בס"ד
שלום ש"ע ליקטתי לך כמה מקורות .
אני לא יודע מה חיפשת בדיוק - אימרות קצרות או יותר באריכות.
כדאי שתשים לב לציטוטים מ'אוצר היראה' אלו דיבורים של ר' נתן תלמידו המובהק של ר' נחמן שמתיחסית ספצפית להשגחה פרטית.
בהצלחה
כוסף
ליקוטי מוהר"ן קמא תורה יג
א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר, אלא עד שישבר תאות ממון, ושבירתה הוא על-ידי צדקה
ליקוטי מוהר"ן קמא תורה רנ
עתה כשהשם יתברך רוצה לעשות קץ וסוף מאיזה עכו"ם ושיהיו ישראל למעלה, אזי ממשיך עליהם השגחה מקץ וסוף העולם, שאז לא יהיה רק השגחה, ועל-ידי זאת ההשגחה נתעלים ישראל ונעשה קץ וסוף מהעכו"ם שהיה מצרה להם: וזה בחינת (יחזקאל ז'): "קץ בא הקץ", הינו כשהקדוש-ברוך-הוא רוצה להביא קץ על העכו"ם, אזי ממשיך השגחה מקץ האחרון כנ"ל: ותפלה הוא בחינת השגחה למעלה מהטבע, כי הטבע מחיב כך, ותפלה משנה הטבע, והוא בחינות גדול, בחינת (דברים ד): "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו", כי זה גדלתנו, שהשם יתברך שומע תפלתנו, ומשנה הטבע על ידי השגחתו יתברך וכמו שכתוב (מלכים ח'): "ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע", וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (מגלה כז): 'ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד', נמצא שתפלה שהיא בחינת נסים והשגחה הפך הטבע, היא בחינת גדול:
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח
לעתיד, שיחדש את כל העולם כלו בבחינת ארץ-ישראל , אז יתנהג כל העולם כלו על-ידי השגחה לבד, כמו ארץ- ישראל, ואז יתבטל הטבע לגמרי, ויתנהג העולם על-ידי השגחה לבד, שהוא בחינת נפלאות, שלא כדרך הטבע ואז יתער שיר חדש, בחינת (תהלים צ"ח): "שירו לה' שיר חדש, כי נפלאות עשה"; הינו השיר שיתער לעתיד, שהוא נגון של השגחה, בחינת נפלאות, כי אז יתנהג העולם על-ידי השגחה ונפלאותכי יש נגון של בחינת דרך הטבע, וזה בחינת (שם י"ט): "השמים מספרים כבוד אל, ומעשי ידיו מגיד הרקיע", שהוא בחינת הנגון והשיר של דרך הטבע, של תכונות השמים הינו בחינת השירים ותשבחות שמשבחין להשם יתברך על ההנהגה של עכשו, שמנהיג העולם בדרך הטבע אבל לעתיד יתער שיר חדש של בחינת נפלאות, בחינת השגחה, כי אז יהיה ההנהגה על-ידי השגחה לבד ושיר החדש הזה שיתער לעתיד, הוא בחינת שיר פשוט, כפול, משלש, מרבע, שעולה ע"ב, בחינת חסד, שעל-ידו יהיה חדוש העולם לעתיד, בחינת: "עולם חסד יבנה"
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה יז
דרך השם יתברך-להביט על הטובות שעושין, ואף שנמצא בהם גם-כן מה שאינו טוב, אינו מסתכל על זה שכתוב (במדבר כ"ג): "לא הביט און ביעקב"(עין ילקוט ובתד"א רבה פ"א) מכל-שכן שהאדם אסור לו להביט על חברו לרעה, למצא בו דוקא מה שאינו טוב ולחפש למצא פגמים בעבודת חברו, רק אדרבא, מחיב להביט רק על הטוב ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה כי כשהאדם עושה טוב, אזי מנהיג אותו בהשגחה וכשהוא אינו טוב, ואם היה מנהיג אותו בהשגחה-לא היה יכול להגיע לו שום טובה, אזי מניח אותו על הטבע, ויכול להיות שיהיה לו טובות על-פי הטבע ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי כי כשהיה רואה יתברך, שאין האדם מתנהג כראוי, היה כועס, והיה מסיר ההשגחה לגמרי אבל עכשו מניחו על-פי הטבע, וכשהוא חוזר למוטב, משגיח עליו כנ"ל ובאמת אין אנו יכולין להבין מהו טבע והשגחה כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך, וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים כאחד, דהינו הטבע שבאמת היא השגחתו יתברך:
אוצר היראה אמונה אות כב
עקר קבלת התורה תלוי באמונת השגחה פרטית, שאז שיך מצוה ועברה, שכר וענש, כי אין דבר נעלם ממנו ואין נסתר מנגד עיניו, והוא יתברך בוחר בתורה ובמצות מעשיות הנעשים בזה העולם הגשמי מדברים גשמיים. אבל הכופר בהשגחה, חס ושלום, הוא כופר בכל התורה כלה.
