פורום ברסלב - רק לשמוח יש
פרשת לך לך
- Thread starter אשת נח
- תאריך התחלה
"ויהי ריב...ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה"
פתח בריב וסיים במריבה.
ה-ריב שהוא מלשון זכר,עלול להיהפך למריבה
מלשון נקבה-המולידה מריבות נוספות.
אמר אברהם:אם הריב כבר החל,עלינו להזהר שהוא
לא יביא למריבה שתוליד עוד מריבות,שאמרו(בראשית רבה כו')
"קשה היא המחלוקת כדור המבול".
וזהר הק' אמר:"מי שחולק על השלום,חולק על שמו של הקדוש,
כי שמו של הקב"ה-שלום",ועוד מוסיף הזהר הק':המחלוקת
דומה לצינור שהמים עוברים דרכו"ופירש"י:כאשר הנהר גדול,
לפעמים הוא יוצא לשדות,ואם אין סותמים אותו,הוא הולך
ומתרחב,ואז אין יכולים לסותמו...כך הריב.
פתח בריב וסיים במריבה.
ה-ריב שהוא מלשון זכר,עלול להיהפך למריבה
מלשון נקבה-המולידה מריבות נוספות.
אמר אברהם:אם הריב כבר החל,עלינו להזהר שהוא
לא יביא למריבה שתוליד עוד מריבות,שאמרו(בראשית רבה כו')
"קשה היא המחלוקת כדור המבול".
וזהר הק' אמר:"מי שחולק על השלום,חולק על שמו של הקדוש,
כי שמו של הקב"ה-שלום",ועוד מוסיף הזהר הק':המחלוקת
דומה לצינור שהמים עוברים דרכו"ופירש"י:כאשר הנהר גדול,
לפעמים הוא יוצא לשדות,ואם אין סותמים אותו,הוא הולך
ומתרחב,ואז אין יכולים לסותמו...כך הריב.
"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני אז בארץ"
לארץ ישראל יש שתי בחינות:
לפעמים נקראת ארץ כנען, ולפעמים נקראת ארץ, סתם.
כשיש מחלוקת נקראת ארץ כנען, בחינת כאן עני,
כמו שאמרו רז"ל על הפסוק: "ולא יהיה כנעני" ז"א שאין כאן עני.
נמצא, שכנען היא בחינת עניות וזה על ידי המחלוקת,
כי מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות, וזה בחינת:
"ויהי ריב...והכנעני אז בארץ", בגלל הריב והמחלוקת
ע "י זה מתקיים הכנעני, העניות. אולם, כשיש שלום אזי היא נקראת
ארץ בחינת סתם ואז היא בחינת "ארץ נתנה יבולה" (תהלים סז),
שנותנת כוחותיה לכל יבול הארץ ואין עניות.
((ליקו"מ ח"ב רעז)
לארץ ישראל יש שתי בחינות:
לפעמים נקראת ארץ כנען, ולפעמים נקראת ארץ, סתם.
כשיש מחלוקת נקראת ארץ כנען, בחינת כאן עני,
כמו שאמרו רז"ל על הפסוק: "ולא יהיה כנעני" ז"א שאין כאן עני.
נמצא, שכנען היא בחינת עניות וזה על ידי המחלוקת,
כי מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות, וזה בחינת:
"ויהי ריב...והכנעני אז בארץ", בגלל הריב והמחלוקת
ע "י זה מתקיים הכנעני, העניות. אולם, כשיש שלום אזי היא נקראת
ארץ בחינת סתם ואז היא בחינת "ארץ נתנה יבולה" (תהלים סז),
שנותנת כוחותיה לכל יבול הארץ ואין עניות.
((ליקו"מ ח"ב רעז)
"ויאמר ה' אל אברם:לך לך מארצך..."
לדברי חז"ל,נתנסה אברהם אבינו בעשרה נסיונות,
החל בקריאה:"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך",
עד לניסיון האחרון של 'קח את בנך' "ולך לך אל ארץ המוריה".
שואל על כך ר' פנחס בעל 'הפלא"ה':אם הקב"ה מבטיח
כאן לאברהם שלא זו בלבד שלא יפסיד בהליכתו לארץ,
אלא,שהליכה זו תהא להנאתו ולטובתו-מה ניסיון יש כאן
מצד אברהם?
ומשיב:מדגיש בפנינו הכתוב "וילך אברם כאשר דבר
אליו ה'"-שהליכת אברהם לארץ לא היתה חלילה כדי
להפיק טובת הנאה לעצמו,אלא,רק לקיים את מצוות ה'.
