאים בתורה ,בעובדא דבר המנונא "
בפארשת בראשית {הקדמת הזוה"ק דף ז,} וכעובדא דרב תנאי {זוה"ק שלח דף קנח }ובתקונים {סוף תקון כד} "ההוא סבא דבעו לנשקא ליה - פרח ",


שלא היה רוצה להתגאות בדברי תורה,

 

[רות וידאל]

בס"ד


ספר תומר דבורה כה' לחודש


עוד יהיה רגיל בהיותו נושא ונותן בדברי תורה ,לכון אל תקוני שכינה ,לתקה ולקשטה אל התפארת ,דהיינו הלכה אל האמת ,זוהו "מחלקות לשם שמים ",דהיינו חסד וגבורה "

לבוא אל התפארת -שמים להסכים הלכה עמו וכל מחלוקת שיצא מן השורה הזאת - יבדל ממנו , כי לא ירצה התפארת להתאחז בחוץ אפילו שיהיה בדברי תורה ,אם הוא לקנטר - סופה גיהנם חס ושלום ואין לך מחלוקת שאל יפגם התפארת אלא מחלוקת התורה לשם שמים ,שכל נתיבותיה שלום ואהבה בסופה ,


והאוכל הנאות מדברי תורה פוגם במידה הזאת שיהא קודש , ומוציאה אל דברי חול, וכאשר יעסוק בתורה להנאת גבוה , אשרי חלקו ,ועיקר הכול הוא , לצרף דעתו במבחן המחשבה ולפשפש בעצמו דרך משא ומתן ,אם ימצא שמץ ערות דבר ,יחזור בו , ולעולם יודה על האמת כדי שימצא שם התפארת -מידת אמת,

פרק שמיני


היארך ירגיל האדם עצמו במידות נצח הוד יסוד


ואולם בתקוני הנצח וההוד , קצתם משתפים לשניהם וקצתם מיוחדים כל אחד לעצמו ,

והנה ,ראשונה צריך לסייע לומדי התורה ולהחזיקם אם בממוונו או במעשהו ,

להזמין להם צרכי שמוש והזמנת מזון והפקדת כל רצונם ,שלא יתבטלו מדברי תורה , ולהזהר שלא לגנות תלמודם שלא יתרפו מעסק התורה
,

אלא לכבדם ולהלל מעשיהם הטובים , כדי שיתחזקו בעבודה,

ולהזמין להם ספרים צורך עסקם ובית מדרש , וכל כיוצא שהוא חזוק וסעדלעוסקי התורה הכול תלוי בשתי מידות הללו ,כל אחד כפי כוחו , המעט הוא אם רב ,סוף דבר ,כל מה שירבה בזה לכבד התורה ולהחזיקה בדבור בגופו ובממונו ,ולעורר לב הבריות אל התורה שיתחזקו בה ,הכול נאחז ונשרש בשתי ספירות אלה ,מפני שהם נקראים "מחזיקים בה ותומכיה ",

 

[רות וידאל]

בס"ד


ספר דבורה תומר כו' לחודש

עוד צריך העוסק בתורה ,שילמד מכל אדם , בדכתיב {תהילים ק"ט ,צט } "מכל מלמדי השכלתי "


כי אין התורה משתלמת אצל רב אחד , וכיון שהוא נעשה תלמיד לכל , זוכה להיות מרכבה אל נצח והוד - למודי ה' - והמשפיע אליו תורה - הוא במדרגת תפארת והרי בהיותו יושב ולומד ,זוכה אל התפארת שישפיע בנצח והוד , והוא במדרגתם ממש, והנה בהיותו לומד מקרא - שהוא מן הימין - יש לו יחס פרטי אל הנצח, וההיותו לומד משנה - שהיא מן השמאל ,יש לו יחס פרטי אל ההוד,והגמרא -הכלולה בכול שמביאה ראיה לדיני המשנה מן הכתוב ,הרי זה תקון לשניהם יחד,