אוצר היראה קומת אדם ואיבריו אות טז
כל אדם צריך לבקש תמיד פני השם, כמו שכתוב: "בקשו פניו תמיד", וכתיב: "לך אמר לבי בקשו פני", והאמת הוא בחינת פני השם, כי מי שזוכה לידע האמת על בריו כמו שהוא האמת שהשם יתברך ברא הכל יש מאין ומחיה ומקים הכל ברצונו ומשגיח על הכל בהשגחה פרטית זאת הידיעה האמתית היא בחינת הארת פני השם
אוצר היראה השגת והתנוצצות אלקות אות ט
כל היסורים שיש להאדם, חס ושלום, הכל הוא רק מחמת חסרון הדעת, דהינו על-ידי שאינו יודע בכל עת ורגע שהכל בהשגחה פרטית , ותולה בטבע חס ושלום, כי מי שיודע בדעת שלם שהכל ממנו יתברך, אזי אין לו שום יסורים, כי יודע שבודאי הכל לטובה. וגם על- ידי-זה בעצמו שיודע שהכל מאתו יתברך, על-ידי-זה בעצמו יכול לבטל היסורין בכל עת שירצה, כי באמת אין שום טבע בעולם, כי הטבע בעצמה הוא השגחה
אוצר היראה כנסת קהל צבאות אות י
שלא יבלבל אותו מה שאין בדעת האנושי להשיג, איך השם יתברך שהוא מרומם ומנשא מכל העולמות ומכל הרוחניות, ואף-על- פי-כן משגיח בהשגחתו הפרטית על כל הנבראים השפלים שבשפלים, כי אדרבא זהו עקר גדלתו ורוממותו יתברך, כי במקום גדלתו שם אתה מוצא ענותנותו, עד שלרב גדלתו ורוממותו הוא משגיח בהשגחה פרטית על כל דבר שבעולם. ועל-ידי-זה שאנו מצמצמין דעתנו האנושית וסומכין רק על אמונתנו הקדושה לבד, ומכונין דעתנו ועינינו בכוון גדול להשם יתברך לבד, כי אנו יודעין ומאמינים שאף- על-פי שהשם יתברך הוא מרומם ונשגב מאד מכל הרוחניות, אף-על-פי-כן הוא בעצמו משגיח על כל העולם השפל הגשמי הזה
עלים לתרופה מכתב רה
זה עקר שלמות האמונה להאמין שהטבע מתנהג על ידו יתברך. והטבע בעצמה הוא השגחה, ומי שיש לו אמונה זאת בשלמות הוא יכול לשנות הטבע. כי יודע האמת שאין טבע כלל, רק השם יתברך מנהיג עולמו כך בסדר הזה, שתהיה היבשה יבשה. והים ים שזה נקרא אצל העולם טבע. אך ברצונו משנה הסדר הזה. ומהפך הים ליבשה, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה מי שאמר לשמן וידליק, הוא יאמר לחמץ וידליק, הכלל שכל הנסים הם רק על ידי זה על ידי שמאמינים שכל סדר הטבע מתנהגת על ידו יתברך, שמנהיג ומקים עולמו על ידי אותיות התורה וצרופיהם. ומי שיודע כל זאת יכול לעשות נסים נפלאים ולשנות הטבע. כי יודע שהכל ברצונו יתברך. אבל הכל על ידי תפלה. כי ידיעה זאת אי אפשר להשיג בכל פעם, כי אם על ידי תפלה.
