ב"ה
שבוע טוב!
פרשת ראה
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (יא, כו).
משל למה הדבר דומה לאדם שהיה יושב בדרך שהיה מתחלק לשני שבילים.
שביל אחד היה בתחילתו מישור, בלי כל מכשולים בדרך, אבל בסופו היה מלא קוצים,
ואדם שהיה הולך בשביל הזה, היה מגיע למעבה של קוצים סבוכים בלי מוצא.
ואילו השביל השני תחילתו היתה מכשולים,
אבל אחרי שהיו עוברים את המכשולים היו מגיעים לדרך המלך.
וישב אדם בתחלת הדרך כדי להראות לעוברים ושבים את השביל הנכון שבו הם צריכים לילך.
אמר להם, ראו: שביל זה תחלתו מישור, אבל לאחר שתלכו בו שתים ושלש פסיעות תבואו לקוצים.
ואילו השביל הזה תחלתו קוצים, ואחרי שתעברו שתים ושלש פסיעות, תבואו לדרך המלך.
כך אמר משה לישראל: אם אתם רואים רשעים שמצליחים בדרכיהם,
ואתם עלולים לחשוב, דרך זה שהם הולכים בה דרך מישור היא המובילה את האדם לחיים טובים,
דעו שדרך זו תחלתה מישור, אבל סופה קוצים.
וכן אמר שלמה המלך:
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>"כי לא תהיה אחרית לרע"</span>
(משלי כד).
היינו לדרך הרע אין אחרית ותכלית.
ואילו הצדיקים, אע"פ שמצטערים, צערם אינו תמידי וסופם לשמוח באחרונה.
וכן אומר הכתוב:
"למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך"
(דברים ח).
ילקוט מדרש רבה - מובא ב"מעם לועז"
שבוע טוב!
פרשת ראה
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (יא, כו).
משל למה הדבר דומה לאדם שהיה יושב בדרך שהיה מתחלק לשני שבילים.
שביל אחד היה בתחילתו מישור, בלי כל מכשולים בדרך, אבל בסופו היה מלא קוצים,
ואדם שהיה הולך בשביל הזה, היה מגיע למעבה של קוצים סבוכים בלי מוצא.
ואילו השביל השני תחילתו היתה מכשולים,
אבל אחרי שהיו עוברים את המכשולים היו מגיעים לדרך המלך.
וישב אדם בתחלת הדרך כדי להראות לעוברים ושבים את השביל הנכון שבו הם צריכים לילך.
אמר להם, ראו: שביל זה תחלתו מישור, אבל לאחר שתלכו בו שתים ושלש פסיעות תבואו לקוצים.
ואילו השביל הזה תחלתו קוצים, ואחרי שתעברו שתים ושלש פסיעות, תבואו לדרך המלך.
כך אמר משה לישראל: אם אתם רואים רשעים שמצליחים בדרכיהם,
ואתם עלולים לחשוב, דרך זה שהם הולכים בה דרך מישור היא המובילה את האדם לחיים טובים,
דעו שדרך זו תחלתה מישור, אבל סופה קוצים.
וכן אמר שלמה המלך:
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>"כי לא תהיה אחרית לרע"</span>
(משלי כד).
היינו לדרך הרע אין אחרית ותכלית.
ואילו הצדיקים, אע"פ שמצטערים, צערם אינו תמידי וסופם לשמוח באחרונה.
וכן אומר הכתוב:
"למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך"
(דברים ח).
ילקוט מדרש רבה - מובא ב"מעם לועז"