ילדה של הבiרא
New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>
בס"ד
"שופטים ושוטרים תתן לך"
פרשת "שופטים"
בפרשתנו ישנם נושאים רבים ומגוונים.
הנושא הראשון שבו פותחת הפרשה הוא "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (טז,יח)
הסבר המצווה הוא שצריכים למנות שופטים ושוטרים בכול הפתחים ובכול השערים.
הווה אומר בכול עיר ועיר וכול מקום ומקום. כדי לקיים חיים תקינים ומסודרים צריכה להיות מערכת שפיטה,וצריכה להיות מערכת אכיפה אחרת איש את רעהו חיים בלעו.
אם מדובר כאן במנוי שופטים ושוטרים,עניין המשמש את הכלל והציבור, מדוע אם כך נאמר מצווה זו בלשון יחיד "שופטים ושוטרים תתן לך"? מן הראוי היה שהמצווה תאמר בלשון רבים:שופטים ושוטרים תתנו לכם.
מפני שהיחיד והפרט לא ממנה את השוטרים ואת השופטים, אלא מינוי השופטים והשוטרים נעשה על ידי הכלל ולצורך הכלל.אם כך מדוע נאמרה המצווה בלשון יחיד?
בעלי הדרש מסבירים את הציווי באופן אחד:אין מדובר כאן במינוי שופטים ושוטרים לצורך שפיטה ואכיפה,ואין מדובר כאן בשופטים ושוטרים רגילים אלא בדבר אחר. מדובר על האדם עצמו,על כל אחד ואחד מעם ישראל,כל אחד מעם ישראל הוא השופט והשוטר לעצמו.
יש לאדם בראש מספר פתחים:שתי עיניים,שתי אוזניים,שני נחיריים ופה אחד.
התורה אומרת "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", והכוונה לשבעת השערים האלה. האדם צריך להיות שופט לעצמו בפתחים האלה, ואם הוא רואה דבר מסוים עליו לשפוט לעצמו האם ראיה זו כשרה ומותרת או חלילה ראיה זו פסולה ואסורה. אם ראיה זו אסורה האדם צריך להפעיל את ה"שוטרים" ולסגור את עיניו.
כך גם בנוגע לפה: אדם שרוצה לדבר ולומר דבר מסוים עליו לשפוט ולהחליט האם דיבור זה מותר, והאם אין בו משום לשון הרע או רכילות. אם מותר אז הוא יכול לדבר. אם האדם הסיק שדיבור זה אסור עליו לסגור את שפתיו ואת שיניו,כדי לא לתת לפה וללשון לדבר. כך גם בנוגע לדברי מאכל שהאדם חפץ לאכול:עליו לבדוק את כשרותם ואת טיבם, ואם הכול בסדר הוא יכול לפתוח את פיו ולאכול . אם חלילה אוכל זה אינו כשר או אינו בריא עליו לסגור את פיו ולא לאכול.זהו השוטר שהפעיל האדם לביצוע הפסיקה, וזאת לאחר שהאדם עצמו היה השופט לקביעת הפסיקה וההחלטה.
כך הוא הדבר בנוגע לכל פתח ופתח שיש לאדם.האדם הוא בעצם השופט לעשיית המעשים, וכן הוא השוטר לביצוע המעשה או לאי-ביצוע המעשה.לכן מצווה זו נאמרה בלשון יחיד "שופטים ושוטרים תתן לך",ולא נאמרה בלשון רבים.
יש לציין שמצווה זו אינה קלה כל כך לקיום,מכיוון שבכל רגע ורגע האדם נמצא בסיטואציה אחרת ועליו להחליט באותו רגע כיצד לפעול וכיצד להתנהג. האדם צריך להתגבר על יצר הרע המשדל אותו לעשות דברים לא נכונים ודברים לא טובים.עליו לעשות ולפעול בדרך הטוב והישר.
לפיכך אפשר להסביר דבר נפלא הקשור במצוות התפילין. ידוע הדבר ומפורסם העיניין שבתפילין של ראש יש את האות שי"ן. אולם פלא הוא שיש שי"ן בצד ימין ויש שי"ן בצד שמאל והאותיות אינן שוות:האות שי"ן שבצד ימין היא בעלת שלוש רגליים, ואילו האות שי"ן שבצד שמאל היא בעלת ארבע רגליים. מדוע קיים ההבדל הזה? מן הראוי שבשני הצדדים האות שי"ן תהיה זהה.
הסברים רבים נאמרו וניתנו לשאלה הזו, אך ההסבר הקשור לדברינו הקודמים הוא שבראש האדם ישנם שבעה פתחים,שתי עיניים,שתי אוזניים,שני נחיריים ופה אחד, ויחד מספר הפתחים הוא שבעה.על כן בתפילין של ראש המונחות בראש האדם יש שתי אותיות שי"ן:אחת בעלת שלוש רגליים ואחת בעלת ארבע רגליים,כך שביחד מספר הרגליים הוא שבע,כנגד שבעת הפתחים שיש בראשו של האדם.