וכשהולך,לאן?למצרים.והרי הקב"ה לא אמר לו ללכת
לשם דווקא.יוצא-שהרעב בארץ הוא רק תואנה.
אברהם בוחר מדעתו-ללכת אל מקום הטומאה והחשך
הגדולים ביותר ביודעו-כי רק ממקום אפל זה-יצא ב-אור גדול....
לדברי חז"ל,נתנסה אברהם אבינו בעשרה נסיונות,
החל בקריאה:"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך",
עד לניסיון האחרון של 'קח את בנך' "ולך לך אל ארץ המוריה".
שואל על כך ר' פנחס בעל 'הפלא"ה':אם הקב"ה מבטיח
כאן לאברהם שלא זו בלבד שלא יפסיד בהליכתו לארץ,
אלא,שהליכה זו תהא להנאתו ולטובתו-מה ניסיון יש כאן
מצד אברהם?
ומשיב:מדגיש בפנינו הכתוב "וילך אברם כאשר דבר
אליו ה'"-שהליכת אברהם לארץ לא היתה חלילה כדי
להפיק טובת הנאה לעצמו,אלא,רק לקיים את מצוות ה'.
וכשהולך,לאן?למצרים.והרי הקב"ה לא אמר לו ללכת
לשם דווקא.יוצא-שהרעב בארץ הוא רק תואנה.
אברהם בוחר מדעתו-ללכת אל מקום הטומאה והחשך
הגדולים ביותר ביודעו-כי רק ממקום אפל זה-יצא ב-אור גדול....
מובא בזהר הק' על פסוק א':"ויאמר ה' אל אברם"-
"אברם"--זו הנשמה.
"ויאמר ה' אל"--הנשמה שתחת כסא הכבוד-מחצב הנשמות-
"לך לך מארצך"-הגיע הזמן שתלכי לעולם השפל,לגוף הראוי לך,
"ממולדתך"-מתחת כנפי השכינה,
"ומבית אביך"-מתחת כסא הכבוד,
"אל הארץ"-דהיינו גוף,
"אראך"-ראוי לך שתהיי-את הנשמה מורכבת לגוף,
והנשמה אומרת-עכשיו אנכי במקום קדוש וטהור.
(קכב',ע"ב).
"אברם"--זו הנשמה.
"ויאמר ה' אל"--הנשמה שתחת כסא הכבוד-מחצב הנשמות-
"לך לך מארצך"-הגיע הזמן שתלכי לעולם השפל,לגוף הראוי לך,
"ממולדתך"-מתחת כנפי השכינה,
"ומבית אביך"-מתחת כסא הכבוד,
"אל הארץ"-דהיינו גוף,
"אראך"-ראוי לך שתהיי-את הנשמה מורכבת לגוף,
והנשמה אומרת-עכשיו אנכי במקום קדוש וטהור.
(קכב',ע"ב).
''ויהי ריב בין רעי מקנה-אברהם ובין רעי מקנה-לוט, והכנעני והפרזי אז ישב בארץ'' (י''ג, ז)
בסיפור הכתוב על הריב שפרץ בין רועי הצאן של אברהם לבין רועי צאנו של לוט, נאמר:
''והכנעני והפריזי אז יושב בארץ''. שואלים חכמי ישראל: מהו הקשר בין סוף הפסוק -
''והכנעני והפריזי אז יושב בארץ'' - לתחילתו: ''ויהי ריב בין רועי מקנה-אברם ובין רועי מקנה-לוט''?
אלא - אומרים חכמי ישראל - התורה באה כאן ללמדנו,
שריב בין אחים והגם שאינו יאה בשום מקום ובשום זמן -
קשה ומסוכן שבעתיים בשעה שקיימים שכנים אויבים ועוינים,
המצפים לריב האחים כדי לנשלם מנחלתם ולרשת את אדמתם, ולא עוד,
אלא חוסר האחדות בין חלקי העם הוא שמזמין את האויבים,
השמחים לאיד יריביהם המפולגים ויודעים לנצל לטובתם את הריב הקיים בקרב מתנגדיהם.
ויפה הדגישו חכמי המדרש על הפסוק שלפנינו: ''כשמריבים אחים - מתיישבים הנכרים''.
כשפורצת חלילה מחלוקת ונוצר פירוד במחנה העברים, התוצאה היא:
''והכנעני והפריזי אז יושב בארץ'' -
הנכרים דוחקים את רגלי העברים מנחלתם ומרחיבים את תחומי האחזותם בארץ ישראל...