ואולם היאך ירגיל האדם עצמו במידת היסוד

צריך האדם להזהר מאוד מהדיבור המביא לידי הרהור , כדי שלא יבוא לידי קרי , אין צריך לומר שלא ידבר נבלה , אלא אפילו דבור טהור המביא לידי הרהור ,ראוי להשמר ממנו, והכי דייק לשנא ויקרא {קהלת ה,ה}" אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ", הזהיר שלא יתן פיו בדבור שמביא להחטיא בשר קודש - אות בריאת בקרי , וכתיב "{שם} למה יקצוף האלוקים {על קולך } ןגן'"ואם הוא נבלות הפה , מאי "להחטיא ", הרי הוא בעצמו חטא אלא אפילו שהדיבור לא יהיה חטא אלא דבור טהור , אם מביא לידיד הרהור צריך להזהר ממנו , ולזה אמר "לחטיא את בשרך {וגו' } למה יקצוף} " ירצה -אחד שמחטיא , יקצוף " ירצה -אחר שמחטיא ,יקצוף על אותו קול, אפילו שיהיה מותר ,כי על ידי פעולה רעה הנמשכת ממנו ,חזר הקול והדיבור רע , כל כך צריך זהירות לאות ברית ,שלא להרהר ולא ישחית , ועוד צריך להזהר , שהיסוד - הוא אות ברית הקשת , אינה דרוכה למעלה אלא לשלח תצים למידת המלכות שהיא מטרה לחץ , שומרת הטיפה היורה כחץ לעשות ענף ולשאת פרי ,וכשם שמעולם לא ידרוך הקשת העליון אלא לנכח המטרה הנזכרת , כך האדם לא ידרוך הקשת ולא יקשה עצמו בשום צד , אלא לנכח המטרה הראויה , שהיא אשתו בטהרתה -

שהוא עת הזווג ואל יותר מזה , יפגום המידה הזאת ,חס ושלום ,ומאוד מאוד צריך זהירות ועיקר השמירה בהיותו שומר עצמו מן ההרהור ,,,

 

[רות וידאל]

בס"ד


פרק תומר דבורה כז לחודש


היאך ירגיל האדם עצמו במידת המלכות



ראשונה לכלן ,שלא יתגאה לבו בכל אשר לו , וישים עצמו תמיד בעני , ויעמיד עצמו לפני קונו בדל שואל ומתחנן , ולהרגיל עצמו במידה זו , אפלו שיהיה עשיר יחשוב שאין דבק עמו מכל אשר לו מאומה , והוא נעזב , צריך לרחמי הבורא תמיד , שאין לו כל דבר אלא הלחם , אשר אבל , ויכניע לבבו ויעני עצמו ,ומה גם בעת תפלותיו , שזו סגולה נפלאה ולהפך מזה נאמר {דברים ח יד} {ורם לבבך ושכחת את ד' אלקיך }"
שהשכחה החיצונית מצויה שם ודוד התנהג במדיה זו הרבה שאמר תהילים כה טז}


"כי יחדי ועני אני " שהרי כל אניש ביתו כל אחד ואחד צריך להעזר לעצמו -מה כולם אליו ? אפילו :
אשתו ובינו מה יועילהו בהיותו נשפט לפני הבורא ,או בעת סלוק נשמתו ? כלום ילווהו אלא עד קברו ? מה הם לו בעת דיניו מפתח הקבר ואילך ? לפיכך ישפיל ויתקן עצמו בסוד המידה הזאת ,

עוד שניה פרשו בספר הזוהר {ויקהל דף קצח }

והיא חשובה מאוד - יגלה ממקום למקום לשפשמים ובזה יעשה מדרכבה אל השכינה הגולה ,וידמה עצמו ," הרי אני גליתי והרי כלי תשמישי עמי , מה יעשה כבוד גבוה שגלתה שכינה , וכליה אינם עמה ,שחסדו בסיבת הגלות?" ולזה ימעט בכליו בכל יכלתו ,כדכתיב {ירמיה מו ,יט}

