פרשת צו

[אשת נח]

בסד

בוקר טוב!

קורבן

מסופר, שפעם אחת ביקשו המלאכים לגלות איזה קורבן יקר לה' מכל.
הם הביאו לה' מדים של חייל שמסר את נפשו למען ארצו.
הקב"ה אמר שאכן, זהו קרבן גדול, אבל לא הגדול ביותר.

חזרו המלאכים והביאו לפני ה' כובע של אחות,
אשר ידעה שהחולה שטיפלה בו סבל ממחלה מידבקת,
והיא אכן נדבקה במחלה - ומתה.
ה' אמר שגם זה קורבן עצום הוא, אך גם הוא אינו הגדול ביותר.

לאחר מכן הביאו המלאכים לקב"ה שתי דמעות קטנות;
והקב"ה ראה אותן ואמר שהן יקרות יותר מכל קורבן.

אך מדוע? ומי שפך דמעות אלה?

אדם אחד נשא בידו סכין, וביקש לנקום ברעהו אשר דיבר בו סרה.
כאשר התקרב אל בית ידידו לשעבר הוא הציץ מבעד לחלון,
וראה את האיש משחק בשמחה עם ילדים ומחייך אל אשתו הנאה.
כשראה זאת נמס לבו בקרבו; ואז זלגו מעיניו של אותו רוצח-בכוח שתי דמעות,
והוא השליך מידו את הסכין והלך לו.
אלו היו שתי הדמעות שהמלאכים הביאו לפני ה'.

בכל פעם ופעם שאנו מתגברים על יצר הרע שלנו אנו מקריבים לה' קורבן,
שאותו הוא מוקיר יותר מכל