וכבר אמר התנא(אבות ו')
"ואל תתאוה לשולחן מלכים,ששולחנך גדול משולחנם"
כי כל אחד צינור בפני עצמו,
ויש לו תפקיד מיוחד בזה העולם,להוציאו מהכח אל הפועל,
וכל אחד ואחד נברא בזה העולם להוציא מהכח אל הפועל
עניין אחר לגמרי,אשר אין חברו יכול להוציאו כלל,
כי אם לא-לא היה נברא,ולכל אחד
הנקודה המיוחדת לו בלבד,כמו שגילה רבנו
(ליקו"מ,ח"א,לד')שבכל אחד מישראל יש
דבר יקר,שהוא בחינת נקודה-שאין בחברו.
וזו עיקר השלימות-שידע זאת וישמח עם נקודת עצמו,
וגם אם היא מלאה פגמים וחסרונות,עם כל זאת,
זו עבודתו והקב"ה שמח ומתפאר בה מאד,
וכמאמר התם"זה מעשה שלי וזה מעשה שלו"
(ספורי מעשיות,מעשה ט' מחכם ותם),
ואף שתוצאת עבודתו היתה נעל עם שלש קצוות...
כ"כ שמח בה,עד שהגיע אל תכלית המדרגה העליונה,
ונעשה"מיניסטר על כל המיניסטרים,,היינו השר
על כל השרים...