הרב אברהם גקי
Member
מוסכניק שעבד כל חייו במוסך הלך לטייל עם בנו בגן החיות. כאשר הגיעו לכלוב של הפיל, שאל הבן את אביו 'אבא, מה זה'?, 'אינני יודע', השיב האב, 'בחיי לא ראיתי דבר כזה'. בכלוב של ה'גירפה, שאל הבן את אביו 'אבא, מה זה'?, 'זו הפעם הראשונה שאני רואה דבר כזה', הצטדק האב, 'אינני יודע מה זה'. כך הסתובבו האב ובנו בגן החיות וטיילו בין הכלובים...
כאשר הגיעו לכלוב של האריה אורו עיניו של האב: 'ראה בני', אמר בהתרגשות: 'זה פג'ו, ככה קוראים לזה, אני יודע'!. 'מניין לך אבא', הקשה הבן, 'וכי ראית פעם פג'ו אמיתי'? 'אמיתי וחי כמו זה – אכן לא', השיב האב בכנות והסביר, 'אך בכל יום אני רואה את הציור שלו במוסך, שמע בני: זהו פג'ו, תסמוך עליי'...
---
עומק הבדיחה:
כאשר אדם לומד את התורה ב'משקפיים' גשמיות, דומה הוא לאותו מוסכניק שמכיר את המושג 'אריה', דרך סמל ה'פג'ו' שמוטבע על המכוניות שהם הוא מטפל, ואינו מעלה על דעתו שהמציאות של 'אריה' הוא עולם חי בפני עצמו. אם אדם מגשם את התורה, הוא עלול לחשוב ש'שבת' היא רק שבת גשמית, ש'ארץ ישראל' הוא רק במקום מסויים ושיעקב שהיה בתורה הוא רק איש אחד שהיה פעם ונפטר...
אולם כשאדם לומד את התורה ברוחניות, ומבין שבתורה היא למעלה מציור מקום וזמן, ובשורש היא נצחית בכל אדם בכל זמן ובכל מקום, אזי הוא מבין שיש 'אריה' אמיתי, שעל ידי ה'שכל הרוחני' הזה שהוא 'אמונה'- יכול הוא בעצמו להפוך ל'אריה' ממש, עד שכל התורה הגשמית היא רק דוגמא בשבילו, כיצד לפרש את הדברים עליו בעבודתו עם ה' יתברך. סמל הפג'ו, הוא הפג'ו הגשמי, התורה הגשמית, אך ה'בחינה' שלו, השכל הרוחני שלו – הוא ה'אריה' האמיתי והעיקרי!