המעניין הוא שהמספר שבע הוא לא במקרה, אלא שהוא כנגד שבעת קני המנורה. הרי ידוע שבמנורה היו שבעה קנים, ולא רק שהיו שבעה קנים אלא ישנה בקשה מיוחדת של התורה לצורת הדלקת המנורה "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח,ב)
חז"ל מסבירים מהי הכוונה "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות?": שלושת הפתילות שבקנים המזרחיים פונים למול הקנה האמצעי , וכן שלושת הקנים המערביים הפתילות פונות למול הקנה האמצעי. כך הקנה האמצעי הוא החשוב מכולם, והוא פונה כנגד השכינה.
כשנתבונן בגוף האדם נגלה דבר נפלא ומעניין שדומה בדיוק לקני המנורה. הפה הוא הקנה האמצעי שבפתחים, ואילו שאר הפתחים, שלוש מצד אחד ושלוש מצד שני,פונים כלפי מרכז הראש וכלפי הפה. דבר זה מלמדנו מסר חשוב ביותר: אמנם ישנם שבעה פתחים, אך הם אינם שווים. עיניים, אוזניים ואף אלה פתחים שהאדם יכול להתגבר עליהם ולשלוט בהם. אמנם קשה לשלוט בהם אך האדם יכול בדרך זו או אחרת להיות שופט לעצמו,וכן להיות שוטר לעצמו לשלוט על הפתחים האלה. אולם בעניין הפתח האמצעי - הפה - ידוע הדבר ומפורסם העניין כמה קשה לאדם לשמור על פיו ועל לשונו. לפיכך לא בכדי אמרו חז"ל שהחיים והמוות ביד הלשון , או שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. הם אמרו זאת כדי ללמדנו כמה קשה לאדם לשמור על פיו. כאות וכסימן לכל השערים ולכל הפתחים שבגוף האדם ישנו שומר אחד,ואילו לפה הקב"ה נתן שני שומרים,שני שוטרים :גם שיניים וגם שפתיים, ועם כל זאת הלשון פורצת הכל.
יהי רצון שהקב"ה יהי בעזרנו להיות השופטים והשוטרים לעצמנו, ובכך נלך תמיד בדרך הישר והטוב, ונזכה להבטחת התורה "למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך"
בברכת שבת שלום ומבורך [:</span>
בס"ד
"שופטים ושוטרים תתן לך"
פרשת "שופטים"
בפרשתנו ישנם נושאים רבים ומגוונים.
הנושא הראשון שבו פותחת הפרשה הוא "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (טז,יח)
הסבר המצווה הוא שצריכים למנות שופטים ושוטרים בכול הפתחים ובכול השערים.
הווה אומר בכול עיר ועיר וכול מקום ומקום. כדי לקיים חיים תקינים ומסודרים צריכה להיות מערכת שפיטה,וצריכה להיות מערכת אכיפה אחרת איש את רעהו חיים בלעו.
אם מדובר כאן במנוי שופטים ושוטרים,עניין המשמש את הכלל והציבור, מדוע אם כך נאמר מצווה זו בלשון יחיד "שופטים ושוטרים תתן לך"? מן הראוי היה שהמצווה תאמר בלשון רבים:שופטים ושוטרים תתנו לכם.
מפני שהיחיד והפרט לא ממנה את השוטרים ואת השופטים, אלא מינוי השופטים והשוטרים נעשה על ידי הכלל ולצורך הכלל.אם כך מדוע נאמרה המצווה בלשון יחיד?
בעלי הדרש מסבירים את הציווי באופן אחד:אין מדובר כאן במינוי שופטים ושוטרים לצורך שפיטה ואכיפה,ואין מדובר כאן בשופטים ושוטרים רגילים אלא בדבר אחר. מדובר על האדם עצמו,על כל אחד ואחד מעם ישראל,כל אחד מעם ישראל הוא השופט והשוטר לעצמו.
יש לאדם בראש מספר פתחים:שתי עיניים,שתי אוזניים,שני נחיריים ופה אחד.
התורה אומרת "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", והכוונה לשבעת השערים האלה. האדם צריך להיות שופט לעצמו בפתחים האלה, ואם הוא רואה דבר מסוים עליו לשפוט לעצמו האם ראיה זו כשרה ומותרת או חלילה ראיה זו פסולה ואסורה. אם ראיה זו אסורה האדם צריך להפעיל את ה"שוטרים" ולסגור את עיניו.