בסיפור הכתוב על הריב שפרץ בין רועי הצאן של אברהם לבין רועי צאנו של לוט, נאמר:
''והכנעני והפריזי אז יושב בארץ''. שואלים חכמי ישראל: מהו הקשר בין סוף הפסוק -
''והכנעני והפריזי אז יושב בארץ'' - לתחילתו: ''ויהי ריב בין רועי מקנה-אברם ובין רועי מקנה-לוט''?
אלא - אומרים חכמי ישראל - התורה באה כאן ללמדנו,
שריב בין אחים והגם שאינו יאה בשום מקום ובשום זמן -
קשה ומסוכן שבעתיים בשעה שקיימים שכנים אויבים ועוינים,
המצפים לריב האחים כדי לנשלם מנחלתם ולרשת את אדמתם, ולא עוד,
אלא חוסר האחדות בין חלקי העם הוא שמזמין את האויבים,
השמחים לאיד יריביהם המפולגים ויודעים לנצל לטובתם את הריב הקיים בקרב מתנגדיהם.
ויפה הדגישו חכמי המדרש על הפסוק שלפנינו: ''כשמריבים אחים - מתיישבים הנכרים''.
כשפורצת חלילה מחלוקת ונוצר פירוד במחנה העברים, התוצאה היא:
''והכנעני והפריזי אז יושב בארץ'' -
הנכרים דוחקים את רגלי העברים מנחלתם ומרחיבים את תחומי האחזותם בארץ ישראל...
הבט-נא השמימה וספר הכוכבים... כה יהיה זרעך (ט"ו, ה')
אמר על כך האדמו"ר רבי חיים מצאנז: הכוכבים נראים מלמטה קטנים וזעירים מאוד; אבל במקומם - בשמים העליונים - הם גדולים וכבירים. הוא שאומר כאן ה' לאברהם: "כה יהיה זרעך" - כך יהא גורלם ומעמדם של ישראל: קטנים ודלים הם למטה על-פני הארץ; אבל למעלה בשמים הם חשובים ונכבדים ביותר.
אמר על כך האדמו"ר רבי חיים מצאנז: הכוכבים נראים מלמטה קטנים וזעירים מאוד; אבל במקומם - בשמים העליונים - הם גדולים וכבירים. הוא שאומר כאן ה' לאברהם: "כה יהיה זרעך" - כך יהא גורלם ומעמדם של ישראל: קטנים ודלים הם למטה על-פני הארץ; אבל למעלה בשמים הם חשובים ונכבדים ביותר.
כאשר נצטוה אברהם אבינו לעזוב את ארצו, את מולדתו ואת בית אביו,
נתברך מאת הקב"ה בברכות רבות.
רש"י על פסוקים אלו מבאר ש"ואעשך לגוי גדול" הוא הבטחה שיהיה לו זרע:
"ואברכך" הוא ברכה על הממון:
"ואגדלה שמך" הוא הבטחה על השם -
במקום "אברם" יקרא "אברהם".
רש"י מבאר שהשם "אברהם" אינו סתם שינוי ותוספת אות לעומת השם "אברם".
השם "אברהם" (עם ה') עולה למנין רמ"ח כנגד אבריו של אדם.
הרי שנתברך אברהם אבינו להיות אדם שלם בלי שום חסרון ופגם.
נתברך מאת הקב"ה בברכות רבות.
רש"י על פסוקים אלו מבאר ש"ואעשך לגוי גדול" הוא הבטחה שיהיה לו זרע:
"ואברכך" הוא ברכה על הממון:
"ואגדלה שמך" הוא הבטחה על השם -
במקום "אברם" יקרא "אברהם".
רש"י מבאר שהשם "אברהם" אינו סתם שינוי ותוספת אות לעומת השם "אברם".
השם "אברהם" (עם ה') עולה למנין רמ"ח כנגד אבריו של אדם.
הרי שנתברך אברהם אבינו להיות אדם שלם בלי שום חסרון ופגם.
