עומק הבדיחה "מעשה באדם שעלה לבית דין של מעלה"

[הרב אברהם גקי]

מעשה באדם שעלה לבית דין של מעלה וטען: 'לא קיימתי תורה מצוות כי לא ידעתי קרוא וכתוב'... בית הדין קיבל את טענתו, ונתן לו לטייל חופשי בעולם העליון, עם 'ויזה' מיוחדת בה כתוב כי הוא יכול לצאת ולהיכנס לאן שירצה, ללא עיכובים.

הלך האיש לגן עדן, וראה את כל הצדיקים יושבים ולומדים. 'אין לי מה לחפש כאן' הרהר לעצמו, 'אני הלא לא יודע לקרוא, הבה ארד לגיהנם ואפגוש את כל החברים שלי'...

יצא האיש את שערי גן עדן ונכנס לגיהנם, היה זה בשבת, ועל כן תנורי הגיהנם שבתו, הוא פגש את כל חבריו והם ישבו יחד והעלו זיכרונות. לפתע יצאה השבת, והתנורים החלו לפעול... נבהל האיש ורץ אל השער עם ה'ויזה' שלו, בכדי לחזור לגן עדן, אך השומר לא נתן לו לצאת. 'תראה את ה'ויזה' שלי', טען האיש בתוקף, 'מותר לי ללכת לאן שאני רוצה', אלא שהשומר לעומתו אמר לו: 'מצטער אדוני, אני לא יודע קרוא וכתוב'...

----

עומק הבדיחה: כך אדם שלא קיים את הרוחניות של התורה, אם ירצה לעלות לגן עגן העליון – יטען לעומתו ה'שומר': 'מצטער אדוני, לא קיימת מצוות ציצית, לא שמרת שבת'... שכן הציצית הרוחנית האמיתית היא שה' רואה אותנו בכל רגע, ומי שלובש כל חייו ציצית ולא חי את השכל הרוחני של הציצית – למרות שבגשמיות קיים מצות ציצית אך ברוחניות אין לו ציצית, וכן השבת, אם לא קיים את הרוחניות של השבת שה' מזיז אותו ומנשים אותו – למרות ששמר שבת בגשמיות כל חייו – ב'מחשבים' שבגן עדן העליון לא יופיע שקיים מצות שבת, כי לא קיים הרוחניות של השבת, שה' עושה דרכו את כל מלאכתו.