כך גם בנוגע לפה: אדם שרוצה לדבר ולומר דבר מסוים עליו לשפוט ולהחליט האם דיבור זה מותר, והאם אין בו משום לשון הרע או רכילות. אם מותר אז הוא יכול לדבר. אם האדם הסיק שדיבור זה אסור עליו לסגור את שפתיו ואת שיניו,כדי לא לתת לפה וללשון לדבר. כך גם בנוגע לדברי מאכל שהאדם חפץ לאכול:עליו לבדוק את כשרותם ואת טיבם, ואם הכול בסדר הוא יכול לפתוח את פיו ולאכול . אם חלילה אוכל זה אינו כשר או אינו בריא עליו לסגור את פיו ולא לאכול.זהו השוטר שהפעיל האדם לביצוע הפסיקה, וזאת לאחר שהאדם עצמו היה השופט לקביעת הפסיקה וההחלטה.
כך הוא הדבר בנוגע לכל פתח ופתח שיש לאדם.האדם הוא בעצם השופט לעשיית המעשים, וכן הוא השוטר לביצוע המעשה או לאי-ביצוע המעשה.לכן מצווה זו נאמרה בלשון יחיד "שופטים ושוטרים תתן לך",ולא נאמרה בלשון רבים.
יש לציין שמצווה זו אינה קלה כל כך לקיום,מכיוון שבכל רגע ורגע האדם נמצא בסיטואציה אחרת ועליו להחליט באותו רגע כיצד לפעול וכיצד להתנהג. האדם צריך להתגבר על יצר הרע המשדל אותו לעשות דברים לא נכונים ודברים לא טובים.עליו לעשות ולפעול בדרך הטוב והישר.
לפיכך אפשר להסביר דבר נפלא הקשור במצוות התפילין. ידוע הדבר ומפורסם העיניין שבתפילין של ראש יש את האות שי"ן. אולם פלא הוא שיש שי"ן בצד ימין ויש שי"ן בצד שמאל והאותיות אינן שוות:האות שי"ן שבצד ימין היא בעלת שלוש רגליים, ואילו האות שי"ן שבצד שמאל היא בעלת ארבע רגליים. מדוע קיים ההבדל הזה? מן הראוי שבשני הצדדים האות שי"ן תהיה זהה.
הסברים רבים נאמרו וניתנו לשאלה הזו, אך ההסבר הקשור לדברינו הקודמים הוא שבראש האדם ישנם שבעה פתחים,שתי עיניים,שתי אוזניים,שני נחיריים ופה אחד, ויחד מספר הפתחים הוא שבעה.על כן בתפילין של ראש המונחות בראש האדם יש שתי אותיות שי"ן:אחת בעלת שלוש רגליים ואחת בעלת ארבע רגליים,כך שביחד מספר הרגליים הוא שבע,כנגד שבעת הפתחים שיש בראשו של האדם.
המעניין הוא שהמספר שבע הוא לא במקרה, אלא שהוא כנגד שבעת קני המנורה. הרי ידוע שבמנורה היו שבעה קנים, ולא רק שהיו שבעה קנים אלא ישנה בקשה מיוחדת של התורה לצורת הדלקת המנורה "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח,ב)
חז"ל מסבירים מהי הכוונה "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות?": שלושת הפתילות שבקנים המזרחיים פונים למול הקנה האמצעי , וכן שלושת הקנים המערביים הפתילות פונות למול הקנה האמצעי. כך הקנה האמצעי הוא החשוב מכולם, והוא פונה כנגד השכינה.
כשנתבונן בגוף האדם נגלה דבר נפלא ומעניין שדומה בדיוק לקני המנורה. הפה הוא הקנה האמצעי שבפתחים, ואילו שאר הפתחים, שלוש מצד אחד ושלוש מצד שני,פונים כלפי מרכז הראש וכלפי הפה. דבר זה מלמדנו מסר חשוב ביותר: אמנם ישנם שבעה פתחים, אך הם אינם שווים. עיניים, אוזניים ואף אלה פתחים שהאדם יכול להתגבר עליהם ולשלוט בהם. אמנם קשה לשלוט בהם אך האדם יכול בדרך זו או אחרת להיות שופט לעצמו,וכן להיות שוטר לעצמו לשלוט על הפתחים האלה. אולם בעניין הפתח האמצעי - הפה - ידוע הדבר ומפורסם העניין כמה קשה לאדם לשמור על פיו ועל לשונו. לפיכך לא בכדי אמרו חז"ל שהחיים והמוות ביד הלשון , או שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. הם אמרו זאת כדי ללמדנו כמה קשה לאדם לשמור על פיו. כאות וכסימן לכל השערים ולכל הפתחים שבגוף האדם ישנו שומר אחד,ואילו לפה הקב"ה נתן שני שומרים,שני שוטרים :גם שיניים וגם שפתיים, ועם כל זאת הלשון פורצת הכל.
יהי רצון שהקב"ה יהי בעזרנו להיות השופטים והשוטרים לעצמנו, ובכך נלך תמיד בדרך הישר והטוב, ונזכה להבטחת התורה "למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך"
בברכת שבת שלום ומבורך [:</span>