בפרשת 'לך-לך' פותחת התורה את סיפורי אבות האומה: אברהם, יצחק ויעקב; ולכך היא מייחדת עשר פרשיות שלמות (מתחילת פרשתנו עד סוף ספר 'בראשית'). סיפורי אברהם טבועים בשרשרת של נסיונות קשים, שבהם הוכיח אבי-האומה שלא בכדי נבחר על-ידי ה להפיץ את אמונת הייחוד בקרב יושבי הארץ. לדברי חז'ל, נתנסה אברהם אבינו בעשרה נסיונות - החל בקריאה: 'לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך' (י'ב, א) וגמור בציווי: 'קח נא את בנך...ולך-לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה' (כ'ב, ב). וציינו חכמי המדרש, שהניסיון הראשון והנסיון האחרון נמסרו לאברהם בקריאת 'לך-לך': ניסיון ראשון ב'לך-לך מארצך וממולדתך', וניסיון אחרון ב'לך-לך אל ארץ המוריה'.
בסד
שלום לכולם
הנכם מוזמנים להוסיף חידושים על פרשת השבוע, להביע דעה
נשמח
רבקה.
לפרשת "לך לך" אותה התחלנו לפני שנה,
יצחק
'ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק' (כא:ג)
שמו של יצחק על שום צחוקם של הוריו.
במדרש רבה:
'יצא חוק לעולם ניתן דורייה לעולם.'
דורייה-דורון-מתנה
יצחק = יצ (א) חק- מתנה מאת ה' לעולם.
רמז נוסף
י- 10כנגד עשרת הדיברות או עשרת הניסיונות של אברהם
צ -90 -'ואם שרה הבת תשעים שנה תלד'
ח--8 -שמונה ימי מילה 'וימל אברהם את יצחק בנו בן שמ
שלום לכולם
הנכם מוזמנים להוסיף חידושים על פרשת השבוע, להביע דעה
נשמח
רבקה.
לפרשת "לך לך" אותה התחלנו לפני שנה,
יצחק
'ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק' (כא:ג)
שמו של יצחק על שום צחוקם של הוריו.
במדרש רבה:
'יצא חוק לעולם ניתן דורייה לעולם.'
דורייה-דורון-מתנה
יצחק = יצ (א) חק- מתנה מאת ה' לעולם.
רמז נוסף
י- 10כנגד עשרת הדיברות או עשרת הניסיונות של אברהם
צ -90 -'ואם שרה הבת תשעים שנה תלד'
ח--8 -שמונה ימי מילה 'וימל אברהם את יצחק בנו בן שמ
בס"ד,
שלום לכולם,
הזדמנות לברך את כולם בשנה טובה ומבורכת(לעולם לא מאוחר,
וטוב לחזור.
אמר אדמו"ר הזקן(חב"ד)שצריך "לחיות עם הזמן"...
ביררו זקני החסידים עם אחיו המהרי"ל(יהודה לייב),
והבינו שכוונת הרבי היא,שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע,
ופרשת היום מפרשת השבוע.לא רק ללמוד את פרשת השבוע
כל יום,אלא,'לחיות' עמה.שנזכה כולנו!
שלום לכולם,
הזדמנות לברך את כולם בשנה טובה ומבורכת(לעולם לא מאוחר
,וטוב לחזור.
אמר אדמו"ר הזקן(חב"ד)שצריך "לחיות עם הזמן"...
ביררו זקני החסידים עם אחיו המהרי"ל(יהודה לייב),
והבינו שכוונת הרבי היא,שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע,
ופרשת היום מפרשת השבוע.לא רק ללמוד את פרשת השבוע
כל יום,אלא,'לחיות' עמה.שנזכה כולנו!
ועוד אמר:"בראשית"הוא שבוע שמח,
למרות שהסוף אינו כ"כ נעים."נח"הוא המבול,
אך סוף השבוע שמח-אברהם אבינו נולד!
השבוע השמח באמת הוא פרשת"לך לך".
כל השבוע חי'ים עם אברהם אבינו,הראשון
שמסר נפשו על אלוקות בעולם.ואת
מסירות הנפש שלו הוריש אברהם אבינו בירושה
לכל היהודים!
ורבינו הנ'נ'ח'מ' זיע"א,אמר שרק על זה-
על נ'ק' היותינו יהודים-כמה עלינו לשמוח!
למרות שהסוף אינו כ"כ נעים."נח"הוא המבול,
אך סוף השבוע שמח-אברהם אבינו נולד!
השבוע השמח באמת הוא פרשת"לך לך".
כל השבוע חי'ים עם אברהם אבינו,הראשון
שמסר נפשו על אלוקות בעולם.ואת
מסירות הנפש שלו הוריש אברהם אבינו בירושה
לכל היהודים!
ורבינו הנ'נ'ח'מ' זיע"א,אמר שרק על זה-
על נ'ק' היותינו יהודים-כמה עלינו לשמוח!