"כלי גולה עשי לך " , ויכניע לבבו בגולה ויתקשר בתודה , ואז שכינה עמו , ויעשה לעצמו גירושין ויתגרש מבית מנוחתו תמיד , ,כדרך שהיו מתגרשים רבי שמעון וחבריו ועוסקים בתורה ומה גם אם יכתת רגליו ממקום למקום בלי סוס ורכב ,עליו נאמר {תהילים קמו ,ח} "שברו של ה' אלהיו " , ופרשו בו {זוה"ק ויקהל דף קצח ,} לשון "שבר " שהוא משבר גופו לכבוד גבוה עוד ממידות המלכות מדיה חשובה מאוד , שער העבודה כלה , והיא ליראה את ה' הנכבד והנורא והנה היראה מסכנת מאוד לפגם ולהכנס בה החצונים שהרי אם היא יראה מן היסורים או מן המיתה או מגיהנם הרי זו יראת ההחצונים שכל פעלות אלו מן החצונים אמנם היראה העקרית -ליראה את ה' , והוא שיחשב בשלושה דברים " הא' -להיות גדלתו של יוצר הכול על כל נמצא ,והרי האדם ירא מן הארי , מן הדוב מן האגם מן האש ,מן המפולת ,ואלו הם שולחים קטנים ולמה לא יירא מן המלך הגדול ויהיה פחדו על פניו מגדלתו ויאמר :" היאך יחטא האדם הנבזה לאדון רב כזה , והרי אלו היה דוב יאכלהו ואלו הקודש ברוך הוא סובל עלבון ,מפני זה לא יירא מפחדו וגדלתו :"?
הב' -כאשר ידמה השגחתו תמיד , שהוא צופה ומביט בו והרי העבד ירא מרבו תמיד בהיותו לפניו ,והאדם תמד לפני הבורא ועינו פקוחה על כל דרכיו ,יירא ויפחד היאך יראנו מטבל מצותיו ,הג' - היותו שורש כל הנשמות ,וכלן משרשות בספירותיו ,והחוטא פוגם היכלו , ולמה לא יירא , היאך יהיה היכל המלך מלוכלך ממעשיו הרעים ? הד' - יראה שפגם מעשיו הם דוחים שכינה מלמעלה ויירא היאך יגרום הרעה הגדולה הזאת להפריד חשק המלך מן המלכה , והיראה שהיא כיוצא בזה ,היא יראה המישרת האדם אל תקון המידה הזאת והוא דבק בה ,

 

[רות וידאל]

בס"ד



ספר תומר דבורה כח' לחודש


עוד זהירות הרבה צריך לקח האדם לעצמו לעשות שתהיה שכינה דבקה עצמו ולא תפרד ממנו , והנה ,האדם בעוד שלא נשא אשה - פשיטא שאין עמו שכינה כלל, כי עיקר שכינה לאדם מצד הנקבה ,והאדם עומד בין שתי הנקבות ,נקבה תחתונה גשמית שיהיא נוטלת ממנו שאר כסות ועונה ,והשכינה העומדת עליו לברכו בכולם שיתן ויחזור ויתן לאשת בריתו , בענין התפארת שהוא עומד בין שתי הנקבות, אמא עלאה להשפיע לו כל הצורך , ואמא תתאה לקבל ממנו שאר כסות ועונה - חסד דין ורחמים כנודע ,ולא תבוא אליו , שכינה אם לא ידמה אל מציאות העליון , והנה לפעמים האדם פורשת מאשתו , לאחת משלש סבות :הא' -להיותה נדה ,הב' - שהוא עוסק בתורה ובודל ממנה כל ימי החול , הג' - שהוא הולך בדרך ושומר עצמו מן החטא , ובזמנים אלו השכינה דבקה וקשורה עצמו ואינה מנחת אותו , כדי שלא יההי נעזב ונפרד , אלא לעולם אדם שלם זכר ונקבה , והרי שכינה מזרוגת לו ,צריך אדם לזהר שלא תפרד שכינה ממנו בהיותו יוצא לדרך ,ויהיה זריז ונשבר להתפלל תפילת הדרך ולאחוז בתורה , שבסיבה זו ,שכינה - שהיא שמירת הדרך , עומדת לו תמיד בהיותו עוסק בתורה ,גם כן שכינה עומדת עמו בהיותו זהיר מן החטא ועסוק בתורה , וכן בהיות אשתו נידה , שכינה עומדת לו כששומר הנידה כראוי , אחר כך בליל טהרתה או בליל שבת ,או בבואו מן הדרך , כל אחד מהן זמן בעילת מצוה היא ,ושכינה נפתחת למעלה לקבל נשמות קדושות ,גם אשתו ראוי לפקוד אותה ,

