פרשת זכור

[alia1]

בס"ד,

פרשת זכור
קודם פורים קוראים פרשת זכור. לזכור מצוות מחיית עמלק. להלן ביאורים, הארות וחידושים בפרשת זכור, מתוך אוצרו של רבי נתן מברסלב: ליקוטי הלכות

זכור את אשר עשה לך עמלק (דברים כה,יז)

וזה בחינת מצות זכירת מעשה עמלק, כמו שכתוב: זכור את אשר עשה לך עמלק וכו'. כי עיקר פגם הברית שמשם כל האבדות, הוא על ידי זוהמת עמלק, כמו שכתוב: אשר קרך בדרך וכו'. ועל כן הוא רודף תמיד אחר מחנה דן שהוא המאסף לכל המחנות דקדושה שמחפש ומוצא כל האבדות, כמו שפרש רש"י שם, שכל מה שנאבד מישראל הם היו מוצאים. ועמלק מתגרה בהם ביותר, כי הוא אורב על האבדות תמיד לתפסם חס ושלום. ועל כן עיקר התגרותו על אותם שהיה הענן פולטם. בחינת ויזנב בך כל הנחשלים אחריך וכו' שהם בחינת הנידחים והאובדים. ועל כן צוה ה' יתברך לזכור היטב בכל יום מעשה עמלק. כי האבדה צריכה זיכרון היטב שלא לשכוח הדבר, כי כל האבידות באין משכחה והסח הדעת, שעל ידי זה באין לידי אבידה חס ושלום, בגשמיות או ברוחניות. ועל כן השכחה נקראת בשם אבידה, כמו שאמרו: קשה לשמוע וקשה לאבד שפרושו שכחה. וכמו שמבואר כל זה בדבריו זכרונו לברכה (ליקו"מ, א,קפח) ועל כן צריכין לזכור היטב מעשה עמלק, כמו שכתוב: לא תשכח. כי צריכין לזכור היטב כל מה שאבד על ידי תאוותיו ולהשתדל מאד לחפש אחר אבדותיו, ועל כל פנים להזהר שלא יאבד עוד. והעיקר הוא הזיכרון, כי כל זמן שזוכר שיש אבדות ומבקש וחותר לחפשם ואינו שוכח את עצמו חס ושלום, כאבידה לאחר יאוש חס ושלום, אז יש לו תקווה עדיין, כי ה' יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. ובודאי סוף כל סוף יהיו נמצאים כל האבדות ויתתקן הכל. וכל אחד כפי מה שיהיה לו חלק יותר בהבקשה והחיפוש אשרי לו ולפום צערא – אגרא [=כפי הצער, כך השכר]. שכל אחד כפי מה שהתייגע והצטער את עצמו יותר על האבדות והשתדל לבקשם ולחפשם בתפלה ותחנונים ובגעגועים והשתוקקות והתקרבות לצדיקים וכשרים אמיתיים, וסבל בזיונות ושפיכות דמים הרבה על ידי זה. וכמו כן יזכה ביותר שיחזירו לו אבדותיו בשלום. ועל כן עיקר התיקון על ידי כוונות אלול. כמו שמבואר שם. וכלל הכוונות של אלול כלולים בהתורה קרא את יהושע וכו' (ליקוטי מוהר"ן א, תורה ו) שהם אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך שהוא בחינת בקי ברצוא בקי בשוב עיין שם היטב. היינו שצריכים למצוא את ה' יתברך בכל מקום שהוא. ואז אין שום אבדה בעולם, כי בכל מקומות - ממשלתו וכנ"ל והבן היטב.
(ליקוה"ל, אורח חיים, הלכות ברכת הפירות ה)

 

[alia1]

