'פינחס'

[אשת נח]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בוקר טוב!
כיצד נדע שפינחס קנא לשם שמים?
מצאנו שפינחס אהב את עמו, ומסר נפשו עליהם בתפילה שלא ימותו.
וכך נאמר בגמ' (סנהדרין דף פב עמוד ב)
"והיינו דכתיב (תהלים ק"ו) ויעמד פינחס ויפלל,
אמר רבי אלעזר: ויתפלל לא נאמר, אלא ויפלל - מלמד כביכול שעשה פלילות עם קונו,
בא וחבטן לפני המקום, אמר לפניו:
רבונו של עולם, על אלו יפלו עשרים וארבעה אלף מישראל?
דכתיב: ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף" .
ולכן קנאתו הייתה גם כן קנאת אוהב לשם שמים.

יש להבדיל בין קנאה ב... שהיא קנאה אישית, לבין קנאה ל... דבר רוחני,
קנאה לאומה ולתורה מתוך אהבת ישראל ואהבת ה' יתברך,
כאשר יש פגיעה בערכים חשובים תביא הקנאה בסופו של דבר לשלום ולהשבת החימה.</span>

 

[alia1]

פגשנו בחומש שמות,בפרשת "וארא",
כשהשם ית' אומר למשה להתייצב לפני פרעה:
ו

 

[alia1]

פירש רש"י ז"ל:"בקנאו את קנאתי בתוכם",
בקצפו את הקצף(הכעס)שהיה לי לקצוף"

האדמו"ר מרן מהרי"מבעלזא אומר על-כך:
כתוב במסכת ברכות(ז')-תניא"ואל זועם בכל יום"(תהלים ז',י"ב)
וכמה זעמו?רגע..ואין שום בריה יכולה לכוון
לאותה השעה-חוץ מבלעם הרשע,שידע לכוון לאותו הרגע
ורצה לקלל באותו הזמן את ישראל.וכי מה תכלית
העניין שהקב"ה זועם בכל יום-רגע?
אומרים על כך חז"ל(ברכות ה')-"לעולם ירגיז אדם
יצר טוב על יצר הרע"-שלמרות שהכעס והרוגז
הם מהמידות המגונות,יש להשתמש בהם לפעמים
לעבודת השם-"כדי להרגיז יצר הטוב על יצר הרע"
ולהכניעו.
ומאין נמשך לישראל כעס של קדושה לכך?
הרי עצם הכעס אינו מצד הקדושה!אלא,שזהו עניין
שהקב"ה זועם בכל יום רגע,ככתוב בתהלים"כי
רגע באפו חיים"-כדי שמזה יושפע לישראל כעס
של קדושה להכניע יצר הרע.
ובזה יובן עצתו של בלעם הרשע להחטיא ישראל
בבנות מדיין,והוא שראה בלעם שהקב"ה לא זעם באותם
ימים ככתוב:"מה אקב ולא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'".
כדי שקללתו של בלעם לא תתקיים בישראל.והבין רשע
זה,שחסר לישראל השפע של כעס דקדושה,כדי להכניע
היצר הרע-ובא פנחס בן אלעזר הכהן-ונתעורר בכוחות
האמונה והתלבש בזעם דקדושה לקנא קנאת ה' צבאות,
להרוג את זמרי,לעצור את חטא בנ"י בבנות מדיין,
וממילא נעצרה גם המגיפה.

 

[אשת נח]

"וייצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים, ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בהם מגפה, ויעמוד פינחס ויפלל, ותעצר המגפה."
תחת הפועל "ויכפר", משתמש הכתוב ב"ויפלל".
פ.ל.ל. - שפט, התערב, הפגיע, תיווך פישר,
וגם התחנן - ומכאן "תפילה".
מעשהו של פינחס כלל איפוא מספר היבטים.
התערבותו הייתה בבחינת כפרה על חטא,
שיפוט (פלילים) החוטאים ותיווך בין עם ישראל החוטא לבין אלוהיו.

 

[אשת נח]

השופך דמן של רשעים
כאילו הקריב קרבן
רבנו בחיי, במדבר, פנחס כה

 

[alia1]

"פנחס בן אלעזר הכהן השיב את חמתי."


"השיב את חמתי מעל"בגימטריה-
"זהו את המלאך של אף ושל חמה".כך אמר הקב"ה,
אף וחמה מלאכי חבלה הם,הרי אני משלחם לדרך רחוקה,
שאם מכעיסין אותי ישראל עד שאני משלח אצלן ומביאן,
ישראל עושים תשובה ואני מקבל תשובתם.והקב"ה השיבם
למקומם בזכות פינחס.
ואומרים חז"ל שהוסיף לו אות י' בשמו-כעומד לימינו
והיא-פשוטה לתשובה.
"בקנאו את קנאתי"-תגין על אות ק'-שעיטרו על שקנא
לה' ג' פעמים קנאה,כנגד ג' עבירות שעשו:לזנות,וישתחוו,ויצמד.
שלש עבירות:עבדו את פעור,אכלו זבחי מתים ובאו על הגויות.

וכן"חמתי"-אותיות פנימיות-מת,ואותיות חיצוניות-חי.
חומרת הגזירה שהרחיקה את יסוד ה-חי,וקרבה את אותיות-מת.
אך עשיית הצדקה ע"י פינחס הכהן בפעולתו להצלת בני ישראל,
שמתבטאת ב-מחצית השקל-מרחיקה אותיות מת-
ומקרבת אותיות חי ל-צ'-לצדקה,לצדיק האמת-לאמונה.
והא שנאמר"כי תפילה,תשובה וצדקה-מרחיקין את רוע הגזירה".

 

[אשת נח]

ו