ובזה שכינה תמיד עמו ,כן פרשו בזוהר פרשת בראשית {דף מט,} הפקידה לאשתו צריך שתהיה דוקא בזמן שהשכינה במקומה דהיינו כשהיא בין שתי זרועות ,אמנם בזמן צרת הציבור שאין השכינה בין שתי זרועות ,אסור וכן פרשו בתקונים פרשת בראשית {תקון ס"ט}

הרוצה להזדוג עם בת המלך ושלא תפרד ממנו לעולם , צריך תחלה שיקשט עצמו בכל מיני קשוטים ומלבושים נאים והם תקונים המידות הנזכרות כולם ,אחר שתקן עצמו בתקוניה ,יכון לקבלה עליו בהיותו עוסק בתורה ונושא עול מצוות בסוד כונת היחוד תמיד ,ומיד היא נשאת לו ואינה פורשת ממנו ,וזה בתנאי שיטהר ויקדש עצמו ,ואחר שהוא טהור וקדוש , יכון לקיים לה שאר כסות ועונה ,שהאם שלושה דברים שחייב האדם לאשתו :הא' - להשפיע לה בכל מעשיו שפע מן הימין -מזונה הב' - לכסות עליה מצד הגבורה שלא ישלטו בה החצונים ,שלא יההי צד יצר הרע בעסק מצוותיו ,כגון להנאת הגוף ולתקות הכבוד המדמה וכיוצא ,שיצר הרע מצוי באותה מצווה והיא בורחת ממנו ,מפני שהיא ערוי"ה , אם כן צריך לכסות הערוה ולהסתירה תמיד שאל ישלוט בה , כיצד ? כל מעשיו לשם שמים בלי חלק ליצר הרע ,וכן תפילין וציצית הם מגינים גדולים בעדה שלא ישלטו החיצונים בה , ויהיה רגיל בהם ,הג' -ליחדה עם התפארה בעונת קריאת שמע , בקביעות עתים לתורה ,וכשיקבע עונה לכל דבר ,יכון שהוא עונת השכינה בת מלך ויש רמז לזה בתקונים {תיקון ו'}

 

[רות וידאל]

בס"ד

ספר תומר דבורה כט לחודש

פרק עשירי

פרש רבי שמעון בפרשת בראשית {זוה"ק דף יא } עצה רבה וגדולה מן התורה היארך יתקשר האדם בקדשה העליונה ויתנהג בה ואל יפרד מן הספירות העליונות תדיר ,