זכור את אשר עשה לך עמלק

וזה כל מעשה עמלק, דהיינו התגברות הסטרא אחרא על החלושי כח שבישראל שהענן פולטן, והוא מכשיל אותם על כן צריכין להגביה אותם ולהחזירם למקומם לבחינת תשובה, שהיא בחינת ענני כבוד. בחינת סוכה בחינת אימא דמסככא על בנין [=האם המסוככת על בניה] וזה בחינת זכור את את אשר עשה לך וכו', זכור דייקא, כי צריך להחזיר מעשה עמלק לבחינת זכרון, שהיא בחינת עלמא דאתי בחינת תשובה. וזה נעשה בכל שנה ושנה בבחינת והימים האלה נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה ועיר ועיר שכל אחד ואחד כשזוכה לנצח מלחמת עמלק, וזוכה לשוב בתשובה, אזי חוזרים הימים שהם בחינת המידות, ששם הבחירה - כי יש ימי טוב וימי רע, וחוזרים כולם - אל מקומם שהוא התשובה שהוא בחינת זכרון, שהוא למעלה מהימים בחינת כולו טוב כנ"ל, ושם נתחדשים ונעשים מחדש ונעשה מהם ימי טוב דהיינו תורה כנ"ל. וזהו בחינת השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם. כשזוכין לשוב אליו בבחינת תשובה כנ"ל, שם נתחדשים הימים כמקדם כנ"ל.
(שם, הלכות פורים א)

 

[alia1]

ויזנב בך כל הנחשלים אחריך (כה,יח)

