פרשת שבוע דברים דברי רבנו מברסלב

[רות וידאל]

<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>פרשת שבוע דברים דברי רבנו מברסלבבס"ד

פרשת שבוע דברים דברי רבנו מברסלב

אלה הדברים אשר דבר משה - בספר זה משה רבנו הוכיח את כל ישראל , ועיקר התוכחה {וכן כל הערה שאדם מעיר לזולתו } צריך שתהיה בדרך חסד לתקן ולא לקלקל וכמבואר להלן ,


במדבר בערבה - משה דרן אותם לכף זכות שאפילו באותן המקומות שהכעיסו את השם , שהמקומות הללו עצמן גרמו להם לחטוא כי עברו במדבר מקומות של נחשים , שרפים , ועקרבים ,וכו` ששם תוקף כוח הרע , והיו ישראל צריכים ללחום עם כוחות קשים ועצומים של הטומאה ,

כון כל כשהוא מוכיח או מעיר הערב ראוי שיזכור מאמר חז"ל "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו " הינו תתבונן היטב ותבין שמקומו גרם לו לכל רעתו , ועל ידי זה תוכל להשיבו בתשובה באמת ,אשרי מי שישתדל אחרי רבנו נחמן מברסלב , ספריו ותלמידיו ואז יזכה להוכיח בראוי {ולהעיר בצורה נכונה } ולקרב הרחוקים לאל עולם יתעלה זכרו אמן ,


פעם ספרו לרבנו ז"ל על צדיק גדול שדבר רע על רשע מסוים באותו דור ענה רבנו:" וכי זה חכמה להפיל יהודי ?,,,,"


ואז גלה בדרך נפלא איך האדם יתיחס לעצמו ואמר :" כשאדם רואה שהוא שפל , אסור לו לפול {בדעתו } דין הוא חייב להחיות את עצמו ויישב עצמו: האם לא עשיתי איזה צווה ? או איזה דבר טוב ? אני צם ביום הכפורים וגם בתשעה באב ,וכן בכל הארבע תעניות ,,,ואני הולך גם לפעמים למקווה ואני משתדל להציל את עצמי ,,,ואיך שהוא על כל פנים עשיתי רצון הבורא יתברך ,,,, ואתה יתברך עשית עצמי חסד עולם ובראתני מזרע ישראל ,,,, והלא מלו אותי ושפכו את דמי ליום השמיני ,,,,, וכמה יסורים ומכות סבלתי בילדותי וכו` וגם ,בעצמי השתדלתי אחריך רבש"ע,


אל תצר את מואב = כי ממואב יצאו רות המואביה ודוד המלך ומשיח צדקנו {ועוד הרבה צדיקים גדולים ,גן רבנו ז"ל נולד מאותו מקור } כי משיח וכל הצדיקים הנ"ל יצאו מלוט ובנותיו {שנשתכר ובוא על בנותיו } וממעשה יהודה ותמר {שחשב יהודה את תמר לזונה ובוא עליה } ומרות {שהיתה גיורת }ובועז , נמצא שהיגון ואנחה בעצמו נתהפך לשמחה ,


וכן כל יהודי עליו לידע שגם כל המרירות והצרות שעוברין עליו יתהפכו כולם לטובה , בלי שום ספק , והעיקר שלא יתיאש ולא ישבר משום דבר , רק יתחיל מחדש להתפלל על מה שיעבור עליו וכשיתבונן בצרה הכי קשה , יראה שיש גם בתוכה הרחבה {ככתוב בצר הרחבת לי "} ולאט לאט יראה שבאמת כל העובר עליו הוא לטובה ,



רבנו בשיחתו לתלמידיו אמר ""האדם טפש כל כך עד שאפילו מלאך המוות עומד אחר כתפו , עדין מחזיק הוא בהבליו ואינו סר מהם ..."


אחד התלמידים רבי חיים חש משום מה , שהדברים מכוניים אליו וצמרמורת אחזה בכל גופו .... וכאשר קמו כולם ללכת לדרכם , נשאר לשבת על מקומו כאלו תקעוהו במסמרים ...."מדוע נשארת לשבת ?"- שאל אותו רבנו הפחד והמרה שחורה השתיקו את לשונו של רבי חיים , כיון שלא השיב ,הלך רבנו לכוון חדרו ,או אז נתעורר לבו של רבי חיים לרדוף אחרי רבנו , כי אם לא עכישו אימתי?,,,,, והוא אזר כוח ורץ בעקבות רבנו לחדרו ופרץ שם בבכי מר: "אני בטוח כי רבנו התכון בדבריו ,הנוראים אלי ...." רבנו הקשיב לזעקותיו ,וכשנרגע מעט השיב לו כי אכן נתכון אליו !!!!!! "אבל ..... אני עומד לנסוע לציון זקני השעש"ט .... תסע עצמי ואתפלל גם על מה שאני צריך {רבנו בא להתפלל על בנו שהיה חולה } ואתפלל גם עבורך ",זיק של תקוה נדלק בלבו של רבי חיים ,


כשנסע רבנו לציון בשעש"ט , הצטרף רבי חיים עצמו, כשהגיע רבנו לקבר הבעש"ט התמהמה שם זמן רב בתפלותיו , כשיצא אמר לרבי חיים,: כבר אינך צריך להתפלל לאריכות ימים ...... אצל היות שכבר הגעת הנה ,גש אתה לקבר הצדיק ",,,,</span>