וצרך האדם בזה להתנהג כפי הזמן רצוני לומר -לדעת איזו ספירה שולטת ולהתקשר בה ולעשות התקון המתיחס אל המידה השולטת ,
והתחיל מהלילה ,עת שכיבת האדם על מטתו ,והרי השליטה היא לילה - מידת המלכות ,והוא הולך לישון , השכנה היא כעין מיתה ואילנא דמותא שלטא מה יעשה ? יתקון ויקדים להתקשר בסוד הקדשה דהיינו סוד מידת המלכות בבחינת קדשתה ,ולזה ילך על מטתו ויקבל על מלכות שמים שלמה ככונת הלב קם בחצות לילה , יטול ידיו מהקלפה השולטת עליהם ויעביר רעה מבשרו ,ויברך ויתקן השכינה בעסק התורה ,ועל זה נאמר עליה {משלי ו,כב} "בשכבך תשמור עליך"- מן החיצונים , {"והקיצות היא תשיחך ", ותתקשר עמו והוא עמה ויתעלה דיוקן נשמתו בגן עדן עם השכינה הנכנסת שם עם הצדיקים ועמו בחברתם , שכולם מקשיבים לקולו , הרי ממש נסע עמה מהמיתה והשנה אל סוד החיים העליונים ,ונקשר בסוד גן עדן התחיל להתנוצץ עליו אור התפארת בגדן עדם על הצדיקים ,וכן פרש בפרשת תרומה "{דף קל}


בשכים ועלה עמוד השחר ,התחיל הוא גם כן לבוא לכנס לבית הכנסת ,וקשר עצמו בשלושה אבות ,בפתח בית הכנסת אומר {תהילים ה,ח} "ואני ברוב חסדך אבוא וגו' ", וכולל עצמו בסוד ה"תפארת אדם "- כלול חסד גבורה תפארת ,ונכנס לכנסת מלכות ומכון בפסוק בשלושה אבות :" ברוב חסדך " דא אברהם , אשתחוה אל היכל קדשך "- - דא יצחק דמסטריה השתחויה לכפף קומתו נגד מידת הדין להיות נדחה מפניה ,ואז השעה נדחית מפניו ,כי וימשך שפע הרחמים מלמעלה עליה למתקה ,"ביראתך " דא יעקב דכתיב ביה }בראשית כח יז } " מה נורא המקום הזה "והרי כלל עצמו בהם במחשבה דבור ומעשה כי מחשבה שזכרנו היא הכונה ,הדיבור הוא הפסוק ,והמעשה -הביאה לבית הכנסת והשתחויתו נגד היכלו ,

 

[רות וידאל]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='font-size:8pt;line-height:100%'><span style='color:red'>בס"ד


ספר תומר דבורה ל לחודש מלא

קודם תפילה עומד בבית הכנסת ,פיו מקור נובע תפילה ויחוד יסוד , מקור הבאר נפתח בבאר שהוא בית הכנסת , ומתקן שכינה בכל יכולת כונתו בתפלתו ,

יוצא משם עולה בסוד התורה ומתקשר בה בסוד מידת יום , ומתנהג עמה כל היום עד שעות המנחה ,שמתקשר בגבורה ,שהרי בבוקר נקשר בחסד- בתפילתו וביום בתפארת -בעסק התורה ,ובערב , בגבורה ,כול זה במידת יום שהוא בא לבית הכנסת ליחד בסוד הגבורה בדרך שעשה בצד החסד,

ובין זה לזה קושר השכינה עצמו בסעודתו , שגומל חסד עם העניה הזת ,כמו שהיה אומר הלל הזקן " {עי' ויק"ר לד -ג }" יודע צדיק נפש בהמתו "{ משלי יב ,י } , וזו תהיה כונתו בסעודתו , לגמול חסד לנפש במה ולקשרה בסוד המזון " ואחר שעלה לשעת המנחה ונקשר בגבורה המתין לערב וירד התפארת אל המלכות ,והרי הוא עמה בתחלת הלילה וקושר עצמו בה , ונכנס לבית הכנסת עם הכונה הנזכרת לעיל , וקושר עצמו למטה - תפארת ,בא לבית מלונו ,


