הרב אברהם גקי
Member
מעשה ברופא שיניים שהיה עובד בקומה הרביעית בבניין, ששם לב שהסנדלר שעובד בקומה הראשונה מקדם את פניו בכל בוקר בברכה: 'בוקר טוב קולגה'...
יום אחד פנה רופא השיניים לסנדלר ושאל אותו: 'מדוע אתה קורא לי 'קולגה' שלך, הלא אני רופא שיניים ואתה בסך הכל סנדלר'? 'פשוט מאד', ענה הסנדלר, 'אני שומע בכל יום את האנשים שיורדים מהמרפאה שלך, וביניהם הם מדברים אומרים 'איזה סנדלר הוא הרופא הזה''...
בכל דבר בעולם, גם ב'בדיחה' פשוטה מונח 'שכל' ועומק שאפשר לקחת ממנו מוסר לעבודת ה' יתברך, כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן (תו' א') 'איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר וכו', כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר'.
---
עומק הבדיחה הוא, שאדם שלומד תורה וחושב שהתורה היא גשמית, אפילו אם לימודו הוא ברמה גבוהה והוא בקי בכל חדרי התורה – עדיין, כלפי השכל הרוחני הוא שווה לרעהו הסנדלר, כי שניהם, גם ה'סנדלר' וגם 'רופא השיניים', עסוקים בגשמיות של התורה, ושניהם מוגבלים במסגרת ציור מקום וזמן. הם שניהם עדיין 'קולגות'! רק כאשר אדם יוצא מהגשמיות ולומד את התורה בשכל הרוחני – אז הוא עולה ל'קומה' גבוהה יותר, כי התורה שלו יוצאת מן המיצר והוא מתחיל להבין ולחיות את פנימיות התורה באמת.