עומק הבדיקה: שלשה חיילים

[הרב אברהם גקי]

שלשה חיילים איחרו לבסיס, ועמדו לדין משמעתי מול המפקד. קרא המפקד לחייל הראשון ושאל אותו 'למה איחרת'? ענה לו החייל 'אמא שלי לא הרגישה טוב ולכן פספסתי את האוטובוס'. כעס עליו המפקד וגזר עליו שלשה ימי מחבוש. נכנס החייל השני, שאל אותו המפקד 'למה איחרת'? ענה החייל 'נאבד לי הארנק, והייתי צריך לעבור דרך הבנק וכו', כעס המפקד והעניש גם אותו בשלשה ימי מחבוש.

נכנס החייל השלישי, והמפקד שאל אותו למה איחר... אולם החייל השלישי היה מגמגם, והחל להסביר למפקד: א א אדו א א אדוני ההה המפקד, ה ה ההההיום ב בבו בבווווווווווקר רציתתתי... קצרה רוחו של המפקד ובעט אותו החוצה מהחדר... כאשר יצא שאלו אותו השניים האחרים, 'נו, במה נענשת'? 'ככככלום', ענה החייל. 'איך יכול להיות'? התפלאו השניים, 'הלא איחרת בדיוק כמונו'? ענה להם החייל 'צ צ צצצריייייך ל ל לללדעת ללדדדדבבבבר...

---

עומק הבדיחה הוא, שמעלת הדיבור הוא כשאדם מדבר עם אמונה שה' מזיז לו את השפתיים ומדבר מגרונו, כמו שרבי נחמן כותב בליקוטי מוהר"ן (ח"א תו' מ"ח) ש'הדיבורים שאדם מדבר בכח (כלומר עם מחשבה של אמונה שה' מזיז לו את הפה) הם עצמן הדיבורים של הקדוש ברוך הוא', ואז הוא זוכה למציאות של 'שכינה מדברת מגרונו', כי על ידי האמונה מחבר את ה' לדבור שלו, ומאמין שה' עושה את הפעולה, ןאז באמת המציאות היא שה' מדבר מגרונו.

לכן, ב'התבודדות' צריכים להתאמן שה' יתברך הוא המוציא את הדיבור מהגרון שלנו וחותך את האותיות, כמו שכתוב 'מי שם פה לאדם', וכך לאט לאט - לומד אדם לדבר 'כראוי', עד שכל דבריו הם 'דברי השם יתברך ממש', כי אכן: צ ר י ך – ל ד ע ת – ל ד ב ר...