פירש"י: "יעקב ועשו "
נראה לרמוז בזה ממה שכתוב במפרשים: כי יעקב רומז על קדושת השבת,
שהרי 'יעקב' בגימטריא ז' פעמים הוי"ה (יעק"ב=2+100+70+10=182 = 7 * 26 )
והנה 'עשו' הוא מלשון עשיה, והיינו רמז על ששת ימי המעשה, וידוע שהם תלויים זה בזה, כי אם שומר האדם עצמו בששת ימי החול מכל דבר עבירה, ועוסק בתורה ובעבודה דבר יום ביומו, אזי זוכה להרגיש בשבת קדושת שבת קודש.
וכן אם שומר שבת כהלכתו בקדושה יתירה, ממשיך על עצמו קדושה בכל ימי השבוע להיות סר מרע ולהידבק בטוב. ולכן ולפעמים יעקב קודם ולפעמים עשו קודם, כי לפעמים ימי החול גורמים לקדושת השבת הבאה, ולפעמים גורמת השבת להמשיך קדושתה על ימי החול.
והנה אברהם ויצחק רומזים גם כן על ימי החול והשבת. אברהם רומז על ימי המעשה, כמו שנאמר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית ב', א') ודרשו חז"ל (ב"ר, י"ב, ט'): אל תקרי בהבראם אלא באברהם, ונמצא כי ששת ימי המעשה שבהם נבראו תולדות שמים וארץ הם בזכותו של אברהם.
ואילו יצחק רומז על שבת, שהוא יום עונג, חדווה ושחוק (והרי מקורו של השם יצחק בשחוק) וזה שנאמר: "ואלה תולדות" על דרך שאמרו ז"ל (שם, ל', ג') תולדותיהם של צדיקים-מעשים טובים, והיינו
המעשים טובים שהאדם עושה בימות החול הם התולדות של שבת.