עיקר הכוח ללחום בעמלק, למחות שמו וזכרו מן העולם הוא על ידי שבת שהיא שמו של הקדוש ברוך הוא. כי עיקר מלחמת עמלק שבכל דור. הוא כנגד שם ה', שהוא שם הצדיק האמת - שהוא שם ה' כי שמו משותף בשם הצדיק. והצדיק הזה, צדיק האמת, שהוא הפאר והיופי וההידור של כל העולם, החן האמת של כל העולם, הוא בחינת יסוד הפשוט בחינת נהר היוצא מעדן וכו' אשר ממנו נמשכים כל ארבעת היסודות, שהוא כלליות כל העולמות כולם, שכולם נמשכים ממנו, וכל חיותם נמשך על ידו, אשר כל מי שנכלל בשם האמת של זה הצדיק הוא מסתכל על עצמו בכל הד' יסודות, שהם כל המידות, וזוכה לחזור בתשובה להשם יתברך. ואם זה הצדיק האמת שבכל דור היה נתגלה בעולם, וכל העולם היו מקורבים אליו באמת, היה העולם כבר מתוקן. כי זה הצדיק יש לו כוח לתקן כל העולם, אם לא היו מעלימין ומסתירין אותו. אבל בכל דור ודור יש בחינת מלחמות עמלק. ועיקר מלחמתו של עמלק ימח שמו היא רק דייקא נגד צדיק האמת הזה שהוא הראש בית. כי עמלק הוא בחינת ראשית דסטרא אחרא בחינת ראשית גוים - עמלק. ועל כן כל מלחמתו הוא רק כנגד זה הראש בית האמת, שכל הדורות נמשכין ממנו. בבחינת קורא הדורות מראש. כי עמלק אינו רוצה להלחם לא עם הקטן ולא עם הגדול, כי אם עם הראש בית בעצמו. אבל מחמת שכנגד הראש בעצמו אין לו שום כוח להלחם עמו בעצמו, כי זה הצדיק האמת, הראש בית, כבר זכה לנצח אותו ולשבר אותו בתכלית, כי לא אתנהי מדיליה [=אינו נהנה משלו] כלום. כי כבר שבר כל התאוות וכל המידות רעות בתכלית תכליתן, בתכלית השלימות שאין שלימות אחריו, והכניע וביטל מעצמו זוהמת הנחש, הוא זוהמת עמלק שהוא הסטרא אחרא, והוא הכניעם כולם מעצמו בתכלית ההכנעה והביטול עד שלא נשאר אצלו שום אחיזת הרע כלל, אפילו כל שהוא; ועוד הוסיף אחר כך למסור נפשו בכל יום בשביל השם יתברך, וקיבל על עצמו ייסורים קשים ומרים ממות בשביל קדושת שמו יתברך ובשביל עמו ישראל וכו' וכו', על כן בוודאי אין לעמלק שהוא ראש הסטרא אחרא שום אחיזה להלחם עם הצדיק בעצמו, על כן כל מלחמתו הוא מה שמערבב את העולם בכל עת, ועושה מחלוקת גדול בכל עת על הצדיק האמת הזה שהוא הראש בית, כדי להרחיק את ישראל ממנו כדי שלא ישובו להשם יתברך על ידי הצדיק הזה, שהוא הראש בית, שיש לו כח להחזיר כל העולם למוטב כנ"ל. וזאת הקליפה הרעה שהוא המן עמלק, כל תחבולותיו וכל מלחמתו הוא להסתיר ולהעלים שם הצדיק האמת הזה שהוא הראש בית האמתי, כי קליפת עמלק מרוצה שיתקרבו ישראל לכל הראשים שבעולם. לא רק הראשים של הסטרא אחרא ממש שהם עיקר שם הטומאה - כמו ראשי הכתות של הפילוסופים והאפיקורסים, כי גם אצלם יש להם ראשים עליהם שלומדים אצלם אלו החכמות החיצוניות הנבוכות העוקרות אותם מן העולם, ולצודד נפשות לקרבם לאלו הראשים ימח שמם בוודאי הן הוא משוש דרכו. ועל זה מניח עצמו בודאי לאורכו ולרחבו - אלא אפילו ראשים שיש להם חלק בקדושה שהם אנשים כשרים קצת, ואפילו אם הם צדיקים רק שיש בהם עדיין איזה אחיזת הרע ואין להם כוח להוציא את ישראל מרע לטוב, על כן מרוצה עמלק שכל אלו הראשים יהיו גדולים ומפורסמים בשם גדול בעולם, ויהיה להם התנשאות גדול. וכל כוונתו הרעה רק כדי להעלים על ידי זה שם הראש בית האמיתי שהוא הראש של כל הראשים שבעולם, והוא הבעל הבית האמיתי של העולם שעיקר תיקון כל בני עולם לשוב להשם יתברך הוא על ידו דייקא. וקליפת עמלק כל מלחמתו להעלים ולהסתיר שמו של זה הראש בית דייקא. כי יש כמה וכמה ראשים בעולם. כמו שכתוב והמתנשא לכל לראש ודרשו רז"ל אפילו ריש גרגותא וכו'. כי כל הד' יסודות נקראים ראשים. כמו שכתוב והיה לארבעה ראשים. ומהם נתחלקו כמה וכמה ראשים בעולם ואפילו בקדושה יש כמה וכמה ראשים. כי כל אחד כפי חלקו שזכה לברר איזה חלק מהד' יסודות על ידי בירור מדותיו. ותאוותיו. כמו כן יש לו איזה חלק בראשית והתנשאות הנמשכין מבחינת בירור הד' יסודות שנקראים ארבעה ראשים. אבל כל אלו הראשים מחמת שלא ביררו עדיין את כל הד' יסודות לגמרי בתכלית הבירור. כי עדיין נשאר אצלם איזה אחיזת הרע מאיזה מדות ותאוות. וכמו שמעתי מפי רבינו ז"ל שיש כמה צדיקים שברו התאוות אבל עדיין נשאר אצלם שמץ מנהו. ואלו הצדיקים אין להם כח להחזיר בני ישראל למוטב. כי אם בכח הצדיק האמת הראש בית האמיתי שזכה לבטל הרע בתכלית וכו' כנ"ל. כי מחמת שאין בו שום רע כלל. על כן יש לו כח לתקן כל הנפשות המקורבים אליו להחזירם להשם יתברך ועל כן על זה מתקנא עצמו ביותר הבעל דבר שהוא קליפת המן עמלק ומניח עצמו לאורכו ולרחבו להעלים ולהסתיר שם והידור ופאר של הצדיק האמת הזה ומקים עליו מחלוקת גדול. ומתגבר בתחבולותיו להקים ראשים בעולם ולהגדיל שמם מאד. אשר שמם נמשך משם הטומאה משמות החיצונים כמבואר. ולפעמים כשרואה שאי אפשר לו להפוך האמת לגמרי להעמיד רשע גמור לעשות אותו ראש ומפורסם. כי בוודאי לא יטעו בו בני ישראל הכשרים, על כן הוא משתדל בתחבולותיו להתלבש עצמו באיזה כזר או צדיק שאינו גמור ונותן בלבו שיחלוק על זה הצדיק הנ"ל. שהוא הראש בית האמתי. והבעל דבר מגדיל שמו של זה החולק והמתנגד על הראש בית האמתי הוא מגדיל שמו מאד ומפרסם אותו מאד. כי עמלק מרוצה שכל העולם יתקרבו לאלו הראשם אף על פי שהם צדיקים קצת כדי להרחיקם מהצדיק הגדול הראש בית האמתי. כי כל תחבולותיו לרחק ישראל מהצדיק הראש בית האמתי הנ"ל שכל תיקון נפשות ישראל וכל העולמות על ידיו כנ"ל. וזה שכתוב ויזנב בך כל הנחשלים אחריך וכו' ויזנב דייקא. וכמו שדררו רז"ל שהיה חותך זנבות וזורקן כלפי מעלה. כי ההמון עם כנגד הצדיק הם בבחינת זנב. כי הם טפלים אליו. כי הצדיק האמת הוא הראש. והקטנים הטפלים אליו הם בבחינת זנב. אבל בוודיא טוב להיות זנב וטפל לצדיק הזה שהוא ראש בית האמתי מלהיות ראש במקום אחר. וכמו שכתוב במשנה הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. וכמו שאמרו רז"ל הדבוק ומחובר לטהור טהור. וכדאמרי אינשי עבד מלך מלך הדבק לשחוור וישתחוו לו כמו שפירש רש"י לענין נהר פרת שסמוך לארץ ישראל וכו'. ועמלק בתחבולותיו חותך הזנבות וזורק כלפי מעלה שמהפך מזנב לראש. שלוקח קטנים במעלה שהם בבחינת זנב נגד הראש בית שהיו צריכין להיות טפלים אליו. והוא לוקח אלו הזנבות הקטנים במעלה וחותכם ומרחקים מהציק מהראש בית האמתי. וזורקן כלפי מעלה. דהיינו שעושה מהם ראשם ומגביה אותם למעלה למעלה. ומגדיל שמם מאד. ומכניס בלבם שיחלוקו על הצדיק הכל בשביל להסתיר ולהעלים שם הצדיק הזה שהוא הראש בית האמתי וכנ"ל. ועל כן מלחמה לה' בעמלק מדור דור. כי זה עיקר תוקף מלחמות שבכל דור כי בכל דור מוכנת הגאולה לבא על ידי הראש בית הזה שהוא בחינת משה משיח שהוא הצדיק האמת הגדול במעלה שבכל דור. אך עיקר העיכוב הוא על ידי המחלוקת העצום הזה שהוא בחינת מלחמת עמלק שכל מלחמתו להסתיר ולהעלים שם הצדיק הזה כנ"ל.
(שם, הלכות שבת, א)

