פורום ברסלב - רק לשמוח יש

על הקנאה

אשת נח

New Member
פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, רביז"ל אומר, כתיב (במדבר כ"ה)
בקנאו את קנאתי, בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק אחר
לא בעולם הזה ולא בעולם הבא אלא השם יתברך לבד, עד כאן דברי רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש נ"י,
כי הנה עיקר עבודת האדם לעקור מעצמו את מדת הקנאה לגמרי,
עד שלא יקנא בשום בריה שבעולם כלל, כי מה יש לו עם אחרים,
הלא לכל אחד ואחד יש הנקודה שלו שאין שייך לאף בריה שבעולם כלל,
ואפילו לקנאות בצדיקים אחרים בעולם הזה,
או אפילו בעולם הבא, מה יש לקנאות,
הלא כל אחד יש לו עולם בפני עצמו ועבודה בפני עצמו, ואין לו שייכות עם אחרים כלל,
ובאמת עיקר מה שהורס את האדם ברוחניות ובגשמיות הוא רק מדת הקנאה,
כי מסתכל על אחרים ומקנא בם, ואוכל את עצמו ממש, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קנ"ב)
כל מי שיש בו קנאה עצמותיו מרקיבין,
והפירוש, שעוד בחיים חיותו עצמותיו מרקיבין בתוכו,
כי הקנאה אוכל אותו ממש וממרמר ימי חייו,
וכל המחלקות שבעולם הכל מחמת קנאת איש מרעהו,
שמקנא בו ומתיר לעצמו לשנוא אותו ואחר כך לרדוף אותו עד רציחה ממש רחמנא ליצלן,
שזהו יסוד תיבת "שקר"
ק' הוא אמצעית התיבה שמרמז על קנאה
ומצד ימין יש ש' שמרמז על שנאה,
ומצד שמאל יש ר' שמרמז על ר'דיפה ור'ציחה,
כי זהו יסוד השקר, שמתחיל עם קנאה, שמקנא בההוא מחמת כבודו או עשרו וכו',
ואחר כך מתיר לשנאותו עד שמתיר את דמו,
ולכן צריכין לעבוד מאד לעקור את מדת הקנאה מקרבו ואז יחיה חיים טובים ויקרב את הגאולה,
וכמו שאומר רביז"ל (ספר המדות אות קנאה סי' א')
כשיתבטל הקנאה, אזי יהיה קבוץ גליות, כי רק על ידי שאדם מבטל את הקנאה שיש בלבו על חבירו, יכול אחר כך להתוועד אתו ולדבר עמו יחד, ובדרך זה יצפו כולם להגאולה.
 

alia1

New Member
ועוד אמר,שמהסימנים של בהמות וחיות טהורות
יכולים ללמוד איך שהאדם צריך לעקור מעצמו מדת הקנאה.

שהרי שני סימנים יש לבהמות וחיות טהורות,
מעלה גרה ומפריסה פרסה.
מעלה גרה הוא מה שהבהמה
תמיד חוזרת ומעלה את מאכלה מהאיצטומכא חזרה לגרונה,
וחוזרת ולועסת אותו,וזה מראה על מדת ה"שמח בחלקו",
היינו שאינה מקנאת במה שיש לאחרים,ואינה רוצה
לחטוף ולטרוף מה שיש לשני.רק אם מוצאת מה לאכול
היא אוכלת אותו,ואם אינה מוצאת,אזי מעלה גרה שלה,
ולועסת שוב מה שכבר יש אצלה-
וזה סימן טהרה-שהאדם תמיד מסתכל על מה שיש לו,
ולא אכפת לו כלל אם לשני יש יותר ממנו,
כי הוא שמח בחלקו תמיד.

והסימן השני הוא מפריסה פרסה,
היינו שפרסותיה סדוקות ופרודות לגמרי,
וזה רמז שהאדם צריך להסתכל על עצמו כאילו
הוא נפרד וניתק מהשני לגמרי,היינו כאילו
הוא יחידי בעולם,כמו שאמרו חז"ל(סנהדרין לז'):
'כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם',
וכשיזכור זאת,לא יקנא בשני כלל,וזהו סימן הטהרה
של מפריסה פרסה...
 

alia1

New Member
ודבר זה מבואר בדברי מוהרנ"ת זצ"ל ב"ליקוטי הלכות":

בהלכות פסח(הלכה ט',אות כב')בעניין מה שאמרו
חז"ל על הפסוק(ויקרא כג'):"וספרתם לכם"-שתהא
ספירה לכל אחד ואחד.היינו שכ"א צריך לספור הימים
שלו בעצמו,ולא להסתכל על אחרים כלל.רק לדעת שכל
יום ויום הוא עניין בפני עצמו,ועליו להשלים עצמו ביום
הזה במה שהוא יכול,ולספור רק לעצמו,ולא להסתכל על
ספירתו של חברו כלל.

בהלכות עירובי תחומין(הלכה ב',אות ב')-מה שכל
אות שבספר תורה צריכה להיות מוקפת גויל,לבל תגע בשניה כלל,
כי כל יהודי הוא אות בספר תורה.כי ששים רבוא אותיות
לספר תורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל,ואסור לאות
אחת לגעת בשניה,כי אסור לאחד להכנס לתחום חברו כלל.
רק שיהיה מוקף גויל,וידע אשר הוא עניין נפרד בפני עצמו,
ושרק ישלים עצמו במה שיוכל...

ובהלכות נזקי שכנים(הלכה ה' אות ב')בעניין הזק ראיה,
שאסור לאחד לבנות חלון כנגד חלון חברו,לרמז שאסור
לאחד להסתכל במה שנעשה אצל חברו ולקנא בו,
רק תמיד לכוון את עיניו להסתכל בתוך ביתו,
ולא להזיק את השני בראייתו...
 
חלק עליון