יצא מבית הכנסת ,ייחד עצמו ממש במלכות לבד , בסוד קבלת על מלכות שמים ,וזהו תקופתו ביום עם תקופת הספירה ,לעולם דבק באור השולט ,


עצה זו עקרה בפרשת בראשית והשאר , מקבץ ממקומות רבים מהזוהר ,והיא עצה כוללת להתקשר האדם תמיד בקדושה ולא יחסר עטור השכינה מעל ראשו ,


תם ונשלם שבח לא-ל יודע כל נעלם

היום יום ד' י"ב ימים למדחשון

שנת "יעקרב עליו שיחי

אנכי אשמח בה' "</span></span></span>

 

[רות וידאל]

elzam002


ספר דבורה תומר זה המלצה כל ישועות טובותתת


ספר דבורה תומרבס"ד

ספר דבורה תומר
הסכמה הגאון בעל השל"ה הקדוש & nbsp; לספר תומר דבורה
שנדפס בפארג שנת ש"א לפ"ק
והוא מאמר נכבד מהרב המקבל האלהי המוהר"ר משה קורדואירו זצוקללה"ה
בדרך ישרה שיבור לו האדם ותהתבודדותו ותכליתו והתבוננות דרכיו

נדפס על פי נוסח דפוס ראשון שיצא לאור
בויינציאה
בשנת שמ"ו לפ"ק


יוצא לאור
ברוב פאר מחלק לימי החודש
על ידי
דוב הכהן פינק

ירושלים עיה"ק תובב"א שנת תשס"ד לפיק

הוצאה שניה ומתוקנת שנת תשס"הה לפ"ק
הסכמה הגאון בעל השל"ה הקדוש
לספר תומר דבורה & nbsp; שנדפס בפארג שנת ש]"א לפ"ק
בהיות שהספר הנכבד הזה הוא כולו יראת השמים
וקבול עול מלכותו יתברך והולך בדרכי מדותיו יתברך , ובודאי מי שרגיל בספר הנכבד הזה ומקימו יש לו מהלכים בין העומדים {ע', זכריה נ,ז} וזוכה לחיי העולם הזה ולחיי העולם הבא שכולו טוב וחזי מאן נברא רבע חיבר הספר הנכבד הזה ,איש האלקים קדוש המאיר לעולם כולו החכמתו וחסידותו כמוהר"ר משה קורדוואירו זצ"ל , על כן אני אומר שראוי ונכון להדפיס הספר הנחמד הזה כדי לזכות את ישאל כי התלמוד בו מביא לידי מעשה ויראה וחסידות ,והנה מוהר"ר יצחק אליה ב"R אורי הכהן רוצה לזכות את הרבים להדפיס הספר הזה ומגלגלין זכות על ידי זכאי , זכות הרבים תלוי בו ,על כן ראוי לקנות ממנו הספר הזה בכסף מלא , כדי לסיעו לתלמוד תורה כאשר עם לבבו ,ועץ חיים היא למחזיקים בה ,וחזקה על האלוף מוהר"ר אליה , שאינו יוצא מתחת ידו דבר שאינו מחוקן וכל מי שרגיל בספר הזה ואומר אותו בכל שבוע או בכל חודש מכסה לו שהוא כן העולם הבא ,ואשרי לו וטוב לו מי שמרגיל עצמו בו ,ובאמת מצוה לכל אדם לקנות הספר הזה , ואני גוזר בגזרת נה"ש שלא ידפיס שום אדם אחר הספר הזה עד כלות שלושה שנים מיום שיוגמר הפדוס





דברי המו"ל



ישמחו השמים ותגל הארץ בהוצאת הספר הקדוש הזה "תומר הדבורה" עדוו הפעם להאיר פני תבל בתורתו של האי צדיק אלקי הרמ"ק זצוקללה"ה , להדרכינו במידות טובות וישרות להתעלות ולרמות צורה ליוצרה לשם שמים להיות טוב לשמים וטוב לבריות,

והנה זה כבר כמה שנים שבהזה"י זכיתי ללמוד ולסיים ספר תורה דבורה כל חודש, ונתעוררתי לזה אחר שראיתי העתקה בספר ""איש חסיד ", מחותמת שהפיק הגאון החסיד רבי אליהו ראטה זצ"ל ,{שבעזור"הי זכיתי להכירו בעת ביקורי בירושלים עיה"ק בימי נעורי ראטה זצ"ל {שבעזורי זכיתי להכירו בעת ביקורי בירושלים עיה"ק בימי נעורי והיה איש חסיד מלא וגדוש בתורה וחסידות ,זעכ"ז הי' נחבא אל הכלים וקיבל כל יסוריו באהבה רבה ותמיד הי' מוכן ליתן עצות והדרכות בעבודת השי"ת } בענין לימוד ספר "תומר דבורה "} שהבטיח הנה"ק בעל דברי חיים מצאנו שהלומד בספר זה אינו נפגע ממחלה הידועה רח"ל ומאז קבלתי על עצמי בל"ג בללמוד בספה"ק הזה ולסיימו כל חודש וציינתי לעצמי חילוק הספר לכל יום בכדי לסיימו כל חודש,

וחשבתי שלא אמנע טוב מאחכ"י ,ואקיים רצונו של האי צדיק להדפיס עוד הפעם ספר זה , ברוב פאר מחולק , לימי החודש , בפורמא"ט בינוני- לא גדול יותר מדי כדי שיהא קל להיות תחת ידו, לעיין בו כל זמן שנוח לו וגם לא קטן מדי , כדי שיהיו האותיות מאירות עינים ,להקל על הקורא בו וגם הוספתי קצת הערות בספר , להקל על המעיין בו ,שלא יתקע במילים קשות ואקוה שדברים אלו יסייעו הרוצים לסיים הספר כל חודש , בעזה"י, כל אחד לפי דרגתו והבנתו,
וחשבתי בעת עסקי בספה"ק הזה בטעם שנקרא בשם "תומר דבורה", שלא נמצא שידינו מהרב המחבר זצ"ל שום טעם לשם הזה וי"ל על פי מה שאיתא בגמ' {סוכה מח} רבי לוי אומר מה הספר זה אין לו אלא לב אחר אף ישראל אין להם אלא לב אחר לאביהם שבשמים "ודבורה" ע"פ מה שאיתא במדרש רבה {דברים או} אמר רבי יהודה ב"ד סימון בשם רבי לוי מה הדבורה הזאת כל מה שהיא מסוגלת מסגלת לבעליה כך כל מה שישראל מסגלין מצות ומעשים טובים הם מסוגלים לאביהם שבשמים ,

ותודה רבה להרב שמואל היילי שליט"א מעיר הבירה לונדון יצ"ו , שהרשה לי להעתיק נוסח דפוס ראשון מספרו תומר דבורה עם פי' על תומר ותחת התומר שהוצאי לאור בשנת תשס"ג ברוב פאר ,ויה"ר שיזכה לישב תמיד באהלה של תורה מתוך שמחה וישוב הדעת ובט"ט,

ותודה רבה להאברך היקר הרב יהודה ארי' ראיענבערג שליט"א על עזרו בהנחת הספר , ותיקונים רבים שהגיה בספר הלזה,

גם אכיר טובה לידיי הרב אהרון פרעקיל שליט"א מירושלים עיה"ק שתמיד עומד למיני בעצות נכונות בהוצאת ספרי לאור ברוב הדר ופאר ,


דוב הכהן פנק
כ"ג תמוז תשס"ד רפ"ק

יום הילולא של הפס"ק זצוקללה"ה


כתובות אינטרנט נלוות

<a href='http://www.tapuz.co.il/Communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=9108&msgid=18574541' target='_blank'>http://www.tapuz.co.il/Communa/ViewmsgC ... d=18574541</a>