 

[alia1]

ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים (כה,יח)

וזה בחי' מלחמת עמלק, כי עמלק עיקר התגברותו בעת שישראל נופלים מהיראה בחי' ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים ואז רוצה להפחיד את ישראל ביראה רעה ח"ו, ומלחמתו הוא למעלה ולמטה כ"ש בזוהר הקדוש. דהיינו שבא במלחמה על ישראל לגשמיות וגם מכניס כפירות בלב כדי שלא יוכלו להעלות היראות הנפולות לשרשן. כי יראות הנפולות הם בחי' דינים שמהם משתלשל אחיזת הקליפות והסטרא אחרא. ומי שזוכה להבחין האמת שכל היראות הנפולות הכל מהשם יתברך, ומעלה הכל לשרשו, להתיירא רק מהשם יתברך שממנו הכל, אזי אדרבא מגיע לו טובה גדולה על ידי אלו היראות הנפולות כי על ידי זה חוזר להש"י; אבל מחמת שאלו היראות הנפולות הם בחינת דינים שמהם אחיזת הסטרא אחרא, לפעמים מתגברת הסטרא אחרא, עד שמעקמת לב האדם ונופל רק לעצבות על ידי היראות הנפולות ואינו חוזר להשם יתברך, ולפעמים מתגבר עליו כל כך עד שבא לידי כפירות ח"ו. וזה עיקר מלחמת עמלק שמפחיד את העם בחיילותיו בתוקף ממשלתו של מלכותו הרשעה. אבל על ידי זה היה יכול להגיע טובה, כי על ידי זה ישובו אל ה', בחינת בצר לי אקרא ה' אבל הוא מתגבר להכניס כפירות בלב, לתלות הכל בטבע ח"ו, כדי שלא ישובו לה' ח"ו. ועל ידי זה מתגבר יותר ויותר, וכן חוזרת חלילה ח"ו. וזה בחינת ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ולא ירא אלקים, שעיקר התגברותו על אותם שאינם יראים אלקים, דהיינו שאינם מעלים ה'יראות הנפולות' להשם יתברך. וזה גם כן ממנו בעצמו, מחמת הכפירות שהכניס בלבם. ועל כן הכנעתו, על ידי משה שהוא הדעת בחי' והיה כאשר ירים משה ידו בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומעלין היראות לשרשן.
(שם, יורה דעה, הלכות בכור בהמה טהורה ד)

באדיבות